ברוכים הבאים לשוק החופשי – פנים וגב

זה צילום ראשון – פנים וגב – של ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי שיצא לאור בהוצאת צבעונים.

ברוכים הבאים לשוק החופשי עוסק במעבר לשוק חופשי וגלובליזציה בישראל – מתחילתו האטית והזהירה בשנות ה-50 של המאה שעברה ועד למרוץ המהיר של שנות ה-90 וה-2000.

ברוכים הבאים לשוק החופשי אינו "ספר של כלכלנים". הוא נכתב לקהל המשכיל הרחב. לא תמצאו בו טורי מספרים ומודלים עבשים, אלא את פרטי-פרטיו של הסיפור שלנו בישראל, ובמיוחד בעשרים השנה האחרונות.
את הספר ניתן להשיג במחיר מוזל במיוחד באתר סימניה (כרטיס אשראי), בתא הדואר של אתר זה או בטל. 02-5334417 (מזומן) ניתן להשיגו גם בחנויות הספרים, בהוצאת צבעונים, ובאתרי מכירת הספרים באינטרנט. 

 

 

13 מחשבות על “ברוכים הבאים לשוק החופשי – פנים וגב

  1. נשמע כמו

    ברוכים הבאים לבית הסוהר
    ברוכים הבאים למשפחת חולי הסרטן

    אם השוק החופשי מתממש בקפיטליזם הרי כמו הקפיטליזם השוק החופשי הוא נחש שיש לרוצץ את גולגלתו

    מהי הבשורה של הקפיטליזם

    שוד כספי הפנסיה ע"י לבייב ותשובה בעקבןת ביטול הנפקת האגח היעודי לקופותהגמל,קרנותההשתלמו וקרנות הפנסיה

    עליה חדה במספר העניים ופער בלתי נסבל בין עניים לעשירים

    פגיעה במשפחות חד הוריות בקשישים ובנכים

    פגיעה בזכאות לדמי אבטלה

    העלאת גיל הפרישה 67 לגברים ו 64 לנשים

    הרס כדור הארץ ע"י פליטה מופרזת של גזי חממה בגלל צריכת יתר

    הקפיטליזם הוא סרטן ואיום קיומי שצריך למגר

    מה הטעם בספר ?

  2. מקווה שתהיה תהודה תקשורתית.

    אהרון תמוז – סביר שאם במקום לקפוץ היית קורא את תכני הבלוג הזה, היית מסיק שהספר כנראה לא הולך להיות מחיאת כפיים לתהליך ההפרטה המואץ שחוותה ישראל.

  3. "ברוכים הבאים לבית הסוהר" – אין ספק שקלעת בול למה שעובר בראשו של צעיר קובני שעולה על סירה בדרכו לפלורידה כאשר הוא לוקח בחשבון שיירו בו. לא, ארה"ב אינה הקפיטליזם, מדובר בכלכלה מעורבת, אך הצד הקפיטליסטי שבה קוסם לרבים.

    הדברים שאתה כותב הם בגדר שטויות במיץ:

    גיל הפרישה: גיל הפרישה ב"קפיטליזם" נקבע באופן אישי על-ידי כל אדם ואדם. האזרחים חוסכים כסף במהלך עשרות שנים, ואז בהגיעם לגיל מסוים ומבוגר הם יוצאים לפנסיה. הם גם מחליטים כיצד להשקיע את כספם. הטיפשים ישקיעו את כולו בחברה אחת, זו זכותם. החכמים יפצלו את ההשקעה שלהם, והפסד של חברה אחת יכוסה על ידי רווח של אחרת. אם ישקיעו את כל כספם בחברה של אדם אחד (נקרא לו לב לבייב, אני סתם זורק), הם עלולים לאבד אותו, אך אם ישקיעו רק אחוז אחד ממנו באותה חברה, הם עלולים לאבד רק אחוז אחד. הבורסה הוכחה את עצמה לאורך תקופות ארוכות, אך אני אישית ממליץ גם על נדל"ן מניב וחסכונות בבנקים. אפשר גם לקנות אגרות חוב של מדינות לא קפיטליסטיות אשר מוכרות למשקיעים את הזכות לגבות מסים מהדור הבא. פועל פשוט אשר יפריש 975 ש"ח בחודש במשך 40 שנה (נאמר מגיל 20 עד 60), יצבור 1.1 מיליון ש"ח לפי ריבית ממוצעת של ארבעה אחוזים. הריבית על הסכום בלבד תניב כ-3,750 ש"ח בחודש, וזה עבור פועל פשוט שהסתדר עם 5,000 ש"ח כאשר היו לו משכנתא וילדים. מובן שיוכל גם לקבל פנסיה תקציבית מהסכום הזה, זה יוצא משהו כמו 5,800 ש"ח בחודש. מהו גיל הפרישה האידאלי? על השאלה הזו עונים מדי יום אלפי אנשים שיכולים להחליט בעצמם מתי יצאו לפנסיה במנותק משיקולים כלכליים קיומיים (למשל עיתונאים בכירים). המציאות מוכיחה כי אנשים אלו מעדיפים לצאת לפנסיה בסביבות גיל 70.

    אתה כותב "עלייה חדה במספר העניים ופער בלתי נסבל בין עניים לעשירים" – אני מניח שאתה מתכוון לישראל. העוני הזה הוא תוצר של התנהלות כלכלית לא נכונה, משפחות מרובות ילדים, השפעות מזיקות של מדינת הרווחה (למשל, ייקור מלאכותי של קרקעות שגורם בתורו לייקור הנדל"ן באופן לא פרופורציונלי לשכר. אם כי לצורך ההגינות יש לומר שבמקומות דוגמת חיפה ניתן לרכוש דירות במחירים "קפיטליסטיים", כלומר נוחים), היעדר ביטוח, היעדר חיסכון וכו'. הפער בין עניים לעשירים כפי שהוא מוצג בתקשרות הוא שקרי. למשל: מוצגות שתי משפחות, באחת הגבר והאישה מרוויחים 27K ו-18K בהתאמה, לכאורה פי 12 ממשפחה מהצד השני של הסקאלה. בפועל הפער הוא פי 8 כאשר מודדים את הנטו, ופי 3.2 בלבד כאשר משקללים את שעות העבודה. וזה בהתעלם מהשקעתם של הראשונים בהכשרה מקצועית. משפחה שבה מפרנס אחד שמרוויח 25 ש"ח לשעה אינה מדגם מייצג של המעמד הנמוך. הייתי אומר שהמייצגת היא זו שבה הגבר מביא הביתה 5-6 אש"ח נטו, והאישה 3-4 אש"ח. אני לא טוען שמ-9,000 ש"ח בחודש אפשר לחיות ברווחה בישראל, אבל אם אי אפשר האשם הוא לא הקפיטליזם אלא מדינת הרווחה. אגרת הטלוויזיה שמשלמת המשפחה הזו היא דוגמה פשוטה. כדי למצוא הוצאות מיותרות נוספות שהן תוצר של מדינת הרווחה הישראלית (שמסתתרות במיסוי ובמחירי המוצרים) ניאלץ לעמול מעט קשה יותר. סתם דוגמה – מס הבלו על הדלק, כאשר בצד השני של הסקאלה הבזבוז הכספי במוסדות הממשלתיים.

    לשאר הקשקושים שכתבת אגיב בהמשך, אם זה יהיה לי נוח.

    גברת בן-יוסף, בהצלחה עם הספר.

  4. למי שלא יודע, אהרון תמוז הוא שם בדוי של מגיב אחר (חבר ב"רשימות" אגב), ובאופן כללי מהווה סוג של טרול שאמור כאילו-לייצג עמדות שמאליות אבל בעצם להיות קריקטורה של עמדות כאלה, וכך לפגוע בעניין השמאלי. לא חייבים להתייחס להודעותיו ברצינות, ועדיף שלא.

  5. אבי, אל תצפה לתגובה, כאן לא מדברים על ליברטריאנים. מתעלמים מהם. וזה עוד טוב, כי במקומות אחרים ב"רשימות" גם מוחקים תגובות שלהם. לפחות לגברת בן יוסף יש את היושרה לא לעשות כן.

  6. חברה שמקדשת את הכסף כערך עליון ולא שמה את האדם במרכז הינה חברה פסולה. ליבליזם משמעותו איבוד כל הערכים או מכירתם תמורת בצע כסף.
    אני לא אתייחס לתשובה שלך לאהרון תמוז הטרול מכיוון שאני חושב שנקטת בעמדה שרוב הקפיטליסטים בד"כ לוקחים- מדברים על מספרים ולא על ערכים, מתחילים לדבר איתי על אגרות חוב ממשלתיות, גרעון, נטו, ברוטו וכו'. אולי נסה לתאר לי אילו ערכים, אתה חושב, קיימים בעולם הליברטיאני ואז אוכל להראות לך שהם פסולים.

  7. נשמע כמו תוספת מרתקת למדף הדי המדולדל של ספרים בעברית בנושא.
    אני לא יודע מי עיצב את העטיפה, אבל היא מזכירה מאד את עטיפת סיפרה של מריון נסל על מזון ופוליטיקה
    http://books.google.com/books?id=yD_RCqOE5goC&dq=food+and+politics&printsec=frontcover&source=bn&hl=en&ei=wpg4S_WOOYvp-QaT2fSuCg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CB4Q6AEwAw#v=onepage&q=&f=false

    כנראה שעגבניה היא סמל אוניברסלי למשהו…

  8. אני מסכימה שיש דימיון לעיצוב העטיפה בספר שהזכרת. עטיפת הספר שלי עוצבה על ידי יעל בר-דיין. על סיפור בחירת העטיפה תוכל לקרוא בפוסט מה-24.1.09. אני כמובן לא הייתי ערה לקיום העטיפה האחרת, ובחרתי את העטיפה הזו מתוך השיקולים שתיארתי בפוסט.

  9. בשלבי העריכה השונים של הפוסט הזה, ובלחץ של פרסום ספר חדש, נמחקו כמה תגובות לא בכוונה. נשתדל שלא יקרה שוב. כמה מהתגובות הישנות נקטעו במעבר לאתר החדש ואת זה אני לא יכולה לתקן. אז אם כמה מהתגובות לא ברורות, קבלו בהבנה. תגובות חדשות יעלו לכאן באופן שלם וברור.

  10. פינגבק: הפרוטוקולים של טרכטנבג ד' | עמדת תצפית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s