שכר מקסימום טוב לכלכלה

 
מה אומר פרסום שכרם של מאות בכירים בעיתון שנתי מיוחד? זה אומר שהנושא נמצא במוקד תשומת הלב הציבורית. לטוב? לרע? תלוי במסתכל. אבל אנשים לא מעטים די נדהמים כשהם קוראים שאיליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, זכה בשכר שעלותו כ-25 מיליון שקל בשנת 2006 (TheMarker 8.4.07).

ובמיוחד, שאין מודל כלכלי שיגיד באופן חד-משמעי למה. למה איליק רוז'נסקי קיבל 25 מיליון שקל (מספר 1 ברשימת מקבלי השכר הגבוה בחברות הבורסאיות) וחיים כצמן (מספר 5) קופח עם כ-20 מיליון שקל בלבד. ואין באמור לעיל משום קביעה כי השכר הזה "אינו מגיע להם", אלא רק ציון עובדה כי במקצוע הכלכלה באמת מתקשים לומר מהו השכר הראוי לכל תפקיד. מתקשים בכלל להגדיר תפקיד, או לשפוט מהי תרומתו של אדם לתפקידו.

יותר מזה, מקצוע הכלכלה, עוד מאז אבותיו המייסדים, יודע כי שכר אינו נקבע בתחרות משוכללת. לא בהיערכות של קבוצת עובדים מול מעסיק גדול, וגם לא במשא ומתן בין מעסיק בודד לעובד.

במילים אחרות, מקצוע הכלכלה אינו מתיימר לפסוק בכמה צריך לתגמל מנהל טוב. לא מבחינת הצדק, וזה אולי אינטואיטיבית ברור, אך גם לא מבחינת היעילות. כלכלנים, כמו אנשים אחרים, רק יודעים להגיד מתי זה מנקר עיניים. ואז, אולי ראוי שהמחוקק יתערב, כפי שהוא מתערב בקביעת מחירי מוצריהם של מונופולים וקרטלים. וכפי שהוא, ממש לאחרונה, ואף בהסכמת בנק ישראל, מתערב בעמלות הבנקים.

או, בשפה הכי פשוטה, עובדת היסוד היא שהמקורות מוגבלים. מה שהולך ליד אחת לא מגיע לאחרת. ואם מנגנון השוק אינו מאותת על ההקצאה הנכונה, צריך לתת מקום למנגנון חלופי. במדינה דמוקרטית מנגנון זה הוא שילוב של דרג מקצועי, אקדמיה, כנסת ותקשורת. ועל מנת להתחיל ליצור את ההידברות, חשוב לשכנע כי שכר מנהלים פראי נוגד לכללי ההתנהגות הכלכליים הסבירים.

שכר מקסימום נגד שדידת צמיחה   

מה קורה כשחברה יצרנית מפנה סכום עתק לשכר מנהלים? הכסף הזה נגרע מהשקעתה במו"פ או בציוד, משכר העובדים האחרים או מביטחונם התעסוקתי (פיטורי "ייעול"). גם עצם האווירה של אי-וודאות, ושל הבדלי הכנסות ניכרים שאינם מובנים מאליהם, משפיעה על התנהגות העובדים. ובקצרה, תשלום סכומי עתק למנהלים מעטים פוגע בפיריון ושודד את הצמיחה.

עכשיו, כדאי רק להיווכח ששכר הבכירים אינו זניח בראייה מקרו-כלכלית. על פי ה-TheMarker, חמישים מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הבורסאיות, בשנת 2006, גבו יחד קרוב לחצי מיליארד שקל. 600 מקבלי השכר שמעל מיליון שקל לשנה, ברשימת העיתון, גרפו על פי אומדן ראשוני שלי לא פחות מ-2 מיליארד שקל. זה כבר גודל שיש לו משמעות.

שכר מקסימום והטבות אחרות
 
חוק שכר מקסימום הוא פועל יוצא של כל מה שהוצג לעיל. החוק המוצע עכשיו, על ידי ח"כ שלי יחימוביץ', מגדיר יחס מתקבל על הדעת בין שכר המקסימום לשכר המינימום (פי 50). שכר מקסימום, על פי תנאיו, הוא כ-200 אלף שקל לחודש. מובן לגמרי, שההתייחסות לשכר בלבד אינה מספיקה. דרכי התגמול (בונוסים, דיווידנדים, אופציות, מניות ועוד) מגוונות ועתירות דמיון. אם רוצים שההצעה לא תידחה בזלזול, צריך לכלול בתוכה את כל אלה.       

שכר מקסימום וגלובליזציה

במשק גלובלי, אין ברירה, אלא להתייחס לרגישויותיהם האמיתיות או המדומות של משקיעים זרים, ושל יזמים ישראליים שפניהם החוצה. קיימת היום בעולם נטייה לגיהוץ אחיד של תנאים, המתבטאת למשל במס החברות האחיד בכל מקום, וגם משמשת כטיעון נגד הגבלת שכר. ניתן לשחרר לאט את הנוקשות המחשבתית הזו, על ידי הצגת עמדה נגדית מנומקת. כך, למשל, גרמניה וצרפת, מנהיגות אירופה, למרות מחויבותן להסכמים בינלאומיים שונים, לא מעודדות השתלטות לא רצויה של זרים על נכסים בתחומן. איך? הן מציגות משנה לאומית סדורה משלהן לגלובליזציה.

משנה כזו חסרה כאן, למרות שלמשק הישראלי יש את כל ההצדקות לגיבוש מודל גלובליזציה משלו. גם כך, הוא אחד המשקים הפתוחים בעולם, נושא בנטל בטחוני אדיר, ובעומס קליטת עלייה. קשה למצוא סיבות טובות יותר להגדרה מקומית-ייחודית של גלובליזציה. ובכל זאת, היא אינה.

10 מחשבות על “שכר מקסימום טוב לכלכלה

  1. כי אני ממש לא מבינה גדולה:

    האם לא עדיף להגביל את השכר בתוך החברה? זאת אומרת, לקבוע איזה שהוא יחס כפי שמציעה יחימוביץ', אבל שיהיה היחס בין הבכיר ביותר בחברה לזוטר ביותר (גם עובד הניקיון – שלא יבוא מחברת קבלן), ולא בהתאם לשכר המינימום במשק.

    ואולי זה קצת אופטימי מצדי… (בעיקר לחשוב שעובד הניקיון לא יבוא מחברת קבלן.)

  2. השכר של הזוטר ביותר בחברה, במרבית המקרים אינו עולה על שכר המינימום. כך,שמעשית לא כדאי להסתבך עם תחשיבי שכר נפרדים. עדיף לקבוע שכר מקסימום אחד, לכל המשק, ממילא האכיפה של כל הסיפור לגמרי לא פשוטה.

  3. לי נראה שהטוב ביותר יהיה לקבוע כי השכר ייקבע ע"י המנימום שבתוך החברה, כולל עובדי הקבלן .
    המנהלים מצדיקים את שכרם בכך שהם "מנוע הצמיחה" של המשק – נראה אותם מתחרים זה בזה בהעלאת שכר המינימום.

    האכיפה – צריך רק לפרסם את שכר הבסיס של כל חברה, לפיו נגזר שכר המנהלים.
    עובד שמרגיש שרומה יוכל להתלונן, והתלוש שלו יוכיח בקלות את צדקתו.

    זה גם יעודד את העובדים לדעת מה שכר המנהלים שלהם, תהליך רצוי בפני עצמו.

  4. אהלן תמר,
    שוב תודה על פוסט מצוין. בייחוד אני אוהב לקרוא כיצד בעולם מתמודדים עם בעיות כלכליות שונות (כמו בדוגמה שלך על גרמניה וצרפת), ואשמח לקרוא אצלך עוד דוגמאות לכך. אני חושב שאפשר ללמוד הרבה ממדינות אחרות.

    וגם תיקון טעות קטנה – החוק של יחימוביץ' מגביל את השכר פי 50 ולא פי 40 (כתוב בסעיף 3):
    http://www.shelly.org.il/wp/?p=1485&cat=4

  5. האם באופן עקרוני כלכלנים לא טוענים ששכר שווה לתפוקה השולית?

    אני מבין שישנם כשלי שוק, ולכן אני מתלבט אם לתמוך באופן עקרוני בהצעה. אבל האם אין טענה של הכלכלה הניאו קלאסית המצדיקה את שווי שכר בתפוקה השולית?

  6. הי טל,

    תודה על ההערה.תיקנתי עכשיו.

    הי דוד,

    אכן יש טענה שהשכר שואף לשווי התפוקה השולית. כל מה שאני אומרת הוא שלאיש אין מושג מהו שווי התפוקה השולית,גם בתפקידים די סטנדרטיים . ובפרט, כשמדובר על אדם אחד, שמחזיק בתפקיד ייחודי. והרי שכרו, בסופו של דבר, נקבע על ידי הבעלים של החברה והדירקטוריון.

  7. לפי מה שלמדתי, המחקרים הסטטיסטיים של רוברט סולו הראו מתאם די גבוה בין יחס התפוקה של העובדים והשכר שהם קיבלו (בערך שני שליש מהייצור). ובאופן מקביל מתאם בין יחס התפוקה של ההון והשכר עליו (בערך שליש). מה שמוכיח שהשוק מאזן את עצמו בהתאם לשווי שלו (ומה שגם מוכיח את הכלכלה הניאו קלאסית).

  8. את הגידול בהכנסות בעקבות העסקה של עובד נוסף?
    או, פשוט, המתאם הסטטיסטי נכון רק במספרים גדולים ולא במקרה הפרטי?

    (אני מצטער על הקיצור בהודעה הקודמת, הגיעו אליי הוריה של אשתי)
    אפשר להסביר את שכרו הגבוה של מנכ"ל בשתי אפשרויות:
    – הוא עומד בראש פרמידה בירוקרטית ולכן מסוגל להפנות משאבים רבים יותר אליו.
    – ניהול זה מקצוע חופשי ומי שרוצה אותו באופן אישי ישלם על כך (כלומר אין כאן תחרות משוכללת).
    מה מהם מצדיק יותר את השכר הגבוה?

  9. כדי לבדוק מתאם בין שכר לתפוקה צריך לדעת מהי התפוקה. איך אתה בודק תפוקה במקצוע חופשי? את תפוקת הממשלה, למשל, בחשבונות הלאומיים אומדים בעיקר על פי השכר שהיא משלמת.

    הבעיה עוד מסתבכת, כשמדובר על עובד בכיר בודד שתרומתו ייחודית. לכאורה, השכר צריך לאותת על תרומתו למשק. אבל, מה אם תרומתו למעסיקיו אינה זהה לתרומתו למשק? קח לדוגמא את מנכ"לי ויו"רי החברות הפיננסיות שקורסות לאחרונה בארה"ב, בגלל הסתכנות מוגזמת של קברניטיהם. תרומתם למשק אולי אפילו שלילית לאורך תקופה ארוכה, ואילו שכרם מרקיע שחקים כי שתפו פעולה עם מעסיקיהם במירוץ אחר רווחים רגעיים .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s