בשבוע שעבר, בביקורי בסופר השכונתי, חיפשתי צמר פלדה ולא מצאתי. נברתי במדף, הזזתי את השורה הקדמית כי את הצמר פלדה תמיד שמים מאחור – אתם יודעים מה קורה עם מוצר של יצרן קטן ונידח שאין לו דיבור עם הנהלת רשת המרכולים – ולא מצאתי.
ניגשתי אל הקופה הראשית :
-סליחה, חסר צמר פלדה במדף. אולי תרשמי?
-א-ין צמר פלדה, ירתה לעברי הקוזאקית החסונה שתמיד יושבת שם.
-א-ין.
שאני אבין. א-ין.
השבוע, שוב הלכתי אל אותו מדף הזזתי את השורה הקדמית ולא מצאתי. ניגשתי לקופה הראשית:
-סליחה, חסר צמר פלדה במדף.
-אנחנו יודעות, חסר כבר כמה זמן ענו לי שתי הבחורות שישבו שם.
-מה זה חסר? מה זה אין? התפרצתי. אין במדינה? מחסור עולמי בצמר פלדה?
הבחורות שתקו, ומהצד נשמע פתאום קולו של מסדר המדפים הערבי מהכפר השכן:
-יש צמר פלדה במדף, בואי אני אראה לך.
ניגשנו למדף, המומחה הזיז במקצועיות את השורה הקדמית, ואין צמר פלדה.
-טוב, אני אביא מהמחסן, יש הרבה, הוא אמר.
המשכתי את סיבוב הקניות, ולאחר מספר דקות קראו ברמקול: הקונה שמחפשת צמר פלדה לקופה הראשית.
ניגשתי לקופה הראשית, מסדר המדפים עמד שם עם קרטון גדול מלא חבילות צמר פלדה. התעצבנתי וצעקתי אל הבחורות:
-מה זה הסיפור הזה. אני כבר שבועיים מחפשת צמר פלדה ואומרים לי שאין. אתן רוצות שאני אתלונן בהנהלה?
השתיים הביטו בי במבוכה וחשקו שפתיים.
-זה בגלל ככה הוציאו אותה מהסניף, אמר פתאום מסדר המדפים שלא מכיר את כללי המשחק.
-הוציאו? לא הבנתי.
-כן, פיטרו את הסדרנית של המדף הזה, נידבו לי הבחורות סופסוף פרשנות.
קוראיי היקרים, סיפור כזה לא כותבים סתם ככה. זה סיפור שתובע שורה תחתונה. זה סיפור שלא יכול בלי מסר. אז הנה המסר הנוקב הראשון: ככה הוציאו אותה מהסניף. כן, יחסי העבודה הם מה שהיו, ועוד יותר גרוע. תחליטו עכשיו מה כל חוקי העבודה הנפלאים שנחקקים על ידי ח"כים חרוצים מועילים לעובדים אילמים מרוב פחד.
והנה המסר הבא: מר גורלם של היצרנים הקטנים. במשקנו הקטן שולטים ענקים מעטים בכל תחום. איך מרגיש יצרן שתמיד נדון לשבת בשורה האחורית?
והנה עוד מסר: מצב המשק כמצב הסופר שלי. תמיד מבולגן, עובדיו מתחלפים כל שני וחמישי, והבעת חוסר-אונים עולה על פניהם בתגובה לכל שאלה או בקשה. איך נראה לכם הסופר-המשק הזה – על סף צמיחה מדהימה? בעיצומה של פריחה חברתית?
קוראיי המסורים, תבחרו בעצמכם את שורת המחץ לסיום הסיפור הזה. אל תיכנסו ללחץ, כל שורה מתאימה. כל שורה היא פתיחה לסאגה הבאה.
עידן השוק החופשי 
אחד הדברים המרגיזים ביותר בעידן ה"כפר הגלובלי", הוא הפרטת כל מה שניתן
והשתלטות קונגלומרטים מכל גודל על חברות ועסקים קטנים יותר…
משום מה נראה כי פרט להעשרת מעטים מאד – וכי מה יעשו בכל ההון הנוסף שצברו,
יאכלו אותו? יקחו אותו איתם לישיבה של מעלה? – אין כל הגיון מעשי וחברתי
בדחיקת רגליהם של המפרנסים הקטנים יותר , מכל סוג, אל מצב של אובדן.
האם לא מוטב היה שעסקים קטנים המפרנסים את בעליהם ואולי עוד מספר קטן של
עובדים [בתנאי שיעשו זאת בכבוד] יקבלו עידוד להשארותם בחיים?
הם לא צריכים להתחרות באיש, אין להם צורך לייצא, אלא פשוט לספק שרותים
ומוצרים לקהל יעד מצומצם ואז גם בעית הפיטורים וחוסר התעסוקה תלך ותקטן.
כנראה שזו דרך העולם, אך מה בדיוק מונע מהחכ"ים החרוצים לגרום לכך שלא
תהיה השתלטות על עסקים קטנים – שאינם מוטי ייצוא? מה רע אפילו בעסקי
מתפרות לשווק מוצרי טקסטיל לשוק המקומי?
הגבל עסקי אינו חיב להיות דווקא בעסקי ענק – אפשר להחילו גם על עסקים קטנים
יותר….
ובא לציון גואל….
אהבתיאהבתי
אחד הדברים המרגיזים ביותר בעידן ה"כפר הגלובלי", הוא הפרטת כל מה שניתן
והשתלטות קונגלומרטים מכל גודל על חברות ועסקים קטנים יותר…
משום מה נראה כי פרט להעשרת מעטים מאד – וכי מה יעשו בכל ההון הנוסף שצברו,
יאכלו אותו? יקחו אותו איתם לישיבה של מעלה? – אין כל הגיון מעשי וחברתי
בדחיקת רגליהם של המפרנסים הקטנים יותר , מכל סוג, אל מצב של אובדן.
האם לא מוטב היה שעסקים קטנים המפרנסים את בעליהם ואולי עוד מספר קטן של
עובדים [בתנאי שיעשו זאת בכבוד] יקבלו עידוד להשארותם בחיים?
הם לא צריכים להתחרות באיש, אין להם צורך לייצא, אלא פשוט לספק שרותים
ומוצרים לקהל יעד מצומצם ואז גם בעית הפיטורים וחוסר התעסוקה תלך ותקטן.
כנראה שזו דרך העולם, אך מה בדיוק מונע מהחכ"ים החרוצים לגרום לכך שלא
תהיה השתלטות על עסקים קטנים – שאינם מוטי ייצוא? מה רע אפילו בעסקי
מתפרות לשווק מוצרי טקסטיל לשוק המקומי?
הגבל עסקי אינו חיב להיות דווקא בעסקי ענק – אפשר להחילו גם על עסקים קטנים
יותר….
ובא לציון גואל….
אהבתיאהבתי
לצערי, מול כל השכלתנות שאמורה לצוץ לי מסיפור כזה, שהוא ברירו חלק ממציאות חיינו, תחושת ההחמצה היא המשתלטת…
החמצה של אורח חיים אחר שהיה יכול להיות לנו, של גורל אחר
אהבתיאהבתי
את שאמר EDWARD ABBEY.
Growth, for the sake of growth, is the ideology of the cancer cell .
EDWARD ABBEY
אהבתיאהבתי
תודה על התגובות, כל אחד והסיום לסיפור שלו. עוד סיומים יתקבלו בברכה.
אהבתיאהבתי
את היחידה שקונה צמר פלדה?
אהבתיאהבתי
בכל פעם שאת הולכת לסופר ודורשת מהסופר שימכור בזול, וכאשר קמים חדשות לבקרים "רשתות חדשות" ש"שוחטות" את המחירים אין ברירה לסופר שלך אלא "לשחוט" את המחיר ובדרך ל"שחיטת" המחיר משהוא צריך לשם את המחיר…..ומי שמשלם היא מסדרת המדפים.
לכן, ראשית תאשימי את עצמך שאת לא מוכנה לשלם את מחיר מסדרת המדפים.
שנית, תהיי מוכנה לשלם קצת יותר על המוצרים שאת קונה כדי שכל שאר השרשרת שמייצרת את המוצר תוכל להרוויח שכר מכובד.
אבל, את הצרכן הישראלי מעניין רק המחיר והוא לא מוכן לשלם את המחיר של העסקת מסדרת המדפים וכאשר כל עיסוקו הוא ב"לא לצאת פרייר" ולשם יותר אז מי שסופג את ההתנהגות האלו הם העובדים הפשוטים.
אהבתיאהבתי
עומרון,
נא לחזור ןלקרוא את החומר בעיון. העובד הביא ארגז, אני לא היחידה שקונה.
מאיר,
לא שואלים אותי. אילו היו שואלים אני מעדיפה לשלם קצת יותר, לקבל שירות של עובדים מרוצים, ולחיות עם אנשים מרוצים.
אהבתיאהבתי
תודה על מאמר מדויק ושנון כרגיל. הכתיבה שלה חדה לפחות כמו צמר פלדה.
אהבתיאהבתי
כחלק מההתייעלות הכללית במשק ובמסגרת חוק ההסדרים סידרו את המסדרת
אהבתיאהבתי
אם היית אומרת שהעיפו את הספק האהוב עלייך כנגד ספק גדול וידוע לטענה שלך היה ביסוס. אבל יכול להיות שהיצרן מייצר מוצרים גרועים. יכול להיות שאין לו בקרת איכות, יכול להיות אלף דברים. זו את שרואה כאן את הקפיטליזם הדורסני. ממה שתיארת אין כל ביסוס לטענה זו.
אבל לכי על זה.
אהבתיאהבתי
ד, לקסי,
שמחה לפגוש אתכם כאן תמיד. לקסי, המשפט שלך הוא בהחלט סיום טוב למאמר, ונשמע כמו הסבר תיאורטי משכנע למה שקרה.
עומרון,
אמרתי שכל הסיומים אפשריים.
אהבתיאהבתי
טוב, אולי לא ממש את אבל נעשיהם של כלל הציבור ברודפם אחר מחירים זולים ככל האפשר ובקידושם את העקרון "לא לצאת פרייר" הם שיוצרים את המגמות בשוק. זה בדיוק הכשלון של המפלגות so called סוציאליסטיות כמו מר"צ שלא מחנכות את הציבור ומסבירות לו את התוצאות של ההתנהגות הזו.
פעם, היתה ערבות הדדית כיום אין הדדיות ובטח שאין ערבות.
אהבתיאהבתי
ובטעות רשמתי את שמה בשם הכותב, אופססס.
אהבתיאהבתי
מביעה את תמיכתי ברעיון.
אהבתיאהבתי
התעצבנתי וצעקתי אל הבחורות:
-מה זה הסיפור הזה. אני כבר שבועיים מחפשת צמר פלדה ואומרים לי שאין. אתן רוצות שאני אתלונן בהנהלה?
אני באופן אישי משתדלת שלא להתפרק על אנשים ובעיקר נשים קשות יום, יש להן מספיק צרות גם בלעדי
הפוסט כמובן מעניין מאוד
אהבתיאהבתי
גם אני באופן אישי משתדלת שלא להתפרק על אנשים קשי יום, ובכל זאת קרה. אילו הייתי מרגישה נפלא עם זה לא הייתי כותבת על זה.
אהבתיאהבתי