על מסים שלא מצטלמים בצבעים

כמה מפרטי תקציב 2010-2009 חמקו כמעט לגמרי מתשומת לבו של הציבור. אחד מהם הוא השינוי במס הבריאות שעליו דווח באמצעי התקשורת (ראה דה-מארקר מה-3 ליולי). על פי מה שתוכנן מי שמשתכר עד 2,775 שקל לחודש, ומשלם היום 3.1% משכרו לביטוח הבריאות, היה אמור לשלם מעתה והלאה 90 שקל לחודש. משמע, מי ששכרו מגיע ל-1,000 שקל לחודש ושילם עד כה 31 שקל לחודש, היה נדרש לשלם 90 שקל לחודש. ואם במשק הבית שני עובדים בשכר הזה, תוספת ההוצאה שהייתה מוטלת עליהם היא 118 שקל לחודש.

זו הכבדה ניכרת על תקציב משקי בית כאלה – בעיקר קשישים ובעלי מוגבלויות שונות. היא קשה יותר מתוספת ההוצאה הנובעת מהטלת מע"מ על ירקות ופירות, שעלותה במשקי בית עניים מוערכת בכ-40 עד 50 שקל לחודש. במיוחד, שתשלום מס הבריאות הוא הוצאה לגמרי קשיחה שאי אפשר לחמוק ממנה, ואת תוספת ההוצאה על ירקות ופירות ניתן לצמצם בעזרת אלתורים שונים. למרות זאת הטלת המע"מ על ירקות ופירות מילאה כותרות ענק עד שבוטלה, ואת מס הבריאות בקושי הזכירו. גם לאחר שמס הבריאות הוצא אתמול מחוק ההסדרים על פי דרישת יו"ר וועדת הכספים, משה גפני, העניין דווח בעיתונות באותיות קטנות ובעמודים הפנימיים.

ייתכן שהשתיקה בנושא מס הבריאות נובעת מהסתרתו במסמכי האוצר. אני, לפחות, בזבזתי שעתיים בניסיון כושל למצוא אותו. גם אם מישהו מצליח לאתרו, לא בקלות  ינתח את השלכותיו. לשם כך זקוקים לנתונים מפורטים על התפלגות השכר שמתחת ל-2,775 שקל, וליידע איך לחשב מתוכם את מספר האנשים שבהם התוספת הזו תפגע.

הסיפור הזה ממחיש עד כמה הפרטים הם חשובים, אך איש אינו עוסק בהם. לעתים מתקבל הרושם שכל פרשת מע"מ הירקות והפירות היא סוג של עז שהוכנסה לתקציב כדי למשוך אליה את תשומת הלב, כך שהחלטות חשובות אחרות יחמקו ללא כל התייחסות. ולא שהטלת המע"מ שנגנזה היא צודקת או נכונה מבחינה מקצועית, אך מעשים ומחדלים רבים בתקציב 2010-2009 ומסביבו אינם פחות בעייתיים ממנה.

דוגמא טובה להחלטות לא-פשוטות שעברו כאילו הן מובנות מאליהן מתקבלת מהרפורמה שעוכבה במס ההכנסה על יחידים ובמס על רווחיהן הלא-מחולקים של החברות. בעקבות ביטול מע"מ הירקות והפירות דחו באוצר את הפחתת מס החברות מ-26% ל-25% מהימים הקרובים ל-2010. הפחתת שיעור מס ההכנסה המרבי שתוכננה ל-1 בינואר 2010, תצומצם עכשיו באחוז אחד ותוגבל למדרגה שבין 46% ל-45%. ברור לגמרי שההחלטה שהתקבלה לבסוף עדיפה על הקפצת מע"מ ירקות ופירות. אך יש הרבה מה לומר על חלוקת מס ההכנסה האישי המרבי בין דרגות ההכנסה השונות ועל מס החברות בישראל.

מס ההכנסה המרבי בישראל, בשיעור 46%, מוטל היום על הכנסות שמעל ל-38 אלף שקל בחודש. זוהי הכנסתם של שכירי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים אחרים שעובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. חלקם הגדול הם אנשים צעירים, הורים לילדים קטנים, שהעבדות בה הם שרויים משיתה עליהם הוצאה לא זניחה. ולכן ברמת השכר של כ-50 אלף שקל לחודש ואולי קצת יותר שיעור המס המרבי הנוכחי נראה סביר. אך לא ברור מדוע איש אינו בודק את פוטנציאל הגבייה הנוספת בהכנסות גבוהות יותר.

על פי נתוני מנהל הכנסות המדינה לשנת 2007, הכנסתו החודשית הממוצעת של המאיון העליון היא יותר מ-100 אלף שקלים לחודש. כלומר, ישנם עובדים רבים בעלי הכנסה חודשית של מאות אלפי שקלים. חלקו של המאיון העליון בסך הכנסת הברוטו במשק הוא כ-12%. יש, אם כן, במאיון העליון פוטנציאל גבייה של כמה מיליארדים, אם מקבלים את ההשקפה שאדם המשתכר מאות אלפי שקל לחודש יכול לשלם 60%, 70% ויותר מס שולי מרבי. וכזכור, בקצה הסקאלה נמצאים אלה ששכרם נספר במיליונים לחודש.

פוטנציאל המאיון העליון עוד מתגמד לעומת המרחב שנפתח במס החברות. על פי הערכת האוצר, כל אחוז של מס חברות צפוי להניב 750 מיליון שקל ב-2009. במרבו, בשנת 1984, הגיע המס על רווחי החברות ל-61%. היום הוא עומד על 26% והתוואי להמשך הורדתו כבר סומן. זאת למרות שאין כל עדות שהפחתה זו והדומות לה בעולם המתועש תרמו לצמיחה, להגברת ההשקעות בהון יצרני, או להרחבת התעסוקה. מאידך, ניתן לתהות על הקשר בין אותה הפחתה, וסכומי העתק שהיא הותירה בידי החברות, להתנפחות הבועות הפיננסיות למיניהן.

על כל אלה לא מדברים – על חלוקה סבירה יותר של מס ההכנסה במאיון העליון, על העלאה מחדש או לפחות אי-הורדה של מס החברות. וכל אלה, משקלם מבחינת גביית המסים והפעילות הממריצה שהיא מאפשרת לממשלה, גדול פי כמה מאשר אותו מע"מ שירקותיו ופירותיו מצטלמים בטלוויזיה בצבעים מרהיבים.

* גרסה קודמת של המאמר פורסמה בעבודה שחורה.

16 מחשבות על “על מסים שלא מצטלמים בצבעים

  1. השקר בדבר היותנו במשבר ולכן חייבים לגייס הכנסות נוספות למדינה, דרך פגיעה בשכבות החלשות, חייב להיחשף ולהגיע לתודעה הציבורית.
    את הכסף שדרוש לטובת היציאה מהמשבר ופיתוח מקומות תעסוקה שיחזירו את ההשקעה דרך מס ההכנסה של העובדים החדשים ודרך רווחיהם-הם, ניתן לגייס ממיסוי העשירים, מהדפסת כסף ומהגדלת גירעון.

    האם כתבייך מגיעים לעיניהם של פוליטיקאים?

  2. תודה על התגובה.

    אני לא יודעת אם כתבי מגיעים לידי פוליטיקאים, וגם אם כן יש לי ספק מה זה יכול לעזור.

  3. אם אני לא טועה, ת'אצ'ר נפלה בסוף בגלל נסיונה לכפות מס גולגלת על האוכלוסיה. נתניהו ושות' כנראה יודעים קצת היסטוריה.

    מדהים איך שהרטוריקה הניאו-ליברלית, שעיקרה הפחתת המעמסה של המדינה על האזרח, מגיעה בסופו של דבר לחוקי מיסוי דרקוניים מהסוג הזה.

  4. הימין הכלכלי (אני לא מסכים איתו ברוב הסוגיות) טוען שמס חברות גבוהה מדי מבריח משקיעים וגורמים להפסדים למפעלים קיימים. מה דעתך על טענה זו? ומהו מס החברות הרצוי בעיניך?

  5. המממ כתב מסמך מאיר עיניים בנושא הטלת תשלום חודשי קבוע כחלק ממס ביטוח הבריאות והוא הוגש לפני כשבועיים וחצי לועדת הכספים. מעניין מי טרח בכלל לקרוא אותו. כלולים בו גם החישובים הכספיים של עלותו ובדיקה של יתרונותיו וחסרונותיו. התשובה של משרד הבריאות לשאלות מחלקת המחקר כפי שהיא מצוטטת במסמך היא לא פחות ממקסימה – "כיום, בתשובה על שאלתנו בעניין השינוי המוצע, הסתפק משרד הבריאות בתגובה זו: "ההצעה בנושא התשלום המיוחד משקפת יוזמה של משרד האוצר, ואת השאלות ביחס לתרומתה האפשרית לנושא התחרות יש להפנות אליו".
    את המסמך המלא אפשר למצוא באתר המממ. הוא מופיע ככקובץ וורד פשוט לקריאה, כמו כל המסמכים שלהם.

  6. קודם כל תודה.

    סטודנט,

    יש עוד גורמים שמבריחים משקיעים בעידן הגלובליזציה.בסך הכל הם עושים מה שטוב להם, וברגע שבאירלנד החל השכר לעלות אז למרות כל ההטבות הם כבר מתקפלים משם בכיוון למזרח אירופה. אני בהחלט בעד הטבות שמקבעות משקיעים לכאן כמו תמיכה בהשקעות הון. שחרורם המופרז ממסים עד כמה שניתן להתרשם תורם יותר לניפוח בועות בורסה מאשר להשקעות. אין לי או למישהו אחר נוסחת קסם לגובה מס החברות. פשוט מנסים קצת להעלות ורואים מה קורה.

    ניב,

    לא ראיתי את המסמך שכתבו בכנסת. אתחיל לעקוב אחר האתר שלהם כי כנראה שהם עשו עבודה טובה ששכנעה את וועדת הכספים להגיד לא למס הבריאות.

  7. אני מנסה לחשוב על מישהו שמרוויח מאתיים אלף שקל חודש ונשאר עם 60 אלף שקל. זו תהיה מכה פסיכולוגית נוראה. לכן, לא ניתן לבצע את זה באופן פשוט. לדעתי צריכה להיות משכורת מקסימום עם מס של 45 אחוז, ופשוט לא תהיה משכורת גבוהה ממנה.

    למשל, אפשר שהמשכורת הזו תהיה מאה אלף שקל ולכן משכורת הנטו הגבוהה ביותר לאדם אחד תהיה 45 אלף שקל לחודש. אותו אדם יכול להרוויח יותר כסף, אבל זה לא יחשב לתוספת שכר הברוטו. יהיה בשכר מרכיב שנקרא תרומה למדינה, והוא יעמוד על מעט מאוד אחוזים עד לאנשים שמרוויחים מאה אלף שקל חודש. החל ממאה אלף שקל לחודש, יוכל כל אדם לבחור תמהיל של מטרות שתציע לו הממשלה, שלהן הוא רוצה לתרום את רווחיו.

    כך לדוגמה, אדם שמרוויח 120 אלף שקל לחודש, יקבל 55 אלף מזה בנטו, ועוד 45 אלף ילכו ישירות לקופת המדינה מבלי שיוכל להחליט לאן. 20 אלף נוספים גם ילכו לקופת המדינה, אבל האדם יוכל להחליט לאיזו מטרה ישירה, מתוך מבחר מטרות שתציע הממשלה כל שנה. כך, לאנשים שמרוויחים הרבה כסף תהיה הפריביליגיה להשקיע ישירות במשהו שהם מאמינים בו, נגיד, תשתיות בכפרים ערביים, או, ישמרנו האל, התנחלויות משוקצות.

    הצגתי זאת כפריביליגיית עשירים רק לשם המחשה. אפשר לקבוע מדרגות תרומה-ישירה שכזו. כך, אדם שמרוויח 10 אלף שקלים, יתרום 2900 שקל לקופת המדינה כמס, ועוד 100 שקל למטרות שיבחר.

    הרעיון הוא שעדיין תהיה מוטיבציה להרוויח הרבה, כי רווח גדול יאפשר השפעה גדולה על החברה. יהיה פחות כעס על המדינה שלוקחת ממך את כל הכסף ונותנת לחרדים\שמאלנים\מתנחלים וכדומה.

  8. אסף,
    תודה,שמחתי לקרוא.

    יוסי,

    אני לא מתווכחת עם הרעיון שהעלית. את בעיית התגמול המטורף למנהלים אםשר לפתור בדרכים שונות, שעיקרן שכר מקסימום או מס שולי גבוה. שתי הדרכים כבר נוסו במהלך ההסטוריה, לכל אחת מהן מעלות וחסרונות משלה. אגב, מס שולי של 70% אינו אומר שאדם שמרוויח 200 אלף נשאר עם 60 אלף ביד. זה מס שולי שלא חל על כל השכר אלא על שכר ממדרגה מסויימת ומעלה. ועוד הערה, היה כאן וברחבי העולם המתועש מס שולי מרבי של 85% בעבר כששכר המנהלים היה הרבה יותר צנוע, וחיו עם זה.

  9. מע"מ – הפתרון האולטימטיבי

    למרות כל הדיונים המלומדים בעד או נגד המע"מ, נראה שהמס הצודק ביותר
    הוא המע"מ – בתנאי שהוא מוטל בצורה הגיונית.

    בהוצאות משפחה בעשירונים המוציאים [ללא קשר להכנסתם] נאמר,
    10,000-12,000 ₪ לחודש, חלק די ניכר אינו כולל מע"מ, כגון שכ"ד, משכנתא,
    ארנונה, ירקות ופירות וכיו"ב.
    בקיזוז הוצאות אלה, בהנחה שמדובר בהוצאה חודשית של כ 7000-8000 ₪ [כולל המע"מ]
    הרי שהגדלת המע"מ באחוז שלם תגדיל את ההוצאה בכ 70-60 ₪ לחודש.
    כך שמשפחות שמוציאות [ויש להניח שגם משתכרות] סכומים גבוהים מאלה,
    ישלמו אכן יותר – אך ייהנו מרווח מדרגות המס.

    ככל שההכנסה גדלה, חלק המוצרים והשרותים הכוללים מע"מ הולך וגדל,
    כך שהגדלת המס תגדיל את ההוצאה לאלה שיכולים לשאת בה וותגדיל את
    הכנסות המדינה ממסים בצורה משמעותית.

    מה שצריך לעשות הוא לרווח את מדרגות המס מהכנסה של מעל 5,000 ₪
    במס של 5% הגדל ב 5% לכל 5,000 ₪ הכנסה חודשית עד לתקרה של
    50% בהכנסות העולות על 50,000 ₪.

    אין כל הגיון בקפיצות הגדולות במדרגות המס – המעוותות כל שיקול הגיוני
    להגדלת משכורת אצל המעמד הבינוני שבאמת עובד- בשעורי מס שולי גבוהים.
    אין כל סבה שבהכנסות גבוהות במיוחד המס לא יהיה גבוה הרבה יותר.

    כאן לא מדובר בכלל ברצון לעבוד – כי מי שעובד זה המעמד הבינוני – ובכלל
    בהכנסות שמעל ל50,000 ₪ לא מדובר בתיגמול בגין כישורים אלא, ברוב
    המקרים, בהכנסה שמקורה העקרי הוא הון ו/או קשרים.

    ואסור לאפשר להגדיל את המס על הבטוח הלאומי – שמזמן כבר אינו בטוח אלא
    מס – לרמות אבסורדיות, כפי שכבר ניסו בעבר וחזרו בהם…

    מעבר לכך, סביר להניח שבהכנסות שמעל לסכום דלעיל, לא מדובר יותר בצריכה
    שוטפת חייבת מע"מ, אלא בהשקעות ובפרט בחו"ל – שלמדינה אין כל הנאה
    מכספים אלה [פרט אולי לאיבודם]…

    ובכלל יש ליצור שלושה סוגי מע"מ [וכיום אין כל בעיה טכנית בכך] למוצרי מזון,
    מוצרים ושרותים לבית, ומוצרים שעלותם מעל מאה אלף ₪, פרט לדירות מגורים שעד
    לשווי של מליון ₪.

    ממילא כל הסועדים מחוץ לביתם או בשרותי קייטרינג משלמים את המע"מ המלא
    – כך שאין חשש להקטין את המע"מ מהחשש שהעשירים ייהנו מהקטנת המע"מ על מזון….
    [כן, גם אם יקנו קויאר לשימוש עצמי שייערב להם]…

    והדבר החשוב ביותר הוא חובת דווח כללי – ואפשרות נכוי הוצאות שונות כאחזקת הבית
    והוצאות רפואיות…. נראה מי יוותר אז על החשבונית?

    האוצר מעולם לא נתן סבה אמתית להתנגדות לכך – אבל יודעי דבר – בפרט רואי החשבון
    ויועצי המס יודעים מדוע….

    וכרגיל, יבוא לציון גואל….

  10. יהיו כאלה שיסכימו ויהיו גם רבים שיחלקו על מה שאתה אומר. בפוסט למעלה לא התחלתי אפילו את הדיון הגדול הזה שתמיד יש בו צדדים לכאן ולכאן. ניסיתי בעיקר לתאר את אופן הדיון בתקציב הנוכחי וכמעט תמיד. אין בו אפילו שמץ של מידע בסיסי סביר.

  11. דווקא שיעור הצריכה מתוך ההכנסה יורד ככל שעולים ברמת ההכנסה. כך שמס ערך מוסף, כמו רוב המסים העקיפים, הוא בעיקרו רגרסיבי.

    בנוגע לדיון בנושא מיסוי, כדאי להזכיר שבישראל רמות המיסוי הן מהנמוכות יחסית למדינות OECD, וגם מהפחות שוויוניות. מידע רב על כך נמצא במצגת של מכון אדווה:
    http://www.adva.org/pages.asp?lang=he&navigate=5

  12. ברור שהצריכה השוטפת נטו יורדת עם הגידול בהכנסה. הבעיה אינה בזה בכלל. כי הרי
    לצריכה השוטפת למחיה, בילויים, רכישה של מוצרים שונים וכיו"ב יש גבול עליון – גם אם אוכלים ושובעים
    ללא קץ….
    ומאחר וכל ההוצאה לצריכה מחויבת במע"מ, ממילא ככל שההוצאה גבוהה יותר – כך גם חלק
    המע"מ – שאינו ניתן לקיזוז ע"י הצרכן הסופי.

    ולפיכך, מאחר ובהכנסות של כ 40,000 ₪ לחודש המס האפקטיבי [כולל בטוח לאומי] הולך וקטן – יחסית
    להכנסות שמתחת לגבול זה – סביר להניח שהסכום לאחר מס אינו מיועד לצריכה מקומית שוטפת אלא בעקר
    להשקעה או לבילויים אלה או אחרים – ולאו דוקא בארץ….

    אם רוצים לעודד צריכה מקומית יש לרווח את מדרגות המס לאוכלוסיה ובפרט למעמד הבינוני שהוא הוא
    העובד האמיתי במדינה ולהעלות את המס השולי!

    מכוניות, ריהוט ודירות פאר – אינן נחלתו של המעמד הבינוני….

  13. אני לא יודע על מה זה מתבסס.
    דיברתי במפורש על שיעור הצריכה מסך ההכנסה, כלומר מי שמרוויח 1,000 ש"ח יוציא (נגיד) 700 ש"ח לצריכה ויחסוך את היתר, בזמן שמי שמרוויח 10,000 ש"ח יוציא 3000.

    מסכים שצריך למסות מוצרים ראוותניים כמו יאכטות או דברים מהסוג הזה, אבל עיקר הבעיה בישראל היא שחלק ענקי מהשכירים (כמעט חצי אם זכרוני אינו מטעה) לא מגיעים למדרגת המס, או משלמים מעט מאוד מיסים בגלל הכנסה נמוכה, כך שיוצא שמי שמשלם את רוב המיסים הם באמת העשירונים העליונים. צריך לשפר בצורה דראסטית את מצב שוק העבודה, ולהכניס יותר אפשרויות התאגדות ולהעלות את שכר המינימום. באופן מוזר, דווקא הממשלה הנוכחית עושה צעדים בכיוון, במסגרת עסקת החבילה עם ההסתדרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s