הישראליזציה של סטנלי פישר

 
מאבקו של סטנלי פישר בהנהלת בנק הפועלים, ומלחמתו לביצור סמכויותיו של בנק ישראל, הוצגו על ידי התקשורת בדרכה הרגילה. פישר, כך נכתב במרבית המאמרים, הפך סופסוף להיות ישראלי. פישר סופסוף מבין מה זה כוח.
 
הצגת הדברים הזו עושה עוול לנגיד בנק ישראל. פישר לא החל את דרכו כאן כתינוק פוליטי. הוא הוזמן לישראל לאחר מילוי תפקידי צמרת באקדמיה האמריקנית, בקרן המטבע הבינלאומית ובמגזר הפיננסים העולמי. פישר גם לא הפך לישראלי בסגנון התבטאותו, והוא שומר על נימוס ואיפוק. מה שקרה, יותר עמוק מזה: פישר, כך נראה, קלט במלוא חושיו את המשק הישראלי.
 
ראיון בדה-מארקר מה-11.6.09 ממחיש את המהפך שפישר עבר. באותו ראיון הוא מצטט מאמר שהתפרסם ב-Journal of Economic Literature מספטמבר 2005 , וזו תמצית הדברים: "למעט בארה"ב ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה….המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות". בתשובה לשאלה: "אתה רוצה לומר לנו שככה אתה רואה את מדינת ישראל"? פישר עונה: "זה מאמר שמתאר מדינות קטנות".
 
מאבקו של פישר בבנק הפועלים מואר כאן באור שונה מזה שבמדורי הכלכלה/רכילות בתקשורת. את סיבת הדחתו של היו"ר, דני דנקנר, פישר עדיין שומר לעצמו. אבל מבין השורות ניתן לקלוט שפישר מבין לאחרונה באופן חד את משמעות שליטתם של שלושה בנקים במגזר פיננסי של מדינה. פתרונו של פישר לעניין זה הוא אישי: החלפת יו"ר בנק הפועלים. בראיון בדה-מארקר לא נדונה האפשרות השנייה: הגברת הרגולציה על ענף הבנקאות, דהינו, הגברת התחיקה, הפיקוח והבקרה בכל התחומים הבנקאיים.
 
התעניינותו של סטנלי פישר בעוד זווית של המשק הקטן תתעורר בקרוב – אם עוד לא התעוררה עד כה. מאז סוף אפריל השנה, נכשלים מאמצי בנק ישראל לפחת את השקל לעומת הדולר. מהלך ניהול שער החליפין על ידי הבנק החל במארס 2008. הוא בא לאחר ייסוף מתמשך בשער המטבע שהסב נזקים למגזר היצרני. רכישת המט"ח החלה בהיקף קטן, והורחבה להיקף יומי של 100 מיליון דולר ביולי 2008. ההתערבות צלחה במשך מספר חודשים, והניבה פיחות של 32% בשער החליפין של השקל לעומת הדולר מנקודת השפל ביולי 2008 לנקודת השיא באפריל 2009. מסוף אפריל השנה שוב השקל מתחזק לעומת הדולר.
 
כדי להבין איך הדברים מתקשרים למשק קטן ורגולציה הבה ונראה מה בנק ישראל עושה בעניין שער החליפין. כניסתו לשוק המטבע הפכה את בנק ישראל לסוחר-על. סכום של 100 דולר ליום אינו זניח בשוק זה, ובמיוחד כשהזרמתו אינה אקראית, והיא מלווה בהצהרת כוונתו של בנק ישראל להגדיל את יתרותיו עד ל-44 מיליארד דולר. כלומר, הצהרה על המשך רכישת דולרים יומית גדולה, בקצב ידוע מראש, ולמשך זמן קצוב.
 
שוק המטבע, השוק שבו נקבע שער החליפין של ישראל, מתנהל על פניו כדוכן עגבניות במחנה יהודה. מצדו האחד, רוכשי מטבע זר (דהינו, מוכרי שקלים), ומצדו השני, מוכרי מטבע זר (דהינו, רוכשי שקלים). ההזרמות לשוק זה נעשות על ידי הציבור הרחב וסוכניו (חלפנים), אך גם על ידי גופים כלכליים מתוחכמים ומהמרי מטבע מחושבים שמחליטים על המועד הנכון לקניית ומכירת מטבע זר. הצהרת בנק ישראל סיפקה (ולא בלי כוונה) מידע יקר מפז לאותם מתוחכמים ומהמרים. הם יכלו בעזרתה לצפות את כיוון השוק ולנצל אותו למשחקיהם – כגון רכישת דולרים בתעריף נמוך יום אחד, ומכירתם בהפרש של מספר אחוזים כמה ימים לאחר מכן.
 
אותם מהמרים גם שמו את לבם למגבלתו המוצהרת של בנק ישראל: הגדלת יתרות מטבע החוץ שברשותו עד להיקף של 44 מיליארד דולר. קו ה-44 מיליארד נחצה במארס 2009. ולכן אין זה פלא שבסוף אפריל החלה מכירת מטבע זר. אותם מתוחכמים ומהמרים מן הסתם אומרים לעצמם, תם עידן קניית הדולרים של בנק ישראל. גם אם הערכתנו אינה נכונה לרגע זה – והבנק ימשיך לקנות – די ששחקני השוק האחרים חושבים כמונו. ובפרט, שעל פי כל היגיון מקרו-כלכלי, אין הבנק יכול לקנות דולרים לאין סוף. התערבותו חייבת להיגמר מתי שהוא. לכן מכאן והלאה, מי שיהמר על מכירת מט"ח ועל התחזקות השקל הוא שיעשה את המכה. וזה אכן מה שקורה.
 
איך כל זה מתקשר למשק קטן ורגולציה? הנה, במשק קטן, שנקרא לו ישראל, היקף הסחר היומי במט"ח גם הוא אינו גדול ועומד על 2.5-2 מיליארד דולר ליום. באותו משק קטן שולטים שלושה בנקים גדולים, כעשרים משפחות גדולות, ועוד כמה חברות גדולות. אותם גדולים, מן הסתם מחזיקים בידם מספיק מזומן שמאפשר להם לנווט כרצונם את שוק המטבע. ואם הכסף לא בידם, הם יכולים לפנות לבנקים ולקבל אשראי למטרה זו.
 
לא רק היקף השוק, גם מבנהו מקל על תמרון שער החליפין. הסחר בין השקל למטבעות הזרים מתנהל כמעט כולו בתוך גבולות ישראל בשלושת חדרי העסקות של הבנקים הגדולים. זאת, שלא כמו הדולר או המטבעות הבינלאומיים החשובים הנסחרים באלפי חדרי עסקות על פני תבל. ריכוזו של המסחר בזירות מעטות מאפשר לכל המעוניין לקלוט את המידע הנוגע אליו ולשחק בו. כך, מהמרי המטבע יכולים להזרים סכומי כסף גדולים ברגעים הקריטיים, ולהוביל את השוק. כך הם גם גורפים את רווחיהם כשהם מהמרים מראש על מגמה ודואגים במעשיהם שהיא תתממש.
 
הימורי המטבע הינם חוקיים בכל העולם המתועש מאז ראשית שנות ה-70. אלא שמצבה של ישראל בעניין זה שונה באופן מהותי מזה של מדינות גדולות בעלות מטבע חזק. ניתן לנחש שזה אחד הנושאים הנוגעים למהותו של משק קטן שפישר הפנים טו
ב יותר בחודשים האחרונים. ניתן רק לקוות שמסקנותיו לא יצטמצמו לממד האישי  – עוד החלפת יו"ר – אלא יתרחבו להחלפת השיטה.
 
במשך שנים רבות, ובעיקר בין סוף שנות ה-80 לסוף שנות ה-90, התנהל בישראל מהלך נרחב של הסרת הפיקוח על תנועות הכספים לתוך המדינה וממנה החוצה, ובניית שוק לסחר המטבע. השוק שנבנה הוגבל זמן רב על ידי הממשלה (רצועת הניוד האופקית והאלכסון) ורק בסוף התקופה שוחרר לגמרי. את כל הפרטים הרבים שכרוכים במהלך צריכים לבדוק עכשיו. מי מזרים סכומי כסף גדולים לשוק המטבע? מתי? מה מקור כספיו? האם הם כרוכים בתנועת הון מיידית או נשאבים ממאגר שקלי או מאשראי?  ידיעת כל אלה תאפשר לשחרר את בנק ישראל מתפקיד הסוחר ולהחזירו לייעודו האמיתי – יוזם חקיקה ומסדיר שווקים.
 
ההבנה הטובה יותר של השוק צריכה להוביל לדיון פומבי רחב על שיטת קביעת שער החליפין בישראל. כיום, השיטה נקבעת למעשה על ידי בנק ישראל, למרות שהמנדט שלו הוא בעצם טכני – פיקוח על השוק. אבל בנק ישראל נכנס לחלל שנוצר בהיעדר התעניינות מצד כל גוף שלטוני אחר. את המחדל הזה צריכים לתקן. התנהלותו של שוק המטבע משפיע על כל תחומי הכלכלה. ולכן קביעת עקרונות פעולתו נושאת אתה משמעות פוליטית, והיא צריכה להיעשות על ידי הממשלה והכנסת לאחר דיון ציבורי נרחב.
 
* תיאור וניתוח שוק המטבע בישראל מצוי בשלושת הפרקים הבאים בספרי 'ברוכים הבאים לשוק החופשי': הכי חופשי שוק המטבע, שעמום רצוי ולא רצוי, החייאת הדיון הדמוקרטי.

9 מחשבות על “הישראליזציה של סטנלי פישר

  1. שהוא כה תמך בה במשך שנים.שיטה זו בהכרח מביאה לצימצום מס' השחקנים הפיננסים הנמצאים בשוק.ראי כמה שחקנים פיננסים נשארו בשוק הפיננסי של ארה"ב מאז פרוץ המשבר בשנה שעברה.

    על פישר והשקפתו הכלכלית,כאן:

    http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=2723410&itemno=914293&cont=2

    http://www.notes.co.il/tamar/43408.asp

    בתגובה מס' 15 ,אזרח.

    ו…גב' בן יוסף,צדקת כשכתבת ש…

    סטנלי פישר, הצחקת (פעמיים) את הספקולנטים.

  2. מסכימה עם הערכתך שיהיה קשה לשנות את השיטה, ובמיוחד שהיא מתגמלת את מפעיליה (למשל,הבנקים בעלי חדרי העסקות במט"ח).אבל נראה שמתקרבים לקו של "אין ברירה".את זאת מבינים מהמרי המטבע ובנק ישראל מפנים בקצב שלו.

  3. יש חופש פעולה מלא. ישראל לא חתומה על שום אמנה בינלאומית לגבי אופן ניהול תנועות ההון שלה ובוודאי שלא לגבי דרך הניהול של שוק המטבע שלה. בוודאי שכל צעד צריך להסביר. אבל היום בעידן שבו השווקים הפיננסיים הבינלאומיים מתארגנים מחדש, גם ישראל יכולה לנקוט בצעדים המתאימים לה.

  4. הדחת דני דנקנר מתבררת ככל הנראה כהשלכה של ניהול כושל ויהיר שכמעט והמיט התרסקות וחידלון על הבנק הגדול במדינה.

    כל הכבוד לפישר על הליכה בכיוון הנכון.

    אך האם פישר יחליף את עורו ויפנה עורף לכל דרכו הכלכלית בשנים האחרונות? האם פישר אינו אדם פוליטי שלא רק מקדם את הכלכלה על פי "המצב" הנוכחי והעתים המשתנות אלא גם על פי רצונו הפוליטי לחזק צד אחד (סוחרי מטבעות וספקולנטים) על פני צד אחר (יצרנים וכו')?י

  5. ברור לגמרי שהדחת דני דנקנר נובעת מכשל ניהולי שלו. אבל הדברים לא צריכים להגיע לדרמטיזציה כזו. אם מתקיימת רגולציה סבירה של בנק ישראל על הבנקים (ובשנים האחרונות היא פחתה מאד) ניתן לאתר את הכשל עוד בשלביו המוקדמים ולמנוע אותו. רגולציה יומיומית גם מקנה כוח לבנק המרכזי (הוא יכול ל"טרטר" את הבנקים) ואז נמנע המחזה המביש שראינו בין בנק ישראל לבנק הפועלים.

    אני מסכימה גם שפישר הוא אדם פוליטי ואינטרסנטי(מי לא?) אבל חושבת שהוא מונע מעוד שיקולים ורגשות. אני באמת מאמינה שפישר בתחילת תפקידו לא קלט את המשק הישראלי. קיים הבדל עצום בין משק קטן וצעיר כמו זה שבישראל למשק האמריקני שפישר מכיר. אדם צריך לעבור חוויות מסוימות כדי לחוש את עצמת הדברים.

  6. בסופו של דבר – ולמרות הכל – יבינו כולם כי אין מנוס מאשר להחזיר את השקל לערכו האמיתי ולא לאפשר לספקולנטים מכל העולם [ואולי גם פעולה יזומה של שיכי הנפט] לעשות קופה…
    אסור לאפשר לאף אחד [ראה סורוס בשעתו] להפיל כלכלה בגלל רווחים ספקולטיביים {ובכלל מה הם עושים בכל הכסף הזה..?}
    לא אתפלא אם תוך זמן קצר יהיה פיחות שיביא את הדולר לשער של 4.5 או אפילו 5 ש"ח [נכון יותר]
    ולאחר שהספקולנטים יחטפו מכה ניצחת יהיה אולי קצת שקט.
    .אין שום סבה טובה לשקל כה חזק
    פיחות יזום יביא לגידול בתיירות,
    היצוא יקבל תמריץ, היבוא יקטן ובא לציון גואל
    – …
    היות וכבר היינו בשער של 5 ש"ח – לא סביר שהדבר יגרום לעליה גדולה במדד – וגם אם תהיה – ניתן לנטרל אותה עם קצת יצירתיות מחשבתית ובלתי מאובנת כנהוג במקומותינו….

  7. שעיה

    מסכימה עם הערתך שפיחות גדול בהחלט יתכן בקרוב. זה לא אומר שהספקולנטים יחטפו מכה – אם יתרחש פיחות כזה זה בגלל שהם מארגנים אותו עכשיו (רוב הקפיצות הגדולות זה בישול של מישהו). הבעיה בקפיצות הגדולות לכאן ולכאן היא שהן פוגעות במשק (ביכולת של המגזר היצרני להיערך) ומעשירות את אלה שבוחשים בקדרת שער החליפין.

  8. וזוהי בדיוק הסבה למצוא את הרגע המתאים ולהכות
    בכל "בוחשני" שער החליפין- בתרווד גס….

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s