מה, סבתא כתבה ספר בישול?

 
ביום שספרי הגיע מהדפוס הבאתי אותו למספר חברים והקשבתי בתשומת לב להתרשמותם מהעטיפה. כל אחד ראה בה משהו אחר. גם המגיבים לפוסט שתיאר את הספר הגיבו כל אחד על פי דרכו (זו ההזדמנות להתנצל על מחיקת הגרסה הראשונה של הפוסט וכמה מהתגובות שהיו צמודות אליה. הסתבכתי בניסיונותיי להעלות את הספר לטור הצד של האתר. ניסיתי כמה אפשרויות במערכת הניהול ואיך שהוא הכל נמחק).

בגרסה השנייה, הגדילו לעשות כמה מהמגיבים שניהלו ויכוח בעד ונגד קפיטליזם בלי שום קשר למה שנכתב בספרי. זאת, כנראה בהשראת צבע העטיפה. או כפי ששאל אחד מהמגיבים: מה לספר על שוק חופשי יש כריכה אדומה? לא עניתי לתגובות בגלל חוסר זמן ועייפות. זו ההזדמנות לומר תודה למברכים.

זו גם ההזדמנות לסיפור רקע קצר. כשעבדתי על עטיפת הספר עם המאיירת, יעל בר-דיין, הצעתי שתשים בשער תמונה של שוק. בהתחלה, דיברנו על בורסה אבל יעל אמרה שהדימוי של חדר העסקות בבורסה שחוק מדי. אחר כך הצעתי לה לצלם סוחר מכריז על מרכולתו ליד דוכן עגבניות. אבל יעל החיה בפאריס ענתה לי ששם הרוכלים לא צועקים ולכן לא אקבל את שפת הגוף שאני רוצה.

במקום זה, היא שלחה לי שבע סקיצות יפהפיות ושונות לגמרי זו מזו בנושאיהן ובגישתן. הראיתי את הסקיצות לבני משפחה ולחברים, וכל אחד מהם נדבק לאיור שלו. לבסוף, בחרתי בעגבנייה בגלל הניקיון הצורני שלה ומשחק האור והצל היפה שיש בה. יעל, באמת מוזר מצדה, בחרה לצלם דווקא עגבנייה אדומה, ובחירתה הכתיבה את הרקע שמסביב.

מה יש עוד להוסיף, חוץ מאשר לצטט את תגובתם של איתי ושחר. שני הנכדים שלי (שש וחצי וארבע וחצי) ראו את הספר בבית. אני לא יודעת אם זו העגבנייה או הגדרת תפקידי הכלכלי-חברתי בארגון המשפחתי, אבל אלה המילים שלהם: מה, סבתא כתבה ספר בישול?

הנה, הסברתי, כל אחד רואה את מה שהוא בוחר לראות. אבל עכשיו אני חושפת את עצמי למתקפה מכיוון אחר: אה, היא מתחמקת מהבעת דעה. אז קבלו את הצהרתי החגיגית: אני חברת מפלגת העבודה. הצטרפתי למפלגה לקראת הבחירות הקודמות, וזו הפעם הראשונה לחברותי במפלגה כלשהי. החלטתי להצטרף משתי הסיבות הבאות.

אחת. אני חושבת שמספר החברים הרשומים במפלגה הוא מדד משמעותי לכוחה. רציתי לתרום את חלקי לעידוד מפלגה סוציאל-דמוקרטית שאני מאמינה בתבונה ההיסטורית שלה. ובהדגשה רבה על המילה "היסטורית". אני לא פעילה בעבודה משום שאני בדרך כלל אומרת מה שאני חושבת, ועוד לא פגשתי מנגנון של מפלגה או של ארגון גדול אחר שאוהב לשמוע מה חבריו חושבים, או בכלל את העובדה שהם חושבים, או יותר מזה את העובדה שהם חושבות.

שתיים. נרשמתי לעבודה כדי לשלם מס חבר ולתרום בכך את תרומתי הצנועה להקטנת תלותה בכספם של בעלי המאה שהופכים להיות בעלי הדעה.

ועכשיו, לעצם היומרה שבאימוץ השקפת עולם כלשהי. אני מודה, אני בעלת השקפה פוליטית. אני חושבת שאין יותר מגוחך וצבוע מהאופנה השלטת בעשרים השנה האחרונות: דיון "אובייקטיבי" – דיבור לא-פוליטי וכתיבה לא-פוליטית. זאת, בעיצומו של שינוי כלכלי-חברתי אדיר ברחבי העולם המתועש ובישראל. שינוי שכולו פוליטי, וכולו העברת כוח מממסד אחד לממסד אחר. ולכן אני פוליטית. עמדתי מנוסחת פעם אחר פעם מחדש בבלוג זה, והיא משתנה עם כל תובנה חדשה.

7 מחשבות על “מה, סבתא כתבה ספר בישול?

  1. הספר נראה מרתק. אקנה אותו בפעם הבאה שאגיע לחנות הספרים (אגב, מעניין עד כמה חופשי הוא שוק הספרים בישראל).

    אל תשימי לב לטרולים.

  2. "…וכולו העברת כוח מממסד אחד לממסד אחר."

    האם תואיל בטובה הגברת בן-יוסף ותסביר מדוע המגזר הפרטי מהווה "ממסד", וכיצד בדיוק כוחו משתווה (או אף מתקרב) לכוח הכפייה של המונופול הגדול מכולם?

  3. א. מזל"ט על הספר

    ב. רבים טוענים שמפלגת העבודה אינה סוציאל-דמוקרטית יותר, ושכדאי להצביע לחד"ש או לתנועה הירוקה-מימד (שלמרות הסקרים, רבים, כולל אני, מאמינים שתעבור את אחוז החסימה, היות וצעירים לא זמינים לסוקרים, כי יש להם רק פלאפונים).

    אני רוצה להפציר בך לשקול להצביע לאחת משתי המפלגות הללו

    הנה על חד"ש:
    http://idov.co.il/
    http://hadash2009.org.il/dovkhenin/
    http://nadav.blogdebate.org/archives/%d7%a7%d7%95-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a8

    והנה על התנועה הירוקה-מימד:
    http://nimrodavissar.com/blogica/archives/507
    http://lerman.blogli.co.il/archives/887
    http://hayeruka-meimad.org.il/malkior
    http://www.notes.co.il/shooky/52404.asp

    ולאיזון, הנה על מרצ, שאני מתנגד לה (לדעתי היא לא שונה מהעבודה בימים אלה):
    http://www.twomuch.info/?p=626
    http://www.twomuch.info/?p=625
    (בטח יש עוד, אני מודה שלא התאמצתי במיוחד)

    השוואת מצעים חברתיים בין מפלגות השמאל, כולל עבודה:
    http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A6

    ועוד המון לינקים לדעות מנומקות של בלוגרים יש כאן:
    http://www.aplaton.co.il/story_513

    (כולל את, שרשומה כתומכת עבודה. דay it ain't so!)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s