זה מאדוף? זה פונזי? זו הדה-רגולציה

 

 
אחד הקווים הבולטים בפרשת מאדוף שהתפוצצה בקולי-קולות בראשית החודש שעבר, הוא הבלטת הפן האישי שלה בהתבטאויות הממסד ובתקשורת. טוב, יש אחד ברנרד מאדוף, גידול פרא כמו אדם שנולד עם לב ימני, בואו נמשיך הלאה.

אה, נזכרנו, היה עוד אחד, צ'רלס פונזי, מהגר איטלקי שהגיע לארה"ב בראשית המאה העשרים והפך למולטי-מיליונר תוך פחות מ-15 שנה. שיטת מאדוף דומה לשיטת פונזי: גיוס הון עתק מהציבור לקרן השקעות, ומימון הרבית המשולמת למשקיעים בעזרת גיוס מתמיד של כסף חדש. בעצם, נזכרנו עוד: פונזי ומאדוף הפכו לאישים נשואי פנים בקהילתם. מאדוף, כידוע, לא רק ניהל קרן ענק שאידתה 50 מיליארד דולר, אלא גם ישב במועצות מנהלים נכבדות, והיה היו"ר של בורסת ההיי-טק נאסד"ק.

בעצם, כשמתחילים לקשר, איך זה שגידול הפרא פונזי צמח דווקא בשנות ה-20 העליזות של המאה שעברה, שנגמרו במשבר 1929? וגידול הפרא מאדוף שגשג בשנות ה-90 של המאה שעברה ובראשית שנות ה-2000, שחגיגתן הסתיימה לא מכבר במשבר תואם לזה של 1929. האם יתכן שתנאי הסביבה הם שמעודדים צמיחה של גידולי פרא? האם יש קשר בין התנהגות של פרטים לערכים, לנורמות ולמשטר שבו הם חיים.

לא נעסוק בערכים ובנורמות ברגע זה. הספרות היפה האמריקנית מלאה בתיאורי העידן שלאחר מלחמת העולם הראשונה. מתעדים מובהקים של אותה תקופה שנסו על נפשם מארה"ב החומרנית לאירופה הם סקוט פיצ'ג'רלד, ארנסט המינגווי והנרי מילר. אבל נתייחס לרגע למשטר הכלכלי. שנות ה-20 של המאה שעברה בארה"ב ידועות במתירנותן ובעצימת העין של הממשל. באותה מידה, שנות ה90 וה-2000 ידועות במסע הדה-רגולציה שלהן.

הדה-רגולציה, בתרגום לעברית, היא הסרת התקינה, הבקרה והפיקוח הממשלתי. הדה-רגולציה היא אחד מסעיפיו של מה שמכונה הקונסנסוס הוושינגטוני. קונסנסוס בין האקדמיה לממשל ולעסקים בארה"ב, שעיקרו סגידה לשוק החופשי. בין סעיפיו האחרים של הקונסנסוס, שמירה על תקציב מאוזן כמעט בכל מחיר, חתירה ל"ממשלה קטנה" הגובה כמה שפחות מס ומוציאה כמה שפחות, יישור מפלס האינפלציה והרבית במדינות השואפות להימנות עם קהל המדינות המתועשות. גלגול נוסף של הקונסנסוס הוושינגטוני הוא הסכם היסוד לאירו – אמנת מסטריכט וגרסותיה המאוחרות יותר.

מה שעומד ביסודה של ההסכמה הכללית שלעיל הוא מתן החופש המרבי לעסקים. זאת, בהנחה שהחופש  יאפשר מיצוי טוב יותר של כישורי כל העושים במלאכה, וכך יגדיל את העוגה העומדת לרשות כולם. מיותר לומר כיצד המציאות הנוכחית מפריכה את הנחת היסוד. כדאי רק להזכיר, שהטלטלה בין רגולציה לדה-רגולציה עתיקה כימי האנושות. חוקי רבית וחוקי מסחר נחקקו ובוטלו לסירוגין. לאחר משבר 1929, הושתו פיקוח ובקרה מחמירים על המגזר הפיננסי האמריקני. חמישים שנה לאחר מכן הלקח התפוגג, וכבר בשנות ה-80 של המאה שעברה החל תהליך של דה-רגולציה שהגיע לשיאו בשנות ה-90 וראשית שנות ה-2000.

ישראל לא עמדה מהצד לנוכח הקידמה. היא אימצה את הקונסנסוס הוושינגטוני עם קבלת הסיוע האמריקני לתוכנית ייצוב המשק של 1985. ועדה משותפת לישראל ולארה"ב (JEDG) מפקחת על יישום עיקרי הקונסנסוס. משנה תוקף למחויבותה של ישראל לכללים אלה ניתן עם קבלת הערבויות האמריקניות בראשית שנות ה-2000.

ומי שרוצה להבין כיצד הדה-רגולציה מתבטאת ביום-יום הכלכלי, מוזמן להתעכב על התבטאותו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס איגוד הבנקים. על פי המדווח נזף פישר בבנקים ואמר: "בתקופה האחרונה הוריד בנק ישראל את הרבית בצורה אקטיבית ומשמעותית, במטרה לתרום להוזלת האשראי לסקטור העסקי ולמשקי הבית. בפועל, הבנקים כמעט לא תרגמו את ההורדות לעלות האשראי שהם מעמידים. בתקופה זו צפוי כי המרווחים יגדלו, אך חיוני שהדבר לא ייעשה באופן גורף". (דהמארקר, טל לוי, 24.12.08).

בנק ישראל הוא המופקד על יציבותו של המשק ועל חוסנו הפיננסי. מי שמופקד יכול לנקוט באמצעים העומדים לרשותו. אך פישר בוחר לנזוף בבנקים ולא לתקון תקנה מפורשת שעונש בצדה. הנה דוגמא לדה-רגולציה.

11 מחשבות על “זה מאדוף? זה פונזי? זו הדה-רגולציה

  1. אפשר למצוא דיווחים על מפגשי ה-JEDG בהודעות לעיתונות באתר משרד האוצר ואולי גם במדורים אחרים של האתר.

  2. מסכים עם כל שכתבת.את המשפט שציטטת מפי PISHER , שמעתי הבוקר באחת התחנות.את יודעת מי התנהג ודיבר בצורה דומה כמו PISHER ? שר האוצר המיועד של ארה"ב.טימות'י גיית'נר.מה אמר גיית'נר ?

    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/11/21/AR2008112103939_pf.html

    "As president of the New York Fed — one of 12 regional outposts that regulate banks and help set the nation's monetary policy –

    Geithner has been the central bank's chief emissary to Wall Street as it has disintegrated.

    In speeches during the years leading up to the crisis, Geithner repeatedly raised concerns about frailties in the financial system — pointing out, for example, weaknesses in the settlement and clearing systems by which financial transactions occur ,and the absence of oversight in the market for obscure financial products known as derivatives.

    But many of those speeches ultimately concluded with Geithner suggesting the financial system was becoming more stable rather than less.

    משפט חשוב:

    He did not wage aggressive campaigns on Wall Street or Capitol Hill to step up regulation.

    "The changes in credit markets that have accompanied the latest wave of innovation in derivatives and the large role played by leveraged financial institutions in those markets may exacerbate some of the traditional sources of challenges in financial markets," Geithner said in a 2006 speech in Hong Kong. But, he continued, "On balance, we believe these changes in the financial environment are likely to come with substantial benefits in terms of overall market efficiency."

    In fact, derivatives and leveraged financial institutions have been major reasons for the financial crisis, which is the most severe since the Great Depression.

    גיית'נר רק עשה נו,
    נו ,באצבע, לכיוון האנשים הבאים מהחבורה שלו.הוא לא דרש רגולציה,ובכך אפשר למערכת החולה להמשיך במשחקי הפירמידות והמודלים המתוחכמים.

    גיית'נר חבר בקבוצה הנקראת קבוצת ה30 .Group of Thirty

    http://en.wikipedia.org/wiki/Group_of_Thirty

    ומי עוד חבר בקבוצה הזו ? ניחשת נכון.סטנלי PISHER .ויעקוב פרנקל.פושט הרגל והיד מ AIG .ועוד רבים החברים להשקפה ולדרך.

    http://www.group30.org/albums/album04/

    לא נראה לי שההשקפה הדתית קלקלית של PISHER ,גיית'נר ושאר האוחזים בהגה הכלכלי תשתנה.

  3. לא ברור לי איזו תקנה מפורשת בדעתך שהיה על פישר לתקן. לא נראה לי סביר שבנק מרכזי יכתיב לבנקים מסחריים באיזה שער ריבית להלוות לציבור. באותה מידה הוא גם יכול להתחיל להלוות לציבור בעצמו.

  4. יש הבדל בין קביעת שער רבית לבנקים המסחריים ובין הלוואה ישירה לציבור. ואגב, בנק ישראל מלווה לציבור דרך הבנקים המסחריים.כך שהבנקים המסחריים הם המתווכים במקרה זה בין שער הרבית שבנק ישראל קובע לשער הרבית שמגיע לציבור, והשאלה מה עושים עם זה במשק שאין בו תחרות משוכללת (2 או 3 בנקים שולטים על השוק) היא בהחלט שאלה שראוי לדון בה.

  5. האם יש כלכלנים או אנשי ציבור שיכולים לתת תגובה משכילה לטיעונים התומכים בדה-רגולציה?

  6. דפנה,

    אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל נדמה לי שחלק גדול ממה שנכתב כאן הוא ניסיון להביא טיעוני נגד לפילוסופיית הדה-רגולציה.

    ובכלל ברבים מהאתרים הסוציאל דמוקרטיים, כגון עבודה שחורה, שקוף, העוקץ,לחץ חברתי וכמובן הרבה אתרים אישיים (איני מזכירה שמות כדי לא לשכוח מישהו) תמצאי דיונים על מקרי דה-רגולציה ספציפיים.

    כמובן לא מעטים בארה"ב וביניהם השמות הידועים ביותר: ג'וזף סטיגליץ ופול קרוגמן.

  7. נניח שרגולציה זה דבר טוב. אך מדוע עם אקדח המכוון לרקתו של האזרח? מדוע שלא תהיה "רגולציית-רשות"? לדוגמה, חברות התרופות בארה"ב לא יהיו חייבות באישור ה-FDA, אך ה-FDA ימשיך לעמוד על תילו. האזרח יונחה על-ידי הממשלה לרכוש רק תרופות שקיבלו אישור מה-FDA, ויובהר לו כי אם יצרוך תרופה ללא חותמת של ה-FDA הוא עושה זאת על אחריותו האישית. מה שאנשים מסוגך לא מסוגלים להבין זה שאין סתירה בין הרצון להגן על הציבור, לבין הרצון לתת לאזרח חופש לעשות את הבחירות שלו. אם חולה סרטן לא מעוניין לחכות חמש שנים עד שהתרופה X תיבדק ותאושר, והוא מוכן לקחת סיכון, מי את שתמנעי זאת ממנו? תמר, אני מעדיף להפקיד את כספי בבנק שאינו נתון תחת פיקוח ממשלתי. אני מעדיף לנהל את חשבונותי, לקחת הלוואות ולהפקיד חסכונות בבנק שאינו תחת פיקוח ממשלתי. זכותי לעשות כן לא פוגעת בזכותך לנהל את עניינייך בבנק שהוא כן מפוקח. בדיוק כפי שזכותי לרחוץ בחוף ים ללא מציל, לא לא פוגעת בזכותך לרחוץ בחוף ים עם מציל (אני מקווה שגלעד ארדן לא יקרא את שורות אלה ויקבל רעיון חדש…). את מציגה שתי ברירות, או שנגן על האזרח, או שלא, ומתעלמת מאופציה שלישית: נגן על אלו שמעוניינם בהגנתנו, ואלו שלא מעוניינים בה – שיהיה להם בהצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s