אני קיינסיאני, אמר נגיד בנק ישראל

אני קיינסיאני, הוא לא היסס לומר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של הבנק. "מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית עובדת", ציין סטנלי פישר בשקף הראשון של מצגתו. וכדי לתת תוקף לדבריו, הוא הפנה את שומעיו להרצאתו מה-19 לאפריל השנה בועידת קרן המטבע הבינלאומית. שם, תחת הכותרת "מדיניות פיסקלית והמיתון הגדול", פישר אמר, "אכן, קריאת הספרות מזכירה לנו שההשקפה הקיינסיאנית כלפי המדיניות הפיסקלית נולדה בימי השפל הגדול, שב-1971 הצהיר ניקסון כי כולנו 'קיינסיאנים עכשיו', וכי 'אין אתיאיסטים בשוחות'". משמע, כולנו קינסיאנים מאמינים. כולנו מגויסים לשירות הדת הזו.

נכון, הודה פישר בהרצאתו באפריל, "במהלך העשורים שקדמו למיתון הגדול (מיתון שנות ה-2000) הדגש על מדיניות פיסקלית ככלי מייצב נחלש – לפחות בכלכלות המתקדמות…ואולם בעקבות ארועי השנים האחרונות, זרוע המטוטלת הונפה חזרה…הדעה היא שכדי לייצב את המשק, צריך להשתמש במדיניות המוניטרית ובמדיניות הפיסקלית יחד באופן אקטיבי".

כלומר, בלשון בני אדם, פישר אומר שהנעת המשק בעזרת תקציב הממשלה היא אפשרית. אפשר להרחיב את הפעילות הכלכלית או לכווצה על ידי שימוש מושכל בהוצאה הממשלתית או בגביית המסים. הגדלת ההוצאה בעת האטה כלכלית – אם היא מופנית לרכישת מוצר או שירות מתוצרת מקומית – מזרימה כספים אל העוסקים בתחום, וממריצה אותם להוציא יותר. וכך, בתהליך המכונה "המכפיל", מתגלגל כל שקל נוסף של הוצאה לכמה וכמה שקלים של צמיחה נוספת. תגובה דומה אפשר לעורר גם על ידי הקטנת המסים. בתנאים מסוימים, הפחתת מס ההכנסה או הפחתת המע"מ תריץ את את האנשים לחנויות, ומשם תגולגל לתוספת צמיחה כפולה ומכופלת.

עד כאן הכל פשוט, ההסתבכות מתחילה כשמנסים לישם את המדיניות הקיינסיאנית בישראל עכשיו. נתוני החשבונות הלאומיים מצביעים על תחילת האטה בצמיחה בישראל בימים אלה. קצב הצמיחה מואט בחודשים האחרונים, וצפוי להאט אף יותר (בניכוי התמורה מהפקת הגז שאינה משפיעה בערוצים הרגילים). האטת צמיחה, פירושה, עליית שיעור האבטלה, והטלת עומס נוסף על התקציב. האטת צמיחה, פירושה, הפחתת ההכנסות ממסים, הגדלת הגירעון התקציבי בתמ"ג, ובהמשך גם הגדלת שיעור החוב הממשלתי בתמ"ג.

בנק ישראל והאוצר מעריכים שגירעון התקציב ב-2012 מסתכם בקצת יותר מ-4%. בנק ישראל, לבדו, מעריך כי ללא קיצוץ בהוצאה וגביית מס נוספת, יטפס הגירעון באופן תלול בשנים הקרובות.

פישר, בכל התבאויותיו, מדגיש שאסור להשלים עם גירעון גדול מדי. יחס החוב לתוצר של ישראל (74%) אמנם ירד בדרמטיות מאז ראשית שנות האלפיים. הוא גם נמוך בהשוואה בינלאומית. אבל בעידן של פעילות פיננסית גלובלית ערה, כדאי לקטנים כמונו להיזהר. במיוחד, משום ש"אנו חשופים הרבה יותר ממדינות אחרות לסיכונים גיאו-פוליטיים".

ההתחבטות הנובעת מחריגת גירעון התקציב היא אם לקצץ בהוצאות או להעלות מסים, ועל זאת פישר עונה בשני אופנים. ראשית, הוא אומר, יהיה קשה לקצץ הרבה בתקציבים הבאים, ולו רק בגלל ההוצאה הנוספת שהשתרבבה אליהם בעקבות "עמוד ענן". שנית, הוא אומר בלשון עקיפה יותר, "ישנן עדויות לכך שמכפיל ההוצאה גדול ממכפיל המסים". ובתרגום שתי האמירות לדיבור רגיל: ממשלה יקרה, תועילי יותר לתקציב ולצמיחה אם תשמרי על ההוצאה המוגדלת ותעלי את המסים, מאשר אם תקצצי במסים.

מעניין לשים לב, כי בהרצאתו התיאורטית יותר והכללית יותר, בועידת קרן המטבע, פישר קבע: " לא ברור מה גדול יותר, מכפיל המס או מכפיל ההוצאות (לגבי שינויי מדיניות בעלי השפעה זהה על הגירעון). זאת, כסיכום של מחקרים אותם הוא סקר. אבל במקרה הישראלי, פישר  בוחר לקבל את ההוצאה התקציבית המוגדלת כעובדה,  ולממנה בעזרת הגדלת מסים. את זאת, הוא אומר בדרכו הדיפלומטית: "אם יהיה הכרח לשנות את כלל ההוצאה ולהגדיל אותו, דבר שאינו רצוי, אני מעדיף שזה ייעשה תוך עלייה במסים וקיצוץ משמעותי של הגירעון".

ניסוחיו של פישר זהירים ומעודנים תמיד. במיוחד עכשיו, ערב בחירות, הוא חושש להצטייר כמי שבוחש בקלחות-לא-לו. עם זאת, הוא בהחלט מודע לקשרי הגומלין בין הפוליטיקה לכלכלה, ובניתוח תוצאות ההרחבה הפיסקלית של 2009 בארה"ב הוא אומר: "עדיין נותרה השאלה, האם הרחבה פיסקלית גדולה יותר, בשלב מוקדם יותר, הייתה מחזירה את המשק לרמת התפוקה הקודמת שלו במהירות רבה יותר. המענה לשאלה זו היה תלוי בכלכלה פוליטית".

בנק ישראל אינו רק הגוף האחראי על המדיניות המוניטרית. הוא גם מוגדר כיועץ הכלכלי לממשלה. למעשה, בנק ישראל הוא גוף הייעוץ היחיד שמקשיבים לו לאחר שהמחקר במשרדי הממשלה האחרים נוון בעשרים השנה האחרונות. האם אפשר להימנע לחלוטין מהטיה פוליטית בייעוץ הכלכלי לממשלה? התשובה היא לא, פישר קובע ביחס לארה"ב ב-2009. ואם, ממילא, כל הבעת דיעה בכלכלה היא פוליטית, עולה השאלה אם די בעמדותיו הלא-מספיק-חדות של בנק ישראל. האם לא הגיע הזמן לאמירה מפורשת יותר, לתפילה קיינסיאנית רמה יותר בבית כנסייתו .

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

9 מחשבות על “אני קיינסיאני, אמר נגיד בנק ישראל

  1. פספסת ביותר מעשור. זה מה שסטנלי אמר לפני כעשור:
    NTERVIEWER: You were at Chicago in the '50s. What do you think is the historical impact of Milton Friedman?

    STANLEY FISCHER: I'm a macroeconomist, and Milton Friedman's macroeconomics, I think, has not stood the test of time as well as his microeconomic insights…. I think the specifics of Milton Friedman's macroeconomics monetarism, etc., have not stood up. We do monetary policy now much more like Keynesians thought of it than Milton Friedman thought we should be doing it. The analysis of the role of government possibly is more sophisticated than the simple Keynesian approach. But the notion that raising taxes in the middle of a recession is a bad idea, that's a Keynesian idea. I think that's pretty valid still.

    http://www.pbs.org/wgbh/commandingheights/shared/minitextlo

    אופס.. הנראטיב של חזרה בתשובה לא כל כך נכון.

  2. "פרדריקו"

    ראשית, אשמח אם בפעם הבאה תציין את שמך האמיתי ואת כתובת המייל האמיתית שלך. נדרשת מוטיבציה רבה כדי ליצור כתובת מייל מיוחדת לצורך תגובות כאלה.

    שנית, לא שמתי לב לשום נראטיב של חזרה בתשובה בדבריי. פישר, המצוטט אצלי, אומר אני קיינסיאני. מבחינתי, קיינסיאני מאז ומתמיד. הוא עצמו אומר שהזרם המרכזי של הכלכלה הדגיש פחות את הקיינסיאניות בעשורים האחרונים, ועכשיו "זרוע המטוטלת הונפה חזרה".

  3. כשניקסון הצהיר שהוא קיינסיאני נטען שזה בערך כמו שצלבן שהשתתף במסעי הצלב היה מצהיר שבעצם מוחמד צודק-ממש כפירה בעיקרי הדת הכלכלית הליברלית. אני מתחיל לחשוד שכלכלה היא יותר דת ממדע

  4. שלום תמר,

    נשמח ברשותך לפרסם אצלנו מאמר זה. האם נוכל להוסיף הסבר קצר של המושג קיינסיאני? (דבריו של פישר בכלל, וב2 הפיסקאות הראשונות בפרט, לא ברורים להדיוטות, ולא נרצה להרתיע את קוראינו לפני שההסבר מגיע…)

    תודה! אסתי

  5. פינגבק: בנק ישראל חוזר לקיינס, ויתערב בשוק באופן פעיל • מחאת הדיור

  6. פינגבק: חוזרים לקיינס ולהתערבות בשוק: כללי פעולה • מחאת הדיור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s