שלוש טעויות באבחון יחסי כוח

מה קרה לצרפתי השרמנטי, דומיניק שטראוס-קאהן? איך, לכאורה, הוא לא העלה על דעתו, שהעובדת האפריקאית לא תיפול לזרועותיו או לאיפה שזה לא היה? איך הוא לא צפה מראש, שהיא תתעשת ותדווח על המקרה? טעות באבחון יחסי כוח.

טעות דומה עושות עכשיו מדינות אירופה, שאותן הוא מייצג בדמותו, ובתפקיד יושב הראש של קרן המטבע העולמית. הקרן, הבנק העולמי, וארגון הסחר העולמי – שלושה מוסדות תיאום שהוקמו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה – ממחישים בהווייתם למי-למי יש כבוד וכוח. ראשות קרן המטבע מופקדת תמיד בידי  אירופה, ראשות הבנק העולמי נתונה בידי ארה"ב.

התפכחותה של אירופה, והבנתה המאוחרת שהיא אינה אירופה החזקה שהייתה, מתבטאת בתגובתם המבוהלת של ראשיה עכשיו. מיד לאחר פרסום פרשת שטראוס-קאהן, והתביעות כלפיו שיתפטר, דרשו מנהיגי אירופה למנות יו"ר חדש מטעמם. אם זה הינו ההליך השגרתי, מדוע, פתאום, הם קפצו ככה? אולי מתוך תחושה מקדימה למה שקרה בהמשך: דרישתן של מספר מדינות מתעוררות למנות יו"ר משלהן.

בהילותה של אירופה מובהרת היטב במשפט שאמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל: "יש סיבות טובות לכך שהתפקיד יישאר בידיה של אירופה, בעיצומו של משבר החוב של גוש האירו" (דהמארקר, 18 למאי 2011). מדינות אירופה שנקלעו לחוב גדול, ובראשן אירלנד, יוון, פורטוגל וספרד, מושכות אשראי של מיליארדים רבים מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע. האם הקרן תמשיך להיות כה נדיבה אליהן כשמדינה מתעוררת תעמוד בראשה?

ומי, אם לא גרמניה, יידרש לבחירה האכזרית אז: למלא בכספו את הבור-ללא-תחתית של חוב המדינות הכושלות,  או להשלים עם עזיבתן את האירו על כל השלכותיה, ובכללן, נקיטת מדינות עצמאית שאולי נוגדת את האינטרס הגרמני.

לאור ההבנה הזו, לא יהיה זה מרחיק לכת לקשר בין תגובת ארה"ב למצבה התקציבי העגום. ארה"ב, בחריגה מהחוזה הבלתי-חתום שמתקיים בין אירופה לבינה, לא נחלצת הפעם להגנת שותפתה. "אנחנו מוכנים לתמוך במועמד עם הניסיון הרב ביותר וכישורי המנהיגות הנדרשים, שיוכל לזכות בתמיכה רחבה בקרב חברות הקרן" אמר טימותי גייתנר, שר האוצר האמריקאי (דהמארקר, 22 למאי 2011). ובתרגום לשפה עכשווית: לא נילחם על מנהיגות קרן המטבע בשבילכם. אנחנו מממני הקרן העיקריים, ובסתר לבנו נשמח אם מישהו יגביל את האשראי האינסופי למדינות האירו הכושלות.

תגובת ארה"ב היא קצה-קצה של הטעות השלישית באבחון יחסי הכוח. טעות, שגוררת עכשיו את נסיגתה או שמא הסגתה, ממנהיגות בוטחת לתכסיסנות של חלשים. המעבר הזה אינו מפליא. ב-18 לאפריל השנה – לראשונה בהיסטוריה, על פי מה שנכתב בעיתונים – אוים דירוג האשראי של ארה"ב. סטנדרד אנד פור'ס, חברת הדירוג הידועה, הצהירה שהיא שוקלת להורידו מדרגת ה-AAA מעוררת הקנאה שלו.

בינתיים, אובמה לא משיג את אישור הקונגרס להעלאת מסים שתסתום בקרוב את גירעון התקציב ואת החוב. מנהיגת העולם המידרדרת מצטיירת כמי שנשלטת על ידי תפישה כלכלית צרת אופק ונוקשה, וכמי שזונחת את מחויבותה לשלום אזרחיה ולשלום העולם כולו.

רפיסותן של ארה"ב ושל אירופה המערבית מאותתת למדינות המתעוררות להפגין כוח. מרתק, בינתיים, לראות כיצד סין אינה אומרת מילה. היא מבינה היטב שלא תצא נשכרת משבירת המשק האמריקאי. אבל יש מי שקופץ במקומה: תאילנד, רוסיה ודרום-אפריקה תובעות את ראשות קרן המטבע להן ולחברותיהן. מה שמעיד יותר מכל על טעותו הגדולה של הממסד העולמי השולט מאז מלחמת העולם השנייה. רהב, שאננות, והיעדר רגישות לניואנסים של כוח, מובילים בסופו של דבר לאיבוד כוח.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

2 מחשבות על “שלוש טעויות באבחון יחסי כוח

  1. הקטע המצחיק-עצוב הוא שכל מי שלא נמצא בפסגה מתריע על ההדרדרות שנים, ורק מי שלמעלה מסרב לראות. מזכיר את הניתוק של מנהיגי מדינות ערב, לא? כנראה שלבני אדם קשה להודות שהם יורדים.

  2. העלאת מסים ע"י אובמה תסתום בקרוב את גרעון התקציב? אני הבנתי שגם אם יעלו את המסים ל%100 זה לא יספיק כדי לממן את התקציב ואת הריבית על החוב האסטרונומי של האמריקאים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s