זה מתחלק לחמישה (חמישה טריליון) חלקים

  

מסמך מרתק של קרן המטבע הבינלאומית דן בתנועות הכספים הבינלאומיות. המסמך, שחובר על ידי שישה כותבים, מהם חמישה עובדי הקרן, שייך לסדרת ניירות העמדה שלה; משמע, הוא מביע את עמדתה הרשמית. המסמך פורסם ב-19 לפברואר השנה, וכותרתו היא 'זרמי הון פנימה: תפקיד אמצעי הבקרה'.

 עוד מסמך של קרן המטבע, לא ממש חדשה מסעירה. אבל המסמך הזה אינו מסמך רגיל. חכמי הקרן מודים בו במפורש כי זרימת ההון הניכרת ל"שווקים המתעוררים" – הלא הן המדינות המתועשות הטירוניות ובכללן ישראל –  גורמת לא פעם לבעיות קשות. היא מניעה ייסוף בלתי נשלט של המטבע (מספרים לנו?); היא מגבירה את הסיכוי להיקלע למשבר פיננסי  ('שבריריות פיננסית' בלשון הקרן). מתוך כל אלה, אנשי קרן המטבע שוקלים בחיוב הגבלה מסוימת של תנועות ההון לתוך המדינה. ומי שמכיר את עמדתם הנגדית החד-משמעית והכופה לכל התערבות בתנועות ההון בעשרות השנים האחרונות, ממלמל לעצמו בהתרגשות: אכן, משק כנפי ההיסטוריה לנגד אוזנינו.

 על עצם שינוי העמדה, גורמיה, ואפשרות יישומה בישראל, ארחיב באחד הפוסטים הבאים. אך לפני כן, מה שנראה לי מהותי להבנת הדיון הכלכלי המתנהל בארבעים השנה האחרונות: האופן בו מנסחים אנשי קרן המטבע את תורתם.

 ראשית, לכותרת – 'זרמי הון פנימה'. שימו לב, רק זרמי הון פנימה. הזזת כספים במשק חופשי היא פעילות גומלין בין פנים לחוץ. כסף שזז מכאן לשם, מן הסתם ישקול את חזרתו מתישהו. כל הזזה עלולה לעורר בעיות. כל הזזה נשלטת במידת-מה בעזרת טיפול בחברתה. אבל הקרן טכנית, וכאילו מדעית.

 הפגנת המומחיות הצרה נפרשת לכל אורך ורוחב המאמר. איך משיגים שליטה בתנועות ההון?  כלכלני הקרן מודים סוף-סוף שהמקרו-כלכלה אינה מספיקה. ובמילים ברורות יותר, איזון תקציבי והכוונת הרבית לא תמיד מונעים תנועות הון בלתי-רצויות, ועל כן הפיתרון הוא הפעלת אמצעים פרטניים. לפיכך, כותבים אנשי הקרן, מדרגים בספרות התיאורטית בכלכלה את תנועות ההון בהתאם לאופיין, המעיד על מידת הסיכון הגלומה בהן. דירוג נוסף, בתוך כל קטגוריית אופי, הוא על פי משך שהייתה של תנועת ההון בתחנה שאליה הגיעה – תנועות קצרות טווח מסוכנות יותר מהארוכות.

 וזהו סולם הקרן על פי אופי התנועות – מהמסוכנת יותר למסוכנת פחות:

 -חוב במטבע זר

-חוב במטבע מקומי, צמוד למדד המחירים לצרכן

-חוב במטבע מקומי, לא צמוד

-השקעה זרה בתיק ניירות ערך

-השקעה זרה ישירה

 עברתי שוב ושוב על המסמך (אלוהים, זו אנגלית? זו חצצית?), במטרה לרדת לסוף דעתם של מנסחיו. במיוחד, התקשיתי לקלוט את החלוקה הקשיחה לקטגוריות סיכון שלעיל. מה, אלה חמש קטגוריות תנועות ההון הבלעדיות? הרי במציאות ישנן אין ספור קטגוריות, אין ספור צירופי מקרים. המאמר, על פי כותרתו, מדבר על זרמי הון. זרם מתחלק לחמישה חלקים? זרם מתחלק לחמישה טריליון חלקים? זרם מתפצל, זרם מתערבב, זרם בעיקר זורם.            

 לא, אין לי רצון להיתפש לביקורת קטנונית על הקרן, גם לא להשיק כאן את השלב הניו-אייג'י בהתפתחותי הרוחנית . אבל אני מרגישה שניסוח הוא המהות, הוא הגדרת הסוגיה. ואופן הניסוח התבניתי מדי של הקרן הוא שעומד בעוכריה בארבעים השנה האחרונות.

 זרמי הון הם ביטוי למצב רוח, הם מבטאים כל שינוי מזערי בתחושתם של תושבי המדינה ושל הזרים העושים אתה עסקים. לא ניתן להכיל את מלוא משמעותם בניתוח פורמאלי קשיח. חייבים להשאיר מרחב גם לתיאור "ספרותי" של המצב במקום וברגע ההתרחשות. יותר פרטים, יותר רקע, יותר סיפור. כן, ההתייחסות לזרימת ההון צריכה להישען על ניתוח מסודר, אך גם על זרימה חופשית של רגש ושל מחשבה. 

***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' באתר סימניה ובאתר זה – מכירה מוזלת***

 

  

9 מחשבות על “זה מתחלק לחמישה (חמישה טריליון) חלקים

  1. אחת הבקורות על הניאו-ליברליזם בכלכלה היא שאין בשיטה הזו התיחסות לאנשים.
    אנשים לענייננו מתבטאים בדברים כמו פוליטיקה, ספרות ואתוס ובעיקר היסטוריה.
    אלה לא מסתדרים במשוואות הסטריליות לכאורה של תל"ג תמ"ג שת"פ וענ"נ.
    ה"דברים האלה" אינם נראים שם אבל יש להם נוכחות אדירה.
    בירושלים רואים אותה על הרכס ובימים האחרונים גם אצלי על הצג.

  2. אחרי שכתבתי את התגובה הראשונה, מצאתי את זה:
    הלקח שצריך ללמוד מהטרגדיה היוונית
    06:59 | 11.4.2010 פול קרוגמן
    ארה"ב לא צריכה להיכנע לניצי האינפלציה
    כאן:
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20100411_1162037.xml&from=haaretz&from=haaretz

    "… עד לאחרונה נראתה החברות בגוש היורו כמו דבר טוב עבור יוון, שכן היא פתחה לה גישה להלוואות זולות והזרימה הון רב. ואולם זרימת ההון הובילה גם לאינפלציה. וכשהחגיגה נגמרה, יוון מצאה עצמה עם עלויות ומחירים גבוהים משל הכלכלות הגדולות באירופה. בחלוף הזמן, המחירים ביוון יצטרכו לרדת. פירושו של דבר שבניגוד לארה"ב שלאחר המלחמה בשנות ה-40, שחלק מחובותיה נמחקו בגלל אינפלציה, ליוון יהיו חובות שיגדלו בגלל דפלציה."

  3. אפשר להמשיך את קו המחשבה שלו: האינפלציה ביוון הפכה להיות גבוהה יותר מאשר בשאר מדינות האירו. אילו היא יכלה לפחת את המטבע שלה הכל היה מסתדר. אבל היא חברה באירו, ולכן מאבדת את כושר התחרות שלה. על זה כתבתי בתרמופילאי…

  4. מה שרואים אצלי על הצג זו המפלצת על הגבעה מהדורת 2010.
    (המקורית, מהדורת 1948 – עיראק סואידן, מצודת יואב).

  5. תמר שלום
    תתחדשי על האתר.
    יש בעיה כשפותחים את התגובות
    ההפניות לרשימות האחרונות עולות על התגובות.

    לעניין עצמו.
    המסמך מרתק בגלל השינוי האיטי שאולי מתחיל לחול באופן עדין…
    על זה כבר אמר קיינס שהכלכלנים דומים לחכמי ההנדסה האוקלידית שכשנוכחו לדעת שקווים מקבילים נפגשים, לעיתים, כל מה שהיה להם לעשות הוא לנזוף בקווים…
    בעניין זרמי ההון מעניין לבדוק את התהליך העובר על אירלנד, שהשתיתה את כלכלתה על זרמי הון, וויסות פנימי של שירותים חברתיים.
    עכשיו זרמי ההון מפוררים את רוב ההישגים של השנים האחרונות.
    להתראות
    רן

  6. היי רן,

    אירלנד היא אחד הסיפורים שכדאי לנו לעקוב אחריהם: אירלנד, יוון, פורטוגל, ספרד – כולן מדינות קטנות כמונו ויש מה ללמוד.

    אני לא רואה בעיה כעת בתגובות. אצלי זה מופיע לגמרי ברור. אם עוד מישהו מהקוראים נתקל בבעיה, אנא דווחו לי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s