לא באתי לפה להתווכח

התחושה הזו רק מתחדדת אצלי כל הזמן. אין לי כוח לטענות סמול-יאמין, שוק-חופשי-שוק-לא-חופשי, ממשלה-טובה-ממשלה-רעה, קיינס-הומו-קיינס-לא-הומו.

אני כותבת כלכלה כדי להבהיר לעצמי דברים. אני חוזרת לאותם דברים – כל פעם מכיוון אחר, כדי לדייק – כל פעם קצת יותר. אותי מעניין האיך והכמה, הבערך והפחות או יותר.  

אני מקבלת בענווה תופעות אנושיות נצחיות כגון השוק. זה לא מקרה, שמוצאים כיכר שוק בכל חפירה ארכיאולוגית ובכל עיירה בקצה תבל. מנגנון השוק כנראה עונה על צורך אנושי. אבל זה לא אומר, שכל מפגש עסקי המכונה בשם 'שוק' עונה בהגינות על הצורך הזה.

רק מי שלא ראה שוק מימיו, מסוגל לחשוב ששוק ההון המודרני משחק על פי כלליו של השוק ההוא – השוק שבו הכל פרוש מול העיניים, שוק שבו מתנהל משא ומתן קולני בין המוכרים לקונים. שוק של מידע מושלם. שוק של מוכרים וקונים לא גדולים מדי, שוק של יחסי כוח מאוזנים.

מיותר לשאול את לקוחות הבנקים ועמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, אם הם חושבים שהמידע המגיע לידיהם הוא מושלם. מיותר לשאול אותם, אם הם יודעים בוודאות כמה חומרי ריסוס ישנם בפטרוזיליה שהם רכשו לפני רגע במרכול, איזה חומר שימור מסתתר במוצר שעל עטיפתו מתנוסס בגדול התואר 'טבעי'. מיותר גם לברר אצלם, מתי לאחרונה ניהלו משא ומתן שוויוני עם הבנק ועם המרכול שלהם.

ההבנה כי אותה כיכר שוק אידיאלית מתקיימת היום רק בכיכר שוק אמיתית בלב העיר – וכנראה גם לא שם, כי ספקי הסחורה הם בדרך כלל עסקים גדולים – היא ביסוד כל מה שמעניין אותי בכלכלה. ובמילים אחרות, מה שמעסיק אותי בכלכלה הוא אבחון הסטייה מהמודל האידיאלי בכל תחום. איך אותה סטייה מסיטה את הסדר הכלכלי-חברתי ממסלולו, איך מחזירים אותו למסלול ללא זעזוע מיותר.

המשפט "ללא זעזוע מיותר" הוא המוטו המתנוסס מעל הכלכלה שלי. כי את מחיר הזעזועים משלמים בעיקר הקטנים והחלשים. על כן, ביטויים נמרצים כגון 'ריסוק המונופולים', 'פירוק פירמידות השליטה' מצחיקים אותי. כמה זמן ייקח עד שימצאו את הדרך החוקית 'לרסק' ו'לפרק'. מה ימנע מאותה מערכת שייצרה את המונופולים ופירמידות השליטה לייצר מפלצות חדשות במתכונת משפטית קצת אחרת. מי ידאג לפרנסתם של עשרות אלפי העובדים בתאגידים, כשהריסוק-טחינה-פיצוח האלה ייחגגו בכיכרות?

צר לי, פזמון הניפוץ-פיצוח-שבירה ישר מעורר אצלי חשד. אני מאמינה רק לאנשים שאומרים בהיסוס, בואו ננסה: נגביל את היקף האשראי הניתן בבנקים ובמוסדות הפיננסיים האחרים, לצורך השתלטות על חברות. נבנה גוף חדש לפיקוח צרכני, שיבדוק מה מוכרים לנו במרכולים. נכפיל ונשלש את מספר פקחי העבודה, האוכפים את חוקי העבודה על המעסיקים. כך, אותם בעלי תאגידים ירוויחו פחות. וכשאחד מגופי השליטה האלה ייקלע לקשיים, לא נחלץ אותו בשלמותו, אלא נמצא את הדרך להעביר חברות מידיו לבעלות מבוזרת יותר, תוך שמירת מקומות העבודה. 

דיון כזה הוא הדיון שנראה לי כן ואמיתי. ועל כן, הוא הדיון שמעניין אותי. באמת לא אכפת לי אם המשק 'ריכוזי', ואין לי מושג איך קובעים אם הוא 'תחרותי'. אותי מעניין איך נציג שירות הצרכנים עונה לי, כשאני אוספת די כוח להתקשר אליו. לי חשוב שקרן הפנסיה שלי לא תעבור כל שני וחמישי מיד ליד,  תוך הבעת תודה בדרך למי שעשה עליה סיבוב. צר לי, רק בקטנות כאלה אני מבינה.

 ***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

21 מחשבות על “לא באתי לפה להתווכח

  1. כרגיל, תענוג. אני לא בטוח שהדיון "הקטן" צריך לבוא במקום הדיון "הגדול" או שאפשר לנהל את שניהם במקביל.

  2. אני לא חושב שיש מי שמשלה את עצמו בכל אחד מהנושאים שהעלית. גם חלק מראשוני הכלכלה לא השלו את עצמם שם, ודי לקרוא את מיזס או האייק כדי להיווכח בכך. אלא שמכך שיש פערי אינפורמציה, שיש הבדלים בגודל השחקנים וכו' עדיין לא נגזר דבר. מה שנראה לי שאת מנסה לקדם הוא "תכנון" שבכך את בעצם מתכוונת ל"תכנון על ידי הממשלה". מה שאת ואחרים נכשלים בו הוא שאתם לא מראים שיש בכלל באפשרות הממשלה לשפר משהו בפועל. זו שאלת השאלות, ומשום מה אף פעם לא עונים עליה. הלוגיקה המעוותת תמיד נשארת "השוק לא מספק את X, לפיכך נדרשת התערבות ממשלה" מבלי להבהיר האם בכלל ניתן להשיג בפועל את X על ידי התערבות הממשלה, או האם בכלל אפשר להשיג בפועל בכל דרך שהיא משהו טוב יותר ממה שעושה השוק.

  3. אני מאוד מזדההה עם התחושה . אנשים נחרצים מדי מטרידים אותי – אני מרגיש בד"כ שהנחרצות שלהם היא כיסוי לבורות ולא פועל יוצא של הבנה טמירה (אם יש כזו) . זה גם קצת מצחיק , איך כל השיח הזה הוא למעשה ברמה של סיפורי אגדות של ילדים : יש "רשעים" , ואנחנו ה"טובים" שצריכים להתמודד , ובסוף ה"טובים" ינצחו. שום דיון עמוק , רק סימון מטרות , ויאללה להסתער.

  4. ל Gil
    1. כבר הובהר לך שאין דבר כזה "שוק" יש עולם מלא תנאים מקומיים. שוק כמו בספרי הכלכלה אין בעולם המודרני, אולי פעם היה.
    2. בהנחותיך שאין ואי אפשר אתה ממחזר את מה שדוחפים היום לכולם.
    הנה שתי דוגמאות מים וביוב. על מטבע ושטרות ממשלתיים והחוקים בעניין זה בפעם אחרת.

    באר ניתן לחפור ולנהל גם בשיתוף גם כעסק פרטי. הספקת מים באיכות מבוקרת לעיר רק ממשלה יכולה לעשות כי זה מונופול טבעי. לא ניתן להקים בעיר שלוש ארבע חמש מערכות מים מקבילות וכלכליות. משום כך מתחולל תהליך ידוע ומוכר, הציבור מקים ואח"כ בדרך כלשהיא זה מופרט כמו בישראל. ראה סיפור מקורות. בארץ הופרטה מערכת ההתפלה הלאומית למרות ! שזו מערכת מצוינת לתחרות שוק. אחרי ההפרטה הצורך הבסיסי למים מאפשר עושק, גניבה שחיתות כמו כל מונופול מוחלט. התוצאה קידוח בארות פרטיות או הברחת מים ומכאן הרס האקויפר וצריכת מים מזוהמים וכתוצאה מוות מוקדם מחלות וכ"ו. זה מה שקרה בעזה כשעזבו היהודים
    ביוב זו דוגמה טובה יותר. רק הציבור יכול להקים מערכת ביוב ולסבסד אותה. כאשר נעשים נסיונות להפרטת ביוב ולמונופול על ביוב, ראה בורות ספיגה פרטיים ומכוניות לפינוי, מהר מאוד אנשים מחרבנים בכל פינה. מי רוצה לשלם בשביל צואה? אז הציבור מחוקק חוקי ביוב ושפכים שמבטלים בורות ספיגה ויוצרים צנרת מקומית ולאומית, מונופול בבעלות הציבור. כאשר זה מופרט והופך למונופול פרטי, למשל מכוניות להורקת בורות סופגים כמונופול, מהר מאוד בשכונות מסוימות הבורות עולים על גדותיהם ומפיצים מחלות ובשכונות אחרות פשוט מחרבנים ברחוב. התוצאה כולם חולים יותר ומתים מהר.
    הטיפול בתברואה ציבורית כנגד מגיפות היא דוגמה לתהלך שחייב להיות בבעלות הציבור כמו חקר בסיסי של בריאות. אין חקר בריאות ראשוני פרטי, רוב התגליות הרפואיות שעבורן נתקבל פרס נובל נעשו על ידי גופים ציבוריים שבדרך כל שהיא, ישירות או בעקיפין, נתמכו על ידי הציבור. גם דרכי הטיפול והחיקוק והסטנדרטיזציה של תרופות הנן בדרך כלל במימון הציבור ובפיקוחו. כאשר פיקוח זה מוכשל על ידי ממשל שונא מערכות ציבוריות – כמו בישראל התוצאה היא תינוקות מתים או בעלי מום.
    ניתן להביא עוד דוגמאת, כפינוי שלג בחורף ועוד.

  5. יובל,

    כרגיל, תודה. ההבחנה שלי היא לא כל כך בין הדיון ה'קטן' ל'גדול'. אלא יותר בין הדיון על רפורמה מהירה לדיון על שינויים אטיים, זהירים, מפוזרים ופחות מתימרים לתקן הכל במכה אחת. גם הגבלת האשראי לצורך רכישה ממונפת של חברות, שהזכרתי, היא דיון 'גדול'. כמוה, הרגולציה בתחומי צרכנות או שכר (ומי כמוך מכיר את זה) הן פעולות מקרו-כלכליות.

  6. גיל,

    אתה צודק אין ביכולתי, או ביכולתו של כל אחד אחר, להוכיח באופן נחרץ שהממשלה מסוגלת לשפר משהו בפועל. ואם כן, מדוע בכל זאת ישנן ממשלות בכל מקום? אם טענתך, מספיקה כדי לשכנע את עצמך שאין צורך בממשלות בכלל, מה יש לי לומר? איש באמונתו יחיה.

  7. תמר, התשובה שלך היא, איך נאמר, הרבה יותר ממתחמקת. היא נגועה בחוסר יושרה אינטלקטואלית. הנה את כאן מנסה במשך פוסט אחר פוסט להסביר את קוראייך שהם ממש זקוקים לתכנון ממשלתי בכל תחום, וכשמבקשים ממך ראיות ממש לכך את נסוגה. אני לא יודע אם יש צורך בממשלה או לא. יש בהחלט תחומים שבהם היא נדרשת ויש תחומים שלא ממש ברור מדוע או אם כן או לא. העובדה שיש ממשלות בעולם אינה אומרת דבר. עובדה היא שרוב ממשלות העולם הן דיקטטורות. אז מה? זה אומר שדיקטטורה היא שיטת הממשל הטובה ביותר או המועדפת? אם את רוצה לשכנע מישהו שהפתרון שיכולה לספק ממשלה טוב מזה של שוק את בהחלט צריכה לספק ראיות לכך. אם אינך יכולה, אז למה לכל הרוחות צריך מישהו להתאמץ ולקרוא את דבריך?

  8. אכן ולגמרי.

    ובענייני קרנות פנסיה ומי שעושה עליהן סיבובים: האם קראת את הסדרה של מאט טייבי ברולינג סטון? הוא מתעד את הפשיעה הכלכלית אצל בנקי ההשקעות ואת המעשים המגונים שעשו שם באמון, גילוי נאות, סחר הוגן וכיו"ב. קריאה מרתקת – אם כי מייאשת, כרגיל בדברים כאלה.

  9. שונרא,

    את הסדרה הזו לא קראתי, ואני מאמינה לך שהיא מעניינת. אבל מספיק לקרוא עיתונים, כדי לראות לפחות חלקים מהתמונה.

  10. טייבי עשה עיתונות חוקרת קלאסית, מהסוג שקשה לעשות באווירת ה"חדשות זה סוג של בידור" שיש בארה"ב כיום. הוא ישב בבתי משפט שדנו במקרי עיקול בתים בסיטונות (גם כשהבעלות על הבתים אינה ברורה, וגם כשמסמכי הבעלות זויפו על ידי הבנקים).
    הוא עקב אחרי עדויותיהם של ראשי גולדמן זאקס בסנאט (בוועדה של לוין, דמוקרט מוויסקונסין, נדמה לי). הוא פירק לגורמי עסקאות וכיו"ב… …אבל אכן, אפשר לראות את התוצאות של מה שקורה בכל עיתון ואפילו בכל מקומון.

    ומה יהיה עכשיו, כשמציפים את לואיזיאנה ויש מצב ששפך המיסיסיפי יעבור מאה מייל מערבה ממיקומו הנוכחי? הנמל התשיעי בגודלו בעולם נמצא בניו אורליאנס. הוא ייראה משונה מאוד כשלא יהיה שם נהר…

  11. שונרא,

    אם יש לך את ההפניה המדוייקת למאמר של טייבי אנא צייני אותה כאן, אני בטוחה שחוץ ממני עוד קוראים יתעניינו.

    לגבי ניו-אורליאנס, הייתי שם פעם בביקור. עיר נהדרת. שטתי בספינת הנהר הנוסטלגית עם הגלגל. עצוב לקרוא כל פעם איך עוד משהו מידרדר שם.

  12. מאט טייבי במאמר הנוכחי שלו נמצא כאן:
    http://www.rollingstone.com/politics/news/the-people-vs-goldman-sachs-20110511

    בתוך המאמר יש קישורים למאמרים קודמים, כולל המאמר על גזילת הבתים ועושק הלווים (בבתי המשפט, אחרי שהביאו אותם המלווים למצב הזה).

    ומעולם לא הייתי בניו אורליאנס. לא הספקתי… …עולם הולך ונעלם.

  13. תמר,

    שמתי לב שרני התייחס לדבריו של גיל. מדברייך אשר בתגובות לרשומה הקודמת קיבלתי את הרושם שאין להתייחס לדברים שכתבו מגיבים בבלוג. אני מבין עכשיו שטעיתי. מובן שישנה אפשרות נוספת והיא שהכלל הזה נוגע רק לקוראים שמחזיקים בדעות שונות, אבל זה לא סביר, לכן אני מאמין שאפשר לפסול את האפשרות הזו.

    אני כבר הבנתי שאין לך שום רצון לנהל דיון עם אלה החולקים עלייך ולכן אני משתדל שלא להתייחס לדברים שאת כותבת. ברשומה הקודמת התייחסתי לדבריו של דרור וגם "עקצתי" משתתפים אחרים – הכל בטעם טוב. הגזמת כאשר אמרת שאני תוקף בבוטות: לדרור אמרתי כי הוא שוגה, לפלוני-אלמוני רמזתי שהסגנון שלו כה בולט, עד כי הוא מאפשר לזהותו על אף שלל כינויו ואת תובנותיהם של רני ושעיה כיניתי "נהדרות" – מן הסתם לא התכוונתי שהן נהדרות, אבל מכאן ועד לומר שתקפתי אותם בבוטות, הדרך ארוכה.

    את כותבת שאין לך כוח לטענות שמאל-ימין בשעה שאת כותבת בלוג שכולו נועד ליחצן את השמאל ולבקר את הימין. לא הבנתי כיצד נוגעת לעניין הנטייה המינית של קיינס.

  14. תמר, בהמשך לתגובה שלך לעיל, הטענה שלך מתחברת לדיון סביב קונספט "רגולציה מגיבה", המיועד לבטא קשת רחבה של טכניקות רגולטוריות שנעשה בהם שימוש מושכל, המלווה בתהליך בדיקה ומחשבה מתמדת. זאת לעומת שינויים רגולטורים גדולים, הנעשים לרוב באמצעות רגולציה של ציווי ושליטה. אני, בגדול, מסכים עם הגישה המגיבה, אבל חושב שיש מקרים שבהם צריך שינוי גדול ומשמעותי, ושינויים קטנים לא יועילו.

    והערה קטנה, אם יורשה לי. נדמה לי כי יש חשיבות בניהול שיח גם עם מי שמחזיק בדעות שונות, ואפילו מביע אותן בצורה בוטה. רק מתוך שיח כזה תצמח האמת, יתגלו חולשות הטיעון של האחר, והכל יהיה נפלא…:)

    שבוע טוב.

  15. ועוד הערה: בשיח הרגולציה נהוג לעשות השוואה בין עלות כשל השוק לעלות כשל הרגולציה השלטונית. במלים אחרות, התפיסה הנכונה היא זו שתנסה להשוות, ככל שניתן, בין העלות הכרוכה בתפקוד הלקוי של השוק החופשי לבין העלות הכרוכה בתפקוד הלקוי של הממשלה, המבקשת להפעיל פיקוח על השוק החופשי. השאלה הקשה היא, כמובן, כיצד עושים את זה. האמת איננה נמצאת בצד אחד של המטבע. לא בכל המקרים בהם השוק כושל, עדיפה מעורבות ממשלתית. לעומת זאת, יש בהחלט מקרים רבים בהם מעורבות ממשלתית תשפר את המצב. על רקע זה בדיוק ניתן לקרוא את דבריה של תמר, שמעורבות שלטונית צריכה להיות, במקרים רבים, מצומצמת, מלווה בניסוי וטעייה, ומודעת לכך שגם היא עשוייה להיות כרוכה בעלות לא מבוטלת.

  16. יובל,

    אני מסכימה עם מה שאתה אומר, ואני ערה לצדדים שאתה מציג. המאמץ שלי תמיד הוא לנסח ניואנסים בתוך הדיון, ולנסות לדייק כמה שיותר. לעתים אני מושכת יותר לכיוון אחד, ובפוסט נוסף – יותר לכיוון אחר, מתוך הניסיון הזה.

    שמתי לב עכשיו שהשתמשתי במילה 'קטנות' בסוף הפוסט. אבל כפי שפירטתי בתגובתי הקודמת לך אולי זו אינה המילה הנכונה. ההבחנה, אולי, היא בין שינוי מבני שמתיימר לשנות משהו אחת ולתמיד לבין רצף שינויים. כי, למשל, הצעד של הגבלת האשראי שאני מציעה בוודאי אינו צעד 'קטן' מבחינת משמעותו המשקית.

    אז, כן, יש עוד על מה לדבר ומה לשכלל בדיון הזה.

  17. אני לא יודע אם יש לך מדיניות האוסרת על תגובה למגיבים אחרים, כמו שכתב גרידג'. בכל אופן, מדיניות כזו היא בעיני נקודת חולשה בבלוג המצוין שלך: מענין לקרוא פוסטים, אך מעניין לא פחות לקרוא דיון המתרחש בעקבותיהם, גם אם יש בו קצת עקיצות.

    @גרידג': מנקודת המבט שאתה שרוי בו, זהו בלוג שמאלני קיצוני: אין ממש הבדל בין תמר למרקס, אבל מנקודת מבט שמאלית רואים שתמר מתנגדת לריסוק המונופולים בפרט (בפוסט הנוכחי) ולסוציאליזם בכלל (בפוסטים קודמים), ואומרת שוב ושוב שאין פתרונות פשוטים: לא הלאמה כללית ולא קפיטליזם אוסטרי. חבל שאתה לא מצליח לקרוא אותה.

    @רני: אני לא חושב שענית לגיל. הצגת כמה דוגמאות לכך שהפרטה יוצרת בעיות, מה שידוע לכל מי ששמע על tragedy of the common. אבל לעתים הפרטה אכן פותרת בעיות: אני לא יודע מאיזה דור אתה, אבל אני זוכר היטב שחיכינו שנים בתור לטלפון, ואיך ברגע שהופרטה בזק התור נעלם – בלי תחרות, בלי שוק, רק הפרטה. למה במקרה המים המצב לא דומה?
    ובכל אופן, אני לא חושב שזה מה שגיל שאל. הוא בכלל לא דיבר על הפרטה, אלא על תכנון ממשלתי. גם אם הפרטה וחוסר תכנון יוצרים בעיות, זה עדיין לא מוכיח שהלאמה ותכנון פותרים בעיות. אני חושב שהיו לתמר בפוסטים קודמים דוגמאות למקרים כאלה, בעיקר מתקופתה במשרד האוצר, אבל אני לא זוכר כרגע.

    אולי דמי הקישוריות הסלולריים הם דוגמה טובה: השוק יוצר עיוות שמגדיל את מחירי השיחות. הממשלה מתערבת באופן נקודתי: לא ע"י תמריץ או הנחות או שינויי מסים, אלא פגיעה ישירה במה שמפריע.

  18. מודי תולששששש יקר,
    תנסה בבקשה לא לעקם את המציאות כך שתתאים לעובדות המומצאות בנוסח גלן בק שמוזכרות בתגובתך לרני.
    הנה העובדות: אתה זוכר שחיכית שנים לטלפון של בזק. בזק הוקמה ב-1984. ויקיפדיה מספרת למה חיכית הרבה (רמז- הריכוזיות של משרד האוצר) בזק הופרטה ב-2005. היה אז כבר אינטרנט מהיר, בעלות על חברת שידורי לווין וחברת סלולר-פלאפון. בטח שלא חיכית בשנת 2004 שנים לטלפון או שאלצהיימר זו אופציה בשבילך (לא שאני יודע מאיזה דור אתה). בזק הופרטה בעיסקת סוויטהארט, בהלוואה מהבנקים ומבלי שהרוכשים יכניסו כסף חדש לכלכלה הישראלית, ולא שחסר לסבן או למורי ארקין ולקרן אייפקס, ובלי לחשב לדוגמא את ערך הנדל"ן. הרווחים של בזק (3.6 מיליארד בשנת 2009, ולא הרבה פחות בשנים שקדמו לה) עזרו דרך חלוקת דיבידנדים נדיבה לבעלי המניות לשלם את ההלוואה שאיתה קנו את בזק. ואז הם מכרו לאלוביץ, וגרפו 7 מיליארד לכיסם. סה"כ עשו סיבוב יפה על מודי התולשששש וכל שאר האזרחים, שהיו בעלי החברה לפני כן. אלוביץ קנה את בזק באותה השיטה, וההלוואה הגדולה שלקח לא מזמן כדי לחלק דיבידנד עצום מראה שהוא למד מקודמיו, ובעוד 5 שנים אפשר לצפות לעוד מכירה. אני ואתה כצרכנים וכאזרחים וכעובדים לא נרויח כלום מההפרטה. הרי זה לא שסבן ושות' נתנו תחרות להוט, והסטנדרט של 1.5 מגה היה רוב השוק עד לא מזמן.

    לגבי המים- כדאי שתברר מי תקע את פרוייקט ההתפלה לאורך השנים. התשובה היא המתכננים הריכוזיים מאגף התקציבים של האוצר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s