לבי הכלכלי נשבר לפני 25 שנה

זה היה לאחר תוכנית ייצוב המשק של 1985. הייתי במשרד התעשייה והמסחר, וצפיתי יום-יום בשינויים הניחתים על כלכלת ישראל. משרד התעשייה והמסחר, שהיה עד אז המשרד הכלכלי השלישי בחשיבותו בממשלה (אחרי האוצר ובנק ישראל), הפך תוך תקופה קצרה לבלתי-נשמע ובלתי-נראה. מי שהיה מנסחה הראשי של המדיניות התעשייתית בישראל, ושותף חשוב במדיניות הכלכלית בכללה, הפך לגמ"ח, מחלק תמיכות שוליות למפעלים.

המהפך הזה לא עבר ללא-התנגדות. רבים וטובים במשרד הסתייגו מהאופן החפוז בו נוהלה חשיפת המשק ליבוא בשנות ה-90. אני, עצמי, חיפיתי על תסכוליי בחיבור ניירות עבודה ומאמרים לעיתונות על נזקי הקפאת שער החליפין מיד לאחר תוכנית ייצוב המשק, ונזקי העברת שער החליפין לשוק החופשי בשנות ה-90. אחד ממאמריי, המקשר בין משבר הצמיחה של סוף שנות ה-80 לשחיקת שער החליפין, פורסם ברבעון לכלכלה, יולי 1989.

נסיגתה העקבית של הממשלה ממעורבות בתעשייה לוותה במאבק גם בשנים מאוחרות יותר. אנשי המשרד מחו על צמצום המענק להשקעות הון וניוונו של מרכז ההשקעות, על החלשת יחידת המדען הראשי, על חיסול החטיבות הענפיות, ועל מחיקת יחידות המטה. רבים עזבו את המשרד למגזר הפרטי, שם זכו להכיר צדדים אחרים – מלבבים פחות או מלבבים יותר – של כלכלת ישראל. 

עברו שנים, התמונה אצלי התבהרה. חלקיה הכאילו נפרדים התחברו לדבר שלם. אין שלם יותר מלב כלכלי שבור. זה לא משרד התעשייה לבדו, זה כל משרדי הממשלה שרוקנו מתוכן מאז 1985. זו לא החשיפה ליבוא, לא הקפאת שער החליפין, לא ביטול התכנון הממשלתי. זו שמיטת מחויבותה של הממשלה בכל תחומי הכלכלה והחברה. 

הכל הוא חלק ממגמה היסטורית רב-שנתית ורב-לאומית – תזוזת העולם המתועש אל השוק החופשי – מה כוחם של כלכלן אחד או של כלכלנים בודדים שחושבים אחרת. הנה, בימים האחרונים,קיבלנו תזכורת נוספת על יחסי הכוחות. סטנדר אנד פור'ס, חברת דירוג האשראי הבינלאומית, הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב. הייתכן? לא היה כדבר הזה. מהו המידע המעבדתי שעליו היא הסתמכה בהמלצתה?

חברת דירוג אשראי אמריקאית נגד ארה"ב? מה, היא לא מבינה שהיא מפילה את אגרות החוב של הממשל האמריקאי? מה, היא אדישה לשלום כלכלת ארה"ב ולשלום כלכלת העולם כולו? ואולי, בהפגנת הכוח הזו, היא כבר חוצה קו, היא בתחילת איבוד הכוח שלה?

כוח, שינוי היסטורי, זה מה שהרגשתי בהפגנה שבה השתתפתי במוצאי שבת. כוח של מי שעושים את המעשה הנכון. כוח, ובכל זאת חשבתי לעצמי, ידידיי, אל תשתכרו מהשיקוי. מאבק כוח לא תמיד נגמר כפי שצופים. מה צודק יותר ממאבק הקוטג', ואיך בסוף קיבלנו פגיעה בחקלאים, ושום ריסון בכוחן של המחלבות ושל רשתות השיווק שהקפיצו את מחירו. מה צודק יותר ממאבק הדיור, ואיך בינתיים קיבלנו רק חוק וד"לים שיחמיר את ההתפרעות בענף הבנייה.

ועכשיו, מה, ברור שהממשלה מבינה שהמחאה היא כוח. ברור שהיא תחפש מחווה להשתקת ההמונים. ומה הכי נגיש מבחינתה? הורדת אחוז או שניים של מע"מ – מתאים לדיבורים על "יוקר המחיה" שנשמעים באמצעי התקשורת. הורדת מע"מ – בכמה היא תוריד את המחירים? אהה, לא ברור, תלוי בגמישות הביקוש וההיצע. בשוק הנשלט על ידי תאגידים כמו בישראל, יתכן שרוב הורדת המע"מ תתגלגל לידי הספקים ורשתות השיווק. 

מאידך, הורדת אחוז אחד של מע"מ, פירושה איבוד של ארבעה מיליארד שקל בתקבולי מס. את החור הזה צריך למלא במס אחר, אבל יתכן, שבגלל כוחות עלומים כלשהם, הממשלה לא תעלה את מס החברות או את מס ההכנסה כנדרש. 

סיפור דומה של אי-גביית מס מספקת, במיוחד מהעשירים, התרחש לאורך כהונתו של בוש ושל עוד כמה נשיאים רפובליקאים בארה"ב. הוא זה שאחראי לגירעון התקציב הענק, לחריגת החוב הלאומי האמריקאי ממגבלתו החוקית, ולאיום שמרחף עכשיו על יציבות כלכלת העולם כולו. 

ועל כן, מנהיגי מחאה יקרים, היו גאים בכוח שבידיכם, אבל היזהרו שלא לפרוט אותו לפרוטות. לא תשיגו שום דבר במשא ומתן פרטני עם הממשלה.  אתם, בחוסר ניסיונכם, עלולים למצוא את עצמכם עם תוצאות הפוכות מאלה שהתכוונתם אליהן. שמרו על הכוח המוסרי שהשגתם, הניפו אותו לכוח אינטלקטואלי ופוליטי. זה דורש התאפקות, זה דורש מנהיגות. אבל אתם והעם כולו רק מתחילים לבטא את הכוח שלכם.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

19 מחשבות על “לבי הכלכלי נשבר לפני 25 שנה

  1. תמר אני מאד מיזדהה עם הפוסטים שלך ועם דעותייך. בעקבות הדיון כיום בנושא חוסר ניסיונם או חוסר המיקוד של מנהיגי המחאה בישראל. מה היית מציעה להם לעשות? (מעבר לפירוט בפוסט הנ"ל)

  2. אבי, אלון,

    אבי,

    תודה.

    אלון,

    אני לא מתיימרת לייעץ. הבעיה היא בעצם הישיבה למשא ומתן פרטני עם מי שמראש לא מזדהה עם השקפת העולם של המוחים. אני מאמינה שמה שיתפתח בסוף הוא תרגום המחאה לתוכניות הלימודים באקדמיה, לכתיבה באמצעי התקשורת, ולמפלגות. זה, בעצם, תרגום המחאה לשפה פוליטית שתחולל שינוי. שינוי על ידי מי שמאמין בו.

  3. אני לא מצליח להבין למה משתמשים תמיד באפשרות של הורדת המע"מ כפתרון להקלה על שכבות
    הביניים ובפרט כהקלה לשכבות החלשות. אולי מישהו יוכל להסביר איפה אני טועה..
    לעניות דעתי, למרות ש"כל העולם" טוען כי יש להוריד את המע"מ כחלק מהפתרון למצוקה הרי מע"מ ב"גדול" הוא המס הפרוגרסיבי ביותר – מי שמוציא יותר משלם יותר – כי בסופו של דבר המס מוטל על המשתמש הסופי שאינו יכול לקזזו… ועל כן בעקרון הוא מס צודק. כך שהקטנת המע"מ אינה חוסכת הרבה לשכבות החלשות.
    ברגע שאותו שיעור מע"מ מוטל על מוצרים ללא אבחנה, הפגיעה בשכבות החלשות – כשלאחרונה הצטרף גם מעמד הביניים לשכבה זו – חזקה יותר.
    גם אם נניח רמת הוצאות חודשית למשפחה ממוצעת בסך 12,000 ₪, הרי שחלק ההוצאה שבה נכלל המע"מ הוא בערך כ 60%. החישוב מבוסס על הוצאה בקיזוז סכומים שאינם כוללים מע"מ כשכ"ד, החזר משכנתא, מיסי עיריה, פירות וירקות, ביטוחים אישיים וכדומה…
    לפיכך, בהתבסס על הוצאה הכוללת מע"מ של כ 8000 -7000 ₪ לחודש – המע"מ הגלום בסכום זה הינו בסד"ג של כ 1000 ₪. הגדלת שעור המע"מ באחוז שלם תשפיע על הוצאה ממוצעת זו בכדי תוספת של כ 60-70 ש"ח.
    מאידך, הקטנת המע"מ למחצית או פחות מזה על מוצרי מזון – המהווה חלק ניכר מההוצאה המשפחתית – תקטין בשעור גבוה הרבה יותר את ההוצאה עליהם ויותר מאשר תפצה על עלית המע"מ.
    ברור שהשפעת הקטנת המע"מ על מוצרי מזון על כל שכבות האוכלוסיה הינה זהה, אך על בעלי הכנסה נמוכה היא משמעותית יותר. מאידך השכבות המוציאות [ומשתכרות] יותר תשאנה יותר בנטל.
    הפחתת המע"מ על כל מוצרי המזון למחצית, תקטין את הכנסות האוצר במקצת, אולם העלאת המע"מ על כל יתר המוצרים ב1% שלם תכסה חלק גדול אם לא את כל ההפסד.
    הדרך הטובה והמהירה ביותר להסדרת מסים היא באמצעות המע"מ. ניתן להגדיל את המע"מ [ולמה לא לקבוע מע"מ שונה למוצרים שונים?], כך שהעשירונים הנמוכים יותר לא ייפגעו כל כך מאחר וממילא אינם מוציאים הרבה ואילו השכבות ברמה הגבוהה יותר ישלמו סכומים גבוהים יותר למשל על מכוניות ויתר המוצרים…
    ככל שההוצאה [וסביר שאתה ההכנסה] גדלה, חלק המוצרים והשרותים הכוללים מע"מ הולך וגדל, כך שהגדלת המס תייקר את ההוצאה לאלה שיכולים לשאת בה וותגדיל את הכנסות המדינה ממסים בצורה משמעותית מבלי לפגוע קשה מדי בעשירונים מתחת לשמיני.
    ובכלל, למה צריך להקטין את המע"מ בצורה גורפת הכוללת מכוניות ודירות פאר, הוצאות אירוח ראוותניות [ע"ע חתונת המאה] וכדומה…?

    יש ליצור שלושה סוגי מע"מ [וכיום אין כל בעיה טכנית בכך] למוצרי מזון, מוצרים ושרותים לבית, ומוצרים שעלותם מעל מאה אלף ₪, פרט לדירות מגורים שעד לשווי של מליון ₪. למה לא ניתן לקבוע למשל שהמע"מ המוטל על רכישת דירה יהיה באחוזים שונים לפי מחירה, כך שהנטל על הזוגות הצעירים והשכבות החלשות יותר יקטן?
    יש הטוענים שהקטנת המע"מ על מוצרי מזון תועיל לעשירים, אך הרי ממילא כל הסועדים מחוץ לביתם במסעדות או בשרותי קייטרינג, משלמים את המע"מ המלא – כך שאין חשש להקטין את המע"מ מהסבה שהעשירים ייהנו מהקטנת המע"מ על מזון….
    נראה ששנוי פנימי כזה אינו דורש כל שנוי בתקציב המדינה – וזאת בלי קשר לשנויים נדרשים במס הישיר ובמס החברות בכדי לממן את הדרישות המועלות להקטנת נטל המס העקיף..

    ובא לציון גואל

  4. ביחס לצעדים שציינת (הורדות מס עקיף, מיסוי חברות ורפורמה במס ישיר) מה לדעתך כן צריכות להיות הדרישות מהממשלה, בתחום המיידי, מצד המפגינים. הרי בסוף יהיה משא ומתן והצדדים יידברו.
    רציתי גם לדעת האם יצא לך לקרוא את "נייר הלקמוס", ההצעה של דרור ישראל לשינוי במשק ומה דעתך?

  5. מלים כדורבנות תמר. דברים דומים שמעתי בזמנו (לפני כעשור) מפי אמירה עופר בקורס על כלכלת ישראל. הפאתוס בדברי האנשים שעוד איכפת להם, וביתר שאת של אלה שנאלצו לעמוד חסרי אונים מול המעבר לשיטה האכזרית של כלכלת השוק, תמיד מצליח לרגש אותי.
    על כן, תודה.

  6. שעיה, אלון, דורון,

    שעיה,

    דיון מפורט במע"מ – פעם אחרת. בעיקרון, כן, אפשר להטיל מע"מ נמוך יותר על מוצרים חיוניים.

    אלון,

    כתבתי שאני לא יודעת אם משא ומתן כזה בין הממשלה למפגינים בכלל צריך להתקיים. קראתי את נייר הלקמוס, נפגשתי עם כותביו. דעתי עליו חיובית ביותר.

    דורון,

    תודה.

  7. יש לך הרבה ניסיון וידע, אולי תעזרי למנהיגי המחאה בניסוח דרישות ובהתמודדות עם טענות של האוצר? אני משער שחסר להם כלכלנים שיכולים להתמודד עם הממשלה.

  8. פרמטר נ וסף באי שויון/משוואה הוא ההגירה מברית המועצות. בזדון מנעו מהם להגר לארה"ב ומערב גרמניה. אנשים של מדו נאלצו ונאלצים גם בגיל מבוגר לעבוד בעבודות מסריחות ובשכר מינימום. חלק גדול מהמהגרים נזקק לעזרת הביטוח הלאומי ומשום כך קוצצו תשלומי העברה גם למהגרים וגם לותיקים.

  9. כל שאפשר לומר הוא שיש אנשים שיש להם אין סוף ומזלם הם מחוברים מקושרים ונבחרים להם לא חסר כלום והם שולטים בעולם!!!! כך היה וכך יהייה והלוואי והייתי טועה כי בעצם מיה שהיה עוד יהייה הרבה יותר גרוע תודות לאלו שגדלו לתוך חברה חזירית ואכזרית שאין לה דין ולא דיין, והפושעים שלה הם סלבריטאים ונסכי התקשורת!!!! ועוד בעל פי בעיה שאלו שמוכסקים בשכר אפס באמצעות מיכרזים תפורים, במוסדות מזמיני העבודה תמיד טוענים שהם דורשים שהזוכים במיכרז ישלמו על פי החוק!
    תשאלו במוסדות בממשלה, וההסתדרות והשוק הפרטי, הכיצד אלו שזוכים במיכרז מקבלים עבודה במחירי הפסד? האם יוכלו לשלם? והאם יוכלו לשלם תנאים נילווים? התשובה לא! אבל אם אתה מקושר חבר או משלם למפקח שמעליך מטעם החברה את פושט רגל, אם אתה משלם שוחד או נותן הטבות אתה מקבל שעות נוספות אין סוף המאפשרות לך להיות עשיר בזמן קצר ולבטח שלא מטריד אותך האם שלמת שכר הגון + נילווים, ממש נורא, אבל העולם למרות הכל נפלא ויש גם אנשים טובים, שאני חולם שעוד אפגוש!!!

  10. לגבי חברות דירוג האשראי, הרי לא תצפי שלא יהיו קשורים או מחוברים למשהו…. ואין דבר כזה שיקול לעניין, הכל אצלם הרי מוטה! הרי ברור שהורדת הדירוג זה משהו פוליטי, מאבקי כוח מסריחים של פוליטיקאים, ולהם הכל מותר וגם יש להם הכל הם הרי עובדים עבור העם כלומר עבור עצמם, ולכן לא חשוב להם שהבורסה יורדת או עולה, ומה שחשוב להם יותר זה שכרון הכוח. מיהם חבורות דירוג האשראי? מי נותן להם להיות כאלו חזקים? מה הם יודעים יותר מאשר אנחנו? אם ידעו איפה היו למניעת הקטסטרופות הכלכליות שהיו ויהיו? גם מועדי הפרסום שלהם תמיד מקושרים לאירועים אלו ואחרים וזה מה שהיה וגם יהייה, אבל מדהים איך הם יכולים להפיל מחירי מניות וכל מה שירצו והכל בכוח של הודעתם על דירוג אשראי של מדינות או חברות שונות וכוחם ממש אין סופי בכל העולם

  11. אבי, שאול, איתי,

    אבי,

    אשמח לדבר עם כל גורם שיפנה אליי.

    שאול, איתי,

    תודה, המציאות באמת מורכבת, ואפשר להאיר עוד ועוד זויות שלה.

  12. שלום תמר,
    קראתי בעיון רב את הרשימה. במיוחד התעניינתי בצמד הפסקאות הראשונות, בעניין ירידת קרנו של משרד התמ"ת בעשורים האחרונים. אודה מאוד אם תוכלי להרחיב בנושא, ובעיקר, מה היו הכלים הכלכליים והמשפטיים באמצעותם היה התמ"ת "מנסה הראשי של המדיניות התעשייתית בישראל".
    בתודה רבה.

  13. נדב,

    הכלים היו התמיכות לעידוד השקעות הון, תמיכות המדען הראשי, מעורבות במדיניות שער החליפין, הובלה במדיניות היבוא והייצוא, קשר ישיר בין החטיבות הענפיות למפעלים ומענה על בעיות נקודתיות, תכנון כלכלי שחידד סוגיות הנוגעות לתעשיייה, ועוד ועוד.

  14. שלום תמר,
    תוספת – שמשום מה לא קראתי במאמר (לא אוהב "פוסט") שלך.

    1985
    הפרופסור לכלכלה שולץ – שותפו של מילטון פרידמן בדרבון ביטול כללי ברטון-וודס, ע"י הנשיא ניכסון – ערך ניסוי מעבדה על כלכלה שלמה (החברה האלה אינם מכירים מדינות, רק "כלכלות") בהעברתה מכלכלת ייצור לכללכלת פיננסים. העברה ב"זבנג".

    S&P
    אחת התוצאות של השתלטות הקפיטליזם הפיננסי על הכלכלה העולמית, בהמשך לביטול ברטון-וודס הנ"ל.
    בסה"כ השתלטות גורמים לא דמוקרטיים שמינו את עצמם לנהל את העולם, לאו דווקא לטובת האנשים, אבל בהחלט לטובת אנשים מסוימים.
    הגורמים האלה הם: קרן-המטבע העולמית, הבנק העולמי וחברות הדירוג.
    את שם החברה צריך לשנות ל-Poor Standarts או ל-Standarts Against the Poor.

    כוח, הפגנות, מהפכה.
    אם המהפכה הזו תדעך, הבאה תהיה עם שפיכות דמים.
    הטרור האיסלאמי הוא – גם – ביטוי לתיסכול של מי שאין להם. עד עידן הטלויזיה באוהלים בצ'אד הצ'אדים (והאפגנים ומי שלא יהיו) לא ידעו איך חיים במקומות אחרים, עכשו הם יודעים שדגי המחמד באקווריומים שהם רואים בטלויזיה אוכלים את האוכל שנמנע מהם.

  15. הייתי "כאן" כל הזמן… גם מאמסטרדם.
    עכשו כבר שבוע מערד :-).
    אמש – אחרי התגובה אצלך – בהפגנה בב"ש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s