דיבורים על תמ"ג, סימן למשבר

9 תשובות

 
החשבונות הלאומיים, ונזר התמ"ג שבראשם, פותחו בעקבות משבר שנות ה-30. אירועי המשבר – השפל גדול והאבטלה – דחפו את הכלכלנים לשאול איך מודדים את מצב הכלכלה, ומהו בכלל אותו "מצב" שרוצים למדוד.

הסימפטום המיידי ל"מצב" היה שיעור האבטלה שהגיע ב-1925 ל-25% מכוח העבודה בארה"ב, וב-1938, עדיין עמד על כ-20%. אבל, אבטלה, כאמור, היא רק סימפטום, ובניסיון להתקרב עוד יותר אל מקורות המשבר הגדירו את התמ"ג – ערך המוצרים והשירותים שיוצרו במשק בתקופה נתונה. השכל הישר אומר שבין הייצור לתעסוקה קיים קשר כמותי ישיר.

מרגע שהוגדר, הפך התמ"ג לסמן מרכזי בניתוח הכלכלי. ירידת תמ"ג? המשק נסוג, המגזר הפרטי מתחפר, הממשלה נערכת להפעיל את כוחה. עליית תמ"ג? המשק צומח, ניתן להעלות שכר, אפשר להשקיע. תמ"ג לנפש גבוה? משק מפותח, רמת חיים נאותה. תמ"ג לנפש נמוך? יש לאן לשאוף.

התמ"ג, אם כן, הוא אינדיקטור חשוב, אך הכלכלנים מאז ומתמיד היו מודעים למגבלותיו. רשימת ההערות והתמיהות כלפי מה שהתמ"ג מייצג הלכה והתארכה עם השנים. במהלך הזמן, הוכנסו בחשבונות הלאומיים לא-מעט שינויים על סמך מה שנלמד תוך כדי שימוש בהם. החשבונות הלאומיים תוקנו, אך לא נבנו מחדש. צעד ראשון לכינונם מחדש נעשה לאחרונה ביזמתו של נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, שבפברואר 2008, מינה את "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית".

עיתוי מינויה של הוועדה – ההאטה הכלכלית החלה להסתמן באמצע 2007 – הגדרת תפקידה, והאישים שהסכימו לעמוד בראשה – שני חתני פרס נובל ג'וזף סטיגליץ ואמרטיה סן – משדרים תחושה של דחיפות: זה לא רק משבר פיננסי, זה משבר של השיטה הכלכלית כולה. זה משבר מהיסודות ועד לכלי המדידה. אחרת, איך אפשר להסביר לא רק את התרחשות המשבר אלא גם את היעדר ההתרעה המוקדמת לקראתו.

תשובתו של צוות סרקוזי לשאלה הינה שאפתנית ואולי שאפתנית מדי. הצוות מנסה להקיף את שני פניו של התמ"ג כפי שהם נתפשים היום בדיון הכלכלי-חברתי. מחד, אינדיקטור לביצועים כלכליים. מאידך, אינדיקטור לקדמה חברתית. התפקיד הראשון – מדד ביצועים – הוא זה שיועד לתמ"ג במקורו. התפקיד השני – מדד לקדמה חברתית – נספח אליו עם הזמן, כשהחלו להשתמש בתמ"ג לנפש למעקב אחר רמת החיים בפרספקטיבה היסטורית ובינלאומית.

דו"ח הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית מדגיש מאד את פגמיו של התמ"ג בתפקיד האינדיקטור לקדמה חברתית – דבר שהוא לא נועד לו מלכתחילה. או, כפי שהדו"ח אומר במילותיו: "הדו"ח תומך בהעברת הדגש ממדידה מוטת ייצור למדידה הממוקדת בתחושת הרווחה של הדורות הנוכחיים והבאים." המלצה זו מחייבת פיתוח שני כיוונים חדשים: האחד, מדידת הרווחה השוטפת, השני, מדידת הקיימות (sustainability) של אותה רווחה.

מחברי הדו"ח מבינים היטב ששני הכיוונים החדשים חותרים אל מעבר לתמ"ג, כפי שהוא מוגדר היום. במדידת הרווחה השוטפת הם מציעים להישען על הכנסה וצריכה במקום על התמ"ג. הם קוראים לא לשכוח את ההכנסה בעין (הכנסה לא-כספית) שמשקי הבית מקבלים מהממשלה בשירותי חינוך, בריאות ושירותים אחרים. הם מציעים לא לזנוח את הכלכלה שמחוץ לשוק, כגון ניהול משק בית שכיום אינו נכלל בסטטיסטיקה הלאומית. כל אלה, רק קצה המזלג של רעיונותיהם.

במדידת הקיימות, כותבי הדו"ח קוראים לבדוק איזה רמת רווחה תוכל להישמר לדורות הבאים. האם איכות הסביבה אינה נפגמת כתוצאה מהייצור והצריכה עכשיו. האם ההון האנושי והפיזי אינו נשחק. תחום הקיימות נראה רחוק במיוחד מהתמ"ג בהגדרתו הנוכחית, משום שהוא מתייחס למלאים הנמדדים בנקודת זמן אחת, בעוד שהתמ"ג הוא זרם של פעילות לאורך תקופה (שנה, חצי שנה, רבעון).

רוחב היריעה שנפרש בתחום הרווחה והקיימות מפריד בחדות בינם לבין התמ"ג, ושולח אותם אל מעבר לגבולות התמ"ג. שני קווי הפרדה בולטים בין התמ"ג לתחומים החדשים. האחד, הקשר החד-ערכי בין התמ"ג לתעסוקה, שאינו מחבר בין התמ"ג לרווחה ולקיימות. השני, היותו של התמ"ג זרם ולא מלאי. ההפרדה הזו אומרת כי שני התחומים החדשים יפותחו במקביל לתמ"ג ולא בתוכו.

דו"ח וועדת סרקוזי אומר יותר מזה. הוא אומר גם שייעודו של התמ"ג ככלי מדידה לביצועים כלכליים ולשריון תעסוקה עומד בסימן שאלה. או, במילותיו של הדו"ח: "לא החשבונאות הפרטית ולא החשבונאות הלאומית יכלו לספק התראה מוקדמת, ולא הזהירו אותנו שמה שנראה כמפגן צמיחה מזהיר של הכלכלה העולמית בין 2004 ל-2007 ייתכן שהושג על חשבון הצמיחה העתידית. ברור גם שחלק מהביצועים היה חזון תעתועים, רווחים שהתבססו על מחירים שנופחו על ידי בועה."

לטעמי, הבועתיות של התמ"ג היא הסוגיה הדחופה ביותר מכל הסוגיות שמעלה הדו"ח. היא חותרת תחת הגדרת התמ"ג הבסיסית ביותר. זו אינה צמיחה אמיתית, מספרת לנו הבועה. זה גידול תמ"ג ארעי, המשקף הרצת מחירי נדל"ן, ניפוח בלוני היי-טק, טיפוח תזזית בבורסה, והענקת ערך פיקטיבי במאזני החברות לנכסים אקזוטיים ורחוקים. רווחי המתווכים השונים אמנם עולים, הציבור נהנה לזמן-מה מתחושת עושר, ופתאום, פאף, הכל נגוז, התמ"ג נופל, האבטלה מזנקת, המשק נקלע למשבר. מוכר לכולם? זיהוי הבעיה הוא השלב הראשון בדרך לפתרונה.

* דו"ח הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית הועבר אלי על ידי עופר סיטבון

9 מחשבות על “דיבורים על תמ"ג, סימן למשבר”

  1. נדב

    מאמר מרתק, תודה.
    אחרי שהפרדנו את מדידת הרווחה והקיימות ממדידת הביצועים הכלכליים
    ואחרי שהבנו שהתמ"ג לא עושה לא את זה ולא את זה
    ואחרי שסן ושטייגליץ הציעו (לא בפעם הראשונה, אגב) מדדים חליפיים לרווחה וקיימות

    חסרה לי בפוסט הזה אמירה – מה אמור להחליף את התמ"ג ככלי למדידת התפתחות כלכלית? האם פותחו אינדיקטורים שאמורים לעשות את זה? האם את יכולה להצביע על מועמדים פוטנציאליים?

    אהבתי

  4. תמר

    לא קבעתי בפוסט שצריך להחליף את התמ"ג ככלי למדידת התפתחות כלכלית. צריך לשפר אותו. הדגשתי בפוסט הזה בעיקר את עניין הניפוח הפיננסי שבולט עכשיו, אך ישנם עוד סעיפים בעייתיים רבים שלא פירטתי.אגב, גם הוועדה ציינה היכן צריך לבדוק שוב ולתקן ולא ציינה בינתיים איך. התמ"ג הוא סיכום של מערכת חשבונות מאד כבדה, וכל תזוזה בו דורשת המון מחשבה ותשומת לב משום שהוא משמש להשוואות לאורך זמן ולהשוואה בינלאומית.

    מצב העניינים בתחום עכשיו, הוא כפי שציינתי: זיהוי הבעיה גם הוא התקדמות. עכשיו יתחילו ללכת מילימטר אחר מילימטר בדרך לפיתרון.

    הערה יותר ספציפית לגבי הניפוח הפיננסי: אני מניחה שיתנו בעתיד הקרוב תשומת לב רבה לאומדן תרומת המגזר הפיננסי לתמ"ג – איך מחשבים אותו,והאם ניתן לחשבו בדרך שמנטרלת במידה כלשהי את ניפוח המחירים והשכר שבעקבות הבועה הספקולטיבית.

    אהבתי

  6. שחר דולב

    אוסיף מספר נקודות:
    ראשית, הקיימות אינה עוסקת במאגרים, אלא ביחס בין המאגרים לקצב הצריכה, וכל זאת ביחס ליכולת ההתחדשות של המאגרים (אם ישנה).
    בנושא התנפחות הבועה הפיננסית, היא נובעת מכך שהמחירים (של כל דבר, לא רק של נדל"ן) משקפים בעצם מוסכמה חברתית, בעיקר מאז התקבל 'עיקרון הערך של התועלת', עיקרון שניתק את הקשר בין המחיר לבין העולם הפיסי.
    ובנוגע לחישוב מדד אלטרנטיבי, קיימת בישראל קבוצה השוקדת על חישוב מספר מדדים שיוכלו להשלים את התמ"ג ולתת תמונה מלאה יותר של המצב הכלכלי, החברתי והסביבתי בישראל. הקבוצה תציג את הפרויקט בכנס השנתי של התכנית לכלכלה וחברה של מכון ון ליר שיערך בתחילת ינואר. ניתן להתעדכן לגבי הכנס באתר ון ליר: http://www.vanleer.org.il/econsoc/6_conference.htm

    אהבתי

  7. האזרח דרור

    הי תמר, עם כל הכבוד ל"צמיחה אמיתית\" הצמיחה הזאת היא הרי לא מבוססת על צמיחה אמיתית, גם אם נראה לנו שצמיחה "אמיתית" מוציאה אנשים מהאבטלה, הרי היא עושה את זה רק כדי לרושש עוד יותר את כולנו בעתיד הרחוק יותר או בעתיד הלא רחוק.

    לא צריך את סן ואת סטיגליץ לזה, אירווינג פישר אמר את הדברים כבר לפני 60 שנה או יותר – מדד המבוסס על מדידית זרם לא אומר לנו כלום כאשר יש חשש לשחיקת קרן.
    האם מישהו היה מנסה להבין את הבריאות הכלכלית שלנו על סמך ההוצאות שלנו?

    אם מישהו מוציא 100,000 ש"ח בשבוע, זה לא אומר שהוא עשיר גדול אם הוא עושה את זה על חשבון אוברדרפט בבנק.

    מעבר לשאלות הקשות של מהי רווחה (סובייקטיבי), אפשר לשאול קודם כל מהם התנאים לקיום (אובייקטיבי לדוגמה כך וכך קלוריות לשנה, כך וכך מיגון באקלים מסוג מסויים וכו' – ומקבלים אחוזים לסיכויי תמותה). אם מישהו עושה עוגות מכל הזרעים שלו בשנה הזאת, או כורת את כל עצי היער, או דג את כל הדגים (דוגמאות קיצוניות למצב שבו יכולת ההתחדשות של משאב מתחדש מובאת לאפס על ידי צריכה מוגזמת) – אז בשנה הבאה הוא – יוותר בחוסר כל
    – וזה בלי קשה לדעה שלו בהקשר של זה. גוועיה ברעב או קפיאה למוות אינן קשורות לדעה שלנו לגבי הנושא הזה

    אירווינג פישר אמר כבר לפני הרבה שנים שהרווחה הכלכלית בעצם תלויה בתפקודים שתלויים במערכות מתפקדות, ולכן ההוצאה היא במידה רבה מדד הנזק הכלכלי ולא מדד הרווחה הכלכלית, אם יש לי עץ זית שמספק לי שמן וזיתים אני לא צריך לקנות את שני המוצרים האלה והרווחה שלי עולה לא יורדת

    אף אחד לא היה חושב להגדיר בתור פירמה משגשגת פירמה שלוקחת עוד ועוד הלוואות לצורך הפעילות שלה , אבל זה בדיוק מה שמבצעים כשלא מתחשבים בנושאים של דלדול מאגרי משאבי טבע מתכלים, פגיעה בקצב התחדשות ובמאגרים ובתפקוד של משאבי טבע מתחדשים ובתפקוד חברתי
    ופגיעה בשירותים שמספקים הטבע והחברה

    אהבתי

  8. תם

    פעם קראו לזה תל"ג והיום זה תמ"ג. האם זה רק סמנטיקה, תוצאה של שוק גלובאלי או שיש לזה גם משמעות ביחס למה מודדים ואיזה תוצאה מבקשים לקבל…?

    אהבתי

  9. תמר

    תמ"ג ותל"ג הם שני דברים נפרדים. תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. תל"ג – תוצר לאומי גולמי. התמ"ג הוא התוצר המיוצר על ידי תושבי המדינה. התל"ג הוא התוצר המיוצר על ידי אזרחי המדינה החיים בישראל. מדידת התמ"ג יותר פשוטה ולכן הוא תפש את מקום התל"ג כמדד היותר נפוץ לתוצר.

    אהבתי

כתיבת תגובה