ציטוט מהצהובון הגרמני 'בילד' העלה בזיכרוני את תרמופילאי. בקטע שהופיע ביום א' בדהמארקר פונים עורכי 'בילד' לראש ממשלת יוון בזו הלשון:
"ראש ממשלה יקר,
אם אתה קורא מכתב זה כנראה שאתה נמצא במדינה שונה מאד משלך. אתה בגרמניה. כאן אנשים עובדים עד גיל 67, עובדי ציבור אינם מקבלים משכורת 14, ואיש אינו נדרש לשלם שוחד של 1,000 יורו כדי להשיג מיטה בבית חולים. במדינה זו, נהגי המוניות נותנים קבלות והחקלאים לא חולבים סובסידיות מהאיחוד האירופי על מיליוני עצי זית שלא קיימים. גם לגרמניה יש חובות כבדים – אך נוכל לעמוד בהם. זאת, משום שאנו קמים בשעה מוקדמת ועובדים כל היום; משום שבזמנים הטובים אנחנו לא שוכחים לתכנן מה יקרה בזמנים הגרועים; משום שיש לנו חברות שמוצריהן מבוקשים בכל העולם.
…אנו רוצים להיות חברים של יוון. זו הסיבה שמאז הצטרפה יוון לגוש האירו העניקה גרמניה למדינתך 50 מיליארד אירו. על החתום, צוות עורכי 'בילד'."
מה יש במכתב הזה, שבוודאי אינו מייצג את דעת הרוב הגרמני, אך בכל זאת מבטא תחושה ששוררת בציבור? יש בו טון מתנשא של מי שאינו מבקש טובות מאף אחד; יש בו כעס על מי שפושט יד; יש בו התחשבנות עם היוונים על הסובסידיות שקיבלו מהאיחוד האירופי, קרי מכיסן של גרמניה והמדיניות החזקות האחרות; יש בו פער תרבותי. ובקצרה, יש בו את כל מה שהיורוסקפטיקס – אלה שהיו ספקנים כלפי יכולת קיומו של האירו מלכתחילה – הזהירו בפניו.
אפשר היה לקלוט שיוון אינה במיטבה כבר לפני זמן-מה. בביקורנו האחרון ביוון, בקיץ שעבר, המלון שבו שהינו לא היה כתמול שלשום. זהו אתר ספא (מרחצאות חמים) המארח בעיקר תושבים מקומיים. אנחנו הגענו לשם ללינת לילה בחבילה תיירותית. בביקורנו הקודם המקום המה מקבוצות מאורגנות של תיירים גרמנים. הפעם, רק מעטים נראו שם. משהו בתחושה הכללית שידר מצוקה. החדר היה מטופח פחות, והשירות אדיב פחות.
נסענו משם בכביש המהיר לסלוניקי. לאורך הכביש ניצבו שלטים של האיחוד האירופי שהשתתף במימון. זהו כביש המחבר בין אתונה לצפון יוון, ובעצם בין אתונה לרוב אירופה הנמצאת מצפונה. כביש, שטורי המשאיות המשתרכות בו, ממחיש מה האיחוד האירופי חיפש מלכתחילה ביזמת התחבורה המשותפת עם יוון: למכור להם מוצרים מתוחכמים כמה שיותר ביוקר, לקנות מהם שמש וחופים כמה שיותר בזול.
קילומטרים ספורים צפונה מהמלון בו שהינו, על שפת אותו כביש, שוכן אתר תרמופיאלי – אחד ממיתוסי הגבורה הידועים בתרבות המערבית. קרב תרמופילאי נערך בשנת 480 לפני הספירה בין צבא הברית ההלנית בראשות ליאונידס מלך ספרטה, לצבא האימפריה הפרסית. ליאונידס ולוחמיו עכבו את כניסת הפרסים ליוון על ידי חסימת מצר תרמופילאי – בין הים להר. לאחר שלושה ימי לחימה, ליאונידס ו-300 מלוחמיו הספרטנים נשארו ללחום בפרסים עד מוות. המסורת מצביעה על תל בקרבת המצר שבו הם קבורים. על מצבתם כתוב: "הו עובר אורח, הודע נא ללקדימונים (ספרטנים) כי כאן אנו שוכבים, נאמנים לחוקיהם".
יוון, בימים אלה, נלחמת שוב על עצמאותה הלאומית. הפעם, האויב מגולם בכוחות הכלכלה הדורסניים. יש האומרים, שיוון הידרדרה למצבה הנוכחי בגלל חוסר משמעת ובזבוז. עלי נאמנה יותר תפישתו של קרוגמן התולה את האשם (העיקרי, אם כי לא היחיד) בסד האירו. מאז הצטרפות יוון לאירו, בשנת 2001, טיפס מדד המחירים לצרכן שלה ביותר מ-30%. מדינות האירו השמרניות, כגון גרמניה, הפגינו יציבות מחירים מרשימה לעומתה. בגרמניה, רוב התקופה, שררה אינפלציה של 2%-1.5% לשנה; ביוון, האינפלציה נעה בין 3% ל-4% לשנה. אילו היה ליוון מטבע משלה, היא הייתה יכולה לפחת אותו במצב כזה. אבל יוון כבולה לאירו כמו שכנותיה, ובגלל האינפלציה הגבוהה יותר אצלה היא מאבדת את יתרונה התחרותי כלפיהן. על כן, הולכים ומתמעטים התיירים הגרמנים במלונותיה. על כן מתכווצת גביית המסים שלה. על כן מזנק גירעון ממשלתה.
בימים אלה, עוד לא ברור מי יעזור ליוון לגשר על חובותיה. אך כן ברור מה הוא ידרוש, וזה מה שממשלת יוון עושה: איזון מחדש של התקציב שגלש לגירעון ענק. זאת, בעזרת העלאת מסים גורפת וקיצוץ ההוצאה הציבורית. כרגיל, הנפגעים יהיו אנשי המעמד הבינוני ובעיקר עובדי הציבור.
על פי הדיווחים, ההפגנות ביוון סוערות בימים האחרונים. המפגינים בוודאי מבינים היטב שתוכנית הממשלה הנוכחית היא רק ההתחלה. כל עוד שממשלת יוון תדבק באירו היא תיאלץ לציית לכללי אמנת היציבות והצמיחה של האיחוד האירופי, דהינו, קיצוץ אחר קיצוץ, מסים ועוד מסים. גם אם תרצה להשתחרר מהמטבע המשותף, היציאה לא תהיה פשוטה. ובינתיים, כמי שמנפיקה אג"ח ומבקשת אשראי לכיסוי חובה, ממשלת יוון נתונה למרות הקונסנסוס הכלכלי של הגופים הפיננסיים העסקיים והציבוריים העולמיים: תקציב מאוזן קודם כל, נראה אחר כך מה יהיה.
מי שביקר ביוון בשנים האחרונות, יכול היה לראות במו עיניו את המחיר שהיא משלמת עבור הצטרפותה לאירו. כרמי הזיתים הולכים ומתכווצים ( אין כסף לסבסד את החקלאות), שלטי הנדל"ן בשפות זרות עולים ופורחים בלב הכפרים. מלחמתה של יוון עכשיו, להגדרת הכלכלה הנכונה לה, היא קרב תרמופילאי המודרני שלה. קרב על העצמאות לשחק שש-בש בבית קפה במשך שעות, ועל החופש לבהות עם קפה קטן בצל סוכת הגפן. הציבור קולט זאת בחושיו. הפוליטיקאים מעדיפים לעסוק בדברים חשובים יותר.
***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' באתר סימניה ובאתר זה – מכירה מוזלת***
עידן השוק החופשי 
זה יהיה ארוך כנה ורציני. בדרך כלל אני מסכים עמך. כאן ספק רב.
כתבת: "קרב על העצמאות לשחק שש-בש בבית קפה במשך שעות, ועל החופש לבהות עם קפה קטן בצל סוכת הגפן". עצמאות זו ככל עצמאות עולה כסף, מי בדיוק ישלם עבור זה.
זה גם נוגע לישראל. וכאן הבעייה והכוחות שהיא מעלה זה באותה ארץ קטנה.
במשפחה מסוימת בישראל מעמד בינוני, חסכונות, גימלה, קופת גמל, סופרים כל פרוטה, חיים בסדר, ביטוח בריאות סביר ניהול משק המדינה סביר בקושי מסתדרים אבל הרבה עננים שחורים בעופק. כמה צאצאים, חלק ירד לחו"ל לחפש עתיד. חלק כאן. מהנדסים טכנאים עובדים. עבדות מודרנית. הטלפון הנייד יצר זמינות של 24 שעות ביממה. בשנה של 365 יום. יעילות הניהול אדירה, סחיטת כל טיפת זעה עד הסוף. אנשים באמת טובים. כל ביקור עבודה בחו"ל מקבלים הצעות עבודה. וגם שם מראייה ראשונה עבדות, היוניונים נחלשו, חוזים אישיים, ניצול העובד ברמות שמרכס לא היה מאמין. הכל כסף הרבה ומהר.
מצד שני גם כאן בארץ מי שרוצה לשחק ששבש לבהות ולחיות כמו זורבה או כמו בחור ישיבה או כמו כל מיני עסקנים פוליטיים להרע, סרסורים מתווכים וכ"ו. [האם ייתכן שדמי תיווך על מכירת דירה בגוש דן יהיו יותר ממשכורת שנתית נטו של מהנדס צעיר שבאמת קורע את המקום שבו הגב מתחבר לרגליים , כאמור 24 365 ] . אדם לא יצרני באמת אך יעיל ומתוחכם זה לא מוותר על גימלה, ביטוח לאומי מאבטלה ומחלה, רופא שיניים כשכואב ותחולת חיים של 70 80 ולא 40 50
חינוך חינם לכל גם באוניברסיטה. גם ביון גם בישראל וזה עולה המון כסף. גם האלפיון העליון לא מוותר על כלום. ראה כאן בארץ.
וזה דבר ראשון נמאס וזה דבר שני לא יעבוד
גם כאן בארץ יש משפחות וקבוצות שהן גרמניה ויש משפחות וקבוצות שהן יון. זו אינה גזענות זו אינה הפלייה זו אמת.
זה גם נוגע לעניין הפוליטי שם ובייחוד כאן. הקרן החדשה לישראל וארגון עדאללה ודומיו הדורשים שיוויון בכל הזכויות כולן ושכחו לגמרי את החובות איך הם משתלבים בתמונה הזו ההולכת ומתקדרת.
איך פטפוטי הצדק החברתי של מאמרים ב"הארץ" מסתדרים עם תאוות הבצע הבלתי מרוסנת בעמודים אחרים ועם הפרסומות.
איך יבוא תוצרת טכסטיל למערכת הציבורית וחוק המכרזים הציני מטופש מסתדרים עם כל זה. איך תיקוני בכר שהוציאו מאות מיליונים ממעמד הביניים לאלפיון העליון { והון עתק זה לא יחזור לעולם למי שצבר אותו בזיעתו} מסתדרים עם כל זה.
אני יודע ומבין בדיוק מה מרגישים הגרמנים. כאן כתוספת יש את העניין הערבי ישראלי שבכל מקרה מתחבר לצד הכלכלי.
המסקנה: אני לא בצד היווני באמת לא. יש יותר מדי זכויות ופחות מדי חובות. יש יותר מדי מקבלים ופחות מדי נותנים. יש אינטלקטואלים שמיצרים ומעודדים טפילות חברתית בכל דרך. יש עיתונאים מכורים ומכרים שמשרתים בציניות מדהימה את הרוע.
הגרוע מכל יש אנשים צעירים בישראל וגרמניה שפשוט עובדים קשה מאוד בכדי להבטיח לעצמם ומשפחתם הווה ועתיד סבירים. הם מאמינים במה שלימדו אותם להיות חרוץ, נאמן, חסכן, עניני תכליתי ופשוט לעבוד ולעבוד ואז יהיה טוב. מרוב עבודה, לא כמו פעם, הם אינם יכולים להתארגן ומישהו בחוכמתו להרע מטשטש להם את השכל. ראי בבלוגים שיבואו לתקוף אותי. זה לא הולך לכיוון טוב. בשנות העשרים והשלושים באירופה וכלל העולם התעשייתי ראינו כיצד חוסר אחריות כזו מצד העילית הביא לאסון נורא. מי שלא הסביר לגרמנים, יוונים ו/או לישראלים את המשמעות של מה שעושים להם תעתועי העילית הנו פושע אבל לא הוא יענש בגין פשע זה.
נ.ב. גם החלטת אזרחי איסלנד לא להחזיר לבנקים את הכסף שגנבו מהם הבכר שלהם וחבריו היא באותה קופסה. הרי הכסף או חלקו או העמלות או דמי הניהול והתיווך מצויים בכיסו של מישהו מדוע שהוא לא ייתן חלקו. גם סיפורי בנק פועלים ולמי בדיוק הולך ההון שנצבר שם הם חלק מסיפור זה. הגרמנים כועסים ובפעמים קודמות שהם כעסו זה לא נגמר טוב לא להם ולא לאחרים.
העילית הבין לאומית צריכה לחשוב עלכך.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. גם אני בעד חריצות, חסכנות, משמעת וכל התכונות הטובות. רצית רק לחדד את הדילמה שבין הגשמת התכונות האלה לשאיפות לגיטימיות אחרות, ואת הקשר שבין היעדים האלה למנגנונים הכלכליים המקובלים. לאמור, כל החלטה כלכלית היא גם בחירה באיכות חיים. לא מספיק ערים לזה.
אהבתיאהבתי
את עושה שירות חשוב ,לי ,כקורא, בכך שאת מסבירה ומפשטת את השפה הכלכלית ואת התהליכים הכלכליים.
ציטוט:"נסענו משם בכביש המהיר לסלוניקי. לאורך הכביש ניצבו שלטים של האיחוד האירופי שהשתתף במימון. זהו כביש המחבר בין אתונה לצפון יוון, ובעצם בין אתונה לרוב אירופה הנמצאת מצפונה. כביש, שטורי המשאיות המשתרכות בו, ממחיש מה האיחוד האירופי חיפש מלכתחילה ביזמת התחבורה המשותפת עם יוון:
למכור להם מוצרים מתוחכמים כמה שיותר ביוקר, לקנות מהם שמש וחופים כמה שיותר בזול."
מי ביוון דחף להצטרפות לאיחוד האירופי,ומי הרוויח מתהליך ההצטרפות ?
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה.
אני לא חושבת שהצטרפות יוון לאיחוד האירופי היא באופן מוחלט לרעתה. אני חושבת שהשאלה היא לא מי הרוויח ומי הפסיד (אף שגם זו שאלה לגיטימית) אלא מה הרוויחו ומה הפסידו. השאלה היא איך לנהל הצטרפות כזו, שיש בה גם פוטנציאל להיטיב, בדרך הנכונה. אפשר, למשל, להיות חברה באיחוד מבלי להצטרף לאירו. כמה ממדינות אירופה בחרו בדרך הזו משום שהבינו את משמעות ההצטרפות למטבע האחיד.
אהבתיאהבתי
אולי אני לא מעודכן, אבל מה פשר המשפט הזה:
"כביש, שטורי המשאיות המשתרכות בו, ממחיש מה האיחוד האירופי חיפש מלכתחילה ביזמת התחבורה המשותפת עם יוון: למכור להם מוצרים מתוחכמים כמה שיותר ביוקר, לקנות מהם שמש וחופים כמה שיותר בזול."
הנימה רומזת שזה היה רע ליוון.
למה?
אנחנו כבר לא מאמינים ביתרון יחסי?
מישהו מכריח את היוונים למכור בזול או לקנות ביוקר?
אם בעקבות ההצטרפות ליורו המסחר נעשה קל יותר, קשה לי להבין איך המסחר עצמו (בניגוד לאובדן העצמאות המוניטרית, שהיא בוודאי הפסד) יכול לגרום לנזק, וקשה לי להבין את הנימה כאילו אנשים רעים וחזקים כפו על יוון מסחר שהיא לא רצתה בו.
בקשר לשאלה מי אשם – אני לא מבין איך אפשר לפטור את ממשלת יוון מאשמה. ליורו היו יתרונות וחסרונות, וקרוגמן מעלה חסרונות חשובים. סבבה. אבל ממשלת יוון היא לא קורבן תמים, אם היא בכלל קורבן. ממשלת יוון שיקרה בדוחות שלה על מצב הגירעון. ממשלת יוון עשתה עסקאות מפוקפקות כדי להסתיר חובות. ממשלת יוון קיוותה להינות מהיורו, ונהנתה מיתרונותיו הרבים, וכשהסתבר שיש להצטרפות ליורו גם עלות לא פשוטה – הממשלה החליטה באומץ לא לעשות כלום, אבל כלום, כדי לצאת מהברוך. לא להעלות את גיל הפנסיה, לא להעלות מיסים, לא לקצץ בהוצאות, ואם יהיה בסוף פיצוץ… נו, נדאג לזה בסוף, בעזרת השם זאת כבר תהיה ממשלה אחרת.
אני מצטער – לא מקבל. נכון, היורו סידר לממשלה היוונית אתגרים לא קלים. אבל הרבה ממשלות מתמודדות עם אתגרים יותר קשים. מי שלנוכח הבעיות האלו בחר לרמות ולהתעלם, ולהימנע מכל צעד רציני להתמודד איתן, שלא יבוא לבכות על איך היורו דפק אותו.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאתה מעדיף לראות צד אחד של הכתיבה שלי ולהיות עיוור לצדה השני. לא אמרתי שטורי המשאיות מעידים על דבר רע.
הצגתי את האינטרס האירופי ביוון, וכמובן שליוון יש אינטרס משלה בהצטרפות לאיחוד האירופי. אלא שלרוע המזל מדינות לא מפותחות עוברות לעתים זעזוע קשה כשהן פותחות את עצמן לסחר חופשי עם מדינות מפותחות מהן בהרבה. צריך לקחת את זה בחשבון עוד לפני שחותמים על ההסכם.
טרחתי מאד להדגיש את ההפרדה בין ההצטרפות לאיחוד האירופי (על היתרונות הגלומים בחברות בגוש סחר) לבין ההצטרפות לאירו. המטבע האחיד מעמיס על יוון באופן שהסברתי, והעובדה היא שיש חברות באיחוד האירופי שלא הצטרפו לאירו מתוך ראייה מראש של הבעיות הגלומות בה.
ולבסוף הטריקים והשטיקים של ממשלת יוון בתקציב הממשלה כמובן ראויים לגינוי. אך למרבה הצער יש לי הרגשה שיוון אינה היחידה בעניין הזה. היא רק הייתה פחות מתוחכמת ממדינות אחרות, והשתמשה בטריקים בוטים מדי. ואגב, האילוץ לגיהוץ מידי של התקציב נבע מהרצון להצטרף לאירו לפני שיוון הייתה מוכנה לכך. כי אילוצי התקציב מוכתבים על ידי תנאי ההצטרפות לאירו.
אהבתיאהבתי
עמלת תיווך על מכירת דירה בגוש דן היא באזור 50,000 ש"ח, בהחלט לא משכורת שנתית של מהנדס תוכנה, ואם מורידים מסים והוצאות, ספק אם משכורת חודשית. אם אתה חושב שמתווכים מרוויחים כסף רב ללא מאמץ איש אינו מונע ממך להצטרף לשורותיהם. (טכנית המדינה מונעת ממך, אך תנאי הקבלה לגילדה סבירים). מצחיק שאתה עושה השוואה בין שכר של עוסקים במגזר הפרטי, בענפים חופשיים יחסית (תיווך נדל"ן) או חופשיים לחלוטין (הנדסת תוכנה) ומתלונן שאדם אחד מרוויח יותר מהאחר.
אם לך רע באופן אישי אין זה אומר שהמצב הוא כך אצל כל האנשים או רובם. אם אתה יכול להביא איזושהי הוכחה שתגבה את טענתך לפיה שיש הידרדרות במצבם של העובדים, אז עשה זאת.
מה זה תיקוני בכר?
אהבתיאהבתי
מאמר מצויין.
פרט שלא הבנתי הוא בנושא האינפלציה.
את כותבת: "מאז הצטרפות יוון לאירו, בשנת 2001, טיפס מדד המחירים לצרכן שלה ביותר מ-"30%
מה המקור להתייקרות שכזו ? האם פשוט מכוון שיוון היתה זולה משמעותית משכונתיה גרמה להן להעלות את הביקוש לסחורותיה ? אם כן – זה היה אמור להתבטא במאזן התשלומים ולחזק את הכלכלה היוונית.
או שאני מפספס משהו ?
אהבתיאהבתי
זו לא אינפלציה כל כך גבוהה, בסך הכל כ-3%-4% לשנה. מה הסיבה? אני לא מכירה מספיק את כלכלת יוון. אני מניחה שיש שיאמרו שהמקור הוא הגירעון התקציבי הגדול שלה.
אהבתיאהבתי
תמר, כתבתי כי אילו היה ליוון מטבע משלה, היא הייתה יכולה לפחת אותו. משמעות הדבר בעצם היא שהיוונים היו מפחיתים משכורות ביחס לשאר תושבי העולם, וכך היו יכולים להיות תחרותיים יותר, האין זאת? אבל להוריד משכורות אפשר גם באירו. מה זה משנה אם אדם מרוויח 700,000 דרכמות, שהן 2,000 אירו, ולאחר פיחות המטבע רק 1,500 אירו, או אם שכרו מקוצץ כיום ב-25%? או שאולי הבעיה היא שכר מינימום ומשכורות במגזר הציבורי שלא ניתן להפחית מסיבות פוליטיות, אבל אם המטבע היה מקומי, זה היה ניתן על אף שאין הבדל מבחינה כלכלית. כלומר אם אני מבין נכון הבעיה היא לא כלכלית אלא פוליטית. תקני אותי אם אני טועה.
אהבתיאהבתי
אני לא מכירה בעיה כלכלית שאינה בעיה פוליטית. ולראיה, אתה מציע קיצוץ שכר כתחליף לפיחות, וטוען שלא ניתן לקצץ שכר במגזר הציבורי. אלה, שתיהן, טענות פוליטיות.
פיחות אינו שקול רק לקיצוץ שכר, יש גם תשומות מקומיות אחרות שצריך להוזיל: כגון מחיר ההון, מחיר הקרקע ועוד. קיצוץ שכר אינו מתמצה רק בשירותים הציבוריים, נסה לישם קיצוץ שכר ניכר בבת-אחת במגזר הפרטי ונראה את יכולות הקסמים של העמדה הלא-פוליטית שלך.
אהבתיאהבתי