לו הייתי שר האוצר, נגיד בנק ישראל וראש הממשלה – ואתם יודעים שיש לי את כל הכישורים הדרושים – לא הייתי אומרת לנתיניי שהכל בסדר בכלכלה. כי האמת היא שהימים קשים. ובימים קשים מוטב לומר את האמת.
זה לא רק שלא נשאר כל כך הרבה בסדר. אלא שלאיש אין מושג מה בסדר ומה לא, ואיך הסדר של הלא בסדר יסתדר. כלכלנים מלומדים מדקלמים את המנטרה התורנית: אנחנו יודעים לטפל במשבר, הפנמנו את לקחי שנות ה-30. אבל המשבר הזה אינו העתק של משבר שנות ה-30, כפי שגל צונאמי אחד אינו זהה למשנהו.
הבדל מהותי אחד בין ההתרסקות הגדולה של 1929 למשבר הנוכחי הוא מהירותה ועצמתה של התקשורת. הטלפוניה, הפקס, ובעיקר האינטרנט, פרושים היום בכל פינה נידחת, ומשכפלים אלפי מונים כל אירוע שולי. מספיק שהטריוויה תגיע לחדשות, היא תעשה את עבודתה גם אם המניע להבלטתה הוא שתדלנותו של מי שמעוניין להריץ נייר ערך או מטבע. את המניעים האלה הציבור לא מכיר. הוא מגיב לגירוי ולתגובה לגירוי. כך נוצר קשר חדש בין הכלכלה האמיתית לכלכלת שוקי ההון והמטבע. או אם לדייק, כך פתאום הופכים שוקי ההון והמטבע – שאמורים על פי התיאוריה הכלכלית במלוא אלגנטיותה להיות תמונת ראי של הייצור והמסחר – למעצבי הייצור והמסחר והחיים.
ומה רבה האימה כשאותם ענקי פיננסים – אלה שרק אתמול הטילו את חתיתם על עסקים וממשלות – מתרסקים פתאום ואיש אינו מבין מדוע. אה, מיותר לומר, אותם כלכלנים שלימדונו קודם איזה פלא הם מכשירי הבורסה, כבר מוכנים עכשיו עם ההסבר העדכני מדוע הם כשלו. אבל, פרט קטן, מדוע זה קורה דווקא עכשיו? ואיפה כל המומחים היו כשהגל החדש של פלאי הבורסה התרומם?
ברגעים כאלה אי-אפשר שלא להיזכר בשירה הנפלא של זלדה על הלווייתנים שבגלל סיבה נסתרת נוהרים אל מותם בחופי האוקיאנוס:
מה הפחיד כל כך את הלויתנים
שנמלטו מן הים
למות קבוצות קבוצות
תחת כפת השמיים –
שברחו בבהלה
ממעמקי אוקינוס
לגווע על פני שממת החול.
לשוא מדענים האירו בפנס
את שגעון פחדם,
הסוד שגר בהרי החשך
מקשיב לדבריהם ומחייך לנפשו.
ומי שכמו זלדה יודע להתבונן בלווייתנים בהשתאות, הוא יידע כמותה לומר לעצמו בימים הבאים עלינו:
אם נשמתך חסרת פניות
כציץ העמקים
תגיע אל לב הדברים
בקפיצת הדרך
תגיע אל לב הדברים.
…….
אם נשמתך חסרת פניות
כציץ העמקים
לא תטבע בחשך
עד השרש,
לא תטבע בעכשיו
עד הנקדה הפנימית.
שנה טובה.
עידן השוק החופשי 
שהזכרת.לא אאריך,מכוון שאין אומרים (כל) שבחו של אדם בפניו.
ברצוני להודות לך על העבודה שאת עושה באתר זה.את בבחינת פוקחת עיני עיוורים.
שנה טובה ומבורכת. לך, ולכל אהובייך.
אהבתיאהבתי
פוסט נהדר, חבל שההשראה לכתיבתו היא זמנים קשים. שנה טובה!
אהבתיאהבתי
זמנים של משבר מעלים תהיות רדיקליות, ובמסגרתן הגעתי לסרטון הזה:
http://video.google.com/videoplay?docid=-9050474362583451279&pr=goog-sl
שמציג ביקורת תיאורטית חריפה על מערכת הכסף והבנקאות המודרנית, מה שמכונה שם ה-
fractional reserve system
(אני לא יודע איך אומרים בעברית)
הסרטון גולש לפעמים לטון קצת היסטרי/קונספירטיבי מדי לטעמי, אבל תמונת המצב המטרידה שעולה מהניתוח שבו נשמעת לי די מדויקת.
אני מאוד מעריך את ההבנה שלך בתחום, את הזווית הביקורתית שאת לא פוחדת לתפוס, ואת האופן המעניין והבגובה-העיניים שבו את מציגה את מה שיש לך לומר. לכן אני סקרן לשמוע איך את רואה את הדברים, אם נראה לך שיש ממש בתמונת המצב שהסרטון מציג, ואם יש שם נושאים שהטיפול בהם רשלני או לא זהיר.
הסרט קצת ארוך, אבל אם תראי את כולו או חלק ממנו ויהיה לך מה לומר עליו, אני מאוד אשמח לשמוע מה דעתך.
תודה ושנה טובה,
עומר
אהבתיאהבתי
אני אסתכל. אני מזמינה גם קוראים אחרים להסתכל ולהגיב.
אהבתיאהבתי
ראיתי (ובעיקר שמעתי) את התחלת הסרט, ומה ששמעתי נראה לי הסבר נאות לדרך בה מערכת הכספים המודרנית פועלת.יתרונו, בדרך הפשוטה בה הוא מציג את הדברים. לא המשכתי עד הסוף כי קשה לי להתרכז בסרט כזה ארוך באינטרנט. בכל מקרה, מי שמעוניין בהעnקה נוספת יכול לקרוא את ספרו הקלאסי של J.K. Galbraith: Money
ספרו של גלבריית גם מלא הומור ומאד קריא.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על חוות הדעת ועל ההמלצה.
אהבתיאהבתי
יש צורך דחוף בשדרוג ההשכלה הכלכלית של האזרח הפשוט (ולא רק בישראל) כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים האלה. המערכת הפיננסית הפכה להיות כל כך מסובכת, כל כך מורכבת, וכך גם כל כך מסוכנת למי שמנסה לשמור את הראש מעל פני המים הסוערים האלה.
אהבתיאהבתי
להדיוטות קצת קשה לעקוב אחרי ההתפתחויות בכלכלה העולמית. הנה משאב שיכול לעזור בנושא:
http://www.npr.org/blogs/money/
הם כותבים *כמעט* טוב כמוך, תמר.
ההסברים שלהם לגבי הלוואות קצרות מועד וכיו"ב עזרו לי מאוד.
אהבתיאהבתי
אפשר לראות את תמליל הסרט כסף כחוב
לא הכי קריא בעולם אבל שוין
http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%91_(%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D)
הטענה המרכזית שיש שם – על מערכת מתנפחת – היא טנעה שמופיעה בהרבה מקומות – ועדיין לא ברור לי בכלל איך היא מתחרשת
אבל שימו לב לדוגמה שגם כריטסי אשראי, תלושי עובדים
וכו הם סוג של הדפסת כסף – אבל נראה לי ששם הם עוסקים במשהו מהותי יותר
========
תמר – יש 2 דברים שהם גם שונים מהמשבר של שנות ה 30
האחד הוא הריגודיות של המערכת – שחכתי את המילה העברית – כמה המערכת הכלכלית היא ריכוזית או נוזלית- יותר דומה לנוזל ג'לי או מוצק
בעבר הכלכלה היתה הרבה יותר ביזורית ולכן משבר במקום אחד בעולם לא השפיה בכלל על מקומות אחרים – ואפילו גרם לפריחה בגלל אובדן תחרות והוזלת סחר
בשנות ה 30 הכלכלה העולמית היתה כבר יותר קשורה ולכן המשבר בארה"ב התפשט – ועדיין היו מקומות שלא ממש הושפעו או שהתאושושו מהר יותר – והמשבר בכלכלת ארה"ב אולי אפילו עזר להם
כיום אנחנו בשוק שגם התפשט לרוחב – כמות המשקים האותרקים מחוץ לשוק ירדה, והוא גם הרבה יותר ריכוזי ותלוי הדדי – וכמו מבנה ריגודי משבר במקום אחד פרושו פגיעה חזקה הרבה יותר ויכולת התאוששות קשה בהרבה
========
הבדל נוסף הוא היחס בין גודלה של הכלכלה לבין גודלה של הסביבה – אם בעבר הכלכלה היתה קטנה והסביבה היתה גדולה – אנחנו כל הזמן בתהליך שבו טביעת הרגל האקולוגית – לא רק זיהום אלא גם צריכת משאבים – הולכת וגדלה – ומצד שני הביוספרה לא גדלה –
יש היום יותר אנשים, שצורכים הרבה יותר משאבים
אבל כמות היערות, שטחי האדמה, המים, הדגים ומשאבי המחצבים – לא השתנה
במשך זמן מה היה משחבה שעם יותר הון אפשר יהיה לגלות יותר מחצבים – אבל ב40 השנים האחרונות חישפו יותר נפט וגילו פחות
כל המהפכה התעשייתית התבססה על אנרגיה זולה – וכיום אנחנו במצב שבו האנרגיה מתחילה להתייקר – היא רחוקה מלהגמר – אבל זה לא נתון רלבנטי – להפקת אנרגיה יש צורך בהשקעת אנרגיה – וכשאתה משקיע אותה כמות אנרגיה בהפקת כמות מסויימת של אנרגיה אתה מקבל אפס אנרגיה ובזבוז זמן
– הרבה קודם לכן אתה בבעיה
זה ההסבר ההגיוני ביותר למשבר הנוכחי שאני מכיר- כמובן עם סיבוכים רבים נוספים של עיתוי כמו ספקולציות, הבועה הפיננסית, מלאים ועוד
http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98
לכן כל התרגילים הפיננסים וכל הרגולציות לא יעזרו – הבעיה היסודית היא לעבור למשק עולמי בעל אנרגיה מתחדשת (שכנראה אומר משק עולמי הרבה יותר חסכוני באנרגיה) – דבר שמציב אתגרים גדולים בתחום המזון קודם כל, ואחר כך בכל שאר התחומים
אהבתיאהבתי
אני חושבת כמוך שמגבלת המקורות של חומרי הגלם היא אחד מגורמי המשבר. אני לא בטוחה ולא מתיימרת לדעת אם היא הגורם העיקרי או לא. גם על מגבלת חומרי גלם אפשר להתגבר בעזרת תכנון כלכלי.ובכל מקרה, אין זה הכרח שמגבלה כזו תהפוך לבועה. הפיכתה לבועה היא מעשה אסטרטגי של ספקולנטים בודדים ומדינות כוחניות. כלומר, גם את הבועתיות ניתן להגביל במידה רבה על ידי הידברות בינלאומית. את הבועתיות בבורסה בוודאי שאפשר לרסן בעזרת רגולציה. זה, אם אני מבינה נכון, אחד ממסריו העיקריים של גלבריית.
אהבתיאהבתי
לך יש ספר של גלבריית – אני יכול רק לצטט מהזכרון
לפי מה שאני זוכר מהיסטוירה קצרה של בועה פיננסית
הוא טוען שזה לא משנה
– כי גם לשלטון יש אינטרס ביצירת בועה – בעיקר כדי להדפיס כסף למימון מלחמה – הוא מביא שם דוגמאות שאני לא זוכר, ויש 2 דוגמאות בולטות ב-50 השנים האחרונות
המלחמה בויאטנם שהובילה לקריסת הסכמי יער ברטון
והמלחמה השניה בעירק שתרמה לבועה הפיננסית ולשטויות הכלכליות האחרות שבוש עשה
לדעתי המאפיין של כסף מבוסס חובות יכול להיות באמת שורש הבעיה – גלבריית מציין לדוגמה את הנושא של הנסיון הצרפתי לקבע את כמות הכסף באמצעות שטרי מכר על האדמה
===========
לגבי משאבים – גלבריית מדבר על תנודות של כמה שנים עד כמה עשורים – תנודות דומות למשחקי פרמידה
אני מדבר על מגמה ארוכת טווח של כמה מאות שנים של כילוי מאגרי האנגריה המחצבית – כלומר גז, נפט, פחם ואורניום
הטענה היא שאין צורך להגיע לכילוי המאגרים כדי לגיע למשבר – מספיק להגיע לאיזור חצי המאגרים כדי שעלויות אנרגטיות גדלות של הפקה
יגרמו לבעיה רצינית
מול זה שום רגולציה או פתרון שוק לא יעזרו אלא רק אחד מ-3 דברים
1. היתוך גרעיני
2. ביקוע גרעיני מתחדש ממי ים
3. אנרגיה מתחדשת
2 הדברים הראשונים הם תהליכים שלא ברור אפשר לקיים אותם
הדבר השני פיזיבילי -אבל הוא גם אומר כנראה הורדה משמעותית של כמות האנרגיה העומדת לרשותנו
– פרטי או ציבורי או כל דבר באמצע – לדבר יהיה השפעה מכרעת על הכלכלה
הצרה שרוב הכלכלנים לא יכולים לראות את זה היות ובמודל המקובל
אין כניסה של זרמי חומר ואנרגיה למערכת
עבודה מומרת למוצרים
והכל במעגל סגור – בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הראשון והשני
אהבתיאהבתי
את הויכוח הזה לא נמצה כאן. לפחות על דבר אחד אנחנו מסכימים: המשבר הנוכחי אינו התפוצצות "בועת הנדל"ן" אלא משבר מהותי שנוגע לתחומים רבים. בסופו, וודאי נצא יותר חכמים, אבל ברור גם שלא נצא עם מודל כלכלי חובק-כל.
אהבתיאהבתי
את מניחה שנצא
אהבתיאהבתי