"האוצר והתמ"ת רוקחים שיעור מס מיוחד לכי"ל", מכריזה כותרת הדף האחורי של הדה-מארקר מה-24 ליוני 2010. ניתן לקלוט מהידיעה, כי שני המשרדים מתכוונים למנוע מחברת כימיקלים לישראל את הטבת המס הניתנת לחברות ייצוא בפריפריה הרחוקה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
שיעור המס הרגיל על רווחיהן הלא-מחולקים של החברות בישראל הוא 25% ב-2010, והוא צפוי לרדת בהדרגה בשנים הקרובות. כי"ל, שרוב תוצרתה מופנית לייצוא, ומפעליה שוכנים באזור פיתוח א', זכאית היום לשיעור מס חברות מופחת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. הכוונה, עכשיו, בעת ניסוח החוק מחדש, להדיר את כי"ל מקבוצת החברות הזכאיות להטבה המרבית, שהינה מס חברות בשיעור של 13.5% ב-2011, ומעט פחות בשנים הבאות. החרגתה של כי"ל תיעשה בעזרת סעיף מיוחד בחוק– סעיף "החברות לכריית מחצבים שעוסקות בייצוא".
ובכן, "חברת המחצבים שעוסקת בייצוא" (וישנה רק אחת כזו) נתפשת על ידי משרדי האוצר והתמ"ת כבלתי ראויה לעידוד במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. זאת, מכיוון שהטבת המס לא תועיל להישארותה בישראל. היא דבוקה לכאן ממילא, שכן עיקר פעילותה מרוכז סביב הפקת אשלג וברום מים המלח.
מנוסח הדברים עולה בבירור כי השיקול היחיד העומד מאחורי החוק לעידוד השקעות הון הוא פיתוי המשקיעים להישאר כאן בעזרת המס הנמוך. כי הרי בעולם גלובלי כל הזמן משווים תנאים, ומיד זזים להיכן שמוצעות ההטבות המושכות ביותר.
זוהי הנחתם של מנסחי החוק, ולגמרי לא ברור עד כמה היא מוכחת. ניקח, למשל, את אירלנד הידועה במס החברות הנמוך שלה – שיעור כללי של 12.5% ב-2008, ואפסי למשקיעים. ובכל זאת, רבים ממשקיעי החוץ נוטשים את אירלנד עכשיו, תוך גילוי אדישות למשבר שנוצר שם ולאבטלה ששיעורה מגיע ל-14%. האם ייתכן שמס החברות הוא לא הכל?
מס החברות מוטל על רווחים בלתי מחולקים. כלומר, קודם כל, צריכים להיות רווחים, ואלה תלויים במכלול התנאים הכלכליים. יותר מזה, חברה כלכלית אינה מכונה להשאת רווחים בלבד, אפילו הדירקטוריונים מבינים את זה. והממשלה, בוודאי שאמורה לראות את הכלכלה מזווית רחבה יותר.
תפישת "הרווח זה לא הכל" מתבטאת במטרתו המוצהרת של החוק לעידוד השקעות הון: "משיכת הון לישראל ועידוד יזמה כלכלית והשקעות הון-חוץ והון מקומי לשם –
-פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ויכולתה הכלכלית וניצול מלא של כושר ייצורם של מפעלים קיימים;
-שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת הייצוא;
-קליטת עלייה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה ויצירת מקומות עבודה חדשים."
בימיו הטובים של התכנון הכלכלי בישראל, התנהלו ויכוחים אינסופיים על כל תו ותג בחוק לעידוד השקעות הון, תוך ניסיון ללמוד איך סל ההטבות שגלום בו משפיע על מבנה המשק. הדגש בזמנו היה על מענק שהגיע עד ל-38% מערך ההשקעה, ונועד להקל על גיוס ההון הראשוני.
בשנים האחרונות, האוצר, מסיבותיו שלו, הביא לחיסול מענקי ההשקעות ולהמרתם בהקלות מס, לסגירה קרובה של מרכז ההשקעות ולריכוז אישורי ההשקעות באגף המסים. מטרתו של האוצר ברורה: מזעור התמיכה, והעברת עוד מוקד כוח לידיו. ולמי אכפת אם ההחלטות לגבי השקעות יתקבלו על ידי מי שאינו מבין דבר בתחום.
מה שמעניין, ואינו זוכה לשום התייחסות בדיון הרדוד שמתנהל היום בממשלה ובתקשורת, הוא שאופי ההחלטות בתחום ההשקעות משפיע מאד על הדחליל התורן – הריכוזיות במשק. מימון רגיל של השקעה בשוק החופשי, מקנה תמיד יתרון עצום לגדולים. זאת, משום שהבנקים אוהבים אותם יותר, וגם רוכשי האג"ח והמניות למיניהם מחבבים אותם. וכך, השיטה הנוכחית שמתבססת על הטבה בשלב הרווח בלבד, שוב מקבעת את ריכוז הפעילות בידי אותן 20 משפחות. בעוד שהשיטה הקודמת בה הממשלה סייעה ליזם בשלב ההתחלתי, אפשרה ליזמים קטנים וחדשים להתחיל את דרכם.
יותר מזה, מסורת המענק שלוותה במעקב ממשלתי הדוק אחר הקמת המפעל, אפשרה לממשלה להציב תנאים על פי הבנתה. היא יכלה לדרוש מהמפעל הקפדה על תנאים סביבתיים. היא יכלה לבדוק את היקף התעסוקה שיתווסף לפרויקט ואת רמת השכר שתשולם בו. יכלה, האם גם עשה זאת באופן מושלם? ודאי שלא, אנחנו עוסקים באנשים, בתנאים משתנים, במורכבות של המציאות. מחקר של התנועה לאיכות השלטון שפורסם בימים אלה, טוען כי מרכז ההשקעות לא עמד על מילוי התנאים שהוא הציב לקבלת המענקים. איני מכירה את פרטי המחקר, והשאלה כמובן היא מאיזה תנאים סטו, ובכמה. אך עוד לפני הכל, השנים בהן נערך המחקר – 2008-2002 – הן השנים בהן מרכז ההשקעות דולל לגמרי לקראת סגירתו, וכל משרד התעשייה והמסחר הועלם באלגנטיות בתוך משרד התעסוקה. אם כן, מה בדיוק אפשר ללמוד מתפקודו של מרכז השקעות מחוסל בתוך משרד מחוסל?
ולענייננו הנוכחי, מה יהיה עכשיו, כשיופחתו הטבות המס לכי"ל? האם מישהו בממשלה נתן את דעתו על תגובתה? כי"ל המופרטת של היום שונה בתכלית מכי"ל – החברה הממשלתית. זו אינה אותה חברה בעלת עובדים קבועים שגאים בתנאים שהם מקבלים. זו אינה אותה חברה שמשרדי הממשלה השונים יושבים אתה על כל פרט בתכנון הסביבתי שלה.
תחושה לא נוחה עולה ממקרא כותרת הדהמארקר. תחושה של עליהום על בעלי כי"ל, משפחת עופר, ועל הטייקונים בכלל. תחושה של דיון מתלהם שאף פעם אינו מוביל למסקנה שקולה. כדאי להזכיר לחכמי האוצר והתמ"ת ולעיתונאים הנלהבים: כי"ל היא לא רק מקור רווח לבעליה, כי"ל היא בעיקר חברה ציבורית שמחויבת למדינת ישראל. כי"ל מעסיקה אלפי עובדים בישראל, כי"ל קובעת עובדות בלתי הפיכות – לא תמיד משמחות – בים-המלח ובמכרות הפוספטים. בימיו הנאורים של מקצוע הכלכלה בישראל חשבו גם על הדברים האלה. בימיו הנאורים של מקצוע הכלכלה ניסו לאזן את המשוואה בהידברות ובפיכחון.
עידן השוק החופשי 
דה מארקר מה 24 ליולי 2010? תשלחי לי מהר עותק!
אהבתיאהבתי
יופי של פוסט!
אהבתיאהבתי
איך זה שכלכלניות לא הכי טריות הן הכי מעודכנות. ישבתי מול נציג של בנק אמריקאי ענק שנתן הלוואה לחברה ישראלית ענקית וסיפרתי לו סיפורים איך היא תורמת לסביבה, הובאתי במיוחד להצגה זו מגימלתי משום שגעוני לטבע, יכולתי לספר אגדות למבוגרים והאנגלית שבפי. האיש המאוד צעיר מחו"ל היה תופעה חדשה יועץ סביבה וחברה לבנק עולמי ענק. דיבר וחשב כמו עזריה אלון הקשיש, כמו הדוד יהושוע, כמו המנוח המורה שלי לטבע. נציג האוצר ונציג החברה לבנטינים עלובי נפש נפוחים מחשיבות עצמם לא הבינו בכלל על מה אנחנו מדברים, לא את האנגלית ולא את הנושאים. אח"כ שאלו אותי: "תגיד על מה בכלל דיבר הפסיכי הזה". מדינת ישראל 2010 יהיה 2050 ? אני לא אהיה שם ואני לא בטוח.
אהבתיאהבתי
1. שלחי גם אלי את הקישור למרקר ההוא מ-24 ביוני, תודה.
2. איך זה שישראל ישראלי לא הזכיר גם את אליעזר שמאלי?
אהבתיאהבתי
איתמר,
תודה, ונשתמע.
ישראלי (שם אמיתי?),
מה זה 'כלכלניות לא הכי טריות'? חוץ מזה, הסיפור שלך יפה.
לקסי,
1. לא הצלחתי לעשות קישור לכתבה. זה התפרסם ב-24.6 בדף האחורי של הדהמארקר (שוק ההון)ונקרא: "האוצר והתמ"ת רוקחים שיעור מס מיוחד לכיל".
2. לא בסדר, אולי הוא מבין השניים-שלושה אנשים שלא למדו אצלו.
אהבתיאהבתי
אזרח,
מערכת הניהול של הוורדפרסקום משום מה לא נתנה לתגובה שלך לעלות (היא מוקפאת בפנים). אני עדיין לא כל כך מומחית לאתר הזה,אולי בגלל האורך שלה. אנא כתוב שנית יותר בקצרה.
אהבתיאהבתי
http://cafe.themarker.com/post/1643476/
כמה מס משלמת כי"ל, שבשליטת האחים עופר?
ע"פ גלובס, בשנת 2008 נהנתה כי"ל מהטבות מס בהיקף כולל של 280 מיליון דולר. שיעור תשלום המס של החברה הגיע ל-10% בלבד.
התמימים שבין הקוראים יאמרו: ניחא. כשכי"ל מרוויחה – כולנו מרוויחים. הרי כי"ל שייכת לכולנו – כמעט לכולנו יש קרנות הפנסיה או קופות גמל, שרובן קונות מניות של כי"ל.
לא מדוייק. למה? כי חלק נכבד מהרווחים של כי"ל, ושל החברה האם, "החברה לישראל", לא מגיע אלינו, בעלי המניות, אלא נכנס בלעדית לכיסיהם של המנהלים ובעלי השליטה, שמושכים לעצמם משכורות עתק; או מבצעים עסקות בעלי עניין מתוחכמות, שבהן חברה א' של האחים עופר מוכרת משהו לחברה ב' שבשליטת האחים עופר.
לכן, כשכי"ל מקבלת מהמדינה את אוצרות הטבע ששייכים לכולנו, ומשלמת תמורת השימוש בהם מסים ותמלוגים נמוכים במיוחד – כולנו מפסידים.
אהבתיאהבתי
http://cafe.themarker.com/post/1433663/
ספינת השקשוקה.
למה ואיך מכרו האחים עופר אוניות לעצמם – והאם כולנו הפסדנו עשרות מיליוני דולרים כתוצאה מכך?
ספינת השקשוקה
"צים" שייכת ל"חברה לישראל", שכמחצית ממניותיה שייכות לציבור הרחב ומחצית – למשפחת עופר. "צים" נקלעה לקשיים, לאחר שבשנים האחרונות היא הוציאה 820 מיליון דולר לשם קניית אוניות מחברה פרטית, ששייכת…. נכון, למשפחת עופר.
בכל פעם ש"החברה לישראל" משלמת שקל לחברה הפרטית של משפחת עופר, משפחת עופר מוציאה חצי שקל מכיס אחד שלה – ומכניסה שקל שלם לכיס השני שלה. מהיכן מגיע החצי השני? נכון מאוד, מהכיס של כולנו: קרנות הפנסיה וקופות הגמל של רבים מאיתנו מושקעות ב"חברה לישראל".
האם האחים עופר שוב "שקשקו" אותנו, והרוויחו מאות מיליוני שקלים על חשבוננו? לא בטוח: אולי "צים" באמת צריכה לקנות ולחכור המון אוניות. אולי דווקא האוניות של "עופר ספנות" הן הכי טובות וזולות.
מה שכן בטוח הוא, שלפני כמה חודשים "צים" שקעה בחובות – ומאות אלפי עובדים וגמלאים בישראל, שקרנות הפנסיה שלהם מושקעות במניות של "החברה לישראל" ו/או באגרות חוב של "צים" ("אגרות חוב" – בעברית פשוטה, אלה פשוט :"הלוואות"), נאלצו "לתרום" חלק מהפנסיה שלהם כדי להציל את "צים". פרשנים כלכליים רבים (1 2, 3, 4) טוענים, שבהקשר הזה לפחות, משפחת עופר שוב "שקשקה “את הציבור הרחב.
אהבתיאהבתי
http://cafe.themarker.com/post/204561/
הצד האפל של כי"ל
אהבתיאהבתי
לא למענקים עבור הטייקונים.כן למענקים עבור עסקים קטנים ובינוניים.
http://cafe.themarker.com/post/1650718/
אהבתיאהבתי
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100624_1175820
משרדי האוצר והתמ"ת רוקחים שיעור מס מיוחד לכיל – 25% ב-2010 במקום 11.5%
אהבתיאהבתי
אני מברך את אזרח ששכח לרגע את תמיכתו הלא מובנת באימפריאליזם הקלריקלי המוסלמי על כל שיגיונותיו. תמיכה קיצונית זו של השמאל הישראלי שנעזרה גם בתמיכת נציגי ההון שידעו מה הם עושים עזרה בפירוק ארגוני העובדים והחלשת מעמד העובד השכיר והמעמד הבינוני בכלל החברה והכלכלה הישראליים.
קודם הקדמה ואח"כ לעניין. היום התפרסם בממרי תרגום של מאמר מ 29 ליוני מרוז אל יוסוף בו כותב עיתונאי מצרי שאזרחי מצרים צריכים להתפלל לאללה שיכה אותם במצור כמו המצור על עזה כי רמת החיים ואיכות החיים שם טובה לאין ערוך מבמצרים. מה שמראה שההשפעה המרעילה של עיתונאים בישראל שאזרח מגנה בכל לשון כמו בן-דרור ימיני הצליחה להרעיל את הציבור המצרי. עיתונאי פלשתיני כתב שהמשט לפתיחת מצור צריך להגיע לסוריה.
לעניין. אם השמאל הישראלי, כאן אזרח מייצגו, במקום להפוך לבובה על חוט של החמאס ודומיהם ושאר נציגי האימפריאליזם האיסלמי הקניבליסטי ושותפיהם כאנשי שוקן ושטרסלר היה, ככל שמאל בן ברית לארגון עובדים בעולם, מגבה את הלאומיות הלגיטימית של עמו, עוסק באמת ובתמים יום יום, שעה שעה בארגון עובדים, חוזים קיבוציים, יחסי הון עבודה, זכויות ויעדי עובדים במקום העבודה, גניבת הארץ כמו עכשיו בפלמחים, שמאל זה היה עכשיו בעמדה חזקה בכנסת ובציבור. בתנאים אלו ככל, ארגון שמאל הנתמך על ידי היוניונים, הייתה לשמאל גם השפעה מדינית מבורכת.
אהבתיאהבתי
ישראל ישראלי/עודד ישראלי ושאר שמות.
כתוב במקורות: "אחוז בזה ,(במאבקים החברתיים-כלכליים) וגם מזה (המאבקים המדיניים) אל תנח ידך".
לא עלי המלאכה לגמור.
אלא,במקום שאין אנשים (העומדים בפרץ החברתי-כלכלי וגם המדיני) ,השתדל להיות איש.
אני מנסה לעשות השתדלות בתחומים החברתיים-כלכליים וגם המדיניים.
בשטח.
מה כבודו עושה ? האם כבודו מנסה לעשות השתדלות בנושאים הנידונים ?
אהבתיאהבתי
תמר,
עוד פוסט מצויין
א. יהיה נחמד אם תוסיפי אופציה באתר לשתף את הפוסטים דרך הפייסבוק, חשבתי שיהיה נחמד לשתף את המאמר הזה בדף של התנועה לאיכות השלטון. אני מאמין גדול בעבודתם, אבל גם הם לפעמים לא רואים את כל התמונה.
ב. מזוית גיוס האשראי לטובת צמיחת עסקים בינוניים (20 – 200 מליון ש"ח מחזור), אני בפרוש רואה איך נחסמים עסקים ללא הון עצמי משמעותי. שוב, כמו שסיפרתי לך בעבר, הלוואות בערבות מדינה מהוות פתרון חלקי, אבל גם אותן לא קל לגייס (אגב, גם מתן ההלוואות עבר תהליך הפרטה והגופים הבודקים והמבקרים הנם פרטיים :-))
אהבתיאהבתי
אזרח,
בכל ההערכה והידידות, אני מבקשת ממך לצמצם את תגובותיך ולמקד אותן בדיון שבמאמר. כפי שכתבתי לך, אפילו מערכת הניהול של האתר חשבה שמשהו לא תקין בתגובתך הראשונה. נתתי לך הזדמנות אבל תבין שאני רוצה לשמור על אופי דיון מסוים באתר שלי.
אהבתיאהבתי
גל,
אני עוד לא מבינה איך אני מכניסה את החומר לפייסבוק ומה המשמעות של זה. אם יש לך זמן, כתוב לי מייל ופרט. אני מנסה ללמוד את זה וייקח לי קצת זמן עד שאתייעץ.
לגבי העברת החומר לתנועה לאיכות השלטון, אם יש אופציה אחרת, אשמח.
אהבתיאהבתי