נחשוב לרגע על יבוא קוטג'

אומרים שהמשק הישראלי הוא ריכוזי. אומרים שאין בו מספיק תחרות. אומרים ועושים: פותחים אותו לתחרות מצד היבוא. כעת מדברים על יבוא קוטג'.

יבוא קוטג? נפתח בפזמון שנהיה כבר מייגע: ענף המזון הטרי והמעובד הוא הענף המוגן ביותר בהסכמי הסחר הבינלאומיים. הגנתו, בכל מקום, משקפת את השאיפה לשמר את החקלאות משיקולים שאינם רק שיקולי ייצור חקלאי.

ענף המזון מוגן בכל מקום גם במה שמכונה "הגנה טבעית". מוצרי המזון (ומוצרי החלב בראשם) דורשים קירור או תנאי אחסון מיוחדים אחרים, המייקרים את ההובלה. רכישת מוצר מזון מוכתבת על ידי הטעם המקומי: אין מותג זר שיזיז מהמדפים את הקפה הטורקי או את אבקת הקפה הנמס של עלית. ועוד, מגבלת הכשרות. המהדרין בודקים גם את מה שהפרה אכלה – תוספת עלות רצינית למוצר שמיוצר בחו"ל.

אבל את זה כבר אמרנו. נחשוב עכשיו על הפצת הקוטג' משכבר הגיע לארץ. הפצת קוטג' לכל רחבי המדינה דורשת צי של משאיות קירור. תנובה, שטראוס וטרה מפיצות מגוון מוצרים, על כן כדאי להן לשלוח משאית לקיבוץ נידח בדרום הארץ. אבל יבואן הקוטג' הבלעדי – האם הוא ישלח משאית לגבול לבנון בשביל 50 קופסאות קוטג'?

תגובתו הראשונית, מן הסתם, תהיה התעלמות מהמקומות המרוחקים. ואם תקום קבוצת פייסבוק ותתבע את יבוא הקוטג' למטולה, הוא ינסה ללחוץ על הממשלה לייבא מוצרי חלב נוספים כדי להגיע למגוון רווחי מספיק. כלומר, היבוא לא ייעצר בקוטג'. אפשרות אחרת היא כמובן שתנובה/שטראוס/עלית ישתלטו על יבוא הקוטג' בעזרת תשתית ההפצה שלהן. כך או כך, זה יהיה סופו של ענף החלב בישראל.

ועכשיו, במאמר מוסגר, מהו החישוב המוסמך שיצדיק את חיסול ענף החלב בישראל והחלפתו ביבוא. האם תרגום מחיר הקוטג' ממחיר אירופי למחיר ישראלי בעזרת שער השקל של היום? שער החליפין הזה אינו מובטח לאורך זמן. די להזכיר, שבראשית שנות ה-2000, היה שער החליפין של השקל לעומת הדולר גבוה בכ-20% מזה הנוכחי. כל תנודה לכאן או לכאן בהחלט אפשרית.

נחשוב עכשיו על מבנה התחרות בשוק המקומי, שאותו מלכתחילה ביקשנו לתקן בעזרת הבאתו של הקוטג'. כמו במקרים דומים רבים, סביר להאמין שהייצור המקומי ידעך. כמו במקרים דומים רבים, סביר להאמין שבמקום הייצור המקומי הריכוזי יקום לנו יבוא ריכוזי לתפארת. את העובדה הזו מצאו במספר מחקרים מקרו-כלכליים, לדוגמא, מאמרה של עליזה ברזיס כאן. את העובדה הזו אפשר גם להסביר כאן באופן פשוט.

המשק הישראלי הוא משק קטן. פעילות יבוא כדאית רק בקנה מידה גדול. היא דורשת מהיבואן הון התחלתי, תשתית ניהול והפצה, כוח בשווקים. ומנגד, יצואן הסחורה בחו"ל אינו שש לשלוח את מרכולתו לסוחר קטן ולא מוכר. הוא רוצה להבטיח לעצמו את התשלום. הוא רוצה לדעת שהמוצר שלו זוכה להצגה המיטבית ולשירות הצרכנים המיטבי. שמעתם דברים דומים? נכון, במשק קטן מספר גופים גדולים שולטים בכל תחום. גם הייצוא של המשק הישראלי הוא ריכוזי. שני מאמרים שלי בנושא פורסמו ברבעון לכלכלה מס 132, יולי 1987, וברבעון לכלכלה מס. 147, מארס 1991.  

אפשר לומר, טוב אז מה, יבוא ריכוזי עדיף על ייצור מקומי ריכוזי: הוא זול יותר, איכותי יותר. אולי, אבל הטענה הזו דורשת הוכחה. ומנגד,ישנן טענות לא פחות כבדות משקל בעד הייצור המקומי. 

ראשית, שליטת הממשלה בייצור המקומי עולה על זו שביבוא, והיא יכולה לפקח יותר על סדירות אספקת מוצריו ועל איכותם. זאת, בגלל הקשר המתמיד שנשמר בין הממשלה ליצרנים המקומיים, ויחסי התן-וקח שביניהם. הניסיון מלמד גם שהיבוא הרבה פחות יציב מהייצור המקומי, ולו רק בגלל שההשקעה הראשונית בהקמת קו יבוא אינה דומה להשקעה בהקמת קו ייצור במפעל. וכך, כל מי שרוכש פריטי קוסמטיקה מיובאים או כלי בית מיבוא, נתקל לא-פעם בתופעה של היעלמות מוצר שאליו התרגל.

שנית, גמישותם של היצרנים המקומיים באספקת הסחורה לשוק הביתי והכרתם את השוק מאפשרת להם להיערך לביקושיו באופן יעיל יותר מאשר היבואנים. נמחיש זאת בסיפור ענף הנעליים.

חשיפת ענף הנעליים הייתה אחת הפתיחות המוקדמות ליבוא מתחרה בישראל, והוחלה כבר בשנות ה-80. למשך 20 שנה, הייצור בישראל נמחק כמעט לגמרי, ורק מפעלים בודדים שרדו. בתחום נעלי הנשים במיוחד הסתמנה תמונה מאלפת. רובם המכריע של הנעליים שיובאו היו מאיכות גרועה ובמחיר נמוך. בקצה העליון, יובאו זוגות בודדים במחירים דמיוניים. הביקוש לנעליים אופנתיות במחיר בינוני נשאר ללא מענה.

להתפתחות זו אין הסבר חותך. אבל ניתן להניח שיבוא הנעליים בדרג הבינוני נושא אתו את הסיכון הרב ביותר. בקצה העליון מייבאים רק זוגות בודדים, ולכן ההפסד הפוטנציאלי אינו גדול. בקצה התחתון, הנעליים זולות ושורדות רק עונה אחת, לכן קונים אותן גם בזמן שפל. בתחום הביניים, רוכשים בזמנים טובים יותר מזוג לעונה, ובזמנים אחרים שולפים מהארון את הזוג מהעונה הקודמת. על כן הביקוש שם הוא תנודתי, והמחירים גבוהים מספיק, כדי שהסיכון יהיה ניכר. 

היעדר מענה לביקוש לנעליים באיכות הבינונית הקים מחדש את ענף הנעליים בישראל. כיום, הענף מתהדר במעצבות נפלאות שמספקות את צרכי השוק המקומי ואף מצליחות לייצא. התחלנו בקוטג', סיימנו בנעליים. אולי בדרך השלנו מעצמנו כמה קלישאות יבוא.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***    

9 מחשבות על “נחשוב לרגע על יבוא קוטג'

  1. נחשוב לרגע על יבוא קוטג'
    אכן, במספר מלים מיצית את נושא יבוא מוצרי החלב לסוגיהם… ברור לחלוטין שלמרות דברי השפר של חכמי הממשלה – אין ביבואם כל הגיון כלכלי – וגם אם משום מה הדבר יבוצע בעידוד זה או אחר של המימסד, זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן…

    בפילוח "עוגת" מחיר הקוטג' ישנו חלק אחד – הפחות "יצרני" מכולם – והוא פער התווך. אם לכל השותפים האחרים בתהליך הפיכת החלב – החל בהאבסת הפרה ועד יציאתו מעטיניה וייצור בפועל של המוצר הסופי ומשם עד לשווק לצרכן עצמו – ישנו תפקיד מהותי, הרי שבחלק שבין הגעת גביע הקוטג' למחסני הקמעונאי ומשם לצרכן הסופי – כלומר עלות התווך – נראה שהפער בין המחיר הנדרש ע"י היצרן/ספק לבין המחיר המשולם ע"י הצרכן – גבוה מדי!

    בד בבד יש צורך לבדוק אם שולי הרווח בכל אחד מהתהליכים – עד להפצה לרשתות השווק אינם גבוהים מדי – בפרט יחסית למדינות אחרות שישראל מנסה להידמות להן…

    מהירות המחזור של מוצרי החלב הטריים הינה יומיומית. ועל כן נראה שהעלות בפועל הקשורה בקטע הסופי המתייחס לרשתות השווק – באחסון ומכירתם – אינה מצדיקה אחוזי תווך כל כך גבוהים, שאולי יש להם הצדקה במוצרים אחרים.

    יתכן שיש לקבוע מקסימום פער תווך לגבי מוצרי מזון בסיסיים – כולל ירקות ופירות, בהתחשב גם בפחת אפשרי.

    ובא לציון גואל….

  2. שעיה,

    הזכרת לי שלא דיברתי בפירוט על הקשר המיוחד בין רשתות השיווק ליבואנים, שבוודאי אינו זהה לקשר ביניהן לבין היצרנים לשוק המקומי.

  3. תמר, שמעתי שיש אפשרות לייבא אבקת חלב.
    האם זה נכון?
    אם כן, האם זה עומד כנגד הטיעון הידוע והמוכר מפתיחת הרשומה הזאת, בדבר חוסר הכדאיות הכלכלית שבייבוא מוצרים הדורשים קירור וכו'?
    אם זה עומד כנגד, אולי זה כן הגיוני שייבוא חלב אכן בדרך הבטוחה אלינו והוא גם יעבוד (כלומר, יעשה את העבודה שלו ויחסל את משק החלב המקומי)?

  4. יאנוש,

    אבקת חלב אינה תחליף מלא לחלב ניגר. בוודאי שלא בשתייה, ואני מניחה שגם לא בייצור חלק ממוצרי החלב. על כן זו אותה דילמה שמוצגת כאן ובמאמרי הקודמים בנושא. נניח שייבאו אבקת חלב ויצליחו להוזיל בכך חלק מהמוצרים. המחיר עלול להיות הריסת משק החלב כולו, ובסופו של דבר ייקור, הורדת איכות או אי-זמינות של מוצרים רבים שרוב הציבור צורך ואוהב.

  5. שלום
    סיפור מקצועי ארוך ומורכב. ראשית ניקח כמודל את דרום ניו-זלנד, ( נ"ז) בצפון יש לפעמים בצורת. יש שם שפע מים, שפע אדמה וידע. אין בכלל נפט. צריך לקנות נפט וליצא את מה שיש בשפע. אבל איך מיצאים גשם? אדמה? וידע? לוקחים פרות וכבשים ואלו הופכים את התשומות הזולות לצמר, בשר וחלב. נישאר בחלב. חלב זה כ 85% מים, היתר שומן, חלבון, פחמימות, מינרלים. הפרקציה הכי אנרגית זה השומן. הכי יקרה ביולוגית זה חלבון. גבינה מכילה מעט מים, היתר חלבון ושומן וקצת תוספות. חמאה זה הכי מרוכז, נניח בחלב עשיר יש 5% שומן בחמאה זה יותר מ 90%. אז נ"ז תיצא: גבינה, חמאה ואבקת חלב (א"ח), יוציאו מהמוצר המיוצא מה שיותר מים, "היבוש" גם מוזיל הובלה וגם מאריך חיי מדף. בד"כ שומן מתקלקל מהר אז בד"כ עושים א"ח מחלב שהפיקו ממנו חמאה. בישראל אדמה יקרה וחסרה ומים יקרים וחסרים אז גם חלב תמיד תמיד יהיה יותר יקר מבנ"ז או דומים לה. דרך אגב עד לאחרונה לא חולבים כבשים בנ"ז, הסיבה הראשית מסורת.
    ייצור חלב במשך השנה ע"י פרות הנו בקו גלי, נגיד סינוסואידי. ז"א שעדר פרות נניח של 1000 פרות בחלק מהשנה יוצר יותר חלב ליום ובחלק האחר פחות. במדינה כמו ישראל צריכים להחליט, אנחנו מייצרים חלב יקר כך שבחלק מהשנה יהיה עודף או כך שבחלק מהשנה יהיה חוסר. במידה ועובדים על חוסר צריך ליבא או לעלות מחיר או להוריד צריכה בדרך כל שהיא. במידה ועובדים על עודף צריך ליצא או ליצר מוצרים עמידים. אבל ביצוא תמיד נתחרה בנ"ז כאשר הייתרון היחיד הנו כשרות. או ייצור גבינות מיוחדות, אבל זה בלוף ניתן היום ליצר גבינות מיוחדות גם בנ"ז או דומיה.
    אז חברה חכמה, לא ישראל !, מייצרת כך שאת החסר כשחסר מיבאים. את זה כבר עושים. במעדנים, קו המוצרים הכי כדאי ליצרן, ראוי להשתמש באבקת חלב מיובאת. גם קוטג' אמיתי מקורי כמו שהיה לפני מאה שנים באנגליה, ניתן לאחסן זמן לא קצר וגם להוביל בקירור בלי שזה יתקלקל. מה שאוכלים בישראל אינו קוטג' שטעמו כטעם גיר. אוכלים קוטג' עם שמנת
    creamed cottage cheese
    שאכן חיי המדף שלו קצרים מאוד, אפילו יחסית חלב מפוסטר רגיל. הקוטג' המקורי היה דרך פשוטה יחסית לשמר חלק ממוצקי חלב כלומר חסרי מים, בעיקר חלבון ושומן. ניתן להביא קוטג' בסיסי מחו"ל ניתן להביא את השמנת מחו"ל וניתן אחרי מחקר טכנולוגי לייצור כאן קוטג' ישראלי, זו רק הייתה דוגמה אחת לתחכום של משק חלב כלכלי חכם. אבקת חלב לא כדאי ליצר בישראל כי לוקחים מים יקרים, משקיעים אנרגיה יקרה ובסוף מנדפים את המים מזהמים את האויר וגם הכמויות קטנות כך שזה לא יעיל מבחינה הנדסית, אבל עד לאחרונה ייצרו בישראל אבקת חלב, אני ואתם סבסדנו אוילות זו. האם רצוי, צריך, נכון, מוסרית או כלכלית לסבסד ייצור אבקת חלב בישראל כאשר גם העובדים במקרים רבים הם זרים עשוקים בתנאי עבדות, כמעט. נושא לדיון מעמיק, אין דבר כזה בישראל דיון מעמיק בנושאים כאלו. אבל אחת הבעיות היותר עמוקות ופחות מדוברות של מונופול זו סטגנציה טכנית. מה שבאמת היה צריך וניתן לעשות זה לפרק את תנובה לארבע מחלבות עצמאיות לחלוטין ולנתק בחוק את היצרנים מהמחלבות כאשר חוזה הספקה של רפתן למחלבה בחוק ! או של קבוצת רפתנים למחלבה יהיה חייב להמשך רק עונה אחת ובסוף העונה יתחדש לאחר דיון בעלויות הוצאות וכ"ו. כרגע מחיר המטרה כלומר המחיר המובטח לחקלאי מבוסס גם על נתוני פחת והוצאות ייצור שגויים ומוטים. רק תחרות בין יצרנים תציף את הבזבזנים והמפגרים טכנית. ניתן עוד לכתוב ולדון הרבה וזה חכם ומאלף ומעשה אזרחי נאות, אבל זה לא באמת מעניין את אף אחד כמו רוב הדברים החשובים בישראל.

  6. מאמר משובח שמנסה להסביר בשפה פשוטה דבר של אדם אינטילגנטי יודע בלי הסברים – תחרות, ריכוזיות, שוק חופשי, כשל שוק, כולם סיסמאות חסרות בסיס אמפירי או הגיוני.

  7. אם חשיפת משק החלב לייבוא, תיעשה במסגרת של הסכם סחר, זה יצמצם את הנזק?

  8. יאנוש,

    הסכם תמיד טוב יותר מחשיפה חד-צדדית, כי הוא קובע מסגרת ומבהיר את הגבולות. אבל זה לא העניין העיקרי. העניין העיקרי הוא מה רוצים ממשק החלב ומענף החקלאות, ולאיזה מדיניות זה מחייב את הממשלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s