בת-מצווה בפריז. גלובליזציה

נכדתי הגר חגגה יום-הולדת שתים-עשרה. בת-מצווה? ברור, חייבים לנסוע לפריז. נסענו לפריז: סבא, סבתא, הגר.

 חמש פעמים קארפור

כל בוקר, גיחה לסופרמרקט הקרוב להביא מצרכים. בינתיים, אפשר לראות שבסופרמרקט באזור סן-ז'רמן היוקרתי אין אפילו עובד צרפתי מקורי אחד. כולם מהגרים, רובם אפריקנים. יתכן שחלקם אזרחי צרפת, האחרים הם עובדים זרים.

ארבע מוניות    

אחת לשדה התעופה, אחת בחזרה, שתיים בתוך העיר. שלושה נהגים אפריקנים, אחת תאילנדית.

שלוש פעמים דסק קבלה

רוב העובדים ערבים וצרפתים מקוריים.

פעמיים איש תחזוקה

שני צאצאים של לואי ה-14.

16 מחזיקי מפתחות, 6 טי שירטים

16 מחזיקי-מפתחות-מגדל-אייפל (6 מחזיקים ביורו) – זה מה שהגר הבטיחה לילדים בכיתה. 6 טי שירטים 'I Love Paris' – זה מה שאנחנו קנינו לנכדים. על מחזיקי המפתחות לא רשומה ארץ הייצור, אבל אפשר לנחש לפי המחיר. על התווית שבגב הטי-שירט למעלה, רשום בגדול: מוצר פריזאי מקורי, כל הזכויות שמורות. על התווית הקטנה למטה כתוב: מיוצר בתורכיה.

ומנגד, בחנות תכשיטים ליד המלון, ראינו שלט קטן על מדף התצוגה בחלון הראווה: 'יצירה צרפתית'.

עם זאת, שמנו לב שחלק ניכר מהמכוניות הפרטיות שעל הכביש הן מתוצרת צרפתית, השאר הן מתוצרת האיחוד האירופי. כמעט ולא נתקלנו במכונית יפנית או קוריאנית. ניתן להאמין שידה של ממשלת צרפת בעניין, מעניין לדעת איך. בכל אופן, במדינות רבות שזנחו את ענפי התעשייה המסורתית עדיין מגנים על התעשייה הכבדה. אולי בגלל ההון העצום המושקע בה. אולי בגלל כוחם של איגודיה המקצועיים, שניזון מעצימות ההון שלה.

17 – מאה של גלובליזציה    

בין ניתוח כדאיות הרכישה של המחזיק-מגדל-אייפל בדיל כזה או אחר, ובין עוד כמה דברים שראינו בפריז, קראתי את ספרו של דניאל דיפו, רוקסאנה (הוצאת ידיעות אחרונות, תרגום: גרשון גירון, עריכה: חיים פסח). רוקסאנה היא בת המאה ה-17, צרפתייה פרוטסטנטית שהיגרה עם הוריה ללונדון בגלל רדיפה דתית. בעלה עזב אותה עם ארבעת ילדיה, לאחר שאידה את כל נכסיהם. ילדיה מופקדים בידי קרובי משפחה, ורוקסאנה משקיעה את כל זמנה בהחלפת בני זוג.

בן-זוגה הראשון הוא סוחר אבנים טובות אנגלי החי בפריז. בן-זוגה השני הוא הולנדי שחי בלונדון ובפריז ומנהל סחר רב-לאומי במוצרים ובבורסה. בן-זוגה השלישי הוא נסיך גרמני, שמוצא את פרנסתו כקצין בצבא הצרפתי.

אכן, גלובליזציה במלוא תפארתה כבר אז. מה הפלא? חלומות גלובליים נחלמו והוגשמו כבר במצרים, ביוון וברומא הקדומות. דבר אחד קטן בכל זאת השתנה. כשרוקסאנה רוצה להעביר את כספה מפריז ללונדון, היא מסתייעת בסוחרים הולנדים שעליהם קיבלה המלצות. הם לוקחים את כספה ומקנים לה תמורתו שטרי חוב. לשם כך, היא מפליגה מפאריז להולנד, מיטלטלת מספר ימים בספינה, צופה במלחים כורעים ברך בתפילה בעת סערה איומה בים, ומתפללת בעצמה ששטרי החוב יכובדו כשתגיע ליעדה. אנחנו, לעומתה, יכולים לרכוש עוד מחזיקי-מפתחות-מגדל-אייפל באינטרנט בקלי-קלות. מי יודע, אולי  נמצא 7 מחזיקים ביורו.

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה מוזלת באתר סימניה ואפשרויות רכישה אחרות***  

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s