אמנות דגדוג כף הרגל בכלכלה

כשרוצים לעורר חיוך של מישהו, לא מותחים בכוח את שפתיו. מדגדגים את כף רגלו בעדינות, אמרה לנו מורתנו ליוגה, כשרצתה להמחיש את כוליות הגוף – דבר קשור בדבר. שמעתי, ומחשבה חדשה הצטרפה למחשבות היוגה שריחפו בקלילות במוחי.

כשרוצים לכוון תהליך בכלכלה, לא דוחפים אותו בכוח ובאופן ישיר. גם במשק, דבר קשור לדבר. מספיק לדגדג בקלות כאן, ללחוץ ברכות שם, ולבלוש אחר הבעת פניה  של החיה.

הגברת אכיפתם של חוקי העבודה, למשל, לא נשארת בתחום המצומצם של יחסי עובד-מעביד. היא מקטינה את רווחיהם של בעלי החברות, ומקשה על תשלום חובותיהם. כך, בדרך עקיפה במקצת, היא מצננת את החשק להשתלט על חברות בכסף שאינו מובא מהבית. היא בולמת את המרוץ לתמנוניות משקית – צבירת הון ושליטה רב-תחומית בידי מעטים.

לאותו הקשר, מתייחסת גם השליטה באמצעי התקשורת. בימים האחרונים, כותבים בעיתונות על מכירת מעריב לקבוצת דיסקונט השקעות. לא מספיק כותבים על מעורבות הממשלה בעסקה, ועל התעניינותה ברוכשים.

נכון, מעריב אינו נכס יקר. היקף העסקה, המקנה לדסק"ש 59% מהבעלות על העיתון מוערך בפרוטות: 140 מיליון שקל. מה משקלה הכלכלי הישיר של עסקה כזו, לעומת העברת בעלות בבנקים הגדולים, בחברות הפיננסיות ובתאגידים. אבל מעריב הוא עדיין אחד מעיתוני המדינה המשפיעים, ומכירת השליטה בו לגוף כלכלי חזק ופעיל, יוצרת מכפיל כוח בעייתי.

ניהול עיתון מגביר את קולה של מילת בעליו אצל הדרג הפוליטי. אם, לדוגמא, התאגיד המחזיק את העיתון יפנה בבקשת עזרה לממשלה, סביר להאמין שהיותו בעל כלי תקשורת, תשפיע על שיקולי הפוליטיקאים בחילוצו.

ידוע לכל קורא עיתון, שחברה גדולה או תאגיד זוכים לאוזן קשבת במיוחד אצל הבנקים, כשהם פונים לדחיית פירעון חובם או לכל הקלה אחרת. סביר להאמין, שתאגיד בעל עיתון יזכה לאוזן פתוחה אפילו יותר. אבל אין צורך להתמקד דווקא בתסריט המשברי. הערכתם של הבנקים לתאגיד כלכלי המחזיק בעיתון תתבטא בוודאי באלפי החלטות קטנות יומיומיות הנוגעות לחברותיו. החלטה בנקאית היא תמיד החלטה מורכבת, ועובדת החזקת העיתון בידי התאגיד תימצא שם בתוך שלל העובדות שקובעות לשבט או לחסד.

עד כאן, לא אמרנו דבר על התעניינותו המובנת מאליה של בעל תאגיד בכל תחומי הכלכלה: רבית בנק ישראל, שער החליפין, שיעור מס החברות, מדרגות מס ההכנסה, שכר המנהלים, וכל השאר. מיותר לציין, שאנו בטוחים שמי שירכוש את מעריב, בסופו של דבר, ישמור על הריחוק הראוי מעורכי העיתון ומכותביו. ובכל זאת, טבעי שיהיו מביניהם כאלה שינסו לנחש את עמדותיו ולרצות אותו. האם הדרג המחליט בממשלה יוכל להתעלם מהמידע שהם ידגישו בכותרות העיתון, או מניתוחיהם הכלכליים המלומדים?

בחודשים האחרונים עוסקים בריכוזיות בלי הרף. שוב ושוב דשים בסמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים. שוב ושוב מזניחים את הרגולציה הפרטנית בכל תחום – הרגולציה השומרת על איזון הכוחות העדין. איזון, שדווקא בגלל עדינותו, הוא הדמוקרטיה.

תחום מרכזי המשווע לרגולציה כזו הוא תחום התקשורת. מכל האמור לעיל, ברור שבעולם של היום חייבים לחוקק חוק שיאסור על בעלות משמעותית בו-זמנית בגופי תקשורת ובגופים עסקיים. חוק שיתיר לאנשי עסקים חשובים להחזיק רק בפירורי תקשורת, או, לחליפין, יזמין כל מי שרוצה לנהל גוף תקשורת להיפרד מניהול עסקיו הגדולים.

הנה, עסקת מעריב נחתמת עכשיו ועוד לא שמענו את קולו של הממונה על ההגבלים העסקיים. קרוב לודאי שגם לא נשמע: מה זו עסקה של 140 מיליון שקל בשבילו. נכון, עסקה כזו אינה נכללת בהגדרת תפקידו של הממונה, הוא נועד לפקח על הצעדים הגדולים. דווקא משום כך מתבלט חסרונם של העוסקים ברגולציה עדינה. אלה שלא בזים לקטנות.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

9 מחשבות על “אמנות דגדוג כף הרגל בכלכלה

  1. אם קונצרן נוחי דנקנר לא ישתלט על מעריב – העתון עלול להיסגר.
    נכון, לא תהיה ריכוזיות אבל גם לא יהיה עתון.
    אינני בא לומר מה הפתרון. אני מצביע על בעיה – לא הכל פתיר בדרך של רגולציה.
    אולי צריך דגדוג לשם חיוך ולא נבוט על הראש.

  2. יובל, יאיר, אזרח,

    תודה על התגובות.

    יאיר ואזרח, איני מתווכחת עם הטענות שאתם מעלים. אלא אומרת, ובכן, בהינתן העובדות האלה, מה יעיל יותר נבוט בראש או הרבה מאד דגדוגים קטנים? ניסיוני מלמד אותי שהדגדוגים יעילים להפתיע, ואחת ההוכחות לכך היא ביטולם המוחלט בעשרים השנה האחרונות.

  3. אזרח,

    התשובה לשאלה 'מי?' היא פוליטית. אבל אני מאמינה שמפלגה שתחרות את חידוש שיטת הדגדוגים על דגלה, תדבר אל לב הציבור שעייף משיטת הכ-אילו נבוטים.

  4. כשהעליתי את הפוסט שלך לפייסבוק, חשבתי על ניסוח הולם. תת הכרתי, שלחה הצעה לכותרת: 'שעה קלה על כלכלה..נזכרתי בתוכנית המיתולוגית של יצחק טישלר ו.. עפתי שנים רבות אחורה.. האם הכרת את התוכנית דנן, כמו גם את יצחק טישלר ? אשמח לקבל, כל פירור של של מידע. תמר את כותבת יפה.. בלוג משובח.. אהבתי כל מה שקראתי עד כה ואני רוצה להודות לך. ערב טוב, משה שויצר חיפה – 25.3.15

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s