הקוטג' ואגסי הגורמה שלי

לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם חברה כלכלנית ותיקה כמוני. ישבנו, קשקשנו, ואיך-לא, הגענו לקוטג'. באותו יום התפרסמה ההצעה לייבא קוטג' לישראל, צחקנו כמו שצוחקים מבדיחה משפחתית לעוסה והמשכנו הלאה.

סיפרתי למיכל על האגסים. מזה מספר שבועות שאין אגסים בסופרמרקט שלי. אני מתה על אגסים, לא יכולה לחיות בלי אגס ליום. החלפנו כמה מילים על ייבוש המטעים בצפון לפני שנים מספר, בגלל משבר המים שאירע כזכור לפני משבר הקוטג', ועל הקשר לכאורה בין ייבוש המטעים למחסור באגסים. 

ואז, נזכרנו בפירות ילדותנו. קשה להאמין, אבל מבחר הירקות והפירות בחנויות בשנות המדינה הראשונות היה דל ועלוב. אני זכרתי את התפוחים שיובאו מקנדה, ונחשבו למאכל של חג ומועד. מיכל נזכרה באפרסקים המיובאים שאמה קנתה לה כשהייתה תינוקת. הם נקנו במצוותו של רופא לחזק את הילדה שהייתה חולה. שפע הירקות והפירות הנראה לנו היום מובן מאליו, פרץ פה בשנות ה-60 וה-70, לאחר הקמת החקלאות ההיא: חקלאות מתוכננת-מאורגנת-נתמכת-מפוקחת בכל שלביה.

מיכל אמרה שהיא ראתה אגסים ברשת שיווק אחת הידועה במחיריה הגבוהים. ניגשתי לשם מספר ימים מאוחר יותר, ומצאתי אגסים מוכתמים בכתמים חומים. חשבתי שהם רקובים, אבל פרשן הפירות הבכיר שסידר את הארגזים על יד, הסביר לי שככה הם צריכים להיראות, קוראים להם אגסי ג'ינג'י. שילמתי 13 שקל לקילו. לא יודעת אם הייתי קונה אם היו לי עכשיו שלושה ילדים בבית.

הגיע יום ששי, אני בישלתי, בעלי חזר מהסיבוב שלו באבו-גוש וקרא: תראי מה הבאתי לך. הסתובבתי, על השולחן הייתה מונחת קופסת פלסטיק אלגנטית, שנקנתה אצל ירקן הבוטיק ששמו יצא לתהילה בכל הסביבה. בתוך הקופסה היו מונחים שמונה אגסים קטנים, ירקרקים, סמוקי לחיים, יפהפיים אחד-אחד. את הקופסה עיטר סרט פלסטיק מעוצב שעליו נכתב: אגס מיוחד (צילום של האגס המיוחד מתחת לכיתוב), פירות בר-גיל (שם בדוי), פירות גורמה (כיתוב אמיתי).

לא שאלתי כמה הם עלו. באמת פירות יפים. לא נראים כמו אגסי הגידול ההמוני שאני קונה בדרך כלל. אני אשמור עליהם. זו מן הסתם תחילתה של חקלאות חדשה. חקלאות של מצוינות עסקית. לא סתם גידול פירות לעם ישראל.

כן, אני יודעת שהאגסים אינם כעת בשיא עונתם. אבל משהו באופן האריזה של שמיניית הגורמה עורר אצלי מחשבות על-עונתיות. מחשבותיי נדדו גם לערוצים על-לאומיים: האגסים המיובאים שנתקלתי בהם לא מעט בשנים האחרונות, איפה הם עכשיו? מה זה אומר על יבוא הקוטג'?      

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

4 מחשבות על “הקוטג' ואגסי הגורמה שלי

  1. לקנות רק את מה שהגיע עונתו…אולי חוץ מלימון, שאי-אפשר בלעדיו גם כשהוא עולה הון תועפות.

  2. לדוגמה אחת מקומית מתוך אין סוף טרנזקציות.
    ישראל מיבאת תפוחי עץ ממערב ארה"ב. ישראל מסבסדת, או סבסדה, יצוא
    תפוחי עץ לסוריה בכדי " לא להציף את השוק". ניתן להחזיק תפוחי עץ באווירה מבוקרת חודשים רבים. ניתן להביא עשרות אם לא מאות דוגמאות כנ"ל.
    אין בעולם מקום פיזי בו מתנהל שוק חפשי, אין בעולם שוק חפשי אמיתי לאף מוצר נסחר. יש אין סוף בעלי עניין בדרגות אמינות ונוכלות שונות המדברים "על שוק חפשי", "תחרות משוכללת" "חסמים כלכליים", "כלכלה חפשית" ושאר מונחים מצוחצחים שלומדים במבוא לכללה 101 שנה א'. אין שום אמת יציבה לא חולפת לא ניתנת להכחשה מהירה מאחורי מונחים אלו.

  3. התקשתי להבין מה המסר שלך בפוסט זה?
    שחקלאות בסגנון בוטיק היא דבר טוב?
    או שלפעמים כאשר בא לך משהו את תשלם כל מחיר עליו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s