הדירות מתייקרות. יש ממשלה בישראל?

כישלונה של ממשלת ישראל בתחום הדיור ניכר כבר ברובד הכי בסיסי שלו: מדידת שינוי המחירים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתון שלה, משרד האוצר יוצא עם הנתון שלו. ברור לגמרי, לכל מי שקצת מתמצא בתחום, כי נתוני הלמ"ס הם העדיפים. אבל אין לכך ביטוי חד-משמעי בהתבטאויות הממשלה.

נתוני האוצר על מחירי הדירות הם נתונים גולמיים מתוך מאגר מס שבח מקרקעין. נתוני הלמ"ס לעומתם הם נתונים מעובדים. כך, למשל, יתכן שבתקופה מסויימת עולה משקלן היחסי של הדירות החדשות מכלל הדירות הנמכרות. הלמ"ס היא היחידה שמשקללת את גיל הדירה בתחשיב שינוי המחיר הממוצע שלה. היא היחידה שמשקללת גם משתנים חשובים אחרים (כגון שטח הדירה במטרים). יש לשקלול הזה חשיבות במדינה קטנה, שבה מתבצעות עסקות לא רבות כל חודש, ומחיר הדירה החודשי הממוצע מושפע חזק מהרכב הדירות שנמכרו.

במטרה לבלום את הביקושים, מעלה בנק ישראל באטיות את הרבית: מ0.75%  באוגוסט 2009 ל-1.75% באוגוסט 2010. ההעלאה הזהירה הזו אינה מספיקה לבלימת צניחתה של רבית המשכנתאות. הרבית הממוצעת על משכנתאות צמודות הגיעה ביולי האחרון לשפל שלא זכור כבר שנים רבות – 2.2%.

קוצר ידה של הרבית המוניטרית בניהול שוק הדיור מן הסתם ידוע לכלכלני בנק ישראל. שימוש ברבית המוניטרית לויסות שוק מוגבל אחד כמוהו כשימוש באת חפירה להוצאת קוץ שננעץ ברגל. העלאה ניכרת של הרבית המוניטרית (שרק היא תשפיע על הביקוש למשכנתאות) אינה אפשרית בגלל השפעתה בתחומים חשובים אחרים כגון שער החליפין.

בנק ישראל יכול להרגיע את שוק הדיור בעזרת אמצעים עדינים יותר הנתונים בידיו. כגון אלה שבהם הוא נוקט בחודשים האחרונים: החמרת דרישות המימון לקבוצות רכישה, לחץ על הבנקים להגביל את המשכנתאות בשיעור שאינו עולה על 60% מערך הנכס הממושכן. אבל בנק מרכזי לא לחינם נושא את המילה 'מרכזי' בשמו. מי שאמור לנהל את ענף הדיור – ענף אחד במשק רב-ענפים – הם משרד השיכון והממשלה.

שר הבינוי והשיכון יוצא ידי חובתו בהצהרותיו החגיגיות על הפשרת קרקעות לבנייה. כמה חבל שמדיניות דיור של ממשלה לא מתמצה בהכרזה בומבסטית אחת, אלא דורשת ניתוח מגמות דקדקני.

כך, למשל, אחד מהגורמים לזינוק מחירי הדירות בישראל בשנים האחרונות הוא הביקוש מצד משקיעים זרים. נכון, ביקוש זה אינו תופש חלק ניכר מכלל העסקות, אך שוק הדירות אינו שוק אחד אלא מקבץ של שווקים המושפעים זה מזה. ביקוש הזרים מוביל את המגמה במכירת דירות יוקרה ובמכירת דירות באזורי תיירות כגון ירושלים ורצועת החוף. הזינוק שם ללא ספק משרה מרוחו על השוק כולו.

ולכן בביקוש הזרים צריך לטפל טיפול ייחודי. כדאי לבדוק את אפשרות הגבלתו בעזרת מס או בכל אמצעי אחר. ומי שתוהה על הלגיטימיות שבהגבלת השקעות זרות, כדאי שיעיין בניתוחי כלכלת יוון ופורטוגל – שתי מדינות קטנות שהפכו ליעד נדל"ני נחשק מדי של חברותיהן לאיחוד האירופי ושילמו בהתערערות פיננסית.

גם בישראל, זינוק מחירי הדיור הוא יותר מכל סימפטום להפרת האיזון המקרו-כלכלי. את זאת רואים מעצם היותו זינוק ולא עליית מחירים הדרגתית. הזינוק משקף הפרת איזון בין ביקושי הציבור לחיסכון בטוח-ארוך-טווח לבין ההיצעים לו. הוא משקף הפרת איזון בין התשואה שניתן לקבל על רוב סוגי החיסכון לבין רבית המשכנתאות. כך, רכישת דירה הפכה לתחליף לפנסיה וקופת גמל. כך רכישת דירה הפכה להיות עסקה שמוכתבת על ידי אשפות פיננסית ולא על ידי חיסכון סולידי מתמשך. המענה לבעיה הזאת אינו טמון ברבית בנק ישראל. הוא טמון בהחייאת הערבות הממשלתית שהייתה פה פעם לצרכי יסוד של המשפחה – דיור, השכלה לילדים ופרישה. 

 

 

 

 

     

29 מחשבות על “הדירות מתייקרות. יש ממשלה בישראל?

  1. תמר יקירתי, הייתי שמחה אם תפרטי יותר, או אולי אפילו מאמר בנושא, איך אפשר למנוע או להקטין את הרכישות של דירות על ידי תושבי חוץ. בירושלים יש לזאת השפעה לא רק בנושא המחיר אלא באופי העיר שיש שכונות שכיום יש בהן יותר דירות לא מאוכלסות משך השנה מאשר תושבים שגרים בה כל הזמן. הדירות הסגורות האלה הן אסון לרקמה החברתית של ירושלים.

  2. זהבית,

    מסכימה אתך בעניין השפעת רכישות הזרים על אופי ירושלים. הקטנת הרכישות האלה יכולה להתאפשר באחד משני האמצעים שתמיד משתמשים בהם לצרכים מסוג זה: הטלת מס או הגבלה מנהלית של הרכישה. בעולם הגלובלי של היום, הטלת מס נראית סבירה יותר. אם כי ניתן לשער שגם היא לא תעבור בקלות.

  3. אינני מבין את הטענה שרכישות דירות יוקרה משפיעות על המחירים של דירות במחירים סבירים יותר. האם אנחנו צריכים לתבוע מיסוי והגבלה על רכישת מכוניות פורשה, כדי שאלו לא ישפיעו על מחירי המאזדות? האם רכישות של ספות עור מאיטליה בעשרות אלפי שקלים מונעות ממשפחה לקנות ריהוט זול יותר באיקיאה?

    הבעיה היא, איך לא, היצע וביקוש. יש הרבה מאד ביקוש לדירות בישראל, רובו מישראלים סטנדרטיים, וההיצע מוגבל מאד בגלל ועדות התכנון, משרד הבינוי והשיכון, מחסור בעובדים, רגולציה, וכל הבעיות המלאכותיות הידועות שמפריעות לשוק לאזן בין ההיצע והביקוש. במקום לנסות לצמצם את הביקוש, לא עדיף לשחרר את ההיצע ולאפשר לכולם לרכוש או לשכור דירה, כל אחד כרצונו?

  4. ג'וש,

    בהחלט צריך לשחרר את ההיצע היכן שניתן.

    חוץ מזה, צריך לטפל בביקוש והסברתי כיצד. יש בוודאי קשר בין שוקי הדיור השונים שהם נפרדים אך מחוברים ביניהם.

  5. נושא מיסוי דירות של זרים בעייתי. ניתן למסות דירות שלא משמשות למגורים, בייחוד בירושלים. בארה"ב עושה זאת מס ירושה בעצם מיוחד לזרים. אבל זה מס שחברה בע"מ לא משלמת. בישראל בודאי כל חוק כזה ייצור מגנוני התחכמות ויעבוד הפוך ראה אסון המתמשך של תיקוני בכר שחיסלו גימלאות וחסכונות במאות מיליונים. אין ספק שכשל אדיר זה תרם את שלו לבועת הדיור. את כתבת על חיסכון, מי הטיפש שחסך לדירה ומי החכם שלקח הלוואה לקניית דירה ועדיין הלוואה כזו בכל סכום זה מעשה חכם.
    אין חלוקה טובה לדירות יוקרה ואחרות, בודאי לא כאשר יש ריצה על דירות כתחליף לחסכון לגימלה. כללית מחיר גבוה לדירה באיזור המרכז ובמעגלים סביבו משקף מציאות אמת. שם מקומות העבודה המשתלמים, שם מקומות עבודה זמניים בשפע, שם חינוך ובריאות ופנאי הכי טובים. הממשלה יכולה לווסת בועה זאת ע"י בניית דירות פשוטות. כאשר די מרקר מדבר על הלאמת הרכבת בת"א יש מקום להקמת חברה ממשלתית לדיור, כמו פעם אבל זה לא יקרה.
    כללית הולכים ומצטברים גורמים להגירת מעמד בינוני נמוך מכאן, וזה כבר תהליך מתגבר שיתגבר, אם וכאשר יגמר המשבר בארה"ב זה יהפוך לזרם, אבל מי איכפת?

  6. ג'וש,

    הוזלת הדיור לזוגות צעירים צריך לבוא ממקום של מתן תמריצים ליזמים וקבלנים לבנות יחידות קטנות יותר. המכאניקה היום היא שקבלן / יזם מקבל X מטרים לבניה, והוא יכול לחלק אותם לכמה דירות שהוא רוצה.

    בתחשיבים הכלכליים היום של היזמים, תמיד כדאי במטראג' נתון לבנות מעט דירות יוקרה ולא הרבה דירות זולות.

    אפשר לתת גזר (תוספת מטראג' לבניה ליזמים הבוחרים להתחייב לדירות קטנות), או מקל (מיסוי על מטראג' גבוה, מינימום של דירות קטנות בכל בניין)

    ברעננה מאז שנות ה 90, אז נכפתה במסגרת מכרז לבניית שכונה, בניית דירות קטנות, כמעט ולא נבנו דירות 3 או 3.5 חדרים. הבחירה בתמהיל גודל הדירות ברעננה היא 100% של היזם, וברמת עובדה – אף אחד לא בונה על אף הביקוש המטורף לדירות קטנות ברעננה. והסיבה… הביקוש לדירות יוקרה מטורף עוד יותר

  7. גל,
    יוקרת הדירה אינה רק פונקציה של העיצוב שלה, הגודל שלה, האם יש לה מסלול באולינג במסדרון, או מגרש טניס בחדר השמש. בסופו של דבר היוקרה היא גם שאלה של מיקום, ומי שמחפש דירה בנווה צדק או ברעננה למעשה קונה "דירת יוקרה", גם אם הוא מוצא את עצמו בדירת מרתף טחובה. הביקוש לדירות יוקרה ברעננה מטורף (אני מסתמך על הנתונים שהבאת) כי רעננה עצמה מבוקשת כעיר יוקרה. אם תעשה את אותו ניסוי (נגיד) בחדרה תגלה שהקבלנים לא צריכים מקל, גזר, או רגולציה אחרת על מנת לבנות שם דירות קטנות, הם יגיבו לביקוש שמן הסתם קיים.
    לא צריך לתת שום תמריצים ושום הוזלות. לזוגות צעירים אין מעמד אונטולוגי מיוחד למול רווק צעיר, אישה זקנה או קג'יליונר בן-עשרה. במקום ההנדוס החברתי שאתם מציעים (שעבד כל כך רע באשר נוסה), ישקללו נא הזוגות הצעירים לעצמם את המספרים ויחליטו עבור עצמם אם רוצים הם לגור בכוך תל אביבי אופנתי או בדירה ממוצעת במיקום קצת פחות אקסקלוסיבי.
    הבעיה היא, כפי שכתב ג'וש, אינה הביקוש אלא ההיצע, וזה תודות להתערבות המדינה.

  8. באשר לאיש התרנגולות הנורא. ההכללה על הינדוס חברתי מגוחכת. ישראל עוסקת בהינדוס חברתי פעיל רק מהנדסת אותו במקרה זה לטובת הקבלנים. ראה למשל יבוא כח אדם כלומר סחר עבדים לשם הגדלת ריווחי הקבלנים ובמקביל אי תשלומי ביטוח לאומי של מעסיקים, התירוץ היה יצירת מקומות עבודה, למי? סינים רומנים תורכים – למעשה יבוא הבטלה מסובסד, אכן הנדסה חברתית מפוארת ובמקביל הרס הביטוח הלאומי וכי הרס זה אינו גם כן הנדסה חברתית? . כמה שנות עבודה של שכר ממוצע במשק עלתה דירת שלושה חדרים ה ב 1960 1980 והיום אבל ב 1960 שכר פועל בנין היה קרוב לממוצע, מי בדיוק מרוויח?
    ב 2010 הדימגוגיה של מילים מפחידות תש כוחה. ועוד הינדוסים: למשל ההינדוס החברתי של בכירי האוצר המחרבים לי את שוק הגימלה {ראה הינדוס ביטוח המנהלים בדמי עמלה בשמים ] ובעצמם יוצאים אל שוק ההון בגיל שבין ארבעים לחמישים ושם מטפלים בגימלתם. מי הינדס סידור זה?

  9. רני,
    הנדוס חברתי הוא פגע, ואין זה משנה למי במקור הוא אמור לסייע על חשבון השאר. כל מי שדורש התערבות ממשלתית לצד אחד או לאחר, תומך בפגע הזה, אלא שמתוך הרגישות החברתית שלו (עוד דמגוגיה של מילים מפחידות לטיפולך) הוא משוכנע (כמוך) שיש הנדוס נכון (שמקדם זוגות צעירים), ויש הנדוס שגוי (שמקדם קבלנים) על פי חוות דעתו המקצועית כמהנדס. הטיעון שלך לפיכך לא רלוונטי לעמדה שלי שמתנערת מהתערבות והוא איש קש.

  10. התנערות מהתערבות?
    כאשר יש גאות.כאשר יש שפל,מתערבים גם מתערבים.ע"י השימוש בכלי הנקרא המדינה, המזרים כספי ציבור להצלת השוק ה"חופשי".

    http://cafe.themarker.com/post/544495/

    קפיטליזם – בגאות, סוציאליזם – במשבר.

  11. אזרח, זה שהמדינה מתערבת בשפל (וגם בגאות, דרך אגב), לא אומר שכך צריך להיות. אני מתנגד להתערבות עמוקה בכל מצב. לא הבנתי מה אתה רוצה להביע עם הקישור לכתבה על פאני ופרדי.

  12. @ג'וש,
    הטענה שלך ("זה הכל היצע וביקוש"), מוטלת קשות בספק.
    איך מחירי דירות יוקרה משפיעים על מחירי דירות עממיות, זו שאלה מעניינת, וכנראה שהתשובה היא ביותר מפרמטר אחד.

    כידוע, בנדל"ן יש שלושה פרמטרים מכריעים לגבי ערכו של נכס: מיקום, מיקום ומיקום.
    "דירות יוקרה" בשכונה מסויימת (נאמר המושבה הגרמנית, י-ם), שולחות אדוות בכל מחירי הדירות באזור.
    במידה והעולם היה מתחלק ל"שכונות יוקרה" ו"שכונות פשע" באופן דיכוטומי, סביר שאדוות אלו היו במידה רבה דלות השפעות.
    הדירה ליד נמכרה ב-X, ולכן הדירה שלנו שווה בערך X (שוב, מטעמי מיקום, מיקום ומיקום).
    כאשר אזורים נרחבים הם הומוגניים מאוד, גם ככה מחירי הדירות הם בערך באותם סדרי גודל, וההפרש הזה מ-X של השכן, ל-Y שלי – הם גם ככה לא גדול במיוחד.

    לעומת זאת בשוק בעל איזורי דירות הטרוגניות, ההבדל בין ה-X של השכן, ל-Y שלי, יכול להיות גדול מאוד. במקרה זה, האדווה ששלחה מכירת הדירה ברחוב ליד לעבר מחיר הדירה שלי, הופך לגל אימתני שעשוי להקפיץ את ערך הנכס שלי.
    תסתכל רק על מחירי הנכסים באזור מעגל-יבנה בירושלים.
    באופן מסורתי האזור תומחר (ועדיין) נמוך בהרבה מהמושבה הגרמנית הצמודה אליו.
    מכירות רבות בעשור האחרון לזרים (בעיקר אנגלו-סכסיים) בשכונת המושבה, הקפיצו את מחירי הנכסים באופן חד ביותר.
    אני שמח שלאנשים האלה יש פתאום נכס יקר המציאות ביד, אבל אני לא בטוח מה זה אומר על השוק ועל הרציונאליות שלו.

    מעבר לכך, מעניין לקרוא את דן אריאלי, בספרו Predictably Irrational (פרק 2) מדבר על מחירי עוגן. ועל כיצד הצהרה על מחיר של פריט מסויים, מקבעת לנו רף התחלתי למחירו.
    ברגע ש"מחירי הנכסים" באזור (=העסקה האחרונה בשכונה) מגיעים לרף מסויים, פתאום זה לגיטימי לדרוש מחיר דומה בכל האזור, גם על נכסים שווים פחות בהרבה.

  13. דוד, אני לא רואה בדבריך חידוש למודל הביקוש וההיצע. אתה פשוט מתאר הגברת ביקוש בהעדר שינוי בהיצע, ומצביע על העלאה במחירים. הוספת אומנם את המושגים גמישות ומוצרים תחליפיים, אבל אלו כבר מזמן כלולים במודל הסטנדרטי.

    בעניין דן אריאלי, אתם מוזמנים לפתוח מיזם שיקנה דירות רבות באזור במחירי השוק, כדי שתוכלו למכור דירה אחת או שתיים במחיר גבוה, אולי אפילו לחברת קש, וליהנות אחר כך ממחירים גבוהים לכל הנכסים שלכם. אני בטוח שאם תוכנית עסקית מובטחת כזאת לא תתקשו למצוא משקיעים.

    גם אם האמירה של האדון אריאלי היא יותר מתאורטית, מי אמר שבני אדם, או השוק עצמו, חייבים להיות "רציונליים"? אנחנו מדברים על ביקוש כנקודת מוצא. מדוע יש ביקוש במצב נתון זאת כבר שאלה לפסיכולוגים ולאנתרופולוגים.

  14. תגיד לי גוש ענית ברצינות?
    אם יש השפעה של הקפצת מחירים אז היא כמובן משיפעה על ההיצע והביקוש- כלומר הנחת המבוקש שלך שאין השפעה ולכן לא צריכה להיות התערבות. כל שוק חיוני צריך להיות מבוקר.
    גם מה שאמרת על המודל הסטנדרטי רחוק מנכונות- המודל הסטננדרטי מתבסס על אטומיזציה של הפרטים בשוק וזה בוודאי אינו המצב בשום שוק.
    מתעוררת השאלה בעצם למה אני מתווכח עם ליברטריאן הרי זה שווה ערך להתווכח עם חרדי (כלומר עיקרי האמונה שוללים הסתכלות בעובדות).

  15. אבשלום, המצב הוא הפוך. הביקוש וההיצע קובעים את רמת המחירים. יש תמיד ביקורת יעילה בשוק תחרותי, כאשר המפקחים הם רבבות הצרכנים, והחברות עצמן, שמפקחות על המתחרים שלהן בתחום.

    לא ממש הבנתי את הקטע של האטומיזציה.

  16. אבשלום,

    אני מבין שיש לך ניסיון בוויכוחים עם ליברטריאנים. מה דעתך להפנות אותנו לדיון שכזה שבו נחשף הליברטריאן כאדם דתי ואילו אתה יצאת עם ידך על העליונה?

  17. חבל שהדיון שכאן לא בפייסבוק. אם היה בפייסבוק היו אלפים, כן אלפים אני לא מגזימה, שהיו נחשפים למאמר החשוב הזה. תמר, קדימה לעבודה!

  18. גרידג איך אפשר להתווכח עם עובדת ההוכחה ש"אין לי אחות"
    נתחיל במשפט הפשוט הבא: כל הנחות המוצא הליברטראניות (עדיפות כוחות השוק, ביטול הרגולציה, התפיסה החברתית שלהן התפיסה הכלכלית שלהן).
    כל כולן לא מגובות לא בעובדות לא במספרים לא בהיסטוריה כלכלית ואפילו לא בהיסטוריה כלכלית.
    מה יש להוכיח או לדבר, חוץ מלומר את הדברים האלו?
    איזה מסגרת מחשבתית מציעים הליברטראנים שהיא יותר מאשר אמונה בכוחות השוק (שכאמור אין לה שום ביסוס היסטורי, עובדתי או אפילו בתיאוריה הכלכלית)

  19. אבשלום,

    לא ביקשתי שתוכיח שיש לך אחות, ביקשתי הפניה לדיון שבו התגלה הליברטריאן כאדם דתי ואילו אתה יצאת עם ידך על העליונה. ביקשתי הפניה לדיון כזה על אף שברור לי שאין דיון כזה.

    אני חושב שיש לך טעות "קטנה": חובת ההוכחה היא על בעל הטענה הפוזיטיבית. כך, למשל, בוויכוח על התועלת שבשכר המינימום אין הקפיטליסט אמור להוכיח ששכר המינימום מזיק, אלא חסיד מדינת הרווחה אמור להוכיח שהוא מועיל. לאורך השנים נעשו מחקרים רבים וכולם כצפוי מצאו כי שכר המינימום מזיק. אתה טוען שהרצון להעדיף את כוחות השוק החופשי לא מגובה בעובדות – זו בדיחה. הנזקים שגורמת ההתערבות הממשלתית מגובים באינספור עובדות. למעשה זה בדיוק להיפך – האמונה בכוחה של המדינה להועיל היא זו שאינה מגובה בעובדות. זו אמונה נטו. כוחה של המדינה הוא ביכולתה לעצור אנשים ולכלוא אותם (ואף להוציאם להורג), ומבלי שהדבר יגרור סנקציות כלפי המבצעים. כל החוקים שהמדינה מחוקקת מבוססים על היכולת הזו. היכולת של המדינה לכלוא אנשים יכולה להיות מתורגמת ליותר ביטחון (אם תרצח – תלך לכלא), אבל היא בשום אופן לא יכולה להיות מתורגמת ליותר רווחה.

  20. גרידג' שלום, אני לא יודע מה אתה מגדיר כ"מזיק" (אין ספק ששכר מינימום מזיק לרווחי המעסיקים) ואילו מחקרים נעשו בנושא שהוכיחו זאת. למשתכרים אותו, הוא ללא ספק מועיל, ומה שאני כן יכול להביא זה כמה מחקרים שהוכיחו שהוא אינו מזיק, ואף מועיל, גם ברמת המשק.
    הנה קטע מריאיון שערך גדעון עשת עם פרופ' אלן קרוגר, והתפרסם בYNET בתאריך 28/12/04:
    "ארה"ב הכניסה את שכר המינימום בעת האבטלה הגדולה, וכאמור מחקרים שלי ושל אחרים מראים כי שכר מינימום ברמה סבירה אינו יוצר אבטלה… אחרי שעושים את כל החשבונות האלה הייתי מנחש כי בערך מחצית השכר החציוני הוא שיעור סביר, לבטח בארה"ב… בכל מקרה: אין כל עדויות שתשלום שכר נמוך הוא הגורם שעומד מאחורי הצמיחה הכלכלית ורמת החיים גם בארה"ב"
    ובהמשך הריאיון על העלאת שכר המינימום:
    "בארה"ב יש שכר מינימום פדרלי, ובנוסף לו כל מדינה רשאית לקבוע שכר מינימום שונה וגבוה יותר. ניו-ג'רזי בחרה להעלות את שכר המינימום מ-4.24 ל-5.05 דולר לשעה באפריל 1992. חקרנו מה קרה בניו-ג'רזי לעומת פנסילבניה, המצויה מעבר לנהר ובה לא חל כל שינוי בשכר. בדקנו מסעדות אוכל מהיר כמו ברגר-קינג וקנטקי-פרייד-צ'יקן. להפתעתנו, מצאנו כי שיעור התעסוקה בניו-ג'רזי לא השתנה לעומת פנסילבניה, ובכמה מקרים אף עלה. עשינו עוד בדיקה: היו מקומות בתוך ניו-ג'רזי ששילמו יותר משכר מינימום. השווינו אותם למסעדות בהן הועלה השכר – ושוב, לא נמצא כל הבדל בתמונת התעסוקה. כמה שנים מאוחר יותר הועלה שכר המינימום הפדרלי, כך שהשכר בפנסילבניה עלה לעומת השכר בניו ג'רזי, שכבר היה גבוה. שוב, לא מצאנו כל ירידה בתעסוקה בפנסילבניה כתוצאה מהמהלך. זה מראה שהעלאת שכר המינימום לא מביאה בהכרח לירידה בתעסוקה".

    נקודה נוספת, שהעלה פרופ' זעירא ממכון ואן ליר בחוברת "השפעת אי השוויון על הצמיחה הכלכלית" שהוציא המכון ב-2007:
    "בענפים בעלי שכר נמוך מאד אין תמריץ להכנסת שיפורים טכנולוגיים, שגורמים בתורם לשיפור בפריון ולצמיחה. מכאן שפערים גבוהים בהכנסות במשק יפגעו בצמיחה. הדבר הוכח במחקר של לואיס מ-2005 על מפעלים אמריקאים, וגם מנתונים על הפגיעה בפריון של ענף הבניה בישראל כתוצאה מהעסקת פלסטינים ועובדים זרים בשכר נמוך."

  21. עמית,

    כתבת: "אין ספק ששכר מינימום מזיק לרווחי המעסיקים" – ודאי שיש ספק. זו טענה שדורשת הוכחה. הטענה הזו מקפלת בתוכה כמה הנחות שאולי נראות לך מובנות מאליהן, אבל הן שנויות במחלוקת. למעשה אתה מניח מקדמית ששכר מינימום גורם למעסיקים לשלם יותר ולכן מגיע למסקנה ששכר מינימום מביא לפגיעה ברווחי המעסיקים, אבל אין כל הוכחה ששכר מינימום מביא מעסיקים לשלם יותר וגם אם הוא מביא מעסיקים לשלם יותר, אינך יודע האם התוספת מגולגלת לצרכן או לא. זאת עוד הנחה שלך שאין לה על מה להתבסס: אתה מניח שמעסיקים שמשלמים פחות – מרוויחים יותר. זו לא מתמטיקה פשוטה, פשוט כי רווח לא נמדד ביחס למחזור, אלא ביחס להשקעה. אתה גם שוכח ש"רווח" היא לא מילה גסה – שהציפייה לרווח היא שזו שמביאה אדם להיות מעסיק.

    אני חושב שאתה מפספס משהו: שכר מינימום אמור להביא תועלת – שיפור ברווחה של עובדים – אחרת אין טעם בכינונו. לא די להראות שאין הוא מביא לירידה בתעסוקה, יש להראות שהוא מביא לשיפור במצב העובדים. קרוגר בסה"כ אומר ששכר המינימום לא הביאה לעלייה באבטלה*, הוא גם אומר, "מנחש" ששכר מינימום "סביר" הוא כמחצית השכר החציוני, בישראל כ-2,800 ש"ח ברוטו, שכר מינימום חסר משמעות.

    * קביעת שכר מינימום בגובה מסוים לא גורמת לנזק. כך למשל אם תקבע שכר מינימום של 25 ש"ח לעוזרת בית באזור המרכז (וזה ייאכף), הדבר לא יביא להשפעה כלשהי על שוק עוזרות הבית (כי כמעט כולן משתכרות גם ככה מעל 30 ש"ח לשעה וכולן משתכרות מעל 25 ש"ח לשעה). מה אז, תתגאה בכך שלא הבאת לעלייה באבטלה? זה הרי אבסורד.

    לנקודה שהעלה פרופ' זעירא אשתדל להתייחס בהמשך.

  22. קשה להבין חלק מהטענות. נניח שאין אינפלציה, נניח שהעלו את שכר המינימום נניח שהאבטלה לא עלתה. כלומר למי שמקבל שכר מינימום יש יותר כסף בכיס, ראלית. האם אין כאן שיפור ברווחת העובד? האם שכר מינימום הנו בישראל תמיד פיקציה?, ראה משל עוזרות הבית, איני יודע.
    נניח שבמצב זה רק עשרה אחוז מהעובדים אכן עובדים בשכר מינימום, אלו מצבם שופר. היתר מקבלים שכר גבוה יותר, אז כתוצאה נקבע עכשיו במשק רף שכר חדש. שכר משמש גם כמנגנון דיפרנציאציה סמלי של היררכיה, תנאי עבודה אינם רק שכר, קביעת שכר מינימום עשויה לגרום לתזוזת וגלישת שכר כלפי מעלה כסמל היררכי או לחילופין להצעות תחליפי שכר, אוכל?, חניה חופשית, הגדלת ההיטבים בחופשה השנתית וכ"ו. גם זה כמובן צריך בדיקה
    תאורתית קביעת שכר מינימום מאפשרת תנועתיות של עובדים, הידע שעזיבת מקום עבודה וחיפוש מקום חדש תגרום לנזק מוכר וכנראה לא אסוני, מגדילה את כושר המיקוח של עובדים מול מעבידים.
    ב
    אשר לטענת ג'וש: "הביקוש וההיצע קובעים את רמת המחירים. יש תמיד ביקורת יעילה בשוק תחרותי, כאשר המפקחים הם רבבות הצרכנים, והחברות עצמן, שמפקחות על המתחרים שלהן בתחום".כמות ההנחות המוסוות עצומה. כל הצרכנים יודעים את כל המחירים כל הזמן. הכוונה למחיר אמיתי כולל איכות, בלאי, צריכת חשמל, הופעת דגמים חדשים בחודש הקרוב, הפסקת ייצור, חברה לפני פשיטת רגל ועוד ועוד. בקשר "לפיקוח יעיל ואמיתי של חברות זו על זו". להבטיח מצב אוטופי זה צריך הנדסה חברתית ופיקוח אינטנסיבי ביותר, ראה התקשורת בישראל.

    בכדי להפעיל את משק ישראל ביעילות הירבית צריך לייצר עילית לא מושחתת שתפעיל מערכת גמישה מעורבת של שוק חפשי ומשק ממשלתי מפוקח + פיקוח על שוק ההון, מערכות החליפין וקביעת איכות או הגדרה חוקית מחייבת של הטובין הנסחרים במשק.

  23. רני, בניתוח שלך שכחת להתייחס לשתי קבוצות קריטיות — העובדים שכבר לא ימצאו עבודה חוקית בכלל, כיון שהם לא מייצרים ערך גבוה משכר המינימום, והצרכנים, שיצטרכו לשלם מחירים גבוהים יותר.

    באשר לביקורת שלך על הטענה שלי, לא הנחתי שלכל הצרכנים ידע מושלם. אני צריך להניח רק שהידע שלהם טוב יותר מהידע של הרגולטור הממשלתי. שים לב שהצרכנים אינם צריכים לחשוף את המידע לבד, יש להם כלים רבים שיעזרו להם לגלות ולהפיץ את המידע. למשל בארץ יש את השירות המקוונת של זאפ שמסייע למצוע את המחיר הנמוך ביותר, כולל משלוח. באיביי יש מנגנון מוצלח מאד שמבטיח את אמינות המוכר. הדברים האלו עובדים הרבה יותר טוב מהמיזמים של משרד התמ"ת.

    גם אין שום צורך להניח מצב אוטופי, והמציאות די הפוכה. החברות מפקחות על המתחרים שלהן כדי להכשיל אותן ולמשוך את השוק אליהן. לא הייתי מגדיר את זה כמצב אוטופי, ואין שום צורך בהנדסה חברתית, זהו טבע האדם.

    אתה רוצה מצב אוטופי? "בכדי להפעיל את משק ישראל ביעילות המירבית צריך לייצר עילית לא מושחתת".

  24. ג'וש, שכר הוא לא רק פונקציה של ערך העבודה אלא גם של כוח מיקוח. עובדים חלשים חסרי כוח מיקוח יכולים גם להדרדר לחתימה על שכר בערך נמוך יותר, רק כי זה "כוחם" בשוק או כישורי המו"מ שלהם. בדיוק עליהם בא החוק הזה להגן. ואגב, ישנן משרות שונות שלא מייצרות ערך מדיד. בעיקרון בחברה שכן מייצרת ערך מדיד ומשלמת לעובדיה שכר מינימום, והיה והועלה שכר המינימום- הרווח של הבעלים יצטמצם. אבל אם הבעלים יפטר חלק מעובדיו כדי "לחסוך" בעלויות העסקתם, הוא יאבד גם את התוצר שלהם ויפסיד את מה שניסה לחסוך. אלא אם כן שולי הרווח שלו היו באמת מאד מאד נמוכים, מה שבוודאי לא נפוץ.

    כך או כך, כמו שהחשיפה הגדולה ליבוא וההפרטות הגדולות לא בוטלו בגלל גורלו של עובד ספציפי זה או אחר שאיבד את עבודתו, אלא כולם דיברו על טובת המשק לטווח הרחוק (וזאת למרות שקשה מאד להעלות על הדעת התניידות של עובדים שפוטרו ממתפרות להיי-טק), אין סיבה להשתמש בנימוק הפרטני פתאום דווקא עכשיו: בגדול, העלאת שכר של העשירונים הנמוכים מגבירה באופן ברור את הביקושים, וכך גם אם תיאורטית יהיו עובדים שיאבדו זמנית את עבודתם (מה שנסתר ע"י המחקרים שצירפתי!), האבטלה לא תעלה משום שהם (או מובטלים אחרים) ימצאו עבודות חדשות שהן עצמן פרי הביקושים החדשים.

  25. חברים,

    אני מבקשת לסגור כאן את הדיון. ומבקשת להבא לא להשתמש באתר שלי כלוח מודעות לדיון המרתק כשלעצמו "שוק חופשי- שוק לא-חופשי".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s