עוד סיפור על רגולציה והיעדרה

מהי רגולציה? איך היא מופעלת? מה משמעותה? לעתים קרובות אני נשאלת ומנסה להסביר. אך מניסיוני למדתי, שאנשים תופשים על מה מדובר רק מתיאור מקרים. הנה, עוד סיפור רגולציה אחד.

בשבוע שעבר הגעתי באוטובוס לתל-אביב. ירדתי בתחנה המרכזית החדשה, חציתי את כל המבוכים, ויצאתי לשורת המוניות הממתינה בחוץ. התעלמתי מהן, נהגיהן לא מוכנים לעשות נסיעה קצרה ולא מפעילים מונה. עצרתי מונית שחלפה, והתיישבתי בפנים לקול הקללות שהמטיר הסדרן בתחנה על הנהג שלי. האומלל ניסה להתנצל ולהסביר, ראיתי שהוא מוטרד וחשבתי כיצד להקל עליו.

 -הם לא נחמדים בתחנה הזו.

-"לא נחמדים", הם נלחמים על הפרנסה שלהם. את יודעת כמה נהגי מוניות התאבדו בשנה האחרונה?

-אתה מהתחנה הזו? נפל לי פתאום האסימון.

-כן, את רואה איך אנחנו עובדים. אנחנו נמצאים כאן שנים, אבל אין לנו שום מעמד. לא מאשרים לנו מבנה, אז אנחנו יושבים בגשם ובשמש על המדרכה. ראית את הכיסאות? ביקשנו שירשו לנו לקשור אותם בשרשראות כי גונבים. לא אישרו.

-למה זה קורה?

-אף אחד לא מתייחס לענף. בעבר, הגבילה הממשלה את מספר הרישיונות להפעלת מונית. היא שמרה שלא יהיו יותר מדי מוניות. היום, כל מי שבא ברוך הבא. הענף מוצף וכך משרד התחבורה מצליח ללחוץ את מחיר הנסיעה הרשמי והלא-רשמי. אנחנו בקושי שורדים. את רואה את השלט על המונית? כבר חודשים אני מנסה למכור אותה. אין קונים. תוך חצי שנה המונית צריכה לרדת מהכביש. מה אני אעשה?

הסיפור הזה אינו חדש לי. אני שומעת אותו בוריאציות שונות כבר שנים. עד 1997, קוימה בענף מכסת מוניות שהוגדלה באופן מבוקר. באותה שנה הוחלה רפורמה להגברת התחרות, שלמעשה מתירה לכל אחד  לרכוש מונית. התוצאה – הנה היא בקצרה באתר הרשמי של משרד התחבורה, שם מצאתי את המילים האלה: "בשנת 2005 החל משרד התחבורה ביישום רפורמה מקיפה במטרה להסדיר את ענף מוניות השירות שסבל מחוסר נהלים אחידים ומריבוי נהגים לא מורשים". חוסר נהלים אחידים? מה עם רפורמת 1997? נהגים לא מורשים? הסרת הפיקוח בענף היא גם הפקרת שלום הנוסעים. על פי העדויות, גם רפורמת 2005 שבאה לתקן את עיוותי רפורמת 1997 אינה מצליחה במיוחד.

ענף המוניות מפוקח פיקוח הדוק ברוב המדינות בגלל שיקולים בטיחותיים, ולמען הבטחת פרנסה מכובדת לעובדיו. מסיבות אלה מונעים בענף הצפה במספר המוניות וליבוי תחרות פראית. במקביל, מכוונים לתעריף נסיעה הוגן שגם מאפשר שמירת רמת שירות נאותה.  

לא סתם אני מביאה כאן את הסיפור לפרטי פרטיו. פרטי-פרטים הם מהות הרגולציה. נכון, לא פעם מפעילים כ-אילו רגולציה, כגון החוק המוצע עכשיו לצמצום כוחן של קבוצות הריכוז (גופים מעטים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בענף מסוים) ולהרחבת פיקוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים עליהן. אכן, הצעה גדולה מהחיים. ובמילים אחרות, הצהרת כוונות יפה שרצינותה תוכח רק אם תתמלא בתוכן.

הרגולציה האמיתית היא רשת צפופה של חוקים המסדירים את כל תחומי הכלכלה. הרגולציה האמיתית היא תשומת לב לדברים קטנים כגון מספר פקחי העבודה במדינה. כי להסדרת תנאי העבודה לא מספיקים חוקים יפים. מישהו צריך לדאוג גם לכך שהם יקוימו.

מאמר  של שוריק דריישפיץ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה 'רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תיאורטי ומשווה' מבהיר יפה את המבוכה סביב המושג הכל כך פופולארי ועם זאת לא לגמרי מוגדר: 

"המושג 'רגולציה' טומן בחובו פרדוקס: מצד אחד בשנים האחרונות השימוש בו נעשה תכוף יותר ויותר וההכרה בחשיבותו רק הולכת וגוברת. ומן הצד השני נדמה שככל שמתעמקים בו יותר, כך מגלים עוד חילוקי דעות הנוגעים לטיבו הן בין חוקרים באקדמיה והן בין אנשי שטח, והגדרתו המדויקת טרם הובהרה….במובן הרחב רגולציה היא החוקים והתקנות המשליטים סדר ביחסי החליפין של סחורות ושירותים."

לטעמי, רגולציה היא כל מה שמפריד בין משק המונהג על ידי הממשלה למשק שמונהג על ידי השוק החופשי. ברור מכאן שהרגולציה היא אחד הכלים המרכזיים לניהול משק סוציאל-דמוקרטי, כמו המיסוי וכמו הוצאות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה. הכל יחד הוא מכלול שנועד לווסת ולהסדיר, למנוע תנודות ומשברים, לרסן את כוחם של הגדולים מדי, ולהגן על הקטנים והחלשים. נכון, לעתים צעד רגולציה בודד עלול להיות כרוך בתופעות לוואי מטרידות. ולכן מדובר כאן על מכלול מתואם ושלם.

20 מחשבות על “עוד סיפור על רגולציה והיעדרה

  1. מה בעניין רגולציה בתחום הבלוגים.
    האם קיימת דרך להפעיל רגולציה באינטרנט?

  2. כתוב מצויין.
    הרגולציה דרושה. אפילו בעיר ניו יורק יש הגבלה על מס' המדליונים הניתנים למוניות.בין היתר בגלל הסיבות שמנית.אבל מהי ניו יורק ה"קומוניסטית" המגבילה את מס' המדליונים,לעומת ישראל הקפיטליסטית המבצעת את דת השוק ככתבה וכלשונה החזירי.
    אבל לצערי אפילו הרגולציה לא תוכל לדינמיקה של ההון הרומס,ולא למשברים המחזוריים הנובעים מהשיטה הקלקלית עצמה.

    RSA Animate – Crises of Capitalism

  3. אזרח, אפילו בניו יורק? ניו יורק נחשבת אחת הערים הביורקטיות ביותר באחת המדינות הסוציאליסטיות ביותר בארה"ב. שיטת ה-"מדליונים" של ניו יורק יוצרת קרטל מלאכותי, שחבריו זוכים לתשואה של 20.75% לשנה. נראה לי שאפילו הקרטלים אצלנו היו מקנאים בכזה דבר. רוצה להצטרף? זה יעלה לך חצי מליון דולר.

    בסופו של דבר הרגולציה היא עוד כלי בידי ההון שלטון שנועדה לחנוק ולדרוס את התחרות, ובעיקר את העסק הקטן שרוצה להיכנס לשוק. מההיבט הזה היא מצליחה נהדר, גם בישראל. אכן, כמעט בלתי אפשרי להתחרות כעסק קטן במדינה הזאת.

  4. Josh ,הפוך.כמו שכתבה גב' בן יוסף:
    "לטעמי, רגולציה היא כל מה שמפריד בין משק המונהג על ידי הממשלה למשק שמונהג על ידי השוק החופשי. ברור מכאן שהרגולציה היא אחד הכלים המרכזיים לניהול משק סוציאל-דמוקרטי, כמו המיסוי וכמו הוצאות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה. הכל יחד הוא מכלול שנועד לווסת ולהסדיר, למנוע תנודות ומשברים, לרסן את כוחם של הגדולים מדי, ולהגן על הקטנים והחלשים."

    ללא רגולציה החזק תמיד ידרוס את החלש.

    הבעיה היא,וכאן אתה צודק,שההון שלטון השתלט על הכלי הנקרא המדינה,האמור להגן על הקטנים והחלשים,ומנצל אותו כדי להגביר את כוחו ולדרוס את הקטנים והחלשים.

    לכן לא בגלל הרגולציה קשה להתחרות כעסק קטן,אלא בגלל שבעלי ההון שונאים תחרות ושוק חופשי,ועושים כל שביכולתם למנוע אותם.

    http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=skira20080704_998720

    "בעוד שרוממות השוק החופשי והדמוקרטיה הליברלית היא בפיהם של מרבית אילי ההון – הרי שבפועל הם עסוקים במשך חלק ניכר מזמנם בניסיון לעקוף את הדמוקרטיה ואת הכלים שבהם השלטון מבקש להכניס תחרות והוגנות בשווקים שבהם הם פועלים."

    העיסוק האינטנסיווי של התקשורת בפערים החברתיים ובהתעשרותם של מעטים אינו מטריד את עשרת או 20 או 30 אנשי העסקים העשירים והחזקים בישראל. אולי הוא אפילו משרת אותם, שכן הוא מסיט את הדיון מהדרך שבה חלקם צוברים את העושר והכוח שלהם ומשמרים אותם: עקיפת הדמוקרטיה,

    קניית העיתונות והחלשת הרגולציה המבקשת להטמיע תחרות הוגנת בעסקים שלהם.

  5. אזרח, בהחלט מי שמאמין שאילי ההון מעוניינים בשווקים חופשיים ותחרותיים הוא נאיבי, בלשון המעטה. אתה אומר בצדק רב שהחברות הגדולות משתמשות במדינה כדי לרסן את התחרות מולן, ואחד הכלים האהובים עליהם היא הרגולציה. תשאל כל בעל עסק קטן מה הוא חושב על המונופול של מכון התקנים שמושך מאות מליונים מכיסם של יבואנים קטנים, גם כאשר המוצרים כבר עברו את כל הבדיקות האירופאיות.

    מי מרוויח מהרגולציה על הבנקים שאוסרת על כל מתחרה פוטנציאלי להיכנס לענף? כנ"ל לגבי חברות ביטוח, קופות החולים, חברות תקשורת וכבלים, יבואני רכב, וחברות אוטובוסים. לרשימה אין סוף. תנסה להקים עסק קטן שיתחרה עם יצרני המזון הגדולים או ביצרני המשקאות. תצטרך לעבור קודם את משרד הבריאות, ותאמין לי שלחברות הגדולות יש אינטרס שזה יעלה לך הרבה מאד כסף, וזה בדיוק המצב.

  6. אזרח, ג'וש,

    אולי נסגור על זה שיש רגולציה ויש רגולציה. רגולציה, בסך הכל, היא מכשיר הסדרה של הממשלה. היא יכולה לשמש לטובת רוב אזרחי המדינה אך גם לטובת בעלי ההון. כשאני מדברת על רגולציה כאן אני מתכוונת לרגולציה שמכוונת לטובת רוב הציבור. וכמובן, כמו תמיד בכלכלה, יש יוצאים מהכלל, ותמיד אפשר להעיר ולשאוף לשיפורים.

  7. תמר, הבעיה היא שהרגולציה הדורסת בארץ אינה בגדר יוצא מן הכלל, אלא שזהו הכלל. היא מספקת הרבה מאד ג'ובים נוחים לפקחים ולמנהלים שלהם, ולפוליטיקאים ולמקורבים שלהם. היא מקשה על התחרות מול החברות הגדולות ששולטות במשק. לכל השחקנים האלו יש את הידע, הקשרים והאמצעים להשפיע על הרגולציה. לעסקים הקטנים שומרי החוק אין טיפת כח במדינה, ולכן הם נדפקים מהבירוקרטיה המסועפת, הכבדה והיקרה עד מאד. לעסקים הקטנים ולצרכנים אין את הכלים שיש לשחקנים המעטים שנהנים מרגולציה דורסת, ולכן אנחנו רואים יותר ויותר התערבות כזאת.

    אני אשמח לראות דיון מעמיק בסוגים השונים של הרגולציה הקיימים בארץ ומהם היתרונות והחסרונות של כל אחד. אינני מסכים שהרגולציה על המוניות היא רגולציה טובה, כיון שהיא מקשה מאד על הכנסת תחרות לענף, ומייקרת את הנסיעה במוניות. כידוע הנסיעה במונית יעילה מאות מונים על נסיעה ברכב פרטי ויכול לתרום רבות לפתרון בעיות סביבתיות כמו פקקים וזיהום אוויר.

  8. הרפורמה של 1997 (שנכנסה בפועל ב-1998) הייתה מבורכת. היא הגדילה מאוד את מספר נהגי המוניות ואת מספר המוניות – יש היום 9,000 מוניות נוספות בהשוואה למצב לפני עשר שנים, והדבר טוב ומבורך.

    הרפורמה של 1997 גם לא קשורה כלל לרגולציה. מה שבוצע בה היה ביטול ההקצבה המצומצמת של מספרי רישיונות – הקצבה שגרמה לכך שבעלי מוניות היו בעלי נכס בחסות המדינה: מספר הרישוי יקר הערך שבידם אפשר להם להשכיר את מוניותיהם במחיר נאה לנהגים שכירים, שעבדו משמרת או שתיים נוספות על אותה מונית.

    הרפורמה הורידה במידה ניכרת את הסכום הנדרש מנהג מונית כדי להצליח לעסוק בתחום, הורידה את מחיר הרישוי במידה ניכרת, והפעילה לחץ על תחנות המוניות הגדולות, שכן המחירים שהן גבו עבור קבלת הקריאות מהתחנה נראו לרבים מהנהגים גבוהים מדי.

    איך בדיוק מצב בו אלפי משפחות נוספות מתפרנסות מנהיגה במונית, ירידה ניכרת בעלות של נהיגה במונית (כלומר, הכנסה גדולה יותר לנהג), ושיפור ניכר של השירות (לבטח מבחינת זמינותן של מוניות, אבל לא רק) הם בעינייך פגעים? איך בדיוק הרפורמה המקיפה לטיפול ב"חוסר נהלים אחידים ומריבוי נהגים לא מורשים" (קרי, מלחמה בנהגים שאינם חלק מתחנת מוניות גדולה) הוא דבר טוב בעיניך?

  9. איזה רגולוציה דורסנית יש בארץ?
    ויתרה מכך האם עסקים קטנים יפרחו אם היא תעלם?
    צריך להיות מאוד מנותק מהמציאות כדי לטעון שמה שמפריע לעסקים קטנים בארץ הוא הרגולוציה.

  10. ל-"ליהושע", חוץ מהרוגלציה הדורסנית שכבר מניתי? אני מניח שאפשר להוסיף את פקחי העירייה שעושים את המוות וגובים חסות מכל העסקים הקטנים באיזור, ואת משרד התמ"ת שאחראית על "צו יבוא חופשי" — מסמך שמתאר בפרטי פרטים את האיסורים הרבים שעומדים בפני היבואן. כמובן שיש להוסיף את הרגולציה החונקת בנושא העבודה.

    מנסיוני כבעל עסק קטן, כן, העסקים הקטנים יפרחו אם הרגולציה תעלם. אני נאבק יום יום מול הרשויות בנושאים האלו, ואני מדבר עם בעלי פאבים ומסעדות, חנויות ויבואנים קטנים. כולם יכולים לספר לך על סיוטים מול פקידים ופקחים אטומים ממשרדים שונים ומהעירייה.

    אני לא רוצה להיכנס לויכוח לגבי מי מנותק יותר מהמציאות. מה לדעתך מפריע לעסק הקטן בארץ אם לא הבירוקרטיה?

  11. העובדה שהוא עסק קטן כמובן.
    זה שיש טרטורים אולי,מפריע
    אבל זה חלק מהמשמעות של עסק.
    טרוטרים קיימים גם בתחומים שאין בהם רגולוציה כלל כמות התקורות על עבודה בפועל הוא גדול.
    חלק מהקשקששת הניאולבירטנית היא שאם רק ישחררו את העסקי מאימי הרגולציה- הם יפרחו. למה שיפרחו? האם פתאום לא יהיו להם מתחרים גדולים? האם מחירי השכירות של העסקים שלהם יצנחו? האם קווי האשראי שלהם ישתפרו פלאים?

    אגב איזה חסות גובים מבעלי עסקים קטנים?
    איזו רגולוציה חונקת יש בנושאי עבודה ( האם אתה מתכוון נגיד לחובה "החונקת" לשלם שכר מינימום?

  12. אז מה שמפריע לעסק קטן זה שהוא עסק קטן? לא חידשת לי הרבה. כמובן שלעסק קטן יש יתרונות וחסרונות וזה ברור לכולם. אנחנו מדברים על אילוצים חיצוניים שמקשים באופן לא שוויוני דווקא על עסקים קטנים.

    אני יכול לחסוך לך את הקשקשת ופשוט להצביע על המציאות. תבדוק מה קרה בהונג קונג, בסינגפור, בהודו, בסין, בדרום קוריאה, בצ'ילה, אחרי שהורידו את רמת הבירוקרטיה ואיפשרו לעסקים לפרוח.

    אפרופו שכירות, אני משלם פעמיים, פעם לבעל הנכס ופעם בארנונה באותו שיעור. השכירות כל כך גבוהה הודות לועדות התכנון שלא משחררות אדמות ולכן אין מספיק היצע. ושוב, תבדוק את מחירי השכירות בהיוסטון, בעיר שבה אין ועדות תכנון, ובכלל בטקסס שלא חוותה משבר סאב-פריים.

    קווי אשראי אין בארץ בגלל דואופול הבנקים, שהודות לרגולציה, הינו פטור מתחרות כל עוד כל ההלוואות הולכות לטייקונים ולמפלגות.

    בנושא העבודה, אין פה מקום להרחיב. במקרה שלי מדובר בעיקר בקושי לפטר עובדים שלא תורמים לעסק, ובכסף שהמדינה מוציאה מהמשכורת שלהם. שכר המינימום הוא בעייתי עבור המובטלים שלא ימצאו בעקבותיו עבודה, אבל הוא איננו רלוונטי לעסק שלי.

  13. אורי,

    המערכת לא מעלה את תגובתך. כנראה בגלל שהיא ארוכה מדי.אנא הגב בקצרה, יש לך את הבמה המכובדת שלך למאמרים ארוכים.

  14. בעל בית הקפה א' החליט לשפץ את בית קפהו. הוא שכר מעצבת, שרצה ברחבי העיר ובחרה פריטים נאים כהנה-וכהנה, וכו' וכו' וכיוצא בהללו. שיפוץ נאה התקין לו בעל בית הקפה א'. באו אנשי העיריה, ראו, בחנו ולא אמרו דבר.
    סיימו המשפצים את עמלם, חיברו החשמלאים את חוטיהם ולקינוח, הותקנה זגוגית נאה על חלונות בית העסק בעדה יכולים היו היושבים בפנים להביט החוצה, וההולכים בחוץ להביט פנימה ולקנא בזיו מראהו.
    חיכתה העיריה להשלמת העבודה, ויום אחרי השלמתה הגיע פקח ורשם דו"ח על הזכוכית. כי-כן, מסתבר כי אי-שם בירכתי התקנון של העיריה נמצאת תקנה האוסרת על העסק הזה, השוכן על מרפסת זיוונית ונאה, להתקין זכוכית סביב בית עסקו.
    בעל העסק, הלא הוא בעל בית הקפה א', זעם וקצף וזעק ונשף, אבל כלום לא עזר. למחרת בא פקח נוסף וכעבור יומיים הגיעו אנשי העירייה ובלי גינוני טקס מיותרים הסירו את הזגוגיות, תוך שהם שוברים חלק מהם. אלפי שקלים ירדו לטמיון ועתה, עם תחילת עונת הגשמים, היה בעל בית הקפה א' נתון במצב עגום…
    סיפור אמיתי. בעל בית הקפה א' פשט את הרגל כעבור כמה חודשים.
    וההמשך: עם פשוט בעל בית הקפה א' את רגלו, הגיעו למקום בעלים חדשים. בעלים שלא ידעו על כך שהם "חלק מהקשקששת הניאולבירטנית" ושילמו סכום נאה לפקחים ולמאכערים וראו זה פלא… הזכוכית הכהה שעטו הם את עסקם לא ספגה דוחות, לא בוקרה ולא הוסרה.
    אבל זה באמת בקטנה. ועוד יותר בקטנה: אגרות שילוט. כידוע לכל מי שמבלה או חי בתל אביב, מאז 1992, אז "הוסדר" העניין באופן המתגמל את העיריה, בתוספת תקנות כה מורכבות, שאף איש אינו יכול לעמוד בה נעלמו שלטי החזית הגדולים מנופה של העיר ובמקומם החלו כל המקומות להיות נעדרי שילוט ולהתהדר בשמות נאים כמו "פינסקר 3" או "זרובבל 15" (שכן האגרה על שלט קטן הנוקב רק בשם הרחוב ובמספרו קטנה יותר ואינה כפופה לאותן תקנות).
    ויש תקנות מועדי סגירה ופתיחה, ותקנות תברואה, ותקנות בטיחות, ותקנות לבניית הקירות, והרצפה, והדלתות, והתאורה, והמטבח, והמחסן, והקירור, וההפרדה של מזון, ותכנון חדרי השירותים, ורשיון הגשת משקאות, ושטח המחזן ושטח השירותים, והובלת המזון והאוורור, ורעש המזגנים, והמנדף מעל מתקני הבישול, וסילוק השפכים, והחזקה, והכסנה, ודגימות מזון, וחצר העסק, ורחיחצת הכלים, ואיפה החשבונית שהשאיר המדביר? והאם תפריט בית העסק כתוב באותיות מספיק גדולות לאנשים עם לקות ראיה? ואיפה לעזאזל מתקינים שירותים לנכים אם השירותים חייבים להיות בקומה שנייה? והיתר להצבת שולחנות וכסאות, וסימון שטח הישיבה, וגובה מרבי לגדר הדקורטיבית, ואסור בר נייד, והיתר שולחנות וכסאות, ומותר או אסור פה לשים שמשיה? ומה הקור במקפיא?
    אבל אלו כמובן דברים שכלל אינם מטרטרים את בעל העסק הכל "חלק מהקשקששת הניאולבירטנית" הארורה. זה מאוד הגיוני. אין – פשוט אין בעל עסק בתל אביב שאינו יכול לעמוד בתקנות האלה בקלות. אין שום סיבה לעבוד עם מאכערים ולשלם שוחד לפקחים. פשוט אין.

  15. תמר, כלקח לעתיד: הבעיה היא בכך שהמערכת מזהה תגובות עם קישורים כ"זבל" ולכן מונעת העלאתן. את יכולה לאשר את ההעלאה במסנן הזבל של המערכת.

  16. פינגבק: סיפורה של רגולציה אחת | סלונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s