טקס בדיקת הביצה מעשיר את יומי מזה מספר חודשים. אימצתי אותו בחום לאחר שיחה במפגש חברים של שבת. אחד המשתתפים התלונן על הביצים הנמכרות לנו במרכולים: ביצי ענק, מזוהמות מבחוץ ובעלות מרקם חשוד מבפנים.

אורחת אחרת  הנחילה לנו את גרסת הילדות שלה: מוציאים את הביצה מהמקרר, מטלטלים אותה בכף היד. אם החלבון והחלמון נעים כמקשה אחת, אפשר להמשיך לחביתה. אם כל אחד מהם זז לכיוון אחר, סימן שהביצה לא טרייה, וצריכים להחליט מה לעשות. את התורה הזו היא למדה מאמה שהייתה ממיינת ביצים בתנובה. ללא ספק סמכות בתחום, ואני תמיד מכבדת חוות דעת של מומחים.

מסתבר, שמראיתן המלבבת של הביצים תפשה את עינם של עוד מספר אנשים. בדף הראשון של הארץ מה-25.5 פורסמה ההפניה הזו לדהמארקר היומי: "האיום הבא: משט ביצים מטורקיה. קשר שתיקה אופף יבוא של מיליוני ביצים מחו"ל, מרביתן אינן מפוקחות וכ-50% מהתוצרת הטורקית כוללת את חיידק הסלמונלה".

הסיפור המלא מופיע בכתבתה של עדי דברת-מזריץ, והנה תמציתו. יבוא הביצים לישראל מטפס בקצב מהיר – מ-22 מיליון ביצים בשנת 2005 ל-83 מיליון ביצים בשנת 2011. אמנם, בינתיים, הוא מהווה רק כ-3% מסך התוצרת הנמכרת בישראל, אבל הוא מרוכז בעיקר סביב פסח וראש השנה – שם רב הסיכוי להיתקל בו. זו היתקלות בעצם-בלתי-מזוהה: ארץ המקור אינה מסומנת על הביצים, בניגוד לנדרש בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים.

גורמים בענף מיחסים את ההזנחה לשירות הווטרינרי במשרד החקלאות, שאינו בודק כראוי, בשער הנמל,  את הביצים המגיעות בעיקר מטורקיה (62%) ומספרד (17%). עוד הם אומרים, שבניגוד לתקן בישראל, הדורש אישור על חיסון שוטף נגד הסלמונלה למטילות הביצים, נוהגים בטורקיה ובספרד רק לבדוק את הביצים באופן מדגמי. מאמר מדעי, המצוטט בכתבה, קובע כי במחצית ויותר מדגימות אלה בטורקיה נמצא חיידק הסלמונלה המזיק לבריאות.

ואגב, מחיר הביצה בישראל הנקבע ומפוקח על ידי הממשלה, מגלם בתוכו 3 אגורות עבור החיסון לסלמונלה. היות וגם ביצי היבוא נמכרות באותו תעריף, יוצא שהיבואנים זוכים כאן למתנת חינם. על כל אלה, מוגשת עכשיו תביעה ייצוגית על ידי משרד עורכי הדין שרמן, לנדאו את שיץ, עברי. 

שיווק הביצים הוא עוד דוגמא לריכוזיות הענפית בישראל . הוא נתון בעיקר בידי שלוש חברות: תנובה (44%), גליקסמן (21%), ומ. לסר (10%). שלושתן רוכשות את התוצרת במשקים המקומיים ובחו"ל, ומפיצות אותה ברחבי הארץ. הכל גלוי וידוע, הכל מחזיר אותנו לפזמון הנצחי: איפה את רגולציה אהובה? לאן נעלמת – בדיקת איכות הביצים בנמלים? היכן את נחבאת – אכיפת החיסון נגד סלמונלה, גם על ביצים מיבוא? איך זה שמתעלמים ממך – הצו הדורש לסמן ארץ מקור על כל ביצה?

כל פרט בסיפור הזה נראה לכאורה זעיר. אך השפעתם המצרפית גדולה מהשפעת סך כל רכיביהם. הם, יחד, ועוד פרטים רבים כמותם, פורשים את מצע הגידול לשלל התופעות המכוערות בכלכלת ישראל  של עידן הדה-רגולציה. האם אייפקס הייתה רוכשת את תנובה בידעה שמחיר הקוטג' ועוד כמה מוצרי חלב מוגבל על ידי הממשלה? האם היא לא הביאה בשיקוליה את יבוא הביצים הפרוץ, את הפיקוח הרופף על תנאי העבודה? חברות השקעה, וגופים אחרים שבאים לעשות סיבוב מהיר על חברות, מחשבים היטב את הסיכוי שלהם להשיג תשואה מהירה על השקעתם. הם אולי היו מחשבים וחושבים שוב ושוב, אילו ידעו שהממשלה בישראל נוכחת, רואה ומגיבה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***