כותרות ראשיות בעיתונות על התפטרותה של זהבית כהן. אולי מוזר, אבל איני מרגישה שמחה. אם כבר, עצב ועייפות. איני מכירה את זהבית כהן, אין לי מניות בתנובה או בפסגות. אבל ברור לי שהתפטרותה של כהן מתפקיד היו"ר בשתי החברות, אינה שינוי השיטה אלא תחליף לשינוי השיטה.
גב' כהן הייתה בשר מבשרה של השיטה. גב' כהן השתדלה מדי בתוך השיטה, והגזימה בייקור מוצרי החלב. אי-הבנת כללי המשחק החלים עליהן מאפיינת נשים נושאות תפקיד בעולם גברי. ומה אישה כזו יכולה להבין, כשהיא נדרשת שוב ושוב לעמוד למבחן. עברה בהצטיינות? מדוע היא חשה בעצמותיה שהיא לא התקבלה למועדון?
מדוע היא מרגישה, שזה רק עניין של זמן עד "הטעות הגדולה" שלה, או עד לצירוף הנסיבות שיוביל את ההנהלה להדביק לה את "הטעות הגדולה". טעויות בכלכלה לא חסרות, ומה יותר קל ונוח מאשר להפוך את האישה-שהלכה-רחוק-מדי לש.ג. התורן.
ומשהיא הופכת לנאשמת, האישה-שהלכה-רחוק-מדי מתקשה למצוא בעצמה את הכוח להתמודד. זאת בגלל אי-נחת פנימית המנקרת בה כל עת מילוי התפקיד. גם החברה שמסביב תומכת בה פחות מאשר בגבר במצבה. ולמרבה האירוניה, מי שממנים אישה לתפקיד בכיר לעתים קרובות רואים לנגד עיניהם את הגבנון הזה שלה. נוח להם לנצל את חולשתה שהיא הראשונה להכיר בה.
אבל לא על ניהול נשי באנו לדבר, אלא על השיטה בכללותה. על הרעש סביב התפטרותה של זהבית כהן שהוא המחשת השיטה וסימפטומיה. ההתפטרות הזו לא תשנה דבר. יושבי הראש החדשים של תנובה ושל פסגות כבר ממתינים להיכנס לתפקיד. תנובה הוזילה מספר מוצרים, שטראוס וטרה הכריזו על הוזלה אחריה. מה יותר מזה מעיד על כשל שוק מוצרי החלב? ברור לגמרי שזה שוק המונהג על ידי חברה אחת במעמד של שליט כמעט יחיד.
יתכן שתנובה היא מנהיגה ראויה. אבל איך יתכן, שבמדינה מתוקנת נותנים לחברה בודדת להנהיג ענף ללא פיקוח ציבורי הולם. חרם צרכנים אחר חרם, ואיש בינתיים לא הוסיף ולו מוצר אחד לרשימת מוצרי החלב המפוקחים במשרד התעשייה והמסחר (בסך הכל, 10מוצרים). איש לא הוסיף פקח אחד למפקחים על מילוי חוקי העבודה בישראל – עוד אמצעי הרגעה מקובל לגופים כגון תנובה וחברותיה. על פי מה שאני רואה בכמה מהמרכולים, איש גם לא טורח לבדוק את איכות מוצרי המזון שאנחנו קונים, את השמירה על כללי הבריאות בייצורם, את אמצעי הובלתם, ואת תנאי האחסון שלהם.
בהינתן כל אלה, מה לי ולהתפטרותה של הגב' כהן. זהבית כהן היא עוד קורבן של השיטה. התפטרותה מספקת לממשלה ולתקשורת את הש.ג. התורן שהן נזקקות לו כדי להפגין כ-אילו שינוי עמדה, כ-אילו הישג. ובעצם, ההתפטרות הזו אינה משנה דבר.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
לא רק שההתפטרות לא שינתה מאומה בשיטה- היא קיבעה אותה חזק יותר.
כעת הדרישה הציבורית כאילו נענתה והחרם מוכרז בכל מקום כהצלחה חסרת תקדים וכהוכחת העוצמה הצרכנית.
דבר זה לא רק שלא מחזיר את דרך הפיקוח- הוא מרחיק אותה. אולי בגלל זה זהבית הסכימה לשכב על הגדר.
אהבתיאהבתי
שוב חלוקים אנחנו בפרשנותנו את המציאות, :-),
לי אין דבר לומר בנושא המגדרי (ואם אומר עוד חלילה אואשם בפמניסטיות או שוביניסטיות), אבל נפל דבר.
קרה פה תהליך של מחאה, חשד לקרטל, פשיטה ואיסוף ראיות, והתפטרות מהירה מאוד. לדעתי עוד נקרא על חקירה, אולי על המלצות של המשטרה, אולי על בחינה של הפרקליטות, אולי על משפט, ואולי על הרשעות. עברו כמה שנים מאז הקרטל האחרון שחבריו הורשעו ואויימו בכלא.
זה שהמחאה יצרה תגובת שרשרת, שכרגע נערת זוהר של העולם הקפיטליסטי משלמת בראשה עליו (ולדעתי אינה האחרונה אם היחידה לחקירות פשיעה כלכלית ו/או הרשות להגבלים לא יתעצלו ויפסיקו לעסוק בנושא מחוסר עניין הציבור), יגרום לכמה הסובלים מקפיטלזם דורסני לחשוב שוב לפני שהם מאתגרים את הקצה.
האחריות האישית, למשל של ראשי מועצות ועיריות, היא כלי חיטוי מצויין הדוחף אנשים לאיזונים בין הרווח קצר הטווח לבין חוסר הרצון לשלם מחירים כבדים על גחמות וסיפוקים מהירים. הגיע הזמן ליישם נורמה זו גם בכלכלה.
סטירת הלחי הזו גם תתן לגיטימציה למנהלים לחתור לרווח סביר, תמנע הדחפות להציג תשואות "מסוכנות" לאורך זמן, ותפגע בתכנון מינופים גבוהים מדי
כן, כבר אמרתי, אני בעד רגולציה, בעד פיקוח, שיטות אלו מונעות פיצוצים וסטירות ומובילות תהליכים הדרגתיים ובריאים. אבל עד שנזכר שאנחנו חיים בחברה סולידרית, הערבה הדדית, המשקיעה בחינוך ובתעסוקה ראויה, נותנת רשת ביטחון בריאותי, חברתי ואיש, עד אז גם אם לא יוגייס הפקח הנוסף בעקבות גברת כהן, החברה הישראלית ושוק הרוויחו שיעור במוסר ובנורמות.
לפי המודל האלים של הקפיטליזם, המוסר והנורמה לא נלמדו מדוגמה חיובית, אלא מזה שמי שמגזים משלם ראשו.
גמר חתימה טובה, לך ולקוראים האחרים
גל
אהבתיאהבתי
אני חולק עליך.
ברמה המעשית בוודאי שההתפטרות שלה לא באה בגלל שאייפקס העולמית החליטה לחזור בתשובה ולהפוך מחברה בע"מ לעמותה ללא כוונות רווח. זה לא המצב.
אבל ההתפטרות של זהבית כהן בקונטקסט המקומי העבירה מסר ברור לכל החברות שהחזירות שאפיינה את המשק שלנו לא תחזיק מעמד לאורך זמן.
כמה זה לאורך זמן?
כל עוד הציבור יעמוד על המשמר.
אהבתיאהבתי
מורן וגל,
תודה, תראו כמה פרשנויות לאותו סיפור.
גל, בכל זאת שים לב למה שאתה אומר בפיסקה האחרונה: לפי המודל האלים של הקפיטליזם…מדוע עלינו לבחור דווקא במודל האלים? כן, אני יודעת שזה מה שיש, אבל האם זה אומר שחייבים לאמץ את הנורמות שלו?
אהבתיאהבתי
יאיר,
כן ירבו החולקים. אני פחות אופטימית ממך לגבי יעילות המסר, אבל כך או כך משהו קורה.
אהבתיאהבתי