"בעולם נהדר ואכזר", ספרו הנהדר והאכזר של אנדריי פלטונוב, הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין ברפורמיזם חברתי. פלטונוב, מענקי הספרות הרוסית של ראשית המאה ה-20, מתאר בו את שלביה הראשונים של המהפכה הבולשביקית. ביד אמן, הוא מוביל את הקורא מהחזון לטירוף ושפיכות הדמים, ומשם, להתפכחות ואיבוד האמונה. קצת מטעמו של הספר אולי יעבור אליכם מקטעי הסיפור "חופרים יסודות".
וושצ'וב חושב, ומפוטר מהמפעל
"על מה חשבת, חבר וושצ'וב?"
"על תוכנית לחיים"…
"נו, ומה כבר יכולת לעשות?"
"יכולתי להמציא משהו שדומה לאושר, ותחושת המשמעות הייתה מעלה את פיריון הייצור"…
"אם נשקע כולנו במחשבות – מי יפעל בעולם?"
"בלי מחשבה – האנשים פועלים בלי משמעות ופשר!"
ווושצ'וב ומהנדס הבניין מתבוננים במגדל
וושצ'וב רואה את המגדל החדש שמוקם בעיר על ידי פועלי הפרולטריון ותוהה:
"האם לא נגרעת מהם תחושת חייהם שלהם ככל שנוספים נדבכים למבנה?…..אדם בונה בית – ובעצמו נהרס. מי יחיה שם אז?"
לעומתו, המהנדס פרושבסקי, הוגה הבית הכל-פרולטרי, מהרהר לעצמו ככה:
"עוד שנה יקום כל הפרולטריון המקומי וייצא מן העיר הזעיר-רכושנית וייכנס אל בית הענקים לחיות בו. ובעוד עשר או עשרים שנה יבוא מהנדס אחר ויבנה מגדל בטבור העולם, ובעולם הזה יתגוררו פועלי העולם כולו, מאושרים לנצח".
פועלי הבניין מאמצים ילדה
אמה, שהייתה הבת של בעל המפעל לאריחים, קרי, מהמעמד שדינו השמדה, מתה. ספרונוב, הפועל החרוץ מכולם, מכריז בדיון על גורלה: "חברים, אנחנו באמת צריכים פה איזה ילד: בדמותו נוכל לראות את המנהיגות של עולם המחר הפרולטרי!". ואכן, הילדה לא מכזיבה ומוציאה מפיה פנינים כגון: "הכי חשוב – לנין. ואחריו – בודיוני. כשהם לא היו, ובעולם היו רק בורגנים – אז לא נולדתי, כי לא רציתי. אבל ברגע שלנין בא – גם אני באתי."
הפועלים מתגייסים להקמת קולחוז
הלא היא הוצאת הרכוש מידי הקולאקים (האיכרים העשירים) והעברתו לרשות הכלל. אמצעי השכנוע כוללים נהרות דם והקמת "רפסודה לחיסול המעמדות, כדי שהמגזר הקולאקי ישוט מחר בנהר אל הים, ומשם עוד הלאה והלאה…"
הילדה מתה, ומה זאצ'וב הנכה אומר
"אי אפשר, ניקיט, אני כבר לא מאמין בשום דבר… אתה הרי רואה שאני נכה האימפריאליזם, ואילו הקומוניזם הוא עניין לילדים: בגלל זה גם אהבתי את נסטיה…ועכשיו, לפרדה, אני הולך להרוג את החבר פשקין".
המהפכה הרוסית, המתוארת כאן בהומור וזוועה, היא תופעה ששום דבר לא ישווה לה. בישראל מעולם לא התרחש אפילו משהו דומה. אולי משום שכאן ערב המדינה, וגם שנים רבות לאחר הקמתה, הזרם המוביל היה הזרם המרכזי של תנועת העבודה, בעצמו לא ממש ממסד מושרש, ושום ממסד רציני אחר לא עמד נגדו (אלא אם מחשיבים כמה איכרים במושבות הותיקות וכמה בעלי הון קטנים כ"ממסד"). ואולי משום שמקימי המדינה, שרובם גדלו במזרח אירופה בתקופת מלחמת העולם הראשונה והמהפיכה הרוסית כבר חוו די מהפכות בימי חייהם. אותו דור מייסדים גם גדל על ברכי החשיבה היהודית המזרח-אירופית, שכולה אירוניה וקבלה של המצב האנושי חסר השלמות – לא בדיוק בית גידול למהפכנים מנתצי-כל, מקימי מגדל כל-פרולטרי או כל-ליברלי.
כך, שבאופן פרדוקסלי, בישראל המילה מהפך נשמעה לראשונה דווקא כשמפלגות הימין עלו לשלטון. אז כבר היה ממסד שאותו אפשר להרוס. המילה רפורמה החלה להתנגן לאחר תוכנית ייצוב המשק ובהשראתו של צוות מקצועי ליברלי. והמילה (מ)הפכה חוזרת על עצמה בוריאציות שונות דווקא בראיון ל"ביזנס וויק" שבנימין נתניהו נתן בתחילת כהונתו כראש ממשלה, פברואר 1997.
באותו טקסט, נתניהו מדבר על מהפכה בכלכלת ישראל, שבהמשך זוכה לשם טרנספורמציה (הפכה) וגם טלטלה. בהתייחסו לממסד הישן – הסתדרות, עסקים גדולים ובנקים טרם הפרטתם – נתניהו חולם בקול על "זעזוע עד ליסודות". ממסד זה גם זוכה בכתבה לשם חיבה מפי נתניהו – "נומנקלטורה", כינוי מקובל למקורבי השלטון בבריה"מ.
כך, בהפוך-על הפוך-על הפוך מגיעים לימים אלה. נתניהו משך עד לקצה החד את הרפורמה שהתחילה בתוכנית ייצוב המשק. בעת כהונתו כראש ממשלה יזם עימותים בלתי פוסקים עם ההסתדרות, שכוונתם התקשורתית הברורה: להמחיש כיצד ממסד וותיק יכול להישבר. מכאן, הדרך לרפורמות הייתה סלולה. במקום מהפכה סובייטית, קיבלנו מהפך אמריקאי ניאו-מוסרני: מצילים את החינוך התיכוני, מצילים את האוניברסיטאות. רק שלא ברור, מי מלבד המצילים רוצה כזאת הצלה.
עידן השוק החופשי 
לא צריך פטיש אלף טון של הרצחנות הסובייטית בשביל להתנגד לרפורמות של נתניהו, שרובן סתם מלה נקייה לקיצוצים גדולים בתקציבי הרווחה
אהבתיאהבתי
נתניהו עשה רק כמה צעדים קטנים
והמשק זינק קדימה.
משך עד לקצה???
חשבון החשמל שלך עומד להתייקר
כי חברת חשמל רוצה תוספת של
ארבעה מיליארד שקל לפנסיה
האיגוד הנפוטיסטי של העובדים שם
ממשיך להחזיק את המדינה בביצים
גם המורים, המרצים, נמל התעופה
ומה שלא תרצי.
אנחנו ממש לא שוק חופשי עדיין.
אהבתיאהבתי
בתור תושב ארה"ב (זמני לצורך לימודים),אני חייב להגיב על דבריך: החשמל ה"מופרט" פה יותר יקר מזה הישראלי וחברות החשמל עומדות חסרות אונים אל מול פגעי מזג אוויר. רק לפני כחודש היתה טולסה (עיר של חצי מיליון איש) נותקה לשבוע ואף יותר מהחשמל. חברת החשמל תרצה זו בתנאי מזג אויר חריגים, אך הסיבה האמיתית היא תשתית פרטית עלוב. בחורף 92 כמדומני, כשירד שלג של פעם ב50 שנה, שום ישוב לא היה מנותק יותר מיום, יום וחצי… אינני סוציאליסט פנאט, אך צריך להכיר בעובדות
אהבתיאהבתי
http://www.notes.co.il/mati/36414.asp
העובדה היא:לפי החוק,כל אדם יכול כבר עשר שנים,להקים תחנת כח פרטית, ולמכור חשמל למי שהוא רוצה,ובאזה מחיר שהוא רוצה.
אף אחד לא הרים את הכפפה.
מדוע?
מכיוון שאף יזם פרטי לא יכול למכור חשמל זול יותר מחברת החשמל.
לידיעתך,כמה יזמים פרטיים שבקשו לייצר חשמל "פרטי",פנו לממשלה בבקשה שתקים עבורם מונופול לרכישת גז מוזל,שהוא מרכיב חיוני לייצור חשמל.
זאת בניגוד גמור לתורת השוק החופשי.
חברת החשמל ממשיכה להיות מונופול המנוהל בצורה מחורבנת,לא בגלל שהשוק סגור,כמו שטוען ג'חנון,אלא בגלל שלא משתלם כלכלית ליזמים פרטיים למכור חשמל.
כן,החשמל של חברת החשמל,זול יותר.
אז למה הפופוליזם?למה הנביחות והעליהום? למה הצביעות?לכל המשתלחים אני אומר:
השוק פתוח.לכו להתחרות.הרימו את הכפפה.
http://www.hevra.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=509
הפרטת חברת החשמל
למרות שחברת החשמל נותנת שרות טוב במחיר נמוך, עינם של פקידי האוצר צרה במשכורות הנאות של העובדים. אי לכך האוצר מנסה לדחוף את הפרטת שוק החשמל. כפי הנראה אין שום סיכוי שחברה מסחרית תיתן שרות דומה במחיר החשמל היום, היות וכבר מספר שנים השוק פתוח לתחרות, אך אף חברה לא ניסתה להיכנס ולנסות לייצר חשמל. אפילו האחים עופר, שזכו במכרז להקמת תחנת כוח ברמת חובב, ניסו לשנות את תנאי החוזה לאחר שזכו. לאחר שלא נענו וויתרו על ה`זכות` לייצר חשמל במחירי חברת חשמל.
גדעון עשת טוען שהוא דיבר עם נתניהו על העניין, ושאל אותו אם הוא מוכן להתחייב שלא יועלו מחירי החשמל לקראת ההפרטה (כפי שנעשה במחירי הדואר – עלייה של 25% לקראת הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית, בדרך להפרטה). נתניהו לא היה מוכן להתחייב וטען שלזמן מסוים המחיר יהיה חייב לעלות עקב העלויות הנוספות הכרוכות בשוק תחרותי. כך גם שר התשתיות, יוסף פריצקי: "ייתכן שמחיר החשמל בארץ נמוך מדי, ונצטרך להעלות אותו".
לאחר שחברות מחקר ישראליות לא הצליחו להראות לאוצר כי ההפרטה כדאית, שכר האוצר חברת ניתוח בחו"ל שתצליח להראות כדאיות. מדוע יש צורך בחברה זרה? מה הם יודעים שחברות מקומיות לא יודעות?
יש לציין ששוק החשמל מוכר כ`מונופול טבעי`, דהינו, שוק בו ההשקעות אדירות ואין טעם או אפשרות למספר חברות להתחרות, לכן יש יתרון למונופול בתחום. ברור שמונופול שכזה חייב להיות ממשלתי ולא פרטי – מונופול ממשלתי, גם אם הוא מתגמל את עובדיו, עדיין רמת השרות לאזרח והמחיר הנמוך נותרים בראש מעיניו. מונופול פרטי, להבדיל, מעוניין אך ורק בהגדלת הרווחים על ידי הגדלת ההכנסות (מחיר גבוה לצרכנים) והקטנת העלויות (השקעה נמוכה בתחזוקה).
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2819162,00.html
ציטוט:"חברת חשמל…מעדיפה לנצל את כוחה כמונופול על מנת לגלגל הוצאות רבות ככל האפשר על הצרכנים. הקורא יכול להסיק שחברת החשמל קובעת את מחיר החשמל. זה לא נכון. את המחיר קובעת רשות החשמל, והיא בהחלט לא מוכנה לגלגל כל הוצאה על הצרכן. שידלובסקי מספק טבלה השוואתית על מדינות נטולות מונופול חשמלי. בהולנד יש שישה יצרנים. ומחיר החשמל? 14 סנט לקילו-ואט. באוסטריה יש חמישה יצרנים והמחיר הוא 12 סנט. בגרמניה ארבעה יצרנים והמחיר הוא 13 סנט. ובישראל: 9 סנט לקילו-ואט. בקיצור: המונופול הישראלי דווקא זול. אגב, מר שידלובסקי, כל-כך זול החשמל כאן, עד שאין יצרן פרטי בישראל שמוכן להתחרות בחברת החשמל. אבל את זה אתה מסתיר מהקוראים שלך.
http://www.globes.co.il/Serve/Globes/docview.asp?did=1000132010&fid=2376
טורבוביץ`: "צריך לבדוק את ההנחה שהמגזר העסקי תמיד יותר טוב מהמגזר הממשלתי"
"למחוקק אין אינטרס שכולם יתחרו כל היום, כי אז המתחרים יגמרו במחלקת שיקום חברות של רו"ח יוכמן או באולמה של השופטת ורדה אלשיך"
איתמר לוין 12.09.06 07:57
"כל הדיבורים על הפרטתה של חברת החשמל הם סכנת נפשות. נכון שאנחנו משלמים יותר מדי על המונופול שלה, יש מקום לטפל בנושאי החלוקה וההולכה, אבל אסור שנגיע למשבר אנרגיה כמו בארה"ב. אוי ואבוי אם היא תופרט".
כך אמר אמש (ב`) ראש הסגל במשרד ראש הממשלה והממונה לשעבר על ההגבלים, ד"ר יורם טורבוביץ`. הוא דיבר בערב זיכרון לרו"ח יוסף קסירר, שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב.לדברי טורבוביץ`, ההפרטה אינה מטרה בפני עצמה. "אין משהו מקודש בהעברת נכסים מהממשלה למגזר הפרטי. ההפרטה היא רק אמצעי להגביר את התחרות, אבל גם התחרות אינה מטרה. למחוקק אין אינטרס שכולם יתחרו כל היום, כי אז המתחרים הללו יגמרו במחלקת שיקום חברות של רו"ח צבי יוכמן או באולמה של השופטת ורדה אלשיך
חברת החשמל היא מונופל "טבעי".אין לה מתחרים בשוק.אז מדוע חברת החשמל צריכה פרסום? אה,כדי לתת עבודה לאנשי שלומינו.
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000010494&fid=845
ציטוט:"אז למי שלא בקיא בהלכות ענף הפרסום – לבטח יש כמה כאלה – כמה שורות שיקלו במעט: יש לנו ראש ממשלה, נכון? נו, זה שהמשפחה שלו עסוקה בהיקפי הביצים של כל מיני פרי הרבעה. ולראש הממשלה הזה יש חבר. לחבר הזה קוראים ראובן אדלר.
לראובן הזה יש משרד פרסום – אדלר-חומסקי&וורשבסקי – שאיכשהו, כמובן בלי קצה קצהו של קשר, מקבל כמעט כל תקציבי הפרסום הממשלתיים הנחשקים. עשרות מיליונים של דולרים.
האיש הזה, אדלר, קיבל לידיו את תקציב הפרסום השמן של המונופול המקרטע הזה, שיש לי הכבוד המפוקפק לשבת באחד מקרונותיו. הוא קיבל גם את המיליונים של חברת החשמל, את הרשות הממשלתית למלחמה בסמים (תקציב של 6 ספרות); קמפיין ההסברה של האוצר על הפרטת הנמלים (קמפיין שהחל, אגב, ללא אישור ממשלתי ושולם, בתחילתו, מהקופה הקטנה של משרד האוצר); ועוד ועוד ועוד… ועוד.
אז אני שואל: למה מתנפלים על העובדים?
אהבתיאהבתי
Under capitalism, man exploits man. Under communism, it's the other way around."
אהבתיאהבתי
ואם אפשר, למהדורה באנגלית?
אהבתיאהבתי
תודה,
ואני מעדיפה הפעם לא להיכנס לתגובות פרטניות, נראה לי שאתם עושים את זה יפה בלעדי
אהבתיאהבתי
ספרו של פלטונוב יצא לאור בהוצאת עם עובד, הספריה לעם, 2007. אני מניחה שתוכלי למצוא אותו באתר ההוצאה.
אין לי מושג איך הוא נקרא באנגלית. רק כתוב:
First published in France by Editions Robert Laffont, 1997.
אני מקווה שזה יעזור לך
אהבתיאהבתי
ישנו סיכוי גדול שהספר לא פורסם באנגלית, או לא פורסם בארה"ב. אם אמצא, אחזור הנה ואעדכן (תחת הנחה שאני לא היחידה שלא בישראל).
אהבתיאהבתי
אין עותק בספריה הציבורית כאן, אבל אני משערת שאמזון יבואו לעזרתי, כדרכם.
אהבתיאהבתי
שונרא
תהני. מעניין איך זה באנגלית.בעברית, התרגום של נילי מירסקי נהדר.
אהבתיאהבתי