על התיוונות ועל הבחירה להיות יווני

תהיה אשר תהיה הסיבה להדלקת הנרות בשמונת הימים הבאים – הכופרים אומרים שמקורה בחג אור אירופי-פגאני – לנו היא מזכירה את נצחוננו על היוונים ואת ההתייוונות שקדמה לו. במבט רחב יותר, היא מעוררת מחשבות על עידן גלובליזציה קדום, מהמאה השמינית לפנה"ס ואילך, שבו ממלכות ישראל ויהודה עברו מיד ליד: מהאשורים לבבלים, לפרסים, ליוונים, ולרומאים.

כולם חתרו לשלוט על דרכי המסחר שעברו כאן, כולם חיפשו אוצרות טבע ומוצרים שחסרו בסביבתם הקרובה, כולם נלחמו על שווקים בלתי מוגבלים, כולם החזיקו בשבי עובדים זרים – שאז, בחוסר תקינות פוליטית, נקראו עבדים. מאבקי הכוח בין המדינות ובתוכן עוררו כבר את הקדמונים לשאול את השאלה שנחשבת היום ל"שאלת התקופה": מהי מדינה ומהי תכליתה בעידן גלובלי?

דיון אלגנטי במיוחד עליה נמצא בספרו של אריסטו, שחי במאה הרביעית לפני הספירה. בספר "פוליטיקה" (רסלינג, 2009), אומר אריסטו ככה:

"תכליתה של מדינה היא אפוא החיים הטובים… מדינה היא התחברות של כפרים וערים למען חיים שלמים ועצמאיים…וזה מה שנקרא, כמו שאנו אומרים, לחיות באושר ובטוב. ואכן, עלינו להניח כי השותפות המדינית קיימת למען המעשים הנאים ולא רק לשם החיים יחד" (עמ' 144).

מעניין במיוחד, מנקודת ראותנו, למצוא שאריסטו מבחין בנבדלותה של המדינה מברית עסקית כדוגמת הבריתות הנכרתות בעידני גלובליזציה:

"אבל לא למען החיים בלבד, אלא למען החיים הטובים…וגם לא לצורך ברית צבאית…ולא לצורך מסחר ועסקים שאנשים מנהלים ביניהם, שהרי אז האטרוסקים והקרתגים וכל מי שיש ביניהם הסכמים היו בבחינת מדינה אחת, שאמנם יש ביניהם חוזים הנוגעים ליבוא…אבל הם אינם ממנים אנשי ממשל משותפים שישגיחו על כל אלה…ואינם דואגים שלא יהיה שום אדם מפר צדק" (עמ' 141-142).

הגותם של אריסטו ושל עמיתיו חלחלה גם לכלכלה המודרנית, המבקשת למצוא את "החיים הטובים", ולא רק את העסקים והמסחר. ועל כן, אלה הן שאלות היסוד של הכלכלה, כפי שהן מנוסחות בכמה מספרי הלימוד: מה לייצר וכמה לייצר? איך לייצר? למי לייצר?

"איך לייצר?" היא שאלת היעילות, והיא השאלה היחידה שנענית באופן מלא בנוסחת הגלובליזציה: יצרו באופן היעיל ביותר, הגלובליזציה אומרת. קחו את הרעיון הטכנולוגי הישראלי, שלבו אותו בניהול אמריקאי, צקו לתוכו כסף של אוליגרך רוסי, ואל תשכחו לספח כמה עובדים ממדינה מתפתחת.

אבל הנוסחה לא עונה על "למי לייצר?" – על הכמיהה האנושית לחיים טובים. עבור מי אנו מפעילים את מכונת היעילות? איך מחלקים את התוצר המופק ממנה? איך לא "מפרים צדק" (ומהו צדק?). את זאת, רק השלטון שהוסמך על ידי העם יכול לקבוע. וכל עוד שהשלטון נתון בידי מדינה, ולא בידי ממשלה כלל-עולמית, אין בהכרח זהות בין חזונו על חיים טובים לבין חזון היעילות המוכתב על ידי המודל הגלובלי.

נוסחת הגלובליזציה לא עונה באופן משביע רצון גם על השאלה הפשוטה יותר: מה לייצר וכמה לייצר. לכאורה, כל ביקוש עולמי אמור להיות מסופק בעזרת מנגנון של ביקושים והיצעים. אך, בפועל, מנגנון העל אינו מספיק משוכלל כדי להגיב על שיגיונות של מדינה קטנה. האם זה מפני שהוא "לא סופר" את הקטנים, מפני שלא כל המידע הדרוש מגיע אליו, או מפאת קיומם של חסמים אחרים? כך או כך, בישראל היום, קמה תעשיית נעליים חדשה, על חורבות המפעלים הישנים שנסגרו עקב החשיפה ליבוא. קמה, כי השוק המקומי דורש אותה.

למזלנו, השתלבותה של ישראל בגלובליזציה הוגבלה במידת-מה עקב ריחוקה ממרכזי הפיננסים והכוח. מצבנו היום שפיר בהרבה מזה של היוונים. משעבדינו מפעם נלחמים עכשיו את מלחמת עצמאותם. יוון נאלצת לבחור בין הישארות בגוש האירו לעזיבתו. ונדמה, שתשובתו של אריסטו רלוונטית היום לא פחות משהייתה לפני אלפיים שנה ויותר. חיים טובים, חיים שלמים ועצמאיים, חיים למען המעשים הנאים – לא יכולים להיות מוגשמים ללא שליטה מדינית: שליטה נאותה על הסחר, שליטה על ההשקעות, שליטה על החזקת הנכסים, שליטה על המטבע.

שליטה כזו נמנעת ממדינה קטנה כיוון, החברה באיחוד כלכלי גדול. באיחוד האירופי, גרמניה וצרפת נותנות את הטון. עזיבת האירו היא אם כן בלתי-נמנעת מבחינת יוון, בדרכה לשיקום ריבונותה הלאומית. המאבק הזה לא יהיה קל יותר ממלחמות הכיבוש, ומלחמות ההגנה שידעו היוונים בעבר. הפעם, יוון אינה נלחמת בשדה הקרב. אבל היא עדיין נלחמת על טריטוריית הקרקע והנפש שלה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

8 מחשבות על “על התיוונות ועל הבחירה להיות יווני

  1. התשובה לשאלות מה לייצר ולמי נהייתה מפלצתית לגמרי, כיוון שבחברות המתועשות הייצור עולה מאות מונים על הצרכים הבסיסיים, יש צורך במנגנון ענק של "שיווק" – שטיפת מוח בלתי פוסקת שמשכנעת אותנו השכם והערב שנהיה מאושרים יותר עם נקנה יותר מוצרים שאין לנו בהם צורך אמיתי. היצע וביקוש הוא עיקרון יפה, אבל לא כשאמצעי התקשורת מוקדשים ברובם המכריע לעיוות מזיק של הביקוש.

  2. ארך אפיים,

    התופעה שאתה מתאר היא מן הסתם אחת הגורמים שברקע לקיומם של חסמים לתגובה האידיאלית של מנגנון הביקוש וההיצע הבינלאומי.

  3. אריסטו התנגד נחרצות להתערבות המדינה בעניינים לא לה (ועניינים של כלכלה הם עניינים שבין אדם לחברו, בניגוד, נאמר, עניינים של פירוש חוזים או הפרתם החד-צדדית), כי הוא היה מתנגד נחרץ לעריצות.
    למה להיתלות באילנות גבוהים לא מתאימים, כשיש לך אילנות גבוהים מתאימים הרבה יותר דוגמת מרכס או אילנות נמוכים יותר דוגמת קיינס?

  4. הבאתי כאן מספר משפטים של אריסטו, כל אחד מוזמן להבין אותם ואת הקשר שלהם לכתוב על פי הבנתו. כנ"ל לגבי הדרוג הנחרץ בין אילנות גבוהים לנמוכים.

  5. "עזיבת האירו היא אם כן בלתי-נמנעת מבחינת יוון, בדרכה לשיקום ריבונותה הלאומית."

    אני חושבת שאת צודקת. ויש בכך שיעור מעניין לכל מי שרוצה להיות אימפריה, שיעור שכבר כתוב בדיו אדומה, וככל הנראה גם בדם.

    כמה נורא לחיות בזמנים מעניינים.

  6. זה נושא אהוב עלי: מדברים על היצע וביקוש כאילו הם נתון מקודש. אבל למקור שלהם יש משמעות מכרעת, לפעמים עד כדי כך ששיטה שמבוססת עליהם תהיה בלתי יעילה באופן מבני. הביקוש המלאכותי למוצרי צריכה הוא דוגמא אחת. דוגמא אחרת, אפילו קיצוונית יותר, היא קניין רוחני בתעשייה הרפואית. אם המצאתי תרופה שמצילה חיים, אין בעיקרון גבול למחיר שאני יכול לנקוב לגביה, כיוון שהקניין הרוחני הוא מונופול, והחברה מוכנה לשלם מחירים גבוהים כדי להציל חיים. אז הגורם היחיד שמגביל את המחירים זו החוצפה שלי, וזו עולה בכ-13% כל שנה, ואיתה ההוצאה הלאומית על שירותי רפואה. אי אפשר לפתור את הבעיה הזאת מבלי לטפל בשורש שלה, כלומר או שצריך להעמיד את המחירים תחת פיקוח ממשלתי, או שכל המחקר הרפואי יעבור לידי המדינה, והקניין הרוחני שהוא יוצר יהיה רכוש הכלל מלכתחילה.

    וסליחה על הסטיה מהנושא.

  7. אני לא בטוח שאני מסכים עם הקביעה שלך לגבי ישראל והגלובליזציה. נראה שבעולם של הגלובליזציה המרחקים הפיזיים הולכים ונעשים זניחים וישנם מרכיבים אחרים, כמו התפתחות כלכלית, שקובעים את מידת החשיפה לגלובליזציה, וכאן ישראל אינה נופלת ממדינות מערביות יותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s