האטה? מיתון? מה זה משנה

 
תקראו לזה איך שאתם רוצים. עד שיגיעו הנתונים שיאשרו רשמית שזה מיתון (ירידה בתוצר במשך שני רביעים רצופים) כבר נהיה עמוק בתוך המשבר. אז האטה או מיתון, מה זה משנה.

מה גם, שהאטה או מיתון, למשק הישראלי אין מי-יודע-מה לעשות, כרגע. ההתפתחויות בכלכלה העולמית הן עובדה קיימת מבחינתו. הוא לא ארה"ב, לא גרמניה, לא סין. הוא לא יכול לשנות עובדות בינלאומיות, גם לא דרכי התמודדות בינלאומיות מוסכמות. הוא יושב לו במזרח התיכון וסופג. והוא (זה אנחנו) יספוג הפעם חזק.

כי, מאז ראשית שנות ה-2000, המשק הישראלי הוא משק גלובלי. אחד המשקים הכי גלובליים בעולם. היפתחותו של המשק התרחשה בשלבים: תהליך הדרגתי וזהיר מסוף שנות ה-50 לסוף שנות ה-80, ומרוץ בעשור שנות ה-90.

מה הפך את המדיניות פתאום? בעולם המתועש, האופנה המקצועית, שנהתה אחר המגונן והבטוח בעקבות מלחמת העולם השנייה, שינתה בשנות ה-70 את טעמה. למה? ככה זה עם אופנות מקצועיות מזדקנות.

בישראל, המהפך המחשבתי העולמי נפל על תקופת אינפלציה גבוהה, ששיאה ב-1984. טראומת האינפלציה, וטראומת ריפויה בעזרת תוכנית ייצוב המשק של 1985 הכשירו את הקרקע לגישה מקצועית חדשה. והיא הוחדרה מיד עם סיום תוכנית הייצוב, ובמהלך כל שנות ה-90.

משק פתוח – הגרסה הייצוגית לציבור אמרה – חייב להתאים את עצמו לסטנדרטים המקצועיים המקובלים. עקב כך, הוא לא יוכל להרשות לעצמו התפרעות תקציבית או התפרעות אחרת. משק זורם גם נהנה מאפקט ה"פלס" – התיישרות מחירים ורבית על פי המפלס העולמי.

ואכן, בהיבטים שלעיל, מחדירי הגלובליזציה לישראל צדקו. הם רק לא חשו מספיק עד כמה משק קטן הוא משק פגיע. את השיעור הזה אנחנו לומדים כל שנות ה-2000, ועוד נחווה אותו בצורתו הכי בוטה עכשיו.

מה עשו בשנות ה-90 שגורם להחדרה כה מהירה ואלימה של המגמות החיצוניות פנימה? בין השנים 1987 ל-1998, המשק הישראלי נפתח מאד לתנועות הון, או, בשפה מדוברת יותר, כניסה ויציאה של כספים. אם, בעבר, היה צריך רישום ורישוי לכל הזזה של מטבע זר; היום ישראלים קונים דירות בחו"ל – חופשי, משקיעים בבורסת הונג-קונג – חופשי: ובמקביל, זרים באים לבורסת תל-אביב – חופשי, והולכים – חופשי. שער החליפין של השקל נקבע בסחר – כן, חופשי – הנגזר מהזזות כספים אלה.

מה זה אומר? אפשרות לפיחות ניכר של המטבע, בכל רגע, בעקבות איזשהי שמועה, הרגשה, או סתם משחק של מישהו שיכול להשיג מספיק כסף, ומאמין שעכשיו העיתוי שלו לעשות מכה בסחר בין השקל למטבעות הזרים. ובמקביל, אפשרות לייסוף עוד יותר לא הגיוני מזה שמתנהל עכשיו. פיחות או ייסוף –  כל הקצנה גוררת איתה מעגל אינפלציה, ריבית, צמיחה ותעסוקה. הכל, ממש ההיפך מהתפתחות הרמונית והדרגתית, המזוהה עם יציבות כלכלית ופוליטית.

השפעתן של תנועות המטבע מתעצמת כתוצאה מפתיחותו הרבה של המשק הישראלי ליבוא וייצוא. שוב בשנות ה-90, 2001-1991, המשק הישראלי עבר מהלך חשיפה מהיר. עד אז, המשק נפתח ליבוא בהדרגה ובהקפדה על הדדיות – פותחים את החצר רק למי שפותח לנו.

חשיפת שנות ה-90 התעלמה מכללי היסוד האלה בסחר הבינלאומי. היא פתחה את המשק הישראלי בבת-אחת לכל המדינות בלי כל תנאי. ובמיוחד, לא נתנה מספיק את דעתה על כמויות העתק של סחורות זולות שיזרמו מהמזרח הרחוק או אזורים דומים (כגון מזרח אירופה) ויערערו מגזרי ייצור שלמים בישראל. עכשיו, כשהביקושים העולמיים התכווצו, ומאבקי ההשתחלות של היצרנים העולמיים יהפכו להיות נואשים, ניתן להאמין שלחצי היבוא על ישראל עוד יגברו.

נפילתם של הענפים המסורתיים, כגון טקסטיל, ומגמות שאינן קשורות לה ישירות, הגדילו גם את רגישותו של הייצוא הישראלי. כיום, כמחצית מהייצוא התעשייתי ללא יהלומים מורכב ממה שמוגדר "טכנולוגיה עילית" – אלקטרוניקה, כלי טיס ותרופות. זה לא ייצוא של לחם או קפה – אלה מוצרים שצריכתם צונחת חופשי בעת משבר עולמי. והמשק הישראלי – אחד המשקים הפתוחים בעולם – תלוי חזק בייצוא שלו, שחלקו בתמ"ג מתקרב גם הוא לחצי.

כל המתואר לעיל בא להסביר מדוע למשק הישראלי אין הרבה מה לעשות כרגע. הוא הפך להיות שבוי במגדל הגלובליזציה שהקים לעצמו. זה לא שאי אפשר לשנות במגדל הזה דבר. זה כן, שלא רצוי להוריד בו קומות בלחיצת כפתור ותמרות עשן– סטייל דנקנר-תשובה חנוכת פרויקט הנדל"ן, לאס-וגאס. נסיגה מסוימת מחופש תנועות ההון וחופש היבוא אפשרית, אך היא צריכה להיעשות באיטיות, ובעבודה קפדנית של מהנדסי כלכלה אחראים.

אבל אטיות וקפדנות, הן לא התגובות השגרתיות במשבר. בנקי ההשקעות הגדולים, שמוחקים מיליארדים מנכסיהם – מריל לינץ' וסיטיגרופ, לדוגמא – פונים במצוקתם למי שיש לו. ומי שיש לו הן יצרניות הנפט במפרץ הפרסי, המדינות המתועשות החדשות במזרח הרחוק, וגורמים דומים שאגרו סכומי עתק בשנים האחרונות. כך קורה שחלקים הולכים וגדלים מהממסד הפיננסי של ארה"ב עוברים לידי חברות ממשלתיות ואנשים פרטיים מסין, יפן, סינגפור, קוריאה, סעודיה, כווית ואבו-דאבי.

שליטה פיננסית במעוזי ההשקעה של המערב היא כוח. כבר עכשיו, בכל קרב בעזה או מלחמת לבנון, שומעים מהמגזר העסקי והממשלה בישראל : מה יגידו האנליסטים? והאנליסטים, קובעי הדעות העסקיות העולמיות כלפי ישראל, יושבים במרילינץ'סיטיבנק. נותר עוד לראות, אי
ך כיבושם של מעוזי כספים אלה על ידי מי שאינם הברוקרים היהודים החמים ממנהטן יתבטא. לא מן הנמנע שבקרוב נשמע ניגון חדש מקרן המטבע העולמית, ארגון הסחר העולמי, האו"ם ועוד מוקדי תיאום והכוונה עולמיים. למשק הישראלי, זה אנחנו, יש עוד סיבה חדשה וטובה להיות מודאג.

18 מחשבות על “האטה? מיתון? מה זה משנה

  1. יש לי שאלה קטנה לגבי ההסבר שלך לעליית קרנה של הגלובליזציה כאופנה מקצועית. את כותבת "בעולם המתועש, האופנה המקצועית, שנהתה אחר המגונן והבטוח בעקבות מלחמת העולם השנייה, שינתה בשנות ה-70 את טעמה. למה? ככה זה עם אופנות מקצועיות מזדקנות."
    לי, בתור סוגשל מרקסיסט, ההסבר הזה נשמע קצת שטחי. אני מחפש את הבסיס המטריאלי, האינטרס, וכו'. באמת שינויים כאלה בתפיסה הכלכלית המקצועית יכולים להיות פשוט עניין של חילופי אופנה? או שזה רק הסבר לשם הקיצור במאמר שמתמקד בנושאים אחרים?

  2. שמה שתיארת("משחק של מישהו שיכול להשיג מספיק כסף,לעשות מכה בסחר בין השקל למטבעות הזרים") זה כלכלה? לי זה נראה יותר כמשחק מתיאוריית המשחקים,אשר נעשה בקזינו הנקרא: הבורסה.מצטער שאני נשמע ציני,אבל הכרתי הרבה ברוקרים יהודים בבורסה של ניו יורק,ומה שעניין אותם הוא הרווח שלהם.ישראל היתה עבורם איזו בת דודה רחוקה הנמצאת באיזה חור. שם, במזרח התיכון.אז… לא חמים ולא קרים.שום דבר אישי.רק דאגה לעסקיהם.ובעניין פתיחת השוק הישראלי לרווחה והמכות שיבואו בעקבות זאת, את צודקת. מי שישלם את המחיר זה ה"אנחנו".איך אמר מלקולם X ?

    THE CHICKENS ARE COMING HOME TO ROOST.

  3. הכלכלית של קיינס.אפילו ניקסון הרפובליקני העיד ש כ-ו-ל-ם קיינסנים היום.

    Even Richard Nixon, who claimed not to be a fan of big government, was moved to say, "We are all Keynesians now."

    אבל כל מתנגדי קיינס חיכו לתיאוריה שלו בפינה,וההזדמנות שלהם באה.בעקבות משבר האנרגיה העולמי של 1973 , שבעקבותיו נוצר מצב של
    אבטלה + אינפלציה =( שהביאה ל )סטגפלציה (מצב שהתיאוריה של קיינס התקשתה להסביר )

    אז במקום לשפר,החליפו את כל התיאוריה הכלכלית על פיה.

    וכך הגענו הלום.כמו שאומרים הגששים.

    זה,בקצרה על קצה המזלג.אני בטוח שגב' יוסף תוכל להסביר יותר טוב ממני.

  4. אני לא מבין בכלכלה ורציתי לשאול שאלה.
    האם בתור משק קטן לא "נחרץ גורלנו" מול כוחות השוק, תהה מדיניות הממשלה אשר תהיה.

    הבנתי שאפילו סין סופגת נזיפות מארצות הברית כאשר היא מקבעת את המטבע שלה.
    לעומת זאת הייתה מדינה אחרת (בריטניה, טורקיה?) שהפסידה כסף בעקבות שימור ערך המטבע עקב "מתקפת ספקולנטים"?

    באותה הזדמנות, האם תוכלי להבהיר לי מהי מתקפת ספקולנטים וכיצד היא מתבצעת?

  5. עומר,

    בכלכלה תמיד יש התנגשות אינטרסים. השאלה היא למה אינטרסים מהויימים מנצחים בתקופה מסויימת. ובין כל השאר, זה גם קצת שיעמום – בואו נחליף את האופנה, נמאס.

  6. אכן, שוק המטבע הוא קזינו, או סוג של המחשה לתורת המשחקים – מה שתבחר.לגבי היהודים החמים – מה רע לשלב סטנטימנטים עם אינטרס? הם עושים את זה לפעמים.עכשיו אפילו זה לא יהיה.

  7. גם במאמר הזה וגם במאמרים שבקישור אני מנסה להבהיר, שניתן במידה כלשהי למתן את רוע הגזירה על ידי היערכות אחרת של המשק: יותר בקרה על היבוא, ויותר בקרה על תנועות ההון.

    מתקפה ספקולטיבית בשוק המטבע היא רכישה או מכירה גדולה של מטבע כלשהו, שיכולה להקפיץ את שער החליפין בבת-אחת. זה מה שסורוס עשה בבריטניה בזמנו. זה מה שקרה בתאילנד ובמדינות דרום-מזרח אסיה ב-1997, ברוסיה ב-1998, וגם אצלנו בסוף 1998.

  8. תודה על ההסבר אך עדין לא הבנתי.

    ואיך הספקולנט מרויח מהמתקפה?
    למה הממשלה מפסידה?
    זה קשור לקיבוע שער החליפין?

  9. המהפכה בתחילת שנות ה-70 לא הייתה אופנה מזדקנת, אלא מתקפה מתוכננת היטב על מדינת הרווחה, ובכלל על כוחו של הפועל מול בעל ההון. תהליכים שקרו בארה"ב סביב האוניברסיטאות, נגד מלחמות, בעד זכויות לשחורים ,ובכלל, גרמו לשמרנים לתגובת נגד. היא התחילה לשאת פירות כשתאצ'ר ורייגן עלו לשלטון בתחילת שנות ה-80.
    לכוח יש נטייה לשמר את עצמו. צריך להסתכל על המציאות הנוכחית וגם בעבר דרך המסגור של המאבק על הכוח, בין הפועלים המאורגנים, לתעשיינים ולסוחרים. זו כמעט עובדה לא ידועה, אך בבריטניה, רק ב-1928 קיבלו אזרחיה, ובעיקר הנשים, זכות הצבעה. עד אז לא הייתה דמוקרטיה אמיתית, כי הפרלמנט נשלט ע"י בעלי הקרקעות התעשיינים והסוחרים. לכן אדם סמית סלד כ"כ מממשלה.
    כך לדוגמא צריך לראות את המעבר מגופים מדינתיים לגופים בינ"ל, כמו ה-IMF וה-WTO, מוסדות שרב הנסתר על הגלוי בהם, ומי ששולט בהם הם אנשי העסקים ונציגיהם.

    המסמך הכי מעניין, שמציג את מה שאני טוען, נקרא מזכר פאוול. כתב אותו השופט לואיס פאוול, כשהיה בלשכת המסחר של ארה"ב.
    http://reclaimdemocracy.org/corporate_accountability/powell_memo_lewis.html

    אם בתגובות למאמר הקודם התייחסת למכוני "מחקר" אידיאולוגיים, זה המסמך שיצר אותם. מאז במשך יותר מ-30 שנה הם ממומנים בצורה כבדה, כדי לייצר את האג'נדה השמרנית.

    אשמח אם תצרי איתי קשר, אני צריך להתייעץ איתך לגבי כמה דברים שאני עומד לפרסם, דרך האימייל שהוספתי למעלה.

  10. אנא העבר את פנייתך אלי במייל (בעמודה הימנית של דף המאמר) ואענה לך. זו הדרך המקובלת כאן, ואני מניחה שיש לה סיבה.

  11. דוגמה למה שהיה חזק בצרפת ובישראל בכלל לא שמעו עליו זה מס טובין שנועד להטקין את האטרקטביות של מתקפות ספקוציה במטבעות

    תודה אגב על הפוסט ועל התגובות כל יום לומדים משהו – מסמך פאוול

    ואגב – אפשר להתגנון נגד גלובליזציה על ידי העלאת קרנה של האורתקיה והלוקליזציה – נכון זה נשמע מיושן אבל בלי באפרים – מאגרים לשעת חירום
    היעילות של מערכות מתוזמרות בגודל הולך וגדל
    פירושה התרסקות גדולה יותר כאשר מצב העניינים פתאום נוטה לכיוון פחות טוב

    ישראל במצב עוד יותר גרוע כי כל הגישה שלה למוצרי ייסוד כמו אנרגיה, מזון וגם מים תלויה בהספקה מבחוץ

  12. לא שמתי לב לשאלה החוזרת. בכל אופן, בקצרה, הספקולנט מרוויח מהמתקפה על ידי זה שהוא גורם לשינוי שער החליפין בכיוון שאליו נערך מראש. יותר מזה, באמת אי אפשר לפרט בטוקבק.

  13. זליכה כותב מעניין, ויש לו משנה סדורה. אני כמובן לא מסכימה עם הרבה מהדברים, וכל האי-הסכמות האלה נפרשות פה – מאמר אחר מאמר.

  14. האדם הממוצע מה קורה עם קרן הפניסיה , נדל"ן מחירי המוצרים אין לי מודג אפשר לקבל טיפים?

  15. קשה לי לענות על שאלה כל כך כללית. מה שאני כותבת כאן גם פחות נוגע לטיפים יומיומיים ויותר עוסק בניתוח כליי של המצב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s