פיחות הקניידלך. כך יקראו לו

יין, מיץ ענבים, מצות, ו…פיחות כשר לחג. פיחות הקניידלך, כך יקראו לו.

מזה מספר חודשים שהשקל מתייסף בשקידה. שערו לעומת הדולר עמד על 3.438 ביום ו' האחרון – השער הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2008. מסורת היא בישראל להריץ את שער המטבע בערבי חג ובחול המועד. זוהי עונת חופשתם של מפעלי תעשייה רבים, הם שובתים גם מהמרת מטבע זר לצורכי פעילותם. היעדרותם מהשוק מקלה על מי שעובד בהרצת מטבעות. כשכו-לם נחים, הוא יכול להשיג פיחות ניכר בעזרת רכישת דולרים לא-גדולה. הוא גם יכול להשביח את תוצאת הפיחות בעזרת יצירת ייסוף מקדים, רכישת הדולרים שהוזלו, ומכירתם ברווח לאחר ששערם זינק. סביר להאמין שהכרת האפשרות הזו היא אחד הגורמים העיקריים לייסוף הנוכחי.

כלכלינו מסבירים  

כרגיל, יש מי שיודעים להסביר מדוע ייסוף השקל בשבועות האחרונים הוא בלתי נמנע: בנק ישראל העלה לאחרונה את הרבית במחצית האחוז, וכך הגדיל את כדאיות ההשקעה בשקל לעומת ההשקעה בדולר שהרבית עליו נמוכה יותר. כלכלת ישראל חזקה, ועל כן המשקיעים נמשכים לשקל.

נשמע מדעי, אבל קשה להאמין שחצי אחוז אומר משהו לממירי מטבע לצרכים עסקיים רגילים, כאשר, לא פעם, השקל נע מעלה או מטה באחוז אחד או שניים תוך יום. מאידך, שינוי הרבית – השינוי כשלעצמו – אומר הרבה למי שמהמר על מטבעות, כיון שלעתים קרובות משתמשים בשינוי לעירור ציפיה בשוק המטבע.

ההתרחשויות האחרונות ביפן גם מחזקות את הספק הישן לגבי תקפותה של התיאוריה על מתאם פשוט וישיר בין חוזק הכלכלה לחוזק המטבע. זמן קצר לאחר רעידת האדמה והצונאמי, וההערכות על פגיעה קשה בכלכלת יפן, היאן היפני התחזק פתאום. סביר להאמין, שסוחרי המטבע הבינלאומיים, שצפו החלשה ניכרת ביאן בעקבות האירועים, ניסו לחזק אותו בשלב ראשון כדי ליהנות מאוחר יותר ממכירת הדולרים שקנו קודם בזול. הספקולציה הזו הצליחה להרגיז אפילו את מנהיגי G-7 – 7 המדינות המתועשות הגדולות – שהתערבו בסחר המטבעות הבינלאומי על מנת להחליש את היאן.

סוחר מטבע צפוי – סוחר מטבע גרוע

בהינתן התנאים האלה, די ברור שבנק ישראל יעמוד מהצד לנוכח פיחות של מספר אחוזים, אם יתרחש בימים הקרובים. הבנק מעוניין בפיחות, גם אם זו הילולת קניידלך של כמה סוחרי מטבע שקודם צברו דולרים ועכשיו ירוצו לממש את רווחי שינוי שער החליפין.

הימנעותו של הבנק המרכזי ממחישה את בעייתו. לאחר תקופת ייסוף ארוכה, כיוון תגובתו – שמחה על פיחות מתון, רכישת דולרים בדרך כלל – צפוי לגמרי. סוחרי המטבע מסתכנים רק בניחוש עיתויה ועצמתה. לכן, אם לא יגזימו, משחקם בשער השקל יביא להם רווחים, ולא יכניס אותם לצרות.

ניחוש אחרון בהחלט

לצופי ומשתתפי הסרט הזה ברור לגמרי שבנק ישראל מיצה את פוזת סוחר המטבע שעטה על עצמו. היא עשתה את שלה בצבירת יתרות מטבע לזמן חירום. עתה נותר עוד ניחוש אחד: מה הם האיסורים הבאים שיטילו בנק ישראל והאוצר בשוק המטבע, מתי הם יוטלו. הצעדים הראשונים להגבלת זרימת הכספים קצרת הטווח לישראל וממנה, ולהגבלת ההשקעה במכשירי הבורסה המושכים זרימות כאלה, הוכרזו כבר בינואר השנה. חובת הדיווח על פעולות שונות בשוק המטבע, הכלולה ביניהם, מאפשרת לאוצר ולבנק ישראל ללמוד את שוק המטבע, ולהסיק מסקנות על דרכי ריסונו. נותר רק ניחוש קטן אחד: מכת פסח? נחכה ונראה.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן*** 

3 מחשבות על “פיחות הקניידלך. כך יקראו לו

  1. שעיה

    מעניין שאיש לא הגיב עדיין… או שלאיש לא איכפת או שכולם בחופש!
    בימים האחרונים מתפרסמים מאמרים ותגובות של אישי כלכלה כולל נגיד בנק ישראל לשעבר קליין, התוהים כל אחד לפי השקפתו מה עומד מאחורי רכישת הדולרים המסיבית מחד וריסוק הש"ח מאידך….
    משום מה מבלי לנסות להלעיז – יש לי רושם [אלא אם כן בכוונת הנגיד/בנק לגרום למהלך דרסטי בזמן הנראה לעין] שיש כאן כוונה נסתרת להעשיר את הבנקים למיניהם על חשבון תושבי ישראל.
    גם מסוי של 15-20% לא ירתיע ספקולנטים המרויחים אחוזים נכבדים במונחי מטבעותיהם – וכפי שנראה בשלב זה – ללא כל סכון!
    בתקוה שההגיון הצרוף יחזור לקובעי המדיניות!
    חקשמח…!

    אהבתי

  2. יוסי

    חזרתי מהחופש שלפני החופש , ומהחופש של החופש – ואני חייב להודות שאני מבולבל . כל ענייני שערי המטבע , הריבית וסוחרי המטח הגדולים נראה לי קצת כמו אלכימיה

    אהבתי

כתיבת תגובה