""חקר הריכוזיות" ו"החברתיות" מבריחים את גב' כהן מהפוליטיקה. גב' כהן כבר לא מצפה לשום דבר. גב' כהן לא מצביעה בבחירות, לכן קולה נפקד גם מהמנדטים שמקבלות מפלגות השמאל הסוציאל-דמוקרטי בסקרים.

"רבים מאתנו מייחלים עכשיו לשמאל חדש. שמאל חדש, …זה לא יכול להיעשות בלי דיבור רציני עם הציבור על תקציב הממשלה, ובלי הבהרה לציבור מהיכן הכסף יילקח. ויש מאין לקחת, גם אם נזקקים למעט  אומץ ויושרה בדיבור עם בעלי ההון…זה לא יכול להיעשות בלי דיבור רציני עם הציבור על כל תחומי הכלכלה. האם הציבור יבין כל פרט…? סביר שלא. אבל רק מי שיבוא אליו עם ניתוח רציני…יזכה באמונו ויצליח להעירו מקהות חושים המאיימת על שלום המדינה".

הטקסט שלעיל לקוח ממאמר שלי שמופיע בגיליון החדש של כתב העת "חברה", יולי-אוגוסט 2011. המאמר נשלח למערכת ב-9 לפברואר השנה. חמישה חודשים לאחר מכן, פרצה המחאה. גב' כהן ברוכה הבאה למוספים הכלכליים. גב' כהן היזהרי מהסכנות: 

סכנה ראשונה: אשליית כוח     

חרם הקוטג' ולחצי הסטודנטים על שופרסל ומגה הם בינתיים סיפור הצלחה. הקוטג' הוזל, שופרסל ומגה הכריזו על מבצעי הנחות לחודשים הקרובים. אבל קשה להאמין שהאנשים ידבקו בחרמות לאין-קץ. יותר מזה, הסטודנטים ושאר המחרימים לא מסוגלים להתמודד עם כוחם המקצועי של הגופים הגדולים. המוחים אינם מסוגלים לעקוב אחר כ-ל המחירים כ-ל הזמן. הגופים הגדולים עלולים לייקר חלק ממוצריהם הפחות בולטים, בתמורה להוזלת האחרים. הגופים הגדולים עלולים לשחוק את איכות המוצרים, או את רמת השירות שהם נותנים.

לכן, אסור למוחים להיסחף באשליה הרגעית של כוח. מטרת המחאה האמיתית היא בניית כוח פוליטי שישקם את הרגולציה הצרכנית: יחדש את חטיבת הצרכנות במשרד התעשייה והמסחר, יגדיל את מספר המוצרים שמחיריהם מצויים תחת פיקוח ממשלתי. 

סכנה שנייה: כ-אילו מלחמה במוקדי הכוח

הדוגמא הבולטת ביותר היא ניתוח הריכוזיות. ריכוזיות היא תופעת טבע במשקים קטנים. הטיפול הנכון בה הוא עידון תסמיניה שגם מחליש אותה לאחר זמן: פיקוח על המחירים, פיקוח על תנאי העבודה, פיקוח על עמלות הבנקים, פיקוח על השקעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ועוד אמצעים דומים.

אבל הדיון בממשלה ובמרבית אמצעי התקשורת מתעלם מאפשרות הפעולה הזאת. התעלמות מעוררת חשד, כשאת מקומה ממלאת הסתערות על מפלצת הריכוזיות הבלתי-נכחדת. האם ייתכן שכל מלחמת הגבורה בריכוזיות היא מלחמת כ-אילו? את הנשק הסודי – הרסן שעל שיני המפלצת, והמספריים לגזיזת ציפורניה – אותו מסתירים מעיני הציבור.

סכנה שלישית: עירור כוחות אפלים מרבצם        

מה יש כאן – כוחות כלכליים שחרגו מגבולם? מדע הכלכלה כולו מוקדש להחזרת כוחות כאלה למקומם הראוי. ואין מה לדאוג, כלכלנים צעירים, עוד תחכה לכם האבן לגלגל במעלה ההר.

דיון מקצועי ענייני בויסות כוחות הוא נשמת אפה של הכלכלה. האנשה מוגזמת של הכוחות היא כבר משהו אחר. המשבר הכלכלי המתמשך הוליד את החיפוש אחר "הרעים". ולא שכל האישים הכלכליים הם דמויות מלבבות, אבל רדיפת "העשירים" שוב מעוררת חשד להסחת דעת. הסחת דעת מכוונת של מי שלא הזהיר בפני הסכנות כשעוד אפשר היה להתמודד אתן בקלות. הסחת דעת של מי שלא מעוניין באמת לשנות את השיטה.    

במיוחד שעל הדרך, רודפי העשירים מקימים כוחות אפלים מרבצם. האם הם יודעים את מי הם מעירים? האם הם בטוחים ביכולתם לשלוט בדחפים שאינם מכירים מקודם? מי ביקש מהם ללבות מלחמת כל בכל? גב' כהן הזכירי להם שלא את זה ביקשת. את בסך הכל ביקשת דיון כלכלי שפוי.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***