ימים מעניינים עוברים על הכלכלה. ימים מעניינים כמו בקללה הסינית המפורסמת. אילו נשאלנו, היינו בוחרים בשעמום המוכר. אבל המהומה כבר כאן, וננסה להפיק ממנה את מרב התועלת האפשרית.
הנה, בעקבות המפגש עם רצף האירועים הלא-נגמר, התעוררה אצלי המחשבה על רצף בכלכלה. אירוע רודף אירוע: האם האירוע שנרשם אצלנו ראשון הוא-הוא מחולל המשבר? ומה זה "ראשון" – איפה מתחילים את הספירה? אולי היו אירועים לפניו ואנחנו לא שמנו לב אליהם. גם אם הוא באמת ראשון, והוא שהצית את הלהבה, האם זה אומר שהוא הגורם החשוב ביותר? יש בכלל "גורם חשוב ביותר" בעיצומו של תהליך? מה זה "חשוב"? מה שהיה חשוב אתמול, אולי לא יהיה חשוב במערך תנאים אחר. מה שליבה את התהליך, אולי לא יהיה יעיל בכיבויו.
שאלות אלה ממחישות את השוני בין הכלכלה לבין המקצועות שבהם ניתן לערוך ניסוי מבוקר. בכלכלה שדה הניסויים הוא המציאות, והמציאות לא נחה אף לרגע. הכלכלה לעתים מושפעת מאירוע תרבותי, פוליטי או חברתי יותר מאשר מהמשתנים הכלכליים המדידים. בכלכלה אנו מודדים דברים בדיעבד, ולא בעת התרחשותם. בכלכלה מתקיימים קשרי גומלין בין משתנה א' למשתנה ב' – איך בכלל אפשר להחליט מי התחיל ומהי נקודת ההתחלה?
כדי להבהיר את מה שנכתב עד כאן, נסתכל לרגע במשתנה המקרו-כלכלי הכי מדובר בימים אלה: שיעור החוב הציבורי בתמ"ג בכל מדינה. החוב הציבורי הוא גירעון תקציב הממשלה (דהינו, עודף הוצאותיה על הכנסותיה) שנצבר משנה לשנה. ובאופן טכני פחות, כל מממשלה מחליטה איזה צורכי ציבור היא רוצה לממן: חינוך, בריאות, ביטחון, תשתיות ועוד. כדי לממנם היא מגייסת הכנסות, בעיקר ממסים אך גם ממענקים כגון המענק האמריקאי בישראל, ומתגמולים כגון תגמולי חברות הגז אצלנו. רוב המדינות בעידן הנוכחי משתדלות לא להכביד במס, ומוצאות את עצמן רוב הזמן בגירעון כלשהו. מכאן, כמו במשקי בית רבים בישראל, החוב-האוברדרפט הולך ונערם.
בתקופה האחרונה מדברים הרבה על "משבר החוב" ביוון. משבר וחוב ביחד, זה כבר מגדיר את התפישה מראש. ובאמת, כורכים ביחד את החוב הציבורי שצפוי להגיע ל-120% ויותר מהתמ"ג ביוון ב-2010 עם נסיגת התמ"ג הצפויה, עם שיעור האבטלה שיסתכם ב-10% בשנה זו, ועם גירעון התקציב של כ-10% מהתמ"ג.
הטענה הנשמעת היא שהגירעון והחוב הם אלה שהביאו את יוון לעברי פי פחת: נסיגה בתוצר ואבטלה גבוהה. אבל מה עם הטענה ההפוכה? קל להראות כי אבטלה ונסיגה בתוצר מובילות לזינוק גירעון הממשלה והחוב. כי בעקבות שפל כלכלי, גדלות הוצאות הממשלה על דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, תמיכות אחרות, ופרויקטים ליצירת תעסוקה. ומנגד, הכנסותיה ממסים מתכווצות בחדות רבה יותר מאשר התוצר. זאת, בגלל הפרוגרסיביות במס ההכנסה (עליית שיעור המס במדרגות עם עליית ההכנסה), והיותו של מס החברות מס על רווח שנופל בחדות בעת שפל.
כלומר, האטה כלכלית היא זרז משמעותי להתפתחות גירעון הממשלה והחוב. בתקופה דינאמית שבה השינוי רצוף ומהיר כמו עכשיו, אין שום דרך לקבוע מה גרם למה: ההאטה הכלכלית לגירעון ולחוב, או הגירעון והחוב להאטה.
כדי לראות שהקשר בין חוב למשבר אינו פשוט, הנה שורה של מספרים שמאתגרים את התפישה הזו. ניקח, למשל, את פורטוגל המוזכרת בעיתונות כבאה בתור למשבר. שיעור החוב הציבורי שלה בתמ"ג ל-2010 נאמד ב-90% מהתמ"ג, בדומה לזה של ארה"ב, והרבה פחות מזה של יפן (כ-200%). והנה, איש לא מתריע בפני קריסה קרובה של ארה"ב או של יפן.
ובכלל נדמה שהגדרת המושג "משבר" או "חדלות פירעון" או "פשיטת רגל" של מדינה אינה כה ברורה כפי שהיא נדמית לקורא התמים. שיעור המס היום נמוך מאד ברוב המדינות המתועשות. ניתן להעלות כמעט בכולן בהרבה את מס ההכנסה השולי ואת מס החברות, וכך לכסות על הגירעונות הממשלתיים. גם קבלת אשראי על ידי ממשלות כמעט תמיד אפשרית, אם כי בריבית או במחיר פוליטי שהולכים ועולים.
פיתרון העלאת המס שלעיל אינו פיתרון דמיוני. נסתכל לרגע על מדינות סקנדינביה: שיעור החוב הציבורי מהתמ"ג בדנמרק יגיע ב-2010 ל-49%, בנורווגיה הוא יעמוד על 59% ובשוודיה הוא צפוי להיות 55%. מדינות אלה ידועות בהוצאתן הציבורית הנדיבה, אך במקביל גם בשיעור מס גבוה בהרבה מזה הנהוג ברוב המדינות המתועשות. שיעור המס בתמ"ג ב-2008 היה בדנמרק 48%, בשוודיה -47%, בנורווגיה 42% (קרוב לוודאי בזכות הכנסות הנפט). ומנגד, בפורטוגל הוא היה 37% מהתמ"ג, ביוון – 31% מהתמ"ג, ביפן -28%, ובארה"ב – 27% מהתמ"ג.
אם הכל פשוט כל כך, מדוע כולם מסתבכים? ראשית, האופנה המקצועית השלטת בשלושים השנה האחרונות מטיפה למזעור המסים. שנית, קיום משטר החוב הקשיח, ושאר הקריטריונים הקשיחים, הוא אמצעי להתחמקות מאחריות אישית שכה אופיינית לעידן הפוסט-מודרני. איך אמרה לי פעם רופאה שאני מעריכה? אם כבר באת לכאן, אני חייבת לרשום בתיק שהמלצתי לך לערוך את סט הבדיקות הזה. ברור שזה כסת"ח. תעשי מה שאת חושבת.
פקידי הממשלה והפוליטיקאים נוקטים בדיוק באותה שיטה. כך גם מנהלי חברות השקעה, קרנות פנסיה וגופים פיננסיים אחרים. הם מקיימים את ה"כללים" או משקיעים רק במקומות שמקיימים את "הכללים". כך הם מבטחים את עצמם בפני תביעה. האם הכללים האלה נכונים לכל מצב? לכל מדינה? האם הקשר הסיבתי שנכרך בשמם הוא אמיתי? בעולם שבו פוליטיקאים ומנהלים עסקיים צועדים בסך למשפט כל יום, זו שאלה טובה לכותבי היסטוריה ולא למי שבצדק-או-לא-בצדק עלול לשלם את מחיר הכישלון.
***שבוע הספר – 'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – 20 שקלים באתר סימניה וב'כיתבו אליי' באתר זה ***
עידן השוק החופשי 
"בכלכלה אנו מודדים דברים בדיעבד, ולא בעת התרחשותם. בכלכלה מתקיימים קשרי גומלין בין משתנה א' למשתנה ב' – איך בכלל אפשר להחליט מי התחיל ומהי נקודת ההתחלה?" כל הדברים האלה מתקיימים גם בתחומים אחרים, שבהם כמסתבר הצליחו לפתור בעיות מסוג זה. השאלה היא מדוע זה לא קרה עדיין בכלכלה למרות שזה קרה, נאמר, בביולוגיה?
" קל להראות כי אבטלה ונסיגה בתוצר מובילות לזינוק גירעון הממשלה והחוב." בוודאי שאפשר. השאלה היא האם זה מה שקורה. הרי אפשר לבדוק באיזו נקודת זמן החלה לעלות האבטלה למשל ולראות האם הגרעון החל להצטבר לפני כן או רק לאחר מכן. אני לא מבין, ואת גם לא מסבירה, מדוע הדבר לא אפשרי. אם הוא לא אפשרי, אנא ספקי הסבר; אם הוא כן אפשרי, מדוע לך אם כן להעלות טיעון דחוק בעוד שאת יכולה להראות שהעליה באבטלה קדמה לעליה בגרעון ולנצח בנוק-אאוט?
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד, אך בחוסר כל עוגן להחלטה מה סיבה ומה מסובב, איך ניתן לקיים כלל מתודת חקירה בתחום ששואף לאיזו יומרה מדעית, גם אם מינימלית? מה יועילו הנוסחאות, פרסי הנובל, והפקולטות באוניברסיטאות, אם מה שחשבו שזו הביצה, היא למעשה התרנגולת?
אהבתיאהבתי
אורן,
למיטב ידיעתי בביולוגיה כן ניתן ליצור לפחות חלקית מצב של ניסוי מבוקר. למיטב ידיעתי גם ישנן לא מעט סוגיות בביולוגיה שעליהן אין הסכמה חד-משמעית.
הגירעון והחוב קיימים כמעט כל הזמן כך גם שיעור האבטלה הגבוה. עיתוי התחלת העלייה באחד מהם לא מוכיח סיבתיות, משום שכל אחד מהם מושפע ממשתנים רבים וגם משפיע עליהם, זמן התגובה יכול להיות שונה בכל אחד מהם, ועוד סיבות שפירטתי. זה המשמעות של תהליך רציף עם קשרי גומלין שאינו ניתן לבקרה מבחוץ.
אהבתיאהבתי
יורם,
לא אמרתי שאין כל עוגן להחלטה מה סיבה ומה מסובב בכלכלה, תיארתי את הבעיות לקביעה נחרצת כזו במקרים מסוימים. הסברתי גם מדוע.
הצבת סימני שאלה לדיסציפלינה מקצועית אינה ערעור כולל על תקפותה. היא רק ניסיון לברר דברים טוב יותר על ידי חידוד הסוגיות העיקריות.
אהבתיאהבתי
בסופו של דבר, המשבר העולמי נגרם בשל הספקולציות על מטבעות, נדל"ן, סחורות עתידיות וה"נגזרים" למיניהם… ה"עושר" העולמי התנפח לממדי ענק ואפשר לכל מי שגזר את רווחיו במזומן בעמלות למיניהן על פעולות אלה – לעשות הון על גבם של כל אלה שהשקיעו את כספם [כולל ובפרט המוסדות הפנסיוניים שאמורים לשמור את כספי העמיתים] בניירות ששווקו.
מאחר ולא סביר שמדינה "תפשוט את הרגל" – יש להניח שימצאו פתרונות יצירתיים הן ע"י המדינה עצמה והן ע"י בעלי החוב ברחבי העולם. הפתרון של מורטוריום על חובות קיים מקדמת דנא.
כך היה בעבר וכך יהיה גם בעתיד. והנה לאחרונה גם לגבי איסלנד סוכם שהחוב של הבנקים שלה לבריטניה והולנד ישולם משך שנים בעתיד וגם כאן יש מגבלה הלוקחת בחשבון את החזר החוב מול התמ"ג…ואם לא תעמוד בהחזר – יימצא בודאי פתרון חדש…
גם יפן עם החוב הפנימי הגדול ביותר בעולם מול התמ"ג, ודאי לא תפשוט את הרגל – יהיו בודאי התאמות של החוב מול האזרחים כך שאף אחד לא ירעב ללחם ומצד שני בעלי ההון הכבדים לא יאבדו את כל הונם….
במספר מקומות בארה"ב ניתן לראות לוחות אלקטרוניים המראים כיצד החוב הלאומי גדל ו"רץ" מידי שניה במהירות אסטרונומית – האם זה באמת מדיר שינה מראשי הכלכלה?
יש להניח כי ביום מן הימים תהיה שמיטת חובות והכל יתחיל מהתחלה…
הרי ידוע כי אם האדם מן השורה חיב סכום כלשהו – זוהי בעיתו מול המלווה, אולם אם החוב הינו בסכומים כבדים – זו הופכת להיות בעיתו של המלווה.
הפתרון המעשי למניעת בועות יהיה כנראה – על אף כל ההתנגדויות – ביטול המסחר העתידי בנגזרים מכל סוג ואיסור רכישת חברות במימון חוץ העולה על אחוז מסוים מהשווי…..
ובא לעולם גואל…
אהבתיאהבתי
שעיה,
לא הכרתי את הסיפור על הלוחות האלקטרוניים בארה"ב. איפה ראית לוחות כאלה?
אהבתיאהבתי
אם זכרוני אינו מטעני ראיתי את הלוח לפני כשנתיים גם בטיימס סקואר בניו יורק אולם להפתעתי גיליתי את ההודעה הבאה:
9 Oct 2008 … The national debt clock in New York runs out of digits to record the … The board was erected to highlight the $2.7 trillion level of debt in 1989. … For the time being, the Times Square counter's electronic dollar …
news.bbc.co.uk/2/hi/business/7660409.stm
יתכן שבשל מחסור בספרות או בכדי לא לדכא את האזרחים יותר מדי – הם פשוט הסירו אותם…בכל מקרה, זה היה מדהים לראות את הספרות רצות….
אהבתיאהבתי
תמר-
תשובתך השניה ממש תמוהה בעיני. אני לא ממש מבין למה את מתכוונת ב"קיימים כל הזמן". ברור שקיימים. אבל נניח לרגע שבשנת 2001 החל הגרעון לגדול מדי שנה בקצב קבוע והאבטלה נשארה קבועה ורק בשנת 2003 החלה האבטלה לגדול. האם זה לא מצביע על כך שאם יש קשר סיבתי בין השניים הרי הוא "גידול הגרעון הוביל לגידול באבטלה" ולא להיפך? וכך גם בכיוון ההפוך – אם האבטלה החלה לגדול ולאחריה גדל הגרעון האם זה לא מצביע על כך שאם יש קשר סיבתי בין השניים הרי הוא "גידול האבטלה הוביל לגידול הגרעון" ולא להיפך? אני מבין שיש מצבים שיהיה קשה לבחון זאת, ואולי יהיו חסרים נתונים, אולם להלכה הדבר נראה אפשרי. אשמח אם תסבירי לי מדוע הוא בלתי אפשרי להלכה או למעשה.
אשר לביולוגיה – דבריך לא הסבירו דבר. אני שואל מדוע אין בכלכלה את היכולת ליצור זאת (הערה – השאלה היא לא רק בעניין ניסויים אלא בעניין היכולת להתבונן במערכת גדולה מאוד עם הרבה נתונים ולנסות לבחון את הקשרים הקיימים בה; גם אבולוציה וקוסמולוגיה הן מדעים למרות שלא נערכים שם ניסויים במעבדה)?
אהבתיאהבתי
אורן,
יש בכלכלה יכולת לעקוב אחר מערכות גדולות מאד ולנסות לבחון את הקשרים. עושים זאת כל הזמן. מה שמקבלים הוא מתאם בין שני משתנים שייתכן (וכך זה כמעט תמיד) שהם קשורים ביניהם גם ישירות וגם דרך משתנה שני, שלישי ורביעי. מכאן הבעיה להוכיח סיבתיות ישירה.
בעיה נוספת נוצרת כאשר התהליך דינמי, גם אם יש בו תנודות למעלה ולמטה. פער הזמן שבו כל השפעה יוצאת לאור אינו אחיד ואינו קבוע, כך שאינך יכול לומר בבירור מה בא בעקבות מה.
עכשיו, כמובן שיש שיטות סטטיסטיות מתוחכמות שמתיימרות לפתור את הסיבוך. לדעתי, ולדעת עוד רבים הן עושות זאת בהצלחה חלקית מאד. ושוב, תלוי בנסיבות. מה שאני מנסה לומר שאין כאן אף פעם הוכחה חד-משמעית.
אהבתיאהבתי
תמר-
תודה על התשובה. אשר לחלקה הראשון – זה לא מיוחד רק לכלכלה. גם בפיזיקה, כימיה וביולוגיה צופים בסדרות עיתיות מסויימות וגוזרים קשרים כאשר יש פעמים רבות מאוד משתנים מתווכים. שאלתי היתה במה שונה המערכת הכלכלית? על כך טרם ניתנה התשובה.
לעניין תהליכים דינמיים – אז את טוענת שאם יש קשר סיבתי בין חוב לאבטלה ורואים שקודם היתה עליה באבטלה ורק לאחר מכן בחוב (כמו בדוגמא שתיארתי) אי אפשר לקבוע שהעליה בראשון גרמה לעליה בשני? זה מאוד תמוה בעיני והייתי רוצה לקבל דוגמא שמסבירה מדוע אפשר גם אחרת, קרי – שאפילו שרואים שהאבטלה עלתה קודם הרי שבעצם העליה בחוב הובילה מלכתחילה לעליה באבטלה.
אהבתיאהבתי
אורן,
כתבתי במאמר במה שונה המערכת הכלכלית: אין אפשרות לערוך בה ניסוי מבוקר.
יותר מזה איני יכולה לפרט כאן, אני מניחה שתקבל את התשובות מקריאה במאמרים נוספים.
אהבתיאהבתי
תמר-
ובאבולוציה כן אפשר לערוך ניסוי מבוקר? ומה לגבי אסטרופיזיקה? וקוסמולוגיה? יש תחומים רבים במדעי הטבע שבהם אין אפשרות לערוך ניסוי מבוקר. אלא שההתרחשות עצמה היא בעצם ניסוי ועל ידי איסוף המידע אפשר לבחון תיאוריות לשבט (ולעיתים אף לחסד). אני לא מבין אם כן במה שונה הכלכלה? הרי לך דוגמא – יש מידע מפורט מאוד לגבי הפעילות הכלכלית בבורסות העולם ב-50 השנים האחרונות. מדוע אי אפשר לקחת את המידע הזה ולבחון באמצעותו את התיאוריות המקובלות להשקעה? יש גם מידע רב מאוד לגבי חובות לאומיים, אבטלה וכו'. מדוע אין אפשרות לקחת את המידע הזה ולבחון באמצעותו את האמור אצלך? ואפילו במקרה המצומצם שבו את עוסקת, הרי שאלא אם את טוענת שייתכן שאירוע א' יקדים את אירוע ב' במבחינת זמן ההתרחשות אבל ב' יהיה סיבת א', הרי שאפשר לבדוק, כעקרון, מה קדם למה – אבטלה או עליה בגרעון. כך שמה שאת אומרת לא מהווה תשובה בשום צורה שהיא. לאור הנ"ל אני עדיין מצפה להתייחסות לעניין עליו שאלתי – מדוע אין אפשרות עקרונית לבחון מערכות כלכליות בדרך מדעית?
אהבתיאהבתי