משק קטן-משק פתוח. סיסמא ותרגומה

משק קטן – משק פתוח, סיסמא טובה למשק הישראלי. קטן? כן. בסוף 2008, ישבו בישראל  7 מיליון איש. בארה"ב, באותה שנה, ישבו 309 מילון איש. בגרמניה – 82 מיליון איש, בצרפת – 62 מיליון, בתורכיה – 76 מיליון. ברור לגמרי, שישראל לא שייכת למועדון הגדולות שלעיל. ברור מרפרוף מהיר בנתונים, שישראל עשויה להרגיש בנוח עם שוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד, אוסטריה, שווייץ ועוד מדינות כמותן.

בהשוואת השטח, ישראל נדחקת לפינת הננסיות גם בקבוצת מדינות אירופה הקטנות שלעיל. שטחה בקילומטרים רבועים (ללא יהודה ושומרון) מגיע למחצית מזה של שווייץ, לרבע מזה של אוסטריה, ול-5% מזה של שוודיה. מה נאמר, מולדתנו, אנו אוהבים אותך מאד כפי שאת. ואת הינך משק קטן.

משק קטן חייב להיות פתוח אם הוא שואף לרמה כלכלית נאותה לתקופתו. פתיחות היא הפיצוי שרשם הטבע לקטנים על החסר המובנה שלהם: מיעוט הזדמנויות, מיעוט אפשרויות עסקיות, מגוון דל של אוצרות טבע, מלאי הון מוגבל, מרחב פעילות צר. עד כאן, עובדת היסוד הסטטיסטית ופרשנותה המובנת מאליה. מכאן, מיקוד תשומת הלב בהתניה אחת שאולי הובלעה: משק קטן חייב להיות פתוח אם הוא שואף למה שנקרא 'רמת חיים נאותה'. ומה אם הוא שואף למשהו אחר?

מדינת בהוטן נמצאת במזרח ההימלאיה בין הודו לטיבט. בהוטן מונה 750 אלף תושבים, ושליטה הוא מלך נאור. בהוטן נחשבת לערש דתות המזרח הרחוק. היא גאה במסורתה הבודהיסטית. עם זאת, שליטיה אינם עיוורים לקדמה המערבית. לאט-לאט, הם מחדירים לארצם טיסות ישירות, תקשורת סלולארית, אינטרנט וטלוויזיה. אך, עדיין, הם מגבילים את מספר התיירים הנכנסים לארצם לכ-20 אלף איש לשנה. הם משמרים את אורח החיים החקלאי האופייני למדינה.

'מדדי האושר' למיניהם שהיום תופשים את מקומם לצד התמ"ג לנפש, מדרגים את בהוטן גבוה במסדר הבינלאומי. זאת, בעוד התמ"ג לנפש שלה מסתכם ב-1,400 דולר לשנה לעומת תמ"ג לנפש של 35 עד 45 אלף דולר לשנה במדינה מערבית מפותחת. ומי שעד כה לא השתכנע שבהוטן היא מדינה נאורה, כדאי לו לקרוא את דברי מלך בהוטן בתגובה לביקורת עיתונאית על קצב התקדמותה הכלכלי: "האושר הלאומי הגולמי חשוב יותר מהתוצר הלאומי הגולמי", כך אמר הוד מלכותו ג'יגמה סינגייה וואנגצ'וק ב-1987. על אותן מילים בדיוק ,חזר בנו-ממשיכו, הוד מלכותו ג'יגמה חסאר נאמגייל וואנגצ'וק בנאום פומבי בהודו ב-2009.

ובתרגום לשפה מערבית מדוברת: היעד הלאומי אינו מתמצה במספר אחד ויחיד. יש אפשרות בחירה.  כל מדינה יכולה וצריכה לבחור בין קידום טכנולוגי וכלכלי לטיפוח ערכיה המקומיים והלאומיים. אפשרות הבחירה אינה מוגבלת רק לאחד משני הקצוות. היא נפרשת על כל המרחב שביניהן.

ובאמת, בחירה בין  יעדים נעשית בכל מקום ובכל זמן, אלא שלא מספיק מדברים עליה. ההמחשה הטובה ביותר לבחירה של ממשלה היא הגבלת מספר העובדים הזרים הנהוגה כמעט בכל מדינה מתוקנת. בישראל, מוגבל מספר העובדים הזרים ברישיון לכ-100 אלף איש. אמנם אליו מתווספים עוד יותר מ-100 אלף עובדים לא חוקיים. אך, למרות זאת, ישנה כאן שקילה  גלויה של הנזק לעומת התועלת  שבהעסקת עובדים זרים.

אותם יתרונות שגלומים בהעסקת עובדים זרים בתוך המדינה, גלומים גם בשאר היבטי הפתיחות ומגדירים אותה. מה זאת פתיחות? פתיחות היא האפשרות להעסיק שחקן כדורסל זר בישראל. היא כרוכה במתן אישור לשהותו בארץ. היא כרוכה במתן היתר להעביר סכום חד-פעמי גדול מהקבוצה שלו כאן לקבוצתו הקודמת בחו"ל. היא כרוכה באפשרות הניתנת לשחקן לשלוח את שכרו החודשי למשפחתו בחו"ל, ולהזמין מחו"ל את בגדי הספורט האהובים עליו.

אם כן, פתיחות היא מתן הזדמנות. מתן הזדמנות ליבוא חומרי גלם נדרשים, מתן הזדמנות לבעלי ההון במדינה להפנות את כספם למקום שבו יוכלו לקבל את מירב התשואה. פתיחות היא הענקת האפשרות ליזם ישראלי מוכשר לבצע כל שילוב שצץ בדמיונו: חיבור בין פרי מוחו הקודח של מדען הונגרי נידח, לכסף של קרן הון סיכון אמריקאית, וליכולת האלתור הישראלית.

באופן הכי מוכר לכל אחד, פתיחות היא היכולת להביא לכאן חולצות טריקו זולות מסין, ולשלם תמורתן במטבע זר שמתקבל ממכירת תוכנה ישראלית. פתיחות היא היכולת להקים כאן חברת תוכנה שמייצרת מוצר ייחודי, הנדרש על ידי 30 חברות פיננסיות ברחבי תבל. אילולא היה ניתן לייצא את אותה תוכנה, כל הביקוש לה היה מוגבל רק לשוק הפנימי הקטן והסגור, ולא היה כדאי להקים את המפעל בארץ.

אבל אמרנו, אין מיצוי הזדמנות ללא תמורה. משק פתוח דומה לבית שחלונותיו ודלתותיו פרוצים לרווחה. הבית הזה חשוף לרוחות ופגעי טבע. כך גם משק פתוח מושפע מכל תנודה בחו"ל: הוא מייבא פנימה אבטלה מהמדינות שאליהן הוא מחובר. הוא מייבא את האינפלציה והדפלציה שלהן. הוא מייבא את האופנה שלהן, את הסרטים שלהן, את הביטויים הלשוניים שלהן. ככל שהמשק פתוח יותר, כך הוא מסוגל פחות לשמור על ייחודו ועל ערכיו.

תרגומה של סיסמת הפתיחות לעברית מדוברת הוא, על כן, קשה יותר ממה שחושבים מלכתחילה. זה לא פתיחות מרבית – מה שרובנו מחפשים. זה הגשמת יעדיה הפוליטיים והביטחוניים של המדינה. וזה, יותר מכל, נאמנות לעצמנו, לתרבות העתיקה שלנו. גם אנחנו, כמו בהוטן, חייבים להחליט מה חשוב לנו באמת: מדד התוצר הלאומי הגולמי או מדד האושר הלאומי הגולמי. מהו אושר לאומי גולמי, וכמה פתיחות הוא מתיר.   

 

 

 

        

 

 

        

8 מחשבות על “משק קטן-משק פתוח. סיסמא ותרגומה

  1. אהבתי את המונח "מדד האושר הלאומי הגולמי". הלוואי והיה ניתן לכימות.
    ללא ספק ההנהגה בארץ לא מחשיבה את המהות של מדד זה. כאשר המדינה מעסיקה בצורה לא ישירה בכמות המונית וכאשר היא מציבה יעדי צמיחה ולא יעדי רווחה, ברור שאושר האזרחים לא נמצא בלקסיקון.

  2. פתיחות היא סיסמא. הסוד הוא בפרטי הפרטים. הנה דוגמה: סין הביאה באלו הימים את שוק המתכות המיוחדות למשבר. פשוט סגרה את היצוא. תרוצים יש בלי סוף. עכשיו נדיר מאוד שיסוד מתכתי מסויים יהיה אך ורק במקום אחד על פני כדור הארץ. אבל! אם יש לך חומר גלם מרוכז בארצך + עובדים שהם עבדים למעשה + סגירות לשונית ותרבותית יחסית גבוהה אפשר לגרום לניוון תעשיה מתחרה – ראה טכסטיל בישראל. ואז ברגע הנכון ניתן לסחוט את העולם. כבר היה מישהו שכך ניסה להשתלט על שוק המתכת "כסף". נכון, אחרי חיפושים קדחתניים ימצאו מקורות , אולי עניים ומסובכים יותר, בינתיים ניתן לעשות הון.
    ארה"ב לומדת זאת בדרך הקשה. כך גם אירופה. ידע תעשיתי שנצבר במשך עשרות [מאות? ] שנים {למשל: ייצור מכונות לתעשיית הטכסטיל } נעלם ועובר לסין, לאן זה מוביל? איש אינו יודע בודאות. אין לי ספק שבמוקדם תמעט הפתיחות המוחלטת בעולם, אם אי פעם היה דבר כזה באמת.

  3. מענhין. אני חושב שדרך אחת להגדיר "שביעות רצון לאומית גולמית" (אושר זו מילה קצת גדולה אולי), זה לבדוק פרמטרים כמו בטחון תעסוקתי ורמת השוויוניות באוכלוסיה. שני אלה הדרדרו מאד בארץ מאז שנות ה-70. למעשה שניהם ערכים שמותקפים ישירות ע"י האידאולוגיה הנאו-ליברלית. הראשון כי הוא מפריע ל"גמישות הניהולית", השני כי הוא כביכול "פוגע בצמיחה". הטענה השניה הופרכה כבר לא מעט פעמים (אסתר אלכסנדר למשל עשתה זאת בישראל כשהוכיחה ששוויוניות תומכת צמיחה) וגם תאוריית החלחול הוכחה כלא נכונה במקרים רבים. אבל הנקודה שנוהגים להתעלם ממנה היא שגם לו זה היה נכון, עדיין היה מקום לבחור לעיתים את השויוניות על פני צמיחה מוגברת. שביעות רצונו של האדם היא מורכבת ובעיקר יחסית: בהחלט יתכן שעלייה משמעותית ברמת החיים שלו שמלווה אבל בפער גדול מול שכניו שהתעשרו, תגרום לו פחות שביעות רצון ויותר תסכול מאשר עליה צנועה יותר לכולם.

  4. עמית,

    מסכימה אתך, וחושבת שבכלל המושג 'שביעות רצון' או 'אושר' הוא מאד רחב. בוודאי הרבה יותר רחב מהתמ"ג ומכל מה שמודדים בכלכלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s