הסינים באים. איך הסינים באים

הסיפור מוכר לכולם. הם באים למדינה מפותחת, לפעמים גם ללא מפותחת, וממלאים בהן את  המשרות הפנויות. הם נכנסים בהמוניהם למדינה, לוחצים את השכר למטה, מייאשים את העובדים המקומיים וזוכים במשרות המתפנות. הם שולחים את עבודתם הזולה על פני תבל, בדמות סחורה ארוזה, שמחליפה סחורה מקומית וממריצה לסגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים. הם מושכים אליהם השקעות הון, מקימים בעזרתן מפעלים בסין, במקום שאותן השקעות יסייעו במיגור האבטלה בארץ מוצאן.

איך הם באו לפראטו

הסינים הגיעו לפראטו לראשונה בסוף שנות ה-80. עכשיו נמצא שם ריכוז הסינים הגדול ביותר באירופה. פראטו היא עיר במרכז טוסקאנה שבאיטליה, סמוך לפירנצה. עיר אופיינית לאזור, עם ציורי פרסקו מתקופת הרנסנס בקתדראלה הבלתי-נמנעת, ושלטון עירוני של מפלגות שמאל מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד לאחרונה. עיר איטלקית שרחובותיה מלאים בשלטים בשפה הסינית. עיר איטלקית בת 187 אלף תושבים שמתוכם 11 אלף הם מהגרים סיניים, ולצדם, על פי האומדן, עוד 25 אלף מהגרים לא חוקיים, רובם סינים. אם כל זה לא היה מנקר עיניים ומטריד, מנקודת ראותם של האיטלקים, זה לא היה מופיע בדף הראשון של ההרלד טריביון מה-14.9.2010.   

מספר יחיד שאומר הרבה

את דאגתם של האיטלקים אפשר להמחיש בנתון חשוב אחד. על פי מקורות הבנק המרכזי של איטליה, מועבר מדי יום סכום של 1.3 מיליון אירו מתושבי פראטו הסינים למולדתם האמיתית. זו תנועת הון לגמרי לא זניחה. אך מה שיותר מדאיג את השלטונות הוא היעדרו של סכום מקביל בדיווחי המסים; מה, שלהתרשמותם, מעיד על שיתוף פעולה בין פשע איטלקי מאורגן לפשע סיני מאורגן בתחומי הברחת סחורות, זנות והלבנת כספים לא-חוקיים.

ה-מודל – מה עם המודל?

מודל השוק החופשי, בגרסתו הפשטנית המוצגת לציבור הרחב, מצדד בחופש מוחלט: חופש תנועות הון, סחר בינלאומי חופשי, מעבר עובדים קל. על פי המודל, אין כל נזק ביבוא חופשי של סחורה מסין לאיטליה. הסחורות המיובאות מושתתות על מרכיב נכבד של עבודה זולה שממילא אין למצאה במדינות המפותחות. תמורת רכישתן נפתח השוק הסיני הענק למוצריה המתוחכמים של איטליה. לאמור: סין – חולצות טריקו סטנדרטיות-זולות; איטליה – פריטי אופנה ייחודיים-יקרים. על פי תפישה זו אין גם נזק ביבוא עובדים מבוקר: העובדים הלא-מיומנים מופנים למשרות שנדחו על ידי האיטלקים. או, כמאמר הקלישאה המצוטטת בכתבה: איטליה תמכור איכות, לא כמות.

מודל-שמודל, בפראטו מתבטא שיטפון העובדים הזרים בהיערכות הפוכה מהמצופה. מפעלי האופנה המקומיים, מפעלים קטנים ומשפחתיים ברובם, התמחו במלאכת מחשבת מסורתית: פראטו הייתה בית היוצר לאריגים האיטלקיים האיכותיים ביותר. עובדיה האומנים זכו לשכר מכובד. משהגיעו המוני הסינים, נקרתה הזדמנות לרווח גדול יותר ומהיר יותר בייצור המוני. במקום בדי איכות, פראטו מייצרת עכשיו מה שקרוי בכתבה 'fast fashion' על משקל 'fast food'. יזמים איטלקים רבים ויתרו על מה שהיה מקור גאווה משפחתי במשך דורות, עברו לייצור זול בעזרת הפועלים החדשים, ובמקרים רבים מכרו את מפעליהם למהגרים שהשתקעו במקום.

היום, על פי נתוני לשכת המסחר של פראטו, מספר מפעלי הטקסטיל בבעלות איטלקית במקום צנח לכמחצית ממה שהיה ב-2001, והוא עומד על כ-3,000 – כ-200 פחות ממספר העסקים בבעלות סינית. פראטו, לבדה, אחראית היום לרכישת 27% מיבוא האריגים לאיטליה. יותר מזה, פראטו משמשת כשער להפצת סחורות סיניות ללא מכס באיחוד האירופי. הסחורות הסיניות המוגמרות והחצי-מוגמרות מוברחות לפראטו, שם מודבקת עליהן תווית Made in Italy. זיוף מקורה של הסחורה תקף גם במכירה לרשתות ביגוד בינלאומיות ידועות, הרוכשות במפעלי פראטו סחורה כ-אילו איטלקית ומוכרות אותה בעולם הרחב במחירי אופנה איטלקית.

 שלטונות איטליה נוקטים יזמה

משטרת פראטו מנהל מרדפים מתוקשרים אחר העובדים הזרים – מזכיר משהו? בהשראת פראטו, מתנהל גם משא ומתן בין ממשלת איטליה לממשלת סין. אבל כעדותו של עובד סוציאלי מקומי, החוק המתייחס למהגרי העבודה באיטליה הוא מתירני. אכיפתו גם היא לא נמרצת במיוחד.

פראטו, ומה במקום תזת הגלובליזציה שהתעייפה

סיפורה של פראטו מערער את קביעת היסוד של הגלובליזציה המודרנית: האמונה כי חופש כלכלי מרבי מביא לחלוקת עבודה מיטבית בין המדינות. הנה, בפראטו נהרסה תעשיית אופנה איטלקית ייחודית שהייתה יכולה להתחרות ולשרוד. זאת, בגלל שילוב של תאוות בצע אנושית נורמלית עם נסיבות שהביאו לפתחה עובדים סיניים שמוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר.

איך, אם כן, ניתן לחיות עם הגלובליזציה? רק בחזרה לערכים הישנים ובחיפוש אחר מידת הפתיחות הנכונה לכל מדינה. בהחזרת כבודה האבוד של הפוליטיקה הלאומית, בהחזרת כבודן האבוד של הממשלות הלאומיות. או, כדבריו של קסו קיו לין, היזם הסיני היחיד חבר התאחדות התעשיינים בפראטו: אין תוכנית; זו הבעיה.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה מוזלת באתר סימניה ואפשרויות רכישה אחרות ***

6 מחשבות על “הסינים באים. איך הסינים באים

  1. בדרך כלל הקפיטליסטים התומכים במעבר חופשי של הון וסחורות מתנגדים למעבר חופשי של עובדים. אפשר כמובן לטעון שזו צביעות, ואפשר גם להבין שזה לא אותו הדבר ושיש הבדל; ובסופו של דבר- מי שמגן על זכותם של המהגרים – החוקיים והלא חוקיים – להישאר אלו הם אנשי השמאל בשם ערכים סוציאליסטיים.

    על מה בעצם הביקורת שלך? הרי הקפיטליסטים אולי בעד יבוא חופשי של סחורה מסין, אך לא בעד הגירה חופשית של סינים לאירופה.

  2. גרי,

    מה שנכתב כאן אינו ביקורת, אלא תיאור מצב. אני מתארת מצב מורכב ומנסה לעורר מחשבה. אין כאן שום כוונה לארגן הצבעה "בעד" או נגד". הגלובליזציה מציבה בפנינו בעיות לא-פשוטות, כדי להגיב עליהן נכון צריך לאסוף כל בדל של אינפורמציה, לנתח אותו ולנסות להסיק את המסקנות הנכונות.

  3. גרי – אני חושב שאתה לא מדייק בתמונה הפוליטית שאתה מצייר. מי הם "הקפיטליסטים" שמתנגדים למעבר חופשי של עובדים? לא אלי ישי ולא ליברמן מייצגים קהל בוחרים של "קפיטיליסטים".
    ואנשי ה"שמאל" (במה בדיוק מתבטאת שמאליותם, פרט לסימפטיה הנאורה שהם מפגינים כלפי ילדים של עובדים מתאילנד, אבל לא כלפי ילדיהם של המפוטרים ועובדי הקבלן בעיירות הפיתוח?) המגינים על זכותם של המהגרים להשאר (ולא טורחים לעסוק בכלל בשאלה האם מראש היה טוב שבאו), לא עושים את זה בשם ערכים סוציאליסטיים אלא בשם שיח זכויות ליברלי "אוניברסלי" תלוש. סוציאליזם אמיתי הוא לא אוניברסלי, אלא אינטרנציונליסטי – כלומר "בינלאומי" כלומר תיאום בין מדינות לאום, ולא שוק עולמי חופשי.

  4. הגלובליזציה תהרוג את ה"גלוב" כשם שההפרטה מסייעת בחיסול המעמד הבינוני. השתלטותם של גופים גדולים וחזקים על עסקים קטנים ובינוניים -גורמת לריכוזיות יתר, מעשירה את העשירים וגורמת ליתר להיות עניים יותר. האפשרות שניתנת לספקולנטים בעולם כולו – קרי בעקר הבנקים – לסחור באופציות ונגזרים למיניהם בסחורות ובמטבעות, גורמת לכאוס בכל העולם כמעט. הממשלות שותקות או שנותנות יד לדבר בגלל מעורבות של המקורבים – תוך העשרת יחידים הנוגעים בדבר. יתכן שכשהעולם יחזור לכלכלה יותר "פרוטקציוניסטית" תוך שינויים מתחייבים הן באמנות בינלאומיות והן בכל מדינה בגבולותיה – יחזור מצב נורמלי יותר.

  5. אחת מבעיות האמת היא התפתחות השוק הפנימי בסין. יש כאן פרדוקס. בעולם סגור הייתה סין צריכה לבנות שוק פנימי, משכורות נאותות, ייצור לצריכה מקומית. בעולם פתוח הרבה מהיכולת של סין לגדול בנוי על יצוא אבטלה. כלומר משכורות נמוכות, צריכה פנימית נמוכה. כל סגירה חלקית או יותר של העולם בפני סין תחייב את סין לבנות שוק פנימי ולהעלות את שכר העובדים ולהגדיל את הצריכה הפנימית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s