סטנלי פישר, הצחקת (פעמיים) את הספקולנטים

 
פעם ראשונה, במאמציך לחולל פיחות: שתי הורדות רבית חריגות – מחצית האחוז כל אחת  ב-25.2 וב-24.3; רכישה בהיקף ניכר של מטבע זר בראשית מארס; והצהרתך ב-20.3 על רכישת מט"ח קבועה של בנק ישראל – כ-25 מיליון דולר ליום, עד לסך של כ-10 מיליארד דולר.
 
פעם שנייה, בהתבטאות שאולי לא ייחסת לה חשיבות בישיבת הממשלה מה-13 לאפריל, בה קבעת כי השקל ימשיך להתחזק בטווח הבינוני והארוך.
 
והוי מה חבל שחוש ההומור של הספקולנטים לא מתבזבז סתם ככה כמו אצל האנשים הרגילים. הם לא צוחקים בקול, הם מחייכים וקורצים, ורצים מהר לקנות/למכור מטבע זר.
 
וכך, חתירתך לחולל פיחות התקבלה ברוח מאד טובה. בשבוע שלאחר הורדת הרבית הראשונה, טיפס שער החליפין של השקל לעומת הדולר בכ-2%. ואז, בשבועיים וחצי הבאים, צנח בכ-8% לשפל שלא זכור כבר שנים רבות. כתגובה, יזמת את צעדי חודש מארס שהמחישו כמה אתה לחוץ לפיחות. לחיצות שלא תגונה – המשק היצרני אינו יכול לתפקד עם כאלה ייסופים. אלא שחברינו הספקולנטים שוב קרצו, והקפיצו את שער החליפין בכ-7% תוך שלושה שבועות.
 
וכששער הדולר היה בשיאו, בדיוק כשמהמרי הטבע החלו להרהר איך יורדים מהעץ, שוב לא אכזבת והגשת להם את הסולם. בישיבת הממשלה, ב-13.4, אמרת כי השקל ימשיך להתחזק בטווח הבינוני והארוך. זה הספיק כדי להנחית אותו חזרה עד ל-3.486 בסוף השבוע שעבר, כלומר קרוב ל-4% מתחת לשיאו האחרון.
 
אין מילים, הקרדיט מגיע לך. נדנדת השקל מסוף פברואר ועד הלום כולה שלך. היא אינה נובעת מיחסי המטבעות הזרים – השקל מתנדנד חזק גם לעומת האירו. היא נובעת משאיפתך המוצהרת להשיג פיחות, וייצר ההשתעשעות של שחקני המטבע. מרגע שהבינו מה הכיוון שלך, הם ידעו מה יהיה הכיוון שלהם. מבחינתם, כל שינוי שער חד הוא קופון פוטנציאלי, שיש לחתור לגזירתו. ואכן, אפשר לראות איך תנודות המטבע התגברו מאז שהצהרת על כוונתך לחולל פיחות.
 
כי מבחינת מהמרי המטבע, ההצהרה היא שחשובה. לא ההאצה הקלה בקצב הורדת הרבית – היא לא משמעותיות בעולם של תנודות שער חליפין חדות; לא רכישת הדולרים על ידי בנק ישראל בסך 25 מיליון דולר ליום –  כאחוז אחד בלבד מהיקף הסחר היומי; וגם לא כניסותיו הספורות של הבנק לשוק בסכומים גדולים – כמה זמן היא יכולה להימשך. מה שחשוב הוא הכוונה. אה, הספקולנטים אומרים, הבנק המרכזי רוצה פיחות. בואו ניתן לו קצת ייסוף כהתחלה.
 
ההצהרה חשובה לא רק לתחשיבי הספקולנטים. כל אמירה ברורה של הבנק, כל צעד הפגנתי שלו  ממונפים בקרב הציבור הרחב, בעזרתה האדיבה של התקשורת חובבת המהומות. וכך, שחקני המטבע המומחים קופצים ראשונים לקנות דולרים אם האיתות הוא בכיוון פיחות. הם, בהתחלה, קונים בזול, מעוררים את פיחות המטבע, ומריצים אותו על ידי סיפורי מעשיות. הציבור שנוהר אחריהם משלים את המלאכה. לשחקנים המיומנים רק נותר להמתין בסבלנות לרגע שבו יוכלו למכור את הדולרים ברווח של 7%, כפי שעשו בראשית אפריל.
 
כל האמור לעיל לא בא לחדש לך דבר. אתה הרי מומחה לשוקי מטבע ולשווקים פיננסיים אחרים. אך ייתכן שעדיין לא חווית מספיק את שוק המטבע הישראלי, שוק שנשלט על ידי סוחרים בודדים, ומתנהל בעיקר בשניים-שלושה חדרי עסקות. מה לעשות, השקל הוא לא דולר. את הדולר, הנסחר באלפי חדרי עסקות ברחבי תבל, אי אפשר לתמרן בקריצה.
 
היותו של השקל נתון למניפולציה קלה מאפשר לך סוג של תקשורת עם השוק. כך אתה יכול להצליח יותר מעמיתיך בארה"ב או בגוש האירו בניווט מטרה רגעית. עובדה, מנהיגי השוק הולכים לזמן מה אחריך, אך מה קורה לאחר שעשו את המכה?
 
שינויי הרבית, התערבותך הישירה בשוק המט"ח, הצהרותיך הפומביות ורמזיך – כולם יעילים ברגעי משבר, שאינו עמוק מדי או ממושך מדי. עם זאת, אתה, וזה גם מה שהכרזת בישיבת הממשלה, לא מסוגל לנווט את השקל לטווח הבינוני והארוך. והטווח הבינוני והארוך הוא שרלוונטי להיערכות המגזר היצרני. בתנאים הנוכחיים, ולא חשוב עד כמה תרצה לעזור, אתה לא מסוגל לפתור את בעיית היסוד של התעשייה או החקלאות או התיירות. יותר מזה, התערבותך קצרת הטווח בשוק המטבע, המנוצלת לעשיית גלים על ידי הספקולנטים, מפירה את היציבות ועלולה לגרור אחריה נזקים (כגון הגברת תנודות האינפלציה).
 
אבל ההתנסות בחודשיים האחרונים בכל זאת אינה לגמרי מיותרת, כי היא ממחישה היטב את גבולות יעילותם של שינויי הרבית או רכישות הבנק המרכזי בקביעת שער השקל. לא על אלה שרגא ברוש וחבריו היצרנים צריכים להילחם, אלא על הזכות לדעת את העובדות הנוגעות לסחר המטבע בישראל. בנק ישראל, האחראי על התחום בתוקף תפקידו, חייב ללמוד ולהביא לידיעת הציבור מיהם המוכרים והקונים הגדולים – האם מנהיגי השוק הקבועים או אורחים מזדמנים? האם הם ישראלים או זרים? לאיזה מטרה מיועדות ההמרות – לייצור או לספקולציה? מהיכן מגיע הכסף – ממקורותיהם הפרטיים של השחקנים, מאשראי מקומי, או מאשראי זר?
 
כל הפרטים האלה נחוצים לגיבוש מדיניות מטבע מציאותית. בנק ישראל הוא המועמד הטבעי לאסוף אותם בתוקף תפקידו. אבל הוא אינו המועמד הבלעדי להכרעה. המידע הזה צריך להימסר לציבור, ולשמש בסיס לדיון ציבורי. כן, הציבור צריך להבין ולגבש דעה על חופש תנועות ההון, על האשראי להימורי מטבע הניתן על ידי הבנקים ושאר הגופים המוסדיים, ועל ניטור מנגנוני הפעולה של חדרי עסקות המטבע.

18 מחשבות על “סטנלי פישר, הצחקת (פעמיים) את הספקולנטים

  1. וכי מדוע זכו הם בכינוי הזה? הרי מי שבאמת מהווה את המגזר היצרני הוא לא בעלי ההון, שממילא לא ניתן להבדיל בין אחזקותיהם ה"פיננסיות" וה"יצרניות", אלא העובדים, המהנדסים, האקדמאים ומי שבאמת תורם ידע ומשתמש בו. המבנה התאגידי המודרני, זה שבו לכודה התעשייה היצרנית הישראלית והעולמית, לא נועד להגביר את הייצור אלא אדרבא, לסתום אותו ולחנוק אותו, ואף לחסל אותו למען הגברת הרווחים. מאז המאה ה-19 אין באמת מאבק בין מגזר יצרני למגזר פיננסי, מאחר ושניהם לוקחים חלק באותו גוף – התאגיד המונופוליסטי האימפריאליסטי.
    אשליות קורפורטיסטיות כאלו ואחרות, שזוכות עתה לעדנה עם הדיבורים עם "המודל האירי", מהוות פשוט חזרה לעידן של הצבר הון באמצעות רגולציה ממשלתית ישירה, בניגוד לעידן הנוכחי בו ההצבר נעשה באמצעות רגולציה עקיפה (מה שמשום מה נקרא דה-רגולציה). ההון מחפש כרגיל סובסידיות, אשראי, השקעות ממשלתיות ופיתוח ידע במגזר הציבורי שאותו יוכל לחטוף ולהטמיע במערכת הסחיטה שלו, והקורפורטיזם הוא צורה יעילה יחסית (כלומר בזבזנית בכיוונים ה"לגיטימים" מבחינת ההון) של סחיטה כזו.

  2. The corporation.

    http://video.google.com/videoplay?docid=192012118972057552

    THE CORPORATION explores the nature and spectacular rise of the dominant institution of our time. Footage from pop culture, advertising, TV news, and corporate propaganda, illuminates the corporation's grip on our lives. Taking its legal status as a "person" to its logical conclusion, the film puts the corporation on the psychiatrist's couch to ask "What kind of person is it?" Provoking, witty, sweepingly informative, The Corporation includes forty interviews with corporate insiders and critics – including Milton Friedman, Noam Chomsky, Naomi Klein, and Michael Moore – plus true confessions, case studies and strategies for change. Winner of 24 INTERNATIONAL AWARDS, 10 of them AUDIENCE CHOICE AWARDS including the AUDIENCE AWARD for DOCUMENTARY in WORLD CINEMA at the 2004 SUNDANCE FILM FESTIVAL. The long-awaited DVD, available now in Australia and coming in March to North America, contains over 8 hour of additional footage. The film is based on the book The Corporation: The Pathological Pursuit of Profit and Power by Joel Bakan.

  3. בדיוק חשבתי לקרוא לקוראים שיודעים מי זה ובלן להתפקד. מסתבר שיש לפחות אחד.

    אני בכל זאת עומדת על האבחנה בין הון יצרני להון פיננסי. תיאורטית, הון זה הון, אבל בפועל, הון שכבול במיזם יצרני מתנהג אחרת. אולי לא מאלטרואיזם, אבל כן מעצם זה שהוא קשור לטריטוריה. תעשיינים, חקלאים ותיירנים קשורים למקום בו הם עושים את הכסף. הם (ואני מדברת על הטובים שבהם, לא החלטוריסטים) מתקשרים גם לעובדים.הון פיננסי לא מחויב לשום דבר.

    ומעבר להתפלספות, אין ספק שהתעשיינים מיצגים אינטרס של הציבור בהיותם ספקי מקומות עבודה. קשה לי לחשוב על תועלת כלשהי שמופקת ממהמרי המטבע.

  4. דרושה חזרה לעידן של פיקוח – מינימלי לפחות – על תנועות הון בינ"ל.
    אלא שלצערנו זו לא החלטה שישראל יכולה לקבל לבדה.
    יקח עוד כמה משברים עד שהאמריקאים יבינו את זה, או עד שאחרים – גדולים מספיק – יבינו את זה ויבעטו בתחת של האמריקאים כדי שיישמו.

  5. הון הוא סוג של פראזיט שנועד לסחוט רווחים, בצורה של ניצול ישיר של עבודה, של ספקולציות פיננסיות או של אינפלציה. איזה הון מושקע במערכת החינוך? במשרדי הממשלה? במע"צ? בצבא? הון הוא לא יצרני מטבעו. לפעמים התעצמות ההון חופפת להתרחבות של הייצור והניצול של כוח העבודה, של משאבים, של ידע וכו', אבל בדרך כלל ההון אינו דואג להרחבת הייצור ולכן תעסוקה מלאה בחברה קפיטליסטית היא דבר נדיר כל כך. בנוסף, בעידן התאגידי בו אנו חיים כבר לא ניתן להבדיל בצורה ברורה בין הון יצרני לפיננסי, או ספקולטיבי – בנקים, קרנות השקעה וקרנות פנסיה נמצאות בלב המשחק התעשייתי, ואי אפשר לדמיין חברת תוכנה למשל מסתדרת בלי מיני גופים מוסדיים שמושקעים בה. אסור לשכוח גם שאופן הניהול התאגידי הוא כזה שמקדש את הרווח לבעלי המניות, ולא למשל למנהלים בכירים (לפחות לא בתור מקבלי שכר). מה גם שרוב בעלי ההון בישראל עושים את רווחיהם גם מהשקעות "יצרניות" וגם מספקולציות, וכמובן מההשקעה המרכזית שהיא הקשרים שלהם עם מוסדות המדינה.

    אגב יש לך אחלה בלוג.

  6. דרומי,

    אני חושבת שאת ההחלטה על מיון מסוים של תנועות ההון ישראל כן יכולה לקבל לבדה,תוך שכנוע המוסדות הבינלאומיים הרלונטיים.

    ובלן,

    אני מסכימה במיוחד עם המשפט האחרון שלך. אבל, ברצינות, הפוסט שלמעלה לא עוסק ב"הון" לעומת "עבודה", אלא בשימוש מסוים בהון שהוא משחקי מטבע. השימוש הזה נראה לי בעייתי כשהוא לא מבוקר, וזה העניין שאני מנסה להדגיש. לגבי כל השאר, אני בניגוד לכלכלנים המוסדיים, כן חושבת שיש להבחין בפרטים ולהתיחס אליהם.

  7. הסרט הגיע אלי בשבוע שעבר והיה מרשים למדי (אם כי הייתי מעדיפה לספוג את המידע בצורת ספר – אבל הסרט הגיע קודם).

    סטנלי פישר הופיע הופעות נרחבות בסרט Life and Debt, שגם אותו ראיתי בשבוע שעבר. סרט זה מתאר את ג'מייקה ומה עשו לה המלווים בריבית קצוצה שמכנים את עצמם קרן המטבע העולמית. פישר היה חלקלק ושמנוני במיוחד. בעולם צודק הוא היה נכלא עד סוף חייו על מה שהוא עשה במסגרת ה-IMF.

    אבל אנחנו לא בעולם צודק וכרגע למלווים בריבית מטורפת (אנשים שמפרקים תעשיה אחרי תעשייה למטרת רווח באגף אחד של השקעותיהם ועל חשבון בני האדם באגפים האחרים) יש את היד על ההדק.

    אני מקווה שיבוא היום שמי שאחראים על המערכת הזו יובאו לדין צדק. פעולתם היא לא רק דורסנית והרסנית אלא מרושעת ומחושבת.

  8. איפה מצאת את הסרט Life and Debt? אני מחפש אותו כבר שנים. תהני מ"התאגיד".

  9. http://freedocumentaries.org/film.php?id=91

    LIFE AND DEBT.

    DESCRIPTION

    "Life & Debt" is a woven tapestry of sequences focusing on the stories of individual Jamaicans whose strategies for survival and parameters of day-to-day existence are determined by the U.S. and other foreign economic agendas. By combining traditional documentary telling with a stylized narrative framework, the complexity of international lending, structural adjustment policies and free trade will be understood in the context of the day-to-day realities of the people whose lives they impact.
    The film looks at the role of the IMF and the World Bank in the destruction of the Jamaican economy and the affect of this attempted financial globalization on Jamaican society and its people.

  10. כך שהרבה מאוד סרטים תיעודיים נמצאים במרחק הקלקה ממני.

    אחרי שתראה את הסרט בקישור של אזרח, אני ממליצה על הסדרה הבאה: Century of the Self
    סדרה זו בוחנת את התפתחות התעמולה הפוליטית ואת התפתחות השיח הפוליטי בעקבותיה.
    Century of the Self (BBC documentary):
    http://video.google.com/videoplay?docid=-2637635365191428174
    שלוש שעות, בשלושה פרקים. כמה זה היה טוב? ראיתי את שלוש השעות בזו אחר זו.
    בבוקר של חג חשוב.

    תמר, אני חושבת שגם את תיהני מהסדרה הזו – המידע הכלכלי שבה מופיע בעיקר בפרק האחרון, אבל הדינמיקה הפוליטית/פסיכולוגית מרתקת ולדעתי קשורה מאוד בתחום גניבת הדעת הכללית של הכלכלנים מבית מילטון פרידמן.

  11. עד שלא תהיה הגבלה חוקית ומיסוי על סחר במטבע הספקולנטים יעשו מה שהם רוצים.
    פישר בעצמו הוא ידיד הספקולנטים, כפי שמוכיחה ההיסטוריה שלו, כך שאין לראות במדיניות הנוכחית שלו, שמספקת להם הזדמנויות, טעות, אלא מדיניות.

  12. אני רואה בויכוח גם צד ענייני ולא רק אינטרסנטי.

    ראשית, הטלת המגבלות באמת אינה קלה בהבטיה הטכניים.

    שנית, אני מתרשמת שכלכלנים רבים לא מכירים מספיק את התכונות הייחודיות של שוק המטבע הישראלי ומדברים בהכללות, ולכן חשוב לשכנע אותם ללמוד את הפרטים.

  13. מבצעת את ה וושינגטון קונסנזוס (שהוא היה אחד מהמעצבים שלו

    http://www.cid.harvard.edu/cidtrade/issues/washington.html

    ) ככתבו וכלשונו,ולוודא שההשקעות הזרות של ה FAT CATS
    לא יפגעו.סטנלי פישר אכן היה אחד מאדריכלי התכנית לייצוב המשק משנת 1985, ואחד האנשים החזקים בקרן המטבע הבינלאומית. הוא שירת כסגן המנהל הכללי של הקרן מספר שנים.

    לדעת כלכלנים מרכזיים, שודאי היו זוכים לתואר "פופוליסטים", בדיון הכלכלי הישראלי, כגון: חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, שהתפטר מתפקידו ככלכלן הראשי של הבנק העולמי בעקבות מדיניות הבנק, סטנלי פישר ומדיניות הקרן והבנק העולמי, ראויים רק לגינוי.

    שטיגליץ מבקר בספרו
    "Globalization and its Discontent" את מדיניות קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, שפישר היה אחד מאדריכליה המרכזיים. שטיגליץ תוקף באופן אישי את פישר, וטוען נגד מוסדות אלו ,שיותר משמדינותן סייעה לכלכלה העולמית, היא הוביל אותן למשברים כלכליים, הגדילה את העוני ואי השוויון, ופגעה בעיקר במדינות החלשות והעניות. לביקורת זו שותפים כלכלנים אחרים כג'פרי סאקס, ופוליטיקאים, כשר האוצר הבריטי גורדון בראון, ראשי מדינות בעולם השלישי ,ושלא להזכיר, את תנועות האנטי גלובליזאציה השונות.

    על סטנלי פישר, תפקידו בקרן ,והאתיקה האישית שלו ,כותב ג'וזף שטיגליץ את הדברים הבאים:

    "ההתנהגות של קרן המטבע הבינלאומית לא צריכה להפתיע איש. היא מתייחסת לבעיות כלכליות, מנקודת מבט אידיאולוגית של הקהיליה הפיננסית.האינטרסים של הקרן קרובים לאינטרסים של קהילייה זו. הרבה מאנשי הסגל בקרן מגיעים מהקהילה הפיננסית, וחלק מאנשים אלו, ששרתו את האינטרסים של הקהילה הזו כראוי, זכו למשרות עם משכורות שמנות בעולם העסקים. סטנלי פישר, לדוגמה,היה סגן המנהל הכללי ,שעבר מקרן המטבע הבינלאומית ,והפך לסגן יושב הראש של התאגיד הבנקאי ,סיטיגרופ. תאגיד ענק, הכולל את סיטיבנק. גם יושב הראש לשעבר של סיטי גרופ, רוברט רובין, שכשר האוצר(בממשלו של קלינטון) הייתה לו השפעה רבה על מדיניות הקרן.

    ניתן לתמוה, מדוע סטנלי פישר זכה לתגמולים גדולים כל כך, כאשר כל מה שהוא עשה זה לבצע את תפקידו" (עמודים 207-208 מתוך "Globalization and its Discontent").

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/914293.html

    תגובה שכתבתי בעבר על סטנלי PISHER .

    תגובה 44 ,אזרח.

  14. גם מיכאל ברונו, שכיהן כסגן נשיא הבנק העולמי בשנות ה-90, הוא מאדריכלי המתקפה העולמית הניאו-ליברלית. זאת כנראה לאחר שהוכח כשרונו בישום "התכנית הכלכלית החדשה" שחיסלה למעשה את המגזר היצרני בישראל. נראה לי ששטיגליץ אפילו כותב עליו בספר המוזכר לעיל.
    לכו תדעו, אולי יום יבוא ונראה את ביבי, זליכה ושאר הכנופיה מקבלים ג'ובים בקרן המטבע.

  15. בתור נבערת מדעת בכלכלה, שמנסה בכל זאת לקרוא בין השורות, אודה למי שיאיר את עיני בדבר תרומתו של זליכה.

  16. זליכה לא קשור לעניין הזה. מנגנון קביעת שער החליפין עוצב בעיקר בעשור שבין סוף ה-80 לסוף שנות ה-90, ובעיקר בידי בנק ישראל. זליכה לא קשור בשום צורה למערכת שעוצבה אז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s