'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – מכירה באתר 'סימניה'

מספר עותקים של ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי מוצעים במכירה ישירה. את הספר, במחיר מוזל של 30 שקל ניתן לרכוש באתר אינדיבוק, באתר סימניה (הרכישה ישירות מהאתר בכרטיס אשראי), בטל. 02-5334417 ובתא הדואר של אתר זה (במזומן או בשיק). הספר נמצא גם בחנויות הספרים ובאתרי מכירת הספרים.

ברוכים הבאים לשוק החופשי דן במרוץ לשוק חופשי וגלובליזציה, שהחל בישראל באמצע שנות ה-80. שחרור המשק ממגבלות מיותרות ושילובו בכלכלה העולמית נחרתו על דגלן של ממשלות ישראל כבר בסוף שנות ה-50. אלא שאז ובמשך 30 השנה הבאות התקדמו בזהירות לעבר היעד. מה שהיה מעבר הדרגתי הפך למרוץ במחצית השנייה של שנות ה-80. גם טון הדיון השתנה ונזנחו ההבחנות העדינות והניואנסים.

ברוכים הבאים לשוק החופשי בוחן את ההקצנה מצדדיה השונים: חשיפה לא-מבוקרת של המשק ליבוא, פתיחת המשק לתנועות כספים בינלאומיות ותמונת הראי שלה – מסירת שער החליפין לידי השוק החופשי, חיסול התכנון המרכזי והמעטת ההידברות בין משרדי הממשלה.

הדיון בספר מתומצת (176 עמ') ומיועד לקהל המשכיל הרחב. שתי ביקורות על הספר ניתן למצוא כאן וכאן.

ברוכים הבאים לשוק החופשי מאת תמר בן יוסף

11 מחשבות על “'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – מכירה באתר 'סימניה'

  1. ג"נ – הספר נשלח אלי ללא תשלום ע"י תמר.

    בתור מי שלא למד אפילו קורס אחד בכלכלה, נדהמתי מהיכולת של תמר לכתוב בצורה כל כך בהירה ומרתקת על תהליכים מורכבים ביותר.

    הספר שינה את הדרך שבה אני צורך תקשורת כלכלית, ולא פחות חשוב – את הדרך שבה אני צורך את דבריהם של פעילים וארגונים חברתיים.

  2. בדרך כלל קשה לי לקרוא את המאמרים שלך בזמן העבודה כי הם דורשים ממני העמקה וריכוז. כך אוכל לקרוא אותך בשקט. אני מה שנקרא "מאותגרת" בנושאי כלכלה, ורוצה ללמוד. וספר תמיד עדיף לי לשם כך על פני אינטרנט.

  3. …הספר הזה היה שווה את מחירו והרבה יותר, גם כאשר המחיר כלל הובלה לארה"ב באמצע המיתון הגדול ביותר מאז 1929. הצגה מרתקת של תחום מאתגר ותשובות לשאלות שעוד לא ידעתי שהיו לי.

    מומלץ בחום לכל מי שיש לו אפילו נגיעה חלקית בכלכלת ישראל – למשל, המשתמשים בכסף.

  4. מחלקת המחקר של קרן המטבע הבינלאומית פרסמה שני ניירות עמדה שמכים גלים. הרבה מאוד גלים.
    אחד מהם (מצורף קישור) עוסק ביתרונות של חסמים על תנועת הון בינלאומית. אני חושב שלא מוגזם לומר שזו מהפכה בעמדה הרשמית של קרן המטבע. מומלץ מאוד לקרוא!
    בתקציר שחוטא לפרטים אפשר לומר שהקרן קובעת, בניגוד חד לעמדתה ההיסטורית, שחסמים מסוימים על תנועת הון יכולים להיות דבר חיובי אם הם נעשים בצורה נכונה. מדינות שהיו להן חסמים כאלה נפגעו פחות מהמשבר. בין השאר, מבנה החוב שלהן היה ארוך טווח יותר, ולכן הן היו פחות
    פגיעות.
    המאמר מעניין, ומשכנע. אפילו האקונומיסט לא מצא דרך לבקר את המאמר הזה.

    המאמר המקורי:
    http://www.imf.org/external/pubs/ft/spn/2010/spn1004.pdf

    והאקונומיסט מחרה מחזיק:
    http://www.economist.com/businessfinance/displayStory.cfm?story_id=15546440&source=hptextfeature

    קשה להפריז בחשיבות של השינוי הזה, הן כנקודת ציון אינטלקטואלית, והן בשינוי בדרישות שהקרן תביא בפני מדינות שפונות אליה לעזרה.
    לאט לאט, אבל אנחנו לומדים…

  5. תודה על ההפניה למסמך קרן המטבע. ההמלצה להטיל מגבלות על תנועות הון נמצאת בשטח מאז משברי אסיה בסוף שנות ה-90. היא כתובה אצל סטיגליץ, קרוגמן ודני רודריק. הם במיוחד מדגישים את חשיבותה למדינות קטנות ולמצבי משבר.

    אני, בספרי אימצתי את הגישה הזו והתאמתי אותה לישראל. לדעתי, מיותר בכלל לומר כמה משק קטן שונה מבחינה זו מהמשקים הגדולים, וכמה כל תרגיל בורסה מצחיק של גוף פיננסי קצת יותר גדול יכול לערער אותו במספר שעות. בספר שלי אני מציעה להגביל את תנועות ההון לישראל וממנה באופן סלקטיבי, וללמוד היטב את שוק המטבע המקומי (כו-לה 3 חדרי עסקות) כדי לווסת את שער החליפין על פי יעדי המשק. בנק ישראל בינתיים מעדיף לתפקד כסוחר מטבע מתוחכם.

  6. מקווה שיהיה מעניין ומאלף לפחות כמו הבלוג, וכפי שההמלצות פה מרמזות

  7. אני מבקש למחות על מכירת ספר עברי במחיר כה נמוך, דבר הפוגע בכבוד המקצוע, מהווה תחרות לא הוגנת, חותר תחת מטה לחמם של סופרים המבקשים להתפרנס בכבוד, וגם פוגע (רטרואקטיבית – בדיעבד) בצרכנים שרכשו את הספר במחיר מלא, וכעת חשים מרומים ומנוצלים.

  8. פינגבק: מה מחדשת התוכנית הכלכלית של העבודה • מחאת הדיור

  9. פינגבק: היכולת להתרגש • מחאת הדיור

  10. פינגבק: קצה האופטימיות בתקציב 2013 • מחאת הדיור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s