מחאה – ניסוי מעבדה. מחאה – תרגיל בשוק חופשי

על ההיבט הזה של המחאה לא מדברים מספיק. על היותה הדימוי הכי קרוב לניסוי מעבדה שאפשר להשיג בכלכלה. ככה זה במקצוענו הלא-מדעי: את השפעתו של משתנה יחיד אפשר לבודד רק בעקבות אירוע דרמטי. בשגרה, פועלים יחד משתנים רבים, המשפיעים ומושפעים אהדדי, חלקם לא-מדידים ואולי גם לא-מזוהים. קשה לשים את האצבע על תרומתו הסגולית לתהליך של כל אחד מהם. 

ייחודם של משתנים מסוימים מתבלט בעת מלחמה, משבר כלכלי פתאומי, ושאר אירועים מרנינים כגון אלה. הפעם, על רקע המחאה, מתבלטת יפה מרכזיותו של חופש המחירים בהבטחת רווחיותם העודפת של המונופולים בישראל. רווחיות שאפשרה לכמה מבעליהם לרכוש אותם באשראי, בציפיה שהחוב יכוסה מהר. רווחיות שמסבירה את שאננותם של מנפיקי האשראי: הבנקים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל.

את מחאת הקוטג' ניתן לתארך באופן המדויק ביותר. היא החלה ביוני 2011, עם הקמת קבוצת הפייסבוק של איציק אלרוב. המסר של המוחים היה ברור: מאז הסרת הפיקוח על מחיר הקוטג' ביולי 2006, ועד לפרוץ המחאה, זינק מחיר קופסת קוטג' 5% לצרכן מ-4.82 שקל ל-7-8 שקלים. זינוק של 45%-65%, הרבה מעבר לעליית המדד המתונה באותה תקופה.

מחאת האוהלים, בראשות דפני ליף וחבריה, הצטרפה למחאת הקוטג' כחודש מאוחר יותר. היא הרחיבה את הדיון ואת מעגל המשתתפים בו. האווירה שהשרתה המחאה, צעדי החרם שנקטו הסטודנטים נגד תנובה ונגד רשתות השיווק – כל אלה התבטאו במדד המחירים לצרכן מיולי ועד לאוקטובר. מדד יולי ומדד ספטמבר ירדו לעומת מדדי החודשים הקודמים להם, מדד אוקטובר גבוה רק בעשירית האחוז ממדד יוני. זוהי התפתחות לא-שגרתית.

ההתרשמות על תרומת המחאה למיתון המחירים מתחזקת כשרואים את צניחת מחירי המזון ללא ירקות ופירות – מחודש לחודש בין יוני לאוקטובר – צניחה מצטברת של 1.8%. גם זה אינו דבר יום ביומו, אירוע שהמשכו הוביל להתפטרותם של יו"ר תנובה, זהבית כהן, ושל ראשי שופרסל, אפי רוזנהויז וריצ'י האנטר.

מצבה של שופרסל, על פי דיווחי הימים האחרונים, אינו מעודד. כך גם מצבה של אי.די. בי, חברת האם של שופרסל, ומצב המשק כולו. נכון, הקוטג' אינו כל הסיפור. ישנו הרקע הבינלאומי, ישנן הסתבכויות של ראשי המשק בשלל תחומים. אבל לקוטג', ומה שהוא עורר סביבו, יש תרומה לא-מעטה לכיווץ הפרסומות בתקשורת, למשבר המחמיר מיום ליום בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה, להימנעות מצריכת ראווה, ולתחושת הרפיון שהשתררה בציבור.

מחאת הקוטג' וספיחיה הם המחשה יפה לדרך פעולתו של השוק החופשי. השוק החופשי, ולא מודל התחרות המשוכללת המתקיים כביכול בשוק החופשי, על פי התפישה המוטעית הרווחת בשנים האחרונות. מודל התחרות המשוכללת הוא מודל אוטופי שכמעט ואין לו ייצוג במציאות. הוא נשען על הנחות יסוד מרחיקות לכת. אחת החשובות שבהן היא הנחת המידע המושלם (אינפורמציה מלאה). ההנחה שכל צרכן וכל יצרן עוקבים באדיקות אחר התפתחות המחירים ומגיבים עליה. והנה, הקוטג' ממחיש שלא כך הוא. עד שלא עלה המידע של איציק אלרוב, לא התעוררה תגובת הקונים.  

ומשהיא התעוררה, היא התעוררה בנוסח השוק החופשי, ולא בנוסח האידיאליזציה שלו – התחרות המשוכללת. היא הקיצה למגעו המלבב של אגרוף-מכאן-אגרוף-מהצד-השני. תנובה מגזימה? סנוקרת מצרכניה האוהבים. שופרסל נסחף? זפטה מחברי מועדונו. רק שבניגוד לנעשה בזירת האגרוף, כאן, בשוק החופשי, הקהל אינו מופרד מהזירה ואינו מוגן. הוא צפוי לחטוף את המנה שלו: פיטורי עובדים באי.די.בי. ובחברות שייפגעו מקריסתה, שחיקת קרנות הפנסיה שרכשו את ניירות הערך של שופרסל ושל אי.די. בי, ייקור עמלות הבנקים שהלוו לשופרסל ולשותפיו לחד-גדיא, ועוד כיד הדמיון השורה על כולנו.

ועל כן, לגיטימי להנחית לקרקע המציאות את השאלה שכל הזמן תלויה באוויר. מה הרווחנו אנחנו, הפריירים שלא רכשו חברה באשראי ממונף, מהסרת הפיקוח על מחירי מרבית המוצרים החיוניים? הפיקוח הזה לא הוטל בלי סיבה. הוא מבטא התנסות רבת-שנים בניהול משקים לאומיים. הוא מבטא תפישה מסויימת של תפקיד הממשלה – תפישה האומרת כי עדיף ויסות ממשלתי במספר תחומים על תגרה בנוסח השוק החופשי. נכון, הויסות הזה אינו מושלם. אבל הוא מסייע להסדרת פעילות השוק הלא-מושלם, ומונע משברים וטלטלות.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***             

6 מחשבות על “מחאה – ניסוי מעבדה. מחאה – תרגיל בשוק חופשי

  1. אני מסכים עם העיקר, הדבר היחיד שאני לא בטוח בו הוא נושא הרכישה במינוף. גם במשקים בהם יש תחרות ותרבות תחרותית ישנם לא מעט שקונים תאגידים במינוף גדול לא רק בישראל.
    הבעייתיות איננה רק רגישות של עסק ממונף לתנודות בשוק, הבעיתיות נובעת מכך שעסק מאוזן הופך בהינף חתימה על חוזה לעסק בחובות. עסק מאוזן שיכול להסתפק ברווח על ההון 2-4% בשנה חייב פתאום לפרוע חובות וצריך להרוויח 6++% לשנה.

  2. עמית,

    נכון, הבעיה היא עצם החוב. הוא שמעודד את התיאבון המופרז לרווח. אבל סביר להניח שהתיאבון לחובות כאלה היה מתכווץ בהרבה, אילולא המינוף שמגן על נוטלי החוב, ומצמצם מאד את הנזק הצפוי להם במקרה של אי-פירעון.

  3. החוב הוא לא של העסק שנקנה, החוב הוא של בעל העסק שקנה אותו במינוף.
    על מנת לשלם את החוב, על בעל העסק להנפיק דיווידנדים גדולים מהעסק.

    איך מנפיקים דיווידנדים גדולים מהעסק? מעלים מחירים.
    או, לחלופין האופנה בימינו – העסק מגייס כסף מהציבור בצורת אג"ח, (הציבור – הכוונה למוסדיים הגדולים שחייבים להשקיע בהם, למשל באמצעות הפנסיה), אומר שהעסק הרוויח באמצעות תרגילים חשבונאיים, מנפיק דיווידנד גדול שכל המוסדיים מאשרים כמו טאטאלה, ואז כשמגיע הזמן לשלם את האג"ח אומרים שאין כסף, זה בגלל המשבר (כשאין משבר מגייסים כסף אחר ומשלמים איתו את החוב) ועושים תספורת "אחרת לא תקבלו כלום".

  4. קודם כל, פוסט מצויין.

    תמר, רציתי לשתפך עם ובלי קשר למשהו מעניין, בתקופה האחרונה התמכרתי להקשבה בפקקי הבוקר לפודקסטים של itunesU, יש בחור בשם רוברטו אונגר, פרופסור למשפטים בהרווארד שגם היה לשנה וחצי שר לתכנון ארוך טווח בממשלת ברזיל, אונגר מציג סדרה של הרצאות קצרות הנקראת The Mind at War, הוא מנסה לגבש משנה כלכלית – חברתית אלטרנטיבית לניאו ליברלים ולמרקסיסטים – סוציאליסטים. יש לו רעיונות מרתקים המשיקים בחלקם למשנתך (שמת לב לכך שיש לך משנה? :-)).

    מקווה שתמצאי זאת מעניין

  5. גל,

    תודה, אני אחפש את ההרצאות. אם לא אצליח למצוא (כישורי בענייני פודקסטים -מה זה?- לא משהו), אכתוב לך כדי שתנחה אותי איך.

  6. היי גל,

    הקשבתי עכשיו לאחד הראיונות עם רוברטו אונגר שמצאתי באינטרנט. לפחות מהראיון הקצר ששמעתי, אני באמת רואה דימיון בין הגישה שלו לגישה שלי. לא היכרתי את דבריו קודם לכן, אבל אני לא מופתעת. קודם כל, הוא היה שר לתכנון ארוך טווח, זה כבר מצביע על נטיה בכיוון מסוים. מעבר לזה, שמתי לב שאנשים בכיוון הזה המשותף שלנו באים בדרך כלל ממדינות שאינן דומיננטיות בכלכלה הבינלאומית (קשה לקרוא לברזיל מדינה קטנה, אבל היא עדיין לא מכתיבה של סדר היום הבינלאומי). מי שעוד מציג כיוון דומה הוא פרופ' דני רודריק מהרווארד, שבמקורו בא מתורכיה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s