לבטל את הריכוזיות ואת חום יולי-אוגוסט

ריכוזיות המשק הישראלי אינה מתכונותיו המלבבות. עובדה. אבל היא מום מולד, תכונה בלתי ניתנת לשינוי. גם זו עובדה. משק קטן יהיה תמיד משק ריכוזי ברוב תחומיו בגלל כלל יסוד של הכלכלה – "יתרונות לגודל". רוב ההתארגנויות הכלכליות יעילות יותר בקנה מידה גדול (כמובן, לא עד אינסוף). הבחנה זו היא שעומדת בבסיס ההתחברות לכפרים, לשבטים, למדינות, ובבסיס המהפכה התעשייתית של המאה ה-18.

מחמת היתרונות לגודל, שולטים בישראל שלושה בנקים גדולים, כמה חברות סלולר, מספר קטן של רשתות שיווק מזון, ומעט מתחרים כמעט בכל תחום – מביטוח ועד ליבוא תרופות. יש לזה פיתרון מבני? כנראה שלא. ולראיה, ממשלות ישראל ניסו למשוך לכאן בנקים זרים והם לא באו. השוק עצמו קובע את מספר הפעילים בו. ובאמת, חמישה בנקים במקום שלושה לא ישנו באופן מהותי את המודל שאינו מודל של תחרות משוכללת לפי הספר. גם עם חמישה בנקים ימשיך לקרות מה שקורה עכשיו: תיאום סמוי או תחרות פרועה ומזיקה.

עד כאן, מספר מילים על הריכוזיות הענפית – מספרם המועט של המתחרים בכל ענף ובכל תחום. אבל מעבר לריכוזיות הענפית, התפתחה בישראל עוד תופעה מדאיגה שאני מכנה 'תמנוניות'. התמנוניות היא התארגנותם של מספר גופים עסקיים תחת פירמידת שליטה – מבנה רב-זרועות שיש לו יד ורגל בכל דבר. התמנוניות היא במידה רבה פועל יוצא של הריכוזיות – ניצול מתקדם יותר של ההון ושל הכוח שהושג בעזרת שליטה בתחום מסוים. ואגב, במידה רבה של צדק אומרים שגם חברת העובדים ההסתדרותית שקרסה בסוף שנות ה-80 הייתה מעין תמנון. והנה, אנו רואים מה עלה בגורלה. יתכן מאד ששמץ מחששותיו של בנק ישראל נובע מפיסת היסטוריה זאת.

הדיבורים על הריכוזיות, אם כן, יש להם סיבה טובה. אך כמה מהפתרונות המוצעים די מצחיקים. הומוריסטית במיוחד היא הצעת החוק שהוגשה לצמצום כוחן של קבוצות ריכוז  (גופים מעטים המחזיקים ביותר מ-50% מהשוק בענף מסוים) ולהרחבת פיקוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים עליהן. אם תרומתו של הממונה על ההגבלים העסקיים להסדרה היא כה רבה, איך זה שהריכוזיות במשק הישראלי לא פסה, והתמנוניות דווקא עולה ופורחת מאז ראשית שנות ה-90 – עידן היווסדו של הממונה במתכונתו הנוכחית?

ובכלל, נדמה כי הכרזת מלחמה כוללת על הריכוזיות או על התמנוניות תשיג ניצחון הרואי כמו זה המושג כל קיץ במלחמה נגד חום יולי-אוגוסט. חום יולי-אוגוסט בוטל?  ממש לא. מזגן, אבטיח, מים קרים, בלי תנועות מוגזמות, ואנחנו בספטמבר. גם בעניין הריכוזיות-תמנוניות לא יועילו מחוות גדולות מן החיים, אלא דווקא טיפול קטן-קטן. ובמיוחד שכל ענף וכל פירמידת שליטה הם גם מקור פרנסתם של אלפי עובדים.

איך מתחילים? דווקא בהכרה בעובדה היבשה: ריכוזיות היא תופעת טבע בישראל. היא גוררת אחריה תמנוניות. אפשר לטפל בסימפטומים של התופעה. אפשר גם לחסום לאט ובאופן מבוקר את מקורות חיותה.

להחלשת הסימפטומים אין ברירה אלא להחזיר את הרגולציה הצרכנית שהייתה כאן בכל תחום עד סוף שנות ה-80, ומאז נעלמה. להגביר את הפיקוח הצרכני על הבנקים, על חברות הטלפונים, על ספקי התוכן בטלוויזיה, על רשתות שיווק המזון ועל שאר מוכרי המצרכים והשירותים. הגברת הרגולציה לא רק תגן על הצרכנים. היא גם תמתן את רווחיהם המופרזים של הספקים, ובכך תרסן את כוחם. ומעל לכל, רגולציה רצינית היא גם לימוד של החברות על ידי הממשלה. היא מאפשרת לממשלה להבין איך הדברים באמת פועלים.

טיפול צרכני הוא ההתחלה, ובמקביל חייבים גם לדלדל את מקורות חיותה של התופעה. אלה רבים ומגוונים. כך, למשל, הורדת מס החברות המתמשכת מאז סוף שנות ה-80, מותירה בידי החברות הרווחיות כסף רב שברובו אינו מופנה להשקעה יצרנית אלא לבניית פירמידות שליטה. מקור אחר לחומר ולבנים למבני הפאר מגיע מהאשראי הממונף הניתן על ידי הבנקים – אשראי שאינו בהכרח מותנה בשעבוד נכסים ממשיים של מקבליו. גם הנפקת מניות ואג"ח שלעתים אינה נושאת אתה ערך אמיתי מספקת את הכספים הדרושים. בכל אלה, צריך לטפל. ומעל לכל, חייבים לגבש מדיניות לאומית לתגובה במשברי פירמידות. מדיניות שתכריע בעד הגנה על התעסוקה, אך נגד הזרמת כספים ציבוריים לשימור המבנה הפירמידלי. משבר הוא הזדמנות לשינוי, כך לימדונו יועצי הניהול. והם, כידוע, מורי ההלכה של עידן השוק החופשי.     

10 מחשבות על “לבטל את הריכוזיות ואת חום יולי-אוגוסט

  1. קודם כל צריך שמי שמכוון את הדברים (הממשלה) ירצו לעשות שינוי.

    לצערי נראה כי האידאולוגיה של ביבי מסמא את עיניו מלראות את תוצאות מעשיו.
    גרוע מכך הציבור הרחב שנתן לו את הכח להחליט לא רואה את הקשר בין מצבו הכלכלי לבין מי שקיבל מאיתנו את ייפוי הכח להחליט בעבורינו.

  2. פינגבק: 12.7.2010 « מה אני קוראת

  3. הכל טוב ויפה וצודק ומאיר עיניים.
    אבל אף מילה על הלאמה?
    האם זה מתוך חוסר הסיכוי שבדבר או שאת לא תומכת בכך בכלל?

  4. דוגמה קטנה להיחלשות הרגולציה.
    אתמול במרכול חיפשתי מיונית. לצד הצנצנות מתוצרת הארץ, שני יצרנים אותו מחיר ראיתי גם צנצנות של מיונית מיובאת. זו שיובאה מארה"ב הכילה 430 גרם (פאונד אמריקאי).
    נזכרתי בימים שהתקנות חייבו מכירה של אריזות במשקלים שהם כפולות של 50 גרם ושל 100 גרם.
    על האריזות ובשום מקום אחרי גם לא צוין המחיר למאה גרם שהיה בכלל עד לא מכבר.
    למה שהצרכנים יוכלו להשוות מחירים?

  5. ניסוי בתמנוניות

    מי שניסו להשתלט על חוף פלמחים ונכשלו היו יזמים קטנים ללא קשר מובהק אל תמנוני המשק.
    בשטח יש עוד כמה יוזמות השתלטות על חופי ישראל. חלקן של גופים מתומננים היטב. למשל מערכת הביטחון בנמל חיפה. במפרץ עתלית כבר פשעים סביבתיים של צה"ל ומשב"ט הוחלקו והיו כלא היו. מעניין מה יקרה למתקני הגז בחוף כרמל פרויקט מתומננן היטב וכ"ו. אז ניתן יהיה לכתוב מאמר מדעי יפה שיתחיל למשל, בנדל"ן תמנוני וימשיך בזהות משרדי עורכי הדין העובדים עבור התמנונים הגדולים וכ"ו. אכן נושא למחקר כלכלי נחמד.

  6. יורם, יהו…, לקסי, מה אני קוראת,

    תודה.

    יהויהיהו,

    אני בהחלט בעד הלאמה. לא רציתי להרחיב מדי, אבל מה שאמרתי על משברים בפירמידות מתיחס לזה. סיוע של הממשלה יכוון לשמירת התעסוקה בחברות בתוך הפירמידה. הוא יהיה כרוך בהלאמת הנכסים על פי ערך הסיוע שיינתן.

    לקסי,

    ולמה באמת שהצרכנים ישוו מחירים? מה זה פה, אמריקה?

  7. שאלת תם: לרגולציה יש אפשרות להתמודד עם כל זה?
    או שמדובר רק בהצעה לכל העסקאות העתידות לבוא?

  8. גלית,

    ניסיתי להסביר איך מתמודדים בשתי הפסקאות האחרונות של הפוסט. אני לא דוגלת במהפכות כי מי שמשלם את מחירן בדרך כלל הם העובדים. אבל אני מאמינה ביצירת תהליך שיביא בסופו של דבר לריסון תופעות הלוואי של הריכוזיות וגם לבלימת התמנוניות. משבר במשק, כפי שטענתי שם, הוא שעת כושר להחלת התהליכים האלה.

  9. פינגבק: מאבק בריכוזיות – איך עושים את זה כמו שצריך?

  10. פינגבק: המלחמה בריכוזיות ומצעד הסיסמאות הקפיטליסטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s