איך נכשלתי בהתאמת התכנון לרוח התקופה

ואולי זו רוח התקופה שנכשלה בהבנת התכנון (שלי). כך או כך, שום דבר טוב לא יצא, והמאמץ ההרואי שלי להכנת תוכנית פיתוח לתעשייה בשנות ה-90 לא הוכתר בהצלחה.

את הספרון "לקראת שנות ה-90", של המרכז לתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר, פרסמנו במארס 1990. אז כבר ניהלתי את היחידה, וחשבתי שאני יודעת להפיק את הלקחים מהשינוי הפוליטי והמחשבתי שהתחולל. ב-1977, עלה הליכוד לשלטון בישראל. שינוי דומה – ניצחון הימין לאחר כרבע מאה של סוציאל-דמוקרטיה – חל ברוב המדינות המתועשות. במקביל, התהפכה התפישה הכלכלית המובילה באקדמיה ובממשל: מכלכלה ציבורית לכלכלת שוק חופשי.

היה ברור לי שצריך לרענן את הצגת הדברים. ולכן, כותרת הספרון שפרסמנו לא הייתה "יעדים לפיתוח התעשייה בישראל" כמו זו של התוכנית שפורסמה ב-1981, ובוודאי שלא "תוכנית פיתוח התעשייה בישראל" , כמו זו שפורסמה ב-1966 – בעיצומו של עידן פנחס ספיר. גם לא "קווים ראשונים לתכנון התעשייה -1957" – תוכניתו הראשונה של ספיר לאחר כניסתו לתפקיד שר התעשייה והמסחר בשנת 1955.

הבנתי שהמילה "תוכנית", המזכירה את בריה"מ ואת אירופה הסוציאל-דמוקרטית שלאחר מלחמת העולם השנייה, היא מחוץ לתחום. תפשתי שאסור להיכנס לפרטים, כי הפרטים עברו לרשות היד הנעלמה. קלטתי גם שחייבים להימנע ממסמך ארוך מדי, כבד מדי, מדיף הגות שחלף זמנה. הספרון שפרסמנו החזיק בסך הכל 47 עמודים. מה זה לעומת ה-325 עמודים של "היעדים" משנת 1981, ולעומת ה-525 עמודים של הכרך עב הכרס שפורסם ב-1966.

במבוא הקצרצר לספרון ניסיתי להדגיש את השוני בינו לבין התוכניות של פעם. אבל, אופס, מה עושות נגזרות המילה "תוכנית" שלוש פעמים בשני משפטיו הראשונים: "'לקראת שנות ה-90' הוא המשך לשורה של תוכניות פיתוח שפורסמו על ידי משרד התעשייה והמסחר מאז שנות ה-50. הנוסח המוצג היום מהווה ביטוי לשינוי שחל בתפישה התכנונית, כפועל יוצא משינויים מבניים ומוסדיים במשק, ומשינוי בתפישה התכנונית המקובלת בעולם…המסגרת החישובית לעתיד מוצגת בצורה רחבה, ללא הפירוט שניתן בעבר, כדי לחדד את המסרים העיקריים. מסגרת כזו מתאימה לאמצעי המדיניות המקובלים היום, שהם תפקודיים באפיים, ומתייחסים למערכות שלמות ולא למוקדים נקודתיים".

נאמנה לדברים האלה, דאגתי לכוון את הדיון לנושאים העיקריים שעל הפרק. זה היה ערב חשיפת המשק ליבוא של שנות ה-90, היה מנוי וגמור שהיא תתרחש, אם כי עוד התווכחו על מתכונתה. ולכן, עיקר הדיון במסמך נסב על היערכות המשק לקראת פתיחות מוגברת מזו שהייתה. איזה ענפים יצמחו? איזה ענפים יתקשו להתמודד? איך ניתן להקל על ההסתגלות בעזרת תמיכת הממשלה להשקעות? מה מקומם של הפריון והשכר בישראל בהשוואה בינלאומית – באיזה ענפים יש לנו יתרון? באיזה, אנחנו מפגרים?

הכל יפה, במיוחד הייתי גאה, ואני גאה עד היום, במשפטים שחידדו את סוגיית האיזון בין השוק המקומי לייצוא וליבוא. "יש לראות את הצמיחה הנובעת מביקושים מקומיים כשוות ערך לצמיחה הנובעת מייצוא", כתבתי. "כל עוד המשק תחרותי ופתוח, אין הבדל בין השתיים ויש לעודד אותן במידה שווה…זוהי הזדמנות ושעת כושר לחידוש פניהם של ענפי התעשייה המסורתיים, המספקים את מוצרי הצריכה לשימוש מקומי".

"כבר עכשיו המשק הישראלי הוא אחד המשקים הפתוחים בעולם", הדגשתי בניגוד לדעה הקדומה שהרימה ראש אז, ולמרבה הפלא קמה לתחייה בימים אלה. "מבנה התפוקה דומה לזה במדינות אירופה המתועשות. בגלל הפתיחות הרבה והריכוזיות הענפית, אנו מושפעים מכל תנודה בשוקי הסחורות ובשערי המטבעות. כדי למנוע זעזועים ולייצב את המשק, יש לפעול לחיזוקו של הסקטור המייצר לשוק המקומי, במקביל לסקטור המייצא, ולגוון ככל האפשר את המבנה הענפי".

הכנת הספרון התקדמה ללא בעיות מיוחדות. שר התעשייה והמסחר באותה תקופה היה אריאל שרון, שהתייחס בסלחנות אירונית לכל מסמך שאינו תקציר מנהלים אופרטיבי בן עמוד אחד. אלא שלקראת הרגע המכריע קרתה תאונה: שרון התפטר מהממשלה בפברואר 1990, ומשה נסים מונה במקומו לשר התעשייה והמסחר.

הספרון יצא כצפוי במארס 1990, והשר החדש לא אמר עליו מילה – מטוב ועד רע. הוא פשוט יצא עם אוסף הטבות לתעשייה, בלי שום קשר לניתוח שלנו או לכל ניתוח ארוך טווח אחר. כך, באופן הלא-חגיגי הזה, הוכרז קצו של התכנון. במקומו, באה "המדיניות התעשייתית", שפירושה אלתור על פי נסיבות קצרות טווח.

בהסתכלות לאחור, ורק עכשיו אני מבחינה בזה, אני רואה שהמילה האסורה "תכנון" התגנבה לטקסט שלנו פעמים רבות מדי. אני מבינה, שהאמונה שלי בממשלה, בייעוד שלה, במחויבותה להבטיח חיים של כבוד, חלחלה מכל שורה שכתבנו. וזו הבעיה. לכאורה, מילאנו כהלכה את טופסי ההתאזרחות במדינת השוק החופשי. אבל השפה, למה היא לא נשמעת כמו שפת האם שלנו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

מחשבה אחת על “איך נכשלתי בהתאמת התכנון לרוח התקופה

  1. קווים ראשונים לתכנון התעשייה -1957as someone who knows how importent was the plan from 1957 i am sure there are many who know that your paper was importent and help too to show the next generation the right way

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s