תנו כבוד לעובדות ולסטטיסטיקה

 
פוסט קצר של ד"ר יוסי לוי ב'נסיכת המדעים' מוכתר בכותרת 'סטטיסטיקה זה סקסי'. בפוסט מובאים דבריו של האל וריאן, פרופסור למדעי המידע, עסקים וכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וכלכלנה הראשי של חברת גוגל. אלה  התפרסמו בראיון שנתן וריאן בתחילת השנה לכתב העת של חברת הייעוץ מקינזי.

"אני חוזר ואומר: המשרה הסקסית בעשר השנים הבאות תהיה סטטיסטיקאי". וריאן מפרט בהמשך: "היכולות לקחת נתונים, להבין אותם, לעבד אותם, לתת להם ערך, להציג אותם, לתקשר אותם – יהיו כישורים בעלי חשיבות עצומה בעשורים הקרובים, לא רק ברמה המקצועית, אלא גם ברמה החינוכית מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה. הנתונים זמינים לכולנו באופן חופשי. היתרון נמצא ביכולת להבין את הנתונים ואת ערכם".

לוי מעיד כי דבריו של וריאן אינם מחדשים לו מאומה. בהרצאה שלוי נתן לפני כשנתיים וחצי, ביום העיון של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שם כמוטו את ניסוחו של סופר המדע הבדיוני ה.ג.וולס: "חשיבה סטטיסטית תהיה בעתיד הכרחית לאזרחות יעילה כמו היכולת לקרוא ולכתוב".

המקצוע היבש הזה, סטטיסטיקה, הופך להיות אקטואלי עכשיו בעקבות התחושה המשותפת לרבים, כי בחזית ניתוח שוק ההון והבורסה בשני העשורים האחרונים עמד כ-אילו מידע ולא מידע. אוסף של מודלים מורכבים, שאיש וגם לא מעצביהם לא ירד לגמרי לסוף דעתם. זאת, במקום לוחות פשוטים של מספרים, שלעתים קרובות הם מאירי עיניים. כאן חייבים לסייג ולומר שלא כל לוח פשוט מאיר עיניים. סקרים פוליטיים מסוימים ממחישים את ההיפך מזה. תנאי הכרחי לקבלת לוח מאיר עיניים הוא מידה מסוימת של תום לב באיסוף הנתונים ובעריכתם.

אבל תום לב כמו גם כבוד לסטטיסטיקה פשוטה ולעובדות אינם עניינים נפוצים בשני העשורים האחרונים. היעדרם מתבטא באופן שבו התקשורת מציגה כל עניין, ובוודאי שהוא קשור לשאיפתם הידועה של תאגידים מסוימים ופוליטיקאים מסוימים לרדד כל דיון בכל דרך אפשרית.

דוגמא יפה היא עניין המע"מ שכיכב בתקשורת לקראת אישור תקציב 2010-2009. דיבורים אינסופיים על מס פרוגרסיבי ומס רגרסיבי, על הצדק ואי-הצדק שבהטלת מע"מ כזה או אחר. אך בשום מקום לא נראתה סקירה פשוטה של שיעורי המע"מ בישראל לאורך השנים. בימים אלה, לצורך מאמר שאני מכינה, נברתי קצת בנתונים וגיליתי את העובדות הבאות: המע"מ בישראל, בשיעור של 8%, הושת לראשונה ביולי 76. בנובמבר 77 הועלה שיעורו ל-12%, וביולי 82 הוא הוקפץ ל-15%. מאז ועד היום הוא נע בין 15% ל-18%. מינואר 1993 ועד ליוני 2002 הוא ישב על 17%. העלאתו ביוני ל-18% נועדה לפתור קשיי תקציב זמניים. ממארס 2004 ועד יולי 2006 הוא הורד במדרגות ל-15.5%. ביולי האחרון, הוא שוב הועלה ל-16.5%.

סדרת הנתונים שלעיל נותנת היבט שונה ומורכב יותר לויכוח על המע"מ. ראשית, המע"מ הכללי, שיעורו גם עכשיו  נמוך מזה שהיה בתקופת 2004-1991 – 17% ו-18%. מכאן שההתעקשות על הטלת מע"מ ירקות ופירות לא שיקפה מלכתחילה אילוץ תקציבי. ניתן היה לסתום את חור התקציב בעזרת העלאה מזערית של המע"מ הכללי. כל אחוז של המע"מ על עוסקים ומוסדות כספיים, ששיעורו בשנת 2007 היה כ-15.5%, הניב באותה שנה כ-3.5 מיליארד שקל. כלומר, את הסכום שרצו להשלים בעזרת הטלת מע"מ הירקות והפירות (2-1.5 מיליארד שקל לכל היותר) ניתן היה להשיג בהעלאת מע"מ כללי של מחצית האחוז.
 
ניסיונו של שר האוצר להטיל מע"מ על ירקות ופירות משקף, כך נראה, בחירה עקרונית שלו ולא היעדר אלטרנטיבה. הבחנה זו אינה עונה על השאלה איזה מע"מ היה צריך להעלות, אם בכלל. אך היא וההיסטוריה של המע"מ מקנים לדיון פרספקטיבה של תקופה ושל נסיבות.

4 מחשבות על “תנו כבוד לעובדות ולסטטיסטיקה

  1. בתור סטטיסטיקאי קטן, קשה לי להסכים עם האנלוגיה של סטטיסטיקה לקריאה וכתיבה.

    הסטטיסטיקה היא כלי מאוד חד ומאוד יצירתי. פעמים רבות ה-'מומחים' המשתמשים בה מכשירים שרצים לא קטנים בעזרתה, לעיתים במודע ובדרך כלל שלא במודע. כמעט כל טענה מחביאה מאחוריה הנחות נסתרות רבות ואין אדם שלא נופל אף פעם.

  2. הסטטיסטיקה הינה אכן חשובה לצורך גבוש החלטה גורפת בענין מסוים, כמו למשל האקטואריה בקביעת
    שעור פרמיה לסכון זה או אחר. מעשית לחיי היום יום אין בה כל תועלת, למשל לגבי מי ששולח טופס לוטו,
    או קביעה כי מישהו טבע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 20 ס"מ….

    הדבר המרגיז ביותר בהתנהלות האוצר בקביעת שעורי המס – הוא שאינם מסתכלים בנתונים
    שהם עצמם מפרסמים.

    נתוני הכנסות המדינה ממסים בשנת 2007 כפי שפורסמו בהגדרות התקציב מראים כי

    מס הכנסה נטו שנגבה באותה שנה עמד על סך של 96.949 מיליארד ₪.
    מע"מ נטו 52.391 מיליארד

    בשנת 2007 עמד שעור המע"מ על 15.5%, כלומר כל אחוז מע"מ שנגבה אותה שנה = 3.38 מיליארד ₪.

    ההכנסות ממסי חברה באותה שנה עמדו על כ 32 מיליארד ₪. משמעות הדבר היא כי כל גבית המס הישיר
    מהכנסות אישיות עמדה על סד"ג של כ 65 מיליארד ₪ או שווה ערך לשעור מע"מ בגובה של כ 19%.

    במלים אחרות: הגדלת שעור מע"מ באחוז אחד יכולה לתת הכנסה גבוהה יותר מאשר כל
    תרגילי המס האישי ובצורה הפשוטה והפרוגרסיבית ביותר.

    אכן יש טוענים שהמע"מ הוא מס רגרסיבי – אך להערכתי אין לדבר אחיזה במציאות.

    מע"מ מוטל על ההוצאה נטו של המשתמש הסופי ללא אפשרות קיזוז ולכן ככל שההוצאה גבוהה יותר
    חלק המס גבוה יותר. היות ורוב האוכלוסיה מוציאה בד"כ [למעט חסכון בשעור זה או אחר] את כל הכנסתה
    הרי ברור שככל שההכנסה גבוהה יותר כך סכום המס המשולם גבוה יותר.

    ועל כן השכבות המבוססות יותר ישלמו יותר מס על הצריכה בהתאם לסוג הרכישה [דירות פאר, מכוניות ויכטות,
    ריהוט וציוד חשמלי מפואר וכיו"ב – וכן, גם ארוחות במסעדות יוקרה….]

    בכדי שלא לפגוע בשכבות החלשות יותר, קל מאד לקבוע שעורי מס שונים – כך שלא תהיה פגיעה בהן.
    למשל קביעת שעור מס נמוך יותר על דיור עד רמה מסוימת, או על מצרכי מזון וכדומה….

    ומצד שני הורדת המס בצורה דרסטית לרמות הכנסה עד 10,000 ₪, רווח מדרגות המס, והטלת מס
    גבוה יותר בהכנסות העולות על 50,000 ש\"ח בדירוג של 1% נוסף לכל 10,000 ₪ עד למס של 60%.
    ובאותה הזדמנות להפסיק להתייחס לבטוח הלאומי כאל מס הכנסה ב'..

    בעידן המחשב אין כל בעיה בדירוג שונה מהנוכחי המקפיץ את מדרגות המס מרמה אחת לזו שמעליה.

    אולם, מה יעשו אז "נערי האוצר" ? כיצד יתרצו את כל התרגילים וחוקי ההסדרים למיניהם?

    ובכלל, אין דבר פשוט יותר מאשר להעלות או להוריד את שעור המע"מ – לעומת כל תרגילי המיסוי על
    ההכנסות…

    ובאותה הזדמנות: אם היו מחייבים דווח על הכנסות כל התושבים במדינה, ובמקביל מאשרים נכוי
    הוצאות מסוימות – הרי שהיה נוצר ביקוש לתשלום כנגד קבלות וממילא יותר הכנסות היו מדווחת – שלא
    לדבר על המע"מ המתווסף להכנסות אלה…

    אולם, אנשי האוצר יודעים היטב למה אינם מעונינים בכך – למרות הסכמת רואי החשבון שיש בזה צורך…
    [ולא, אין צורך ממשי ברואה חשבון למילוי דו"ח פשוט].

    אולם כרגיל, חלומות באספמיה…

  3. צעיר. דווקא בגלל שיא נתונה למניפולציות ולפרשנויות יצירתיות, ידע בסיסי ימנע את רוב המניפולציות הללו. כמובן שצריך לזכור שסטטיסטיקות לא עומדות בפני עצמן וצריך להבין מי אסף את הנתונים ובאלו שיטות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s