בנק ישראל בתפקיד ספקולנט מן השורה

בראשית השבוע הודיע בנק ישראל על תוכניתו לרכוש אגרות חוב ממשלתיות. היקף הרכישה היומי ינוע מעשרות למאות מיליוני שקלים. ביום הראשון לרכישה דווח על זינוק של כמעט 5% במחירי אגרות החוב ארוכות הטווח, ירידה בתשואתן, ופיחות של כ-1.5% בשער הדולר.

בנק ישראל לא הצטער על תגובה זו. מטרתו הראשונית ברכישת האג"ח היא הורדת הרבית לטווח ארוך. ואם לצדה הוא השיג פיחות קטן – מה טוב. מאז יולי 2008 מזרים הבנק  כ-100 מיליון דולר ליום לשוק המט"ח כדי לתמוך בפיחות. כמו בשוק ההון, גם כאן הוא מגדיל את כמות הכסף במשק לצורך מימון התערבותו. כמו בשוק ההון גם כאן התערבותו מעידה על אכזבה מקוצרה של היד הנעלמה.

בשוק ההון שבו נקבע מחיר השימוש בכסף, דהינו הרבית, הבנק ניסה להפגין את מנהיגותו בקריאה "אחריי". זאת, על ידי הורדות רבית חדות ורציפות בחודשים האחרונים. רבית בנק ישראל עומדת היום על השיעור המזערי של 1%. הורדתה משכה כלפי מטה את רבית החובה לעסקים, אך זו תלויה בשיקולי הבנק המלווה וכל מקרה נשקל לגופו. הניסיון בישראל מורה שהבנקים מעדיפים את העסקים הגדולים, גם אם כמה מתאגידי הענק סבכו אותם בצרות. עסקים קטנים ובינוניים לא רק שנדרשים לשלם רבית גבוהה, אלא גם שלעתים קרובות לא מקבלים כלל אשראי.

שאלה מעניינת היא מדוע הבנקים נוהגים כפי שהם נוהגים. יתכן שהם מאמינים שאת הפסדי העתק הצפויים להם מהלוואותיהם לתאגידים תכסה הממשלה בלית-ברירה. בעוד שמהשחיקה הכוססת לאטה עקב כישלונותיהם של העסקים הקטנים היא תבחר להתעלם. אבל כרגע ההסברים פחות חשובים, ויותר דחוף להבין איך להניע את הבנקים להלוות בתנאים הוגנים גם למי שהם לא חפצים ביקרו.

שאלה מקבילה היא איך לנווט את שער החליפין של הדולר על פי צורכי המגזר היצרני בישראל וצורכי הציבור, ולא על פי מאווייהם של סוחרי מטבע בודדים. בנק ישראל עונה על שתי השאלות האלה בהתגלמותו לסוחר גדול בשווקים. מאז יולי, הוא מזרים 100 מיליון דולר ליום לשוק המט"ח, דהינו, מאות מיליוני שקלים ליום. כעת, מצטרפים לסכום הזה עוד עשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים ליום שיופנו לשוק אגרות החוב.

להתערבות הזו, הכרוכה בהגדלת כמות הכסף במשק, יש מחיר משלה. היא עלולה ללבות את האינפלציה בתנאים מסוימים. מאידך, הצלחת ההתערבות בשוק האג"ח ובשוק המטבע  היא תלוית נסיבות מורכבות ולגמרי לא מובטחת.

גרוע מזה, הידיעה הפומבית על שחקן גדול שמשחק בכיוון אחד בלבד – הורדת רבית  ודחיפה לפיחות – היא מתכון להגברת התעניינותם של ספקולנטים בשוק ההון והמטבע של מדינת ישראל. התעניינות שלא תיטיב עם רוב-רובו של הציבור. הרי בגלל החשש הזה ממסירת מידע גלוי מדי על מטרותיה של הממשלה בשווקים עברו בזמנו לניוד מלא של שער החליפין ולנטישת כל ניסיון לניהולו. או, במילים אחרות, להנהגת דה-רגולציה וליברליזציה בשוקי ההון והמטבע.

והנה, עכשיו, חוזרים לניהול הרבית ושער החליפין בדלת האחורית, תוך הפיכתו של הבנק המרכזי לסוג של ספקולנט-על. זאת, בעוד שכל שליטה של הממשלה בשווקים על ידי תחיקה, בקרה, פיקוח, או בשמה המפורש רגולציה נחשבת להתערבות מוקצה במנגנון המופלא של השוק.

אין להכחיש, לא קל להכריח את הבנקים להלוות למי שהם לא רוצים, ברבית שלא בא להם לקבל. וייתכן שחקיקה פרטנית בתחום הזה לא תועיל. אבל סביר להאמין שחזרה למידה מסוימת של רגולציה בתחום הבנקאות בכלל תחזק את מילתו של בנק ישראל אצל הבנקים. בעשרים השנה האחרונות, יצא הבנק המרכזי מכל אמירה בתחום הצרכני. הוא מתמקד בעיקר בשמירת יציבותו הפיננסית של המשק.

יציבות פיננסית – מה זה? שאלה טובה. אך מה שברור הוא שתוך כדי שחרור הבנקים לעשיית מיטבם למען הכלכלה והחברה שמט בנק ישראל מידו את הכוח של מי שיכול לאיים ולהעניש. ומי שלא יכול להעניש, גם לא זוכה להקשבה, כפי שיודע מניסיונו כל הורה לילדים הלומדים בבית ספר רגיש במיוחד לזכויות התלמיד.

לא רק בתחום הרבית קשה להתערב ביעילות. גם בתחום המטבע לא פשוט להחזיר מידה מסוימת של רגולציה, אם כי ברור שהיא נחוצה. רק מיון מחדש של תנועות הכספים לישראל והחוצה ממנה, איסור על תנועות קצרות טווח מסוימות, לימוד מדוקדק של התנהגות שחקני שוק המטבע, ומניעת צעדים שאינם מתיישבים עם טובתו של הציבור – רק מהלך כזה של חזרה לרגולציה יחזיר מידה של שליטה ממשלתית לשוק המטבע בישראל.

התחפשותו של בנק ישראל לסוחר מן השורה בשוק ההון ובשוק המטבע, תוך הזרמת כספים ענקית למשק, עלולה להתברר כמזיקה בה בעת שהיא בלתי מועילה. ויותר מכל היא מעידה על כשלון הדה-רגולציה – אחת מאבני הדרך של מודל השוק החופשי בעשרים השנה האחרונות. תם עידן הדה-רגולציה. מתי כבר יקראו לילד בשמו.

 

13 מחשבות על “בנק ישראל בתפקיד ספקולנט מן השורה

  1. גרינספאן קרא להלאמת הבנקים הגדולים בארה"ב.

    האם אמירתו לא קברה סופית את עידן הדה-רגולציה?

  2. מישהו יכול להסביר לי איך רכישה של אגח ממשלתי מורידה את הריבית לטווח ארוך?

  3. תחי ההתעלמות מהמציאות.

    אפשר לקרוא לזה שקר מוחלט אם את רוצה (ואני אפילו לא ממש אתווכח) אבל בנק ישראל הכריז שהוא קנה דולרים במסגרת העלאת יתרות מטבע החוץ לרמה שהוא העריך כרמה המתאימה למשק הישראלי. אם את חושבת שהוא טועה במטרה את צריכה להתווכח על זה, כי אין ספק שעיתוי קנית הדולרים היה מוצלח.
    על פניו, אלא אם את יכולה להוכיח אחרת, לא היה פה "יצוב שער המטבע"

    ולמה למדינת ישראל אסור מה שלאפריקה ישראל מותר? בנק ישראל מנפיק מקמ בריבית 1% לשנה וקונה אגח בריבית 3% לשנה. זה כאילו שאני הלכתי לבנק והתוכחתי עם הפקיד בשביל שיוריד לי ריבית על הלאווה קימת שלקחתי מ3% ל1%. האם זה לא צעד חכם? הרי מבחינת בנק ישראל אגח מדינה הוא כסף מובטח בסיכון 0. אז נכון שבנק ישראל אינו פועל תחת משרד האוצר לכן לא יהיה ניתן למחוק את ההלואה מספרי החשבונות של המדינה, אבל בפועל מעבר לסמנטיקה יש פה הורדה בחוב העתידי של המדינה, אז מה רע?
    שלא לדבר על כך שמאחר שהורדת ריבית בנק ישראל לא הצליחה להשפיע על הורדת ריבית משמעותית בבנקים, זה לחלוטין הגיוני שבנק ישראל ינסה להוריד את הריבית על השקעות אלטרנטיביות אחרות של הבנקים (ובעצם כל הציבור) מתוך רצון להעלות את הרווח לסיכון של מתן הלואה שאולי יאפשר גם הורדת ריבית בפועל ללווים.

    לבנק ישראל יש כלים מוגבלים. אם יש לך הצעה איך לנצל אחרת את הכלים שלו, אז למה שלו תכתבי מה היא במקום להתקטנן אל כל מיני נקודות אידאולוגיות שלא חשובות בעצם לאיש? אני בטוח שברמת הידע הקימת בעולם לגבי מה צריך לעשות במשבר כמו הנוכחי, פישר לא יתביש להתחשב גם בעצות של בלוגרית ברשימות.
    האם בעצם את מציעה להלאים שוב את הבנקים? הרי לאומי שייך למדינה ובדיסקונט למדינה יש 33%. אולי באמת צריך רק לתת הוראה בשביל שיתחילו להלוות.

    (את יודעת ואני יודע שאחת מהסיבות שהבנקים לא מלווים היא שהרגולטור של הבנקים – חזקיהו מבקש מהם להגיע ליחס הלימות הון של 12% ואאל"ט אף אחד מהם לא הגיע לכך עדיין (אופם, האם הרגולטור הוא בעצם הבעיה?), אבל זה לא יפה, אפילו אם זה נכון, להניח שהקוראים האחרים שלך בורים בנושא הזה).

  4. זה די פשוט. נניח שיש לך 10 שקלים ואתה מחפש איך להשקיע אותם.
    מצד אחד באה המדינה ומציעה לך 3% ריבית תמורתם ומצד שני אני מציע לך 4% ריבית. ברור שהיית מעדיף להלוות למדינה במקום לטוקבקיסט ברשימות. עד איפה הייתי צריך לעלות בשביל שתלוה לי? 10%? 15% זו ריבית שספק אם אני אוכל להחזיר ואם יש לי שמץ של מצפון אני לא אקח את ההלואה ממך.

    אבל נניח שהמדינה היתה נותנת לך ריבית של חצי אחוז. במצב הזה להלוות לי ב4% נראה הרבה יותר מפתה. יתכן שאתה לא היית מלוה לי אבל הסיכוי שהיה בא מישהו אחר ומלווה לי בריבית הזו הוא לא רע ובסופו של דבר גם אתה היית נאלץ להלוות את הכסף שלך בריבית הזו.

    הכשל הבסיסי של כל הדבר הזה הוא ההנחה המובלעת שיש אנשים שיש להם כסף פנוי להשקעה. בנק הפועלים למשל הפסיד בשנה האחרונה ובנק לאומי אולי הצליח להתחמק מהפסד, לכן לשניהם סביר להניח שאין ממש כסף פנוי להלוות ובמצב הזה, כשאין לאיש כסף להלוות, זה באמת לא כל כך משנה מה הריבית שהמדינה מציעה.

  5. אפילו גריספאן חזר בשאלה.

    http://www.commondreams.org/headline/2009/02/18-5

    Greenspan Backs Bank Nationalization

    The US government may have to nationalise some banks on a temporary basis to fix the financial system and restore the flow of credit, Alan Greenspan, the former Federal Reserve chairman, has told the Financial Times.

    קשים.קשים הם חייו של המוהיקני האחרון.הוא רואה את כל מה שהאמין בו מתרסק מול עיניו הנדהמות.

  6. הזנחת צרכי האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים היא תוצא ישיר של הפעילות של בנק ישראל להעלמתם של הבנקים הקטנים במשק בבמהלך העשור הארחון, לטובת קטרל דה-פקטו של כמה בנקים ענקיים. התירוץ למהלך, או יותר נכון למכת המוות לתחום, היה קריסת הבנק למסחר.

    אם היה כיום מגוון של בנקים קטנים ובינוניים, הם היו מהווים אלטרנטיבה לשמרנות היתר של הבנקים הגדולים, שנוטים לראות רק בלקוחות הענק שלהם הלוואות בטוחות (בגלל הביטוח הלא-רשמי של מדינת ישראל להלוואות כאלו). אם היו כיום לבנקים קטנים היו להם רק לקוחות קטנים, ולא היתה להם ברירה אלא להלוות להם, ובריבית תחרותית לזו של הבנקים הגדולים (תחת פיקוח קפדני מצדו של בנק ישראל, כמובן). בתחילת העשור החל לאפשר בנק ישראל לגדולים לקנות את הקטנים, במקביל לסגירת השוק למתחרים נוספים, ועכשיו אנחנו תקועים בשוק המנוהל על ידי קומץ שחקני ענק.

  7. יש רק עוד משהו שאני לא מבין (מצטער על הבורות), אם לבנקים אין כסף אז למי יש כסף? (הרי הכסף של כולנו בבנקים) ואם לאף אחד אין כסף אז לאן נעלם כל הכסף בעולם? איך יכול להיות שפתאום לאף אחד אין כסף?

  8. אני זוכר שפעם כשהכלבים היו חופשיים.(ושבב היה משהוא מעץ לא משהו ששותלים מתחת לעור). ושוק חופשי היה ידוע כתאוריה חסרת בסיס.
    אני זוכר שהיו כאן אז בנקים כמו הבנק לחקלאות, והבנק לעידוד התעשייה, והמדינה הזרימה דרכם אשראי למקומות הדרושים.
    פעם כשידעו שמים חופשיים לא מגיעים לברז ושוק חופשי לא מפתח כלכלה, ניהלו כאן כלכלה וקמה מדינת ישראל עם צמיחה ממוצעת של למעלה מ-5% לשנה (1951-1977).
    וזה היה בזמנים שמחיר הנפט לא עלה ולא היה "מנוע הצמיחה" כפי שהיה עד לפני שנה.

  9. כאשר אני פונה לבנק ומבקש לקבל הלוואה עיסקית המשא ומתן מתרכז תמיד גם במבנה הבטחונות להלוואה.

    בבנקים הקטנים (שהיו ושיש) תמיד שמחים לתת הלוואות לכל מי שרוצה תמורת 100% – 150% בטחונות.

    הבעיה בגיוס אשראי תמיד גם עומדת סביב ה"סולו", כמה מתוך ההלואה ישען על דברים פחות מוחשיים כמו לקוחות, הכנסות לקבל, ציוד ישן, מלאי, או ערבויות אישיות.

    כאשר מדובר בהלוואות עם מרכיב חשיפה (סולו), רק השחקנים הגדולים (לאומי, פועלים, וקצת דיסקונט) יודעים לתת. חשיפה של 2 מליון ש"ח תעלה לדירקטוריון בנק מיזרחי, בפועלים, מנהל קישרי לקוחות, יכול לקבל החלטה כזו (4 דרגים ניהוליים לפחות מתחת לדירקטוריון).

    אז די להשמיץ, בסך הכל הבנקים הגדולים נותנים לא מעט למי שהם מאמינים שיוכל להחזיר. ודוקא בקטנים אי אפשר לקבל כלום (מעבר לרבע – חצי מליון ש"ח סמכות מנהל סניף).

    אגב, ללא הורדת הריבית במשק, מחירי הריבית הבנקאית היו טסים לשמיים כי הסיכון טס לשם…

  10. למי בעצם שייך בנק ישראל? לגוף פרטי? לממשלה ? יש טוענים שזה שייך ליועץ חיצוני לממשלה , אם יש מישהו שיודע אשמח לקבל תשובה וד"א !!! הקטע עם הריבית אחוז או 4 אחוז זה כסף שלא קיים אי
    אפשר לצפות מכל האנשים שלווים כסף מהבנק
    להחזיר את הכסף+הריבית חלק יוכלו וחלק לא לדוגמא:אם בנק ישראל מדפיס 100מיליוןש"ח בשטרות בצבע לבן ומזרים את הכסף הזה לבנקים ברחבי הארץ שהבנקים מלווים אותם בריבית של 2אחוז למשל זה אומר שהלווים יצטרכו להחזיר את המאה מיליון ש"ח+2 מיליון ריבית בשטרות לבנים כמובן!!! אז מאיפה יגיעו עוד 2 מיליון ??? הריי הלווים לא יכולים להדפיס כסף כמו הבנק שזה אומר שתמיד נהיה חייבים כסף לבנקים כי מבקשים מאיתנו להחזיר משהו בלתי אפשרי
    כמובן שחלק יצליחו להחזיר על חשבון אלא ששקעו בחובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s