חג אסיף, חג אסיף/ כן ירבה וכן יוסיף. הבוקר קמתי עם השיר הזה של שרה לוי-תנאי מתנגן לי בראש. וידאתי במקורות שאסיף מתקשר עם סוכות, ככתוב: "שלש רגלים תחוג לי בשנה…וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה", שמות כ"ג. ובדרך הנפתלת תמיד שבה עובד הזיכרון, נזכרתי שכבר זמן רב אני מבטיחה לעצמי לאסוף את התגובות ברשת על ספרי "ברוכים הבאים לשוק החופשי". הנה הן כאן. שני מאמרי ביקורת שהופיעו בכתבי עת, פורסמו כאן בקטגוריה "ברוכים הבאים לשוק החופשי – הספר" בנפרד.

שירלי פינצי לב, על ספרות איטלקית – בעברית, 11.9.2011

 אני טירונית טוויטר, ובמקרה או שלא במקרה, צנחתי היישר למעקב אחר גרעין קשה של פעילי מחאה (#J14, בעקבות Ronjinia@, רוני גלבפיש). כמו רבים אחרים גם אני מסכימה עם חלק מהטענות יותר, ועם חלקן פחות, וללא ספק בעד צמצום הפערים בחברה. במילים אחרות: אני לא מבינה בזה מספיק בכדי להביע דעה, ולכן התחלתי לקרוא ספר מצוין, שאמנם נכתב לפני שלוש שנים אבל מסביר באופן מקצועי את התהליכים שהובילו למחאה: ברוכים הבאים לשוק החופשי של תמר בן-יוסף.

גלעד סרי-לוי, ספר חברה תרבות, 27.7.2011

אני אוהב לקרוא את תמר בן יוסף.  כדאי גם לכם. לא חייבים להסכים עם כל דבר, אבל כותבת כמותה, ידענית ובעלת ניסיון, הכותבת בצורה ברורה וקריאה גם להדיוטות על עניני היום והשעה בתחום הכלכלי – לא כדאי להחמיץ. אם לא קראתם את הספר שלה "ברוכים הבאים לשוק החופשי" , עכשיו מתאים יותר מתמיד.

איתי אשר, עבודה שחורה, 25.2.2010

פעילת "עבודה שחורה", הכלכלנית והעיתונאית תמר בן יוסף, הוציאה לפני שנה את הספר "ברוכים הבאים לשוק החופשי". השבוע היא מכריזה על מבצע הנחות בבלוג שלה, אז רוצו לקנות (בלי לקום מהכיסא, ובלי לממן את המשכורות של מנכ"לי הרשתות)

בלוגרים "נחשבים" מקבלים הביתה מכשירי חשמל או הזמנות למסעדות, כדי שיטעמו וימליצו. אני זכיתי וקיבלתי מתמר בן יוסף ספר. אני מקווה שהמתנה לא היטתה את השיפוט שלי. הספר של תמר גרם לי להסתכל בעניין ובמבט ביקורתי על השיח הציבורי בנושאי כלכלה. לא פחות חשוב, הוא גם השפיע מאוד על הדרך שבה אני מתייחס לשותפי למאבק על מדינת הרווחה (כן, כולל בהקשר לבחירות בארגון המורים, שם ניצבו סוציאל-דמוקרטים כשמולי בינג ורן ארז, משני צידי מתרס). האם אנו בוחרים בצינורות הנכונים? האם אנחנו משתמשים בסגנון השיחה הנכון? מתי אנחנו מקדמים את המטרה ומתי אנחנו מלאי כוונות טובות אך מחזקים בהתנהלותנו את היריב?

הנה כמה פנינים של תמר "שהוצאו מהקשרן" (הטקסט המלא של הפרק פה) ויוציאו מהכלים כמה מהכותבים והקוראים הקבועים של אתר זה):

"שוק חופשי או שוק לא חופשי. גלובליזציה או אנטי-גלובליזציה. עצם הכלת הדיון בשתי מילים נוגדות כבר אומרת הרבה. כלכלה, שהיא מדע החברה, עוסקת באנשים, ועל כן אינה בנויה לשחור-לבן טובים-רעים, אלא לאבחנות עדינות יותר של מינון, של איזון ושל קצב" (המלים הפותחות את הספר)

"אין דרך טובה יותר לעיקור הביקורת המוצדקת על ההפרטה מניסוחה כהתנגדות גורפת או כשלילת הבעלות הפרטית."

"איבוד היכולת לאבחן אבחנות עדינות מביא ויכוחים כלכליים רבים לידי אבסורד, והם מסתדרים לפי צד בלי שנעשה ניתוח אמתי של האינטרסים. כך בשנים האחרונות בולטת הסתייגותם של הארגונים החברתיים מהתעשייה. הם מתנגדים לכל תמיכה בתעשייה ויוצאים חוצץ נגד כל ניסיון של התעשיינים להשפיע על סדר היום המקרו-כלכלי. זאת מתוך תפישה פשטנית הרואה בתעשיינים קפיטליסטים רעים. בסדר, נכון, הם מעסיקים-קפיטליסטים, אך תפקיד כזה הוא בלתי נמנע במשק שאינו קומוניסטי מולאם. ולכן כדאי לנסות ולהבחין בין קבוצות התעשיינים למיניהן, למשל, בין תעשייני האלקטרוניקה לבין תעשייני המזון. כדאי גם לראות שבהכללה ענף התעשייה הוא אחד המעסיקים הנאורים הבודדים שעוד נותרו בישראל, עם שיעור ניכר של עבודה מאורגנת ושמירה על זכויות העובדים ועל כבודם."

לרכישת הספר באינטרנט כאן. מומלץ במיוחד למי שאינם כלכלנים בהשכלתם, ואם אתם מכירים ספרי כלכלה דומים המתמקדים לא בסחר עולמי אלא בכלכלה של חינוך, בריאות ורווחה – אשמח לשמוע.

עד כאן, בינתיים. תודה רבה-רבה למגיבים.