מורידים רבית – לא מורידים (אפילו את תביני)

 
בנק ישראל הוריד לאחרונה את הרבית המוניטרית ל-3%. זאת בעקבות הורדה כלל-עולמית. הרבית המוניטרית היא הרבית שמשלם בנק ישראל לבנקים המסחריים על הפקדותיהם אצלו, וגובה מהם על הלוואותיו. היא מאותתת לבנקים על הרבית הרצויה.

הרבית המוניטרית הנמוכה אמורה למשוך את הרביות המסחריות במשק כלפי מטה. אלא שהמציאות מורכבת יותר. הבנקים שנכוו בכמה מהשקעותיהם והלוואותיהם נזהרים עכשיו במתן אשראי. זהירות זו, על פי הדיווחים התקשורתיים, מתבטאת בעיקר בהקצאת האשראי לעסקים הקטנים ולמשקי הבית.

לחשדנות כלפי הקטנים יש היגיון משלה. קל יותר לבדוק את יציבותו הפיננסית של יזם בינוני אחד מאשר את יציבותם של 100 קטנים. ובנוסף, חילוצי הממשלות עד כה הפגינו הטיה לטובת העסקים הגדולים שקריסתם עלולה לערער משק שלם. סביר גם להאמין שהבנקים עדיין נוטים ללכת לקראת לווי הענק שלהם המסובכים בחובות, מתוך תקווה שהסיוע הנכון ברגע הנכון יעמיד אותם על רגליהם ויאפשר להם להחזיר לפחות מקצת החובות.

ובקצרה, הבנקים לא להוטים היום להלוות, ובוודאי לא בשער הרבית שבנק ישראל מסמן להם. מה גם שמקור הכספים העיקרי של הבנקים והפקדותיהם העיקריות אינם בבנק ישראל אלא בשוק החופשי. ובשוק החופשי עכשיו, בתוך המדינה ומחוצה לה, קשה לבנקים לגייס כספים בגלל המשבר – פקדונות הלקוחות פוחתים, הנפקת האג"ח הופכת להיות בעייתית, והיכולת ללוות ישירות קטנה.

יותר מזה, צרכיו הכספים של משרד האוצר מעלים את רף הרבית במשק. אגרות החוב השקליות של המדינה נושאות עכשיו תשואה של 7%-6% לשנה. האגרות הצמודות לטווח ארוך מבטיחות הצמדה למדד בתוספת רבית של 4% ומעלה. ההנחה בשוק ההון היא כי בהנפקותיו החדשות האוצר יציע אף יותר. זאת משום שהכנסותיו ממסים קטנות עם התכווצות הפעילות הכלכלית, והוצאותיו יגדלו בגלל הצורך בתמיכה למובטלים ובעידוד לעסקים שנפגעו.

העלאת הרבית על אג"ח המדינה מעלה את רבית הבנקים. גם החשש ממחסור במזומנים בעת בהלת משיכות דוחף אותם לפנות ללקוחותיהם ולשדלם להפקיד כספים בתנאים שלא נראו פה מזמן. בתוכניות חיסכון שונות ניתן היום לקבל רבית צמודה של כ-4% ורבית שקלית של כ-6% ויותר. אם זה מה שהבנק נותן למפקידיו, איך הוא יכול להלוות ב-3% ב-4% או ב-5%?

במבט-על, מתקבלת תמונה מעט מוזרה של מדיניות הממשלה ברבית. זרוע אחת של הממשלה – בנק ישראל – מנסה למשוך את הרבית כלפי מטה על ידי קביעת רבית מוניטארית של 3%. זרוע אחרת של הממשלה – משרד האוצר – הולכת עם מגמות השוק ונוטה להעלות את הרבית מעבר ל-7%-6%.

ובקצרה מי שיש לו כסף לשחק איתו – הבנקים, אנשים ועסקים בעלי אמצעים – יכולים ליהנות מרבית די גבוהה וערבות החזר ממשלתית, שאין בטוח ממנה בימים אלה. ומדוע, אם כן, שהם ילווו בתעריף נמוך מתעריף אג"ח המדינה.

על מצב מעין זה כבר כתב אדם סמית, אבי הכלכלה המודרנית בספרו מ-1776: "שום חוק אינו יכול להוריד את שער הרבית המקובל מתחת לשער השוק הנמוך ביותר הנוהג בזמן שהוא נחקק" (עושר העמים, מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה, 1996 עמ' 340). והרבית המוניטרית של בנק ישראל אינה חוק. היא סתם רמז מנומס.

רבית השוק הגבוהה למדי כבר עכשיו, והסתגרות הבנקים כלפי הלווים שאינם מספיק חזקים בעיניהם, מגבירה את חיישנותם של עסקים רבים ומשקי בית. הם מעדיפים שלא להיכנס לעסקות לא-בטוחות, מה גם שאם ייאלצו למחזר את הלוואותיהם אולי יידחו על ידי הבנקים או יידרשו לשלם רבית גבוהה יותר.
ובקצרה, הכרזתו החגיגית של בנק ישראל על הורדת הרבית כל חודש – מה שנקרא בעיתונות "מדיניות מוניטארית מרחיבה לעת משבר" אמנם מאד מרשימה אך כמעט ולא אומרת דבר למי שניצב עכשיו בפני החלטה עסקית. ומן הסתם גם לא תורמת מאומה לצמיחת המשק.

 
 

11 מחשבות על “מורידים רבית – לא מורידים (אפילו את תביני)

  1. לא נראה לי כי האוצר מעונין לגייס אג"ח ברבית של 4%, אדרבא, נראה לי כי בזמנים טרופים אלה, כל מי שיש בידו כסף נזיל יעדיף לקבל עליו 3% צמוד באג"ח מובטח ע"י המדינה- אם אכן תצא זו לגיוס כספים – מאשר רבית גבוהה יותר שמנפיק זה או אחר יכול להציע…

    זה שהתשואה הגיעה ל 6-7% על אג"ח ממשלתיים אינו אומר שהממשלה אכן תשלם אותם בפועל. רבית הקופון לא השתנתה, אלא מי שהיה לו שכל -וקנה בעקבות המכירות של הגופים השונים שמכרו אותם- אכן יעשה קופה ברבית שוטפת ובמקביל – ביום מן הימים כשהשוק יחזור למצב נורמלי יעשה הון במכירת האג"ח שערכו יעלה בהתאם….
    מעבר לכך, ברגע שכמות האג"ח שנזרקה לשוק במחירי מציאה תיעצר, הרי שאין סבה לבנקים לגייס כספים ברבית גבוהה [פרט לחמדנות גרידא] ועדיף שהממשלה תוציא אג"ח למימון פיתוח תשתיות [מעבר לתקציב] אבל רק לצורך זה – ברבית נמוכה אך מובטחת…..

  2. האוצר אולי לא מעוניין לשלם רבית כה גבוהה אבל על פי ההערכות הנשמעות כנראה לא תהיה לא ברירה. בינתיים, הבנקים כבר משלמים רבית צמודה של 4% ויותר על כמה מתוכניות החיסכון ו-3% ויותר על אחרות.

  3. הורידו לריצפה את הריבית על הפק"מ

    פיקדון עם תחנות שבועיות מקבל חצי אחוז, תוכניות אחרות עד אחוז וחצי

    ממש גניבה

    בכלל לא כדאי לסגור כסף נזיל כי הקנס על יציאה שלא בזמן הנכון תהיה גבוהה יותר

    וזה, גם יוצר מצב שלבנקים יש פחות כסף להלוות,

    בטווח הארוך זה עוד יחמיר

    ואת הכסף הגדול הספסידו הבנקים מהגדולים ויפסידו מהגדולים, ללא ממשקי בית קטנים

  4. תמר שלום,
    אכן, זה מה שקורה, אולם עם כל הכבוד להערכות [וראינו כמה הן שוות באמת בתקופה שחלפה]
    נראה לי כי אם תעמודנה שתי חלופות בפני משקיע
    ישראלי סביר – הוא יעדיף רבית של 3% מגובה באג"ח ממשלתי על 4-5% של בנק מקומי….
    כך שאם אכן תעשה זאת המדינה יש שסכוי רב שזה יקרה….
    האמת, רק העתיד יוכיח, אולם עובדה היא כי רבבות מבוטחים המחזיקים פוליסות בטוח שהונפקו עד סוף 1989 ואפילו שנת 1990 – לא המירו אותם לתוכניות חדשות החל "מפרוץ" תוכניות משתתפות ברווחים – גם אם לא תמיד הפוליסה שברשותם היתה הטובה ביותר מבחינת תוכנית הבטוח עצמו….

  5. אני לא חושבת שיש סתירה בין הדברים שלי לדברים שלכם. נכון, הבנקים נותנים רבית נמוכה על פק"מ כי זה כסף שיכול לברוח כל רגע והם לא מעוניינים בו. הם מציעים היום רבית יפה מאד עבור כסף שנסגר לתקופה קצת יותר ארוכה.אותה דיפרנציאציה שיש בבנקים בין סוגי פקדונות שונים ובין סוגי הלוואות שונות מתגלה גם ביחסו של הציבור לביטוח. מבחינתו,הביטוח אינו לגמרי חליפי לפקדונות בנקים בגלל תכונותיו המיוחדות.
    ובגדול, מה שאני אומרת הוא שהבנקים נאלצים היום לשלם הרבה תמורת כסף שיישב אצלם. ולכן, הם גם גובים הרבה מלווים שאינם גדולים וחזקים, או שלא מלווים להם כלל.
    מכאן, שהשפעת הורדת הרבית של בנק ישראל מאד שולית.

  6. שניתנת היום על חיסכון של 100,000 ש"ח בבנקים לטווח ארוך היא 3% בשנה. זה הרבה מתחת לשער הריבית ה"אמיתי". המצב הזה הוא טוב כמובן לבנקים (ורע לאזרח הקטן) וכולם יודעים זאת. כולם חוץ מכמה כלכלנים בעלי בלוג ברשימות…

  7. מה שאתה אומר ממש לא נכון, ותעדכן את עצמך לפני שאתה קופייץ. היום באחד הבנקים הגדולים ניתן לקבל הצמדה פלוס 3% או קצת יותר (הציעו לי לפני יומיים) על תוכנית חיסכון חודשית בסכומים קטנים – נדמה לי מינימום 150 שקל לחודש.זה דבר שנעלם לגמרי בשנים החארונות. על תוכנית חיסכון לתקופה ארוכה (לא זוכרת בדיוק משהו כמו 8-12 שנים)ניתן לקבל הצמדה פלוס רבית של 4% ויותר.

  8. גלברייט אמר : "טובה מכל היתה העובדה שהמדיניות המוניטרית נפטרה מכל התערבות שמקורה באי-הנוחות הכרוכה בתהליך ציבורי." מתך כסף עמ' 251
    רוצה לומר מדיניות מונטרית שנהוגה בישראל כבר מספר שנים מתעלמת מזכותו של האזרח להשפיע על המדיניות הכלכלית דרך נציגיו בכנסת/פרלמנט.
    מסתבר שהמדיניות הזאת היא לא רק לא דמוקרטית אלא גם שגויה במונחי רווח והפסד, ע"פ דו"ח של מרכז אדווה בעשר השנים האחרונות הצמיחה הישראלית מפגרת ב-30% אחרי הצמיחה העולמית.
    במאמר הזה את מסבירה שכל זה קורה לא במקרה, מדובר בשימוש בכלים לא מתאימים אפילו לשיטתם של הנאו-ליברלים.
    לשיטתם של אנשי החברה המדינה נכשלת כבר 30 שנים משום שהפערים גדלים והעניים נהיים יותר עניים לא רק במונחי מדד העוני.

  9. משהו במנגנון ה RSS של הבלוג שלך החזיר אלי את הפוסט הזה, בדיוק כשהנגיד ממשיך והריד את הרבית עוד ועוד.

  10. כל משתמשי ה-rss,

    אני מבינה שהודעות מהאתר שלי על פוסטים ישנים עולות אצלכם ב-RSS פעם לפעם. אנא עדכנו אותי באיזה תדירות זה קורה, ואם זה מפריע לכם. העניין בטיפול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s