תקציב הממשלה, לחץ חברתי, גלובליזציה

 
פרויקט מעניין של לחץ חברתי בודק את תקציב הממשלה, וטוען כי מעצביו מתאמצים לכווץ אותו כמה שיותר. זאת, בעזרת הטיית צפי הצמיחה של האוצר כלפי מטה, כך שתחזית ההכנסות המושתתת עליו תרד בעקבותיו. הוצאות התקציב נגזרות במידה רבה מהכנסותיו, כי משתדלים שהתקציב יהיה פחות או יותר מאוזן. ולכן, תחזית הצמיחה המתונה מכווצת את הוצאות הממשלה.

הוצאות התקציב, כך לחץ חברתי אומרים, לא מוגבלות רק בדרך זו. גידולן נבלם בגבול של 1.7% לשנה גם על סמך החלטת ממשלה. ומי הסמכות המקצועית שאותה כל כך מתאמצים לרצות? סטנדרד אנד פור'ס ושאר חברות דירוג האשראי הבינלאומיות – גופים אינטרסנטיים ולא תמיד אמינים.

עד כאן, טענות לחץ חברתי. ניתן עוד לחזקן ולומר, כי בניגוד לרושם העולה ממנטרות חברות הדירוג, אין בתיאוריה הכלכלית שום מספר קסם תקציבי. ישנה מסגרת מוסכמת למדינות המתועשות – אמנת היציבות והצמיחה של האיחוד האירופי, ותאומה – הקונסנסוס הוושינגטוני.  מסגרת מקובלת ניתן לפעמים להגמיש, ואם התוצאות המתקבלות טובות, גם הגופים הבינלאומיים ישתכנעו. עם כל זאת, צריך לזכור: בעידן גלובליזציה מסוכן להתפרע מדי או לבעוט חזק מדי במוסכמות, מהנימוקים הבאים:

צמיחה וגלובליזציה
 
בשנים 2006-2004, תחזית הצמיחה של האוצר אכן נמוכה בהרבה מזו שבפועל נמדדה, כפי שניתן לראות באתר לחץ חברתי. סביר להאמין שכך יהיה גם ב-2007. אך בשנים אחרות הכיוון הוא הפוך. בשנת 2001 התמ"ג נסוג ב-0.6%, וב-2002 ב-0.9%. תחזית האוצר נקבה מראש בגידול של 4.5% בשנה הראשונה, ו-2% בשנייה.

איך זה שייך לעניין? משק פתוח בעידן גלובליזציה הוא משק תנודתי. נסיגת התוצר הקודמת היחידה בישראל התרחשה ב-1953. כך שנפילת 2001 ו-2002 אינה מהאירועים השגרתיים. גם לא זינוק הצמיחה (סוג של תיקון סטטיסטי) שבא אחריה. שניהם, סימניו של עידן כלכלי חדש. ידיעת עובדה זו מחייבת את האוצר ל"החליק" את תחזיותיו על פני השנים. כי מהן נגזרות הכנסות התקציב והוצאותיו. את ההוצאות, אסור לנדנד כי חייבים להצמידן פחות או יותר לגידול האוכלוסייה.

מכאן, הסטייה הניכרת לפעמים בין תחזית הצמיחה למימושה. לא אופתע, אם כבר ב-2008 שוב המגמה תתהפך. האוצר צופה צמיחה של כ-4%. אבל לאור המשבר במגזר הפיננסי העולמי, שמתבטא כבר בנתוני הרבע השלישי של 2007, כל מספר שיוצג עכשיו כתחזית צמיחה ל-2008 עשוי להיות הזוכה בעוד שנה.

סטנדרד אנד פור'ס וגלובליזציה
 
כוחן של סטנדרד אנד פור'ס ושאר חברות דירוג האשראי אינו נובע מכנותן, רצינותן המקצועית או מידת הבנתן בסיפור הישראלי. כוחן נשען על גורמים אינטרסנטיים כמותן שמעוניינים בהשלטת הדירוג שלהן – עמיתיהן במגזר הפיננסי הבינלאומי. מה שאומר, שאם ישראל תיקלע אי-פעם לקושי במימון הוצאותיה השוטפות, כדאי לה שסטנדרד אנד פור'ס וחבורתה יהיו מרוצות מהפרופילים הכלכליים שלה. אחרת, תיאלץ לשלם יותר תמורת כל הלוואה, אם בכלל תצליח לקבל אותה. זה אינו המצב כרגע, אך בעידן גלובליזציה הכל יכול להתהפך מהר, כפי שכבר מתחילים לראות עכשיו.

עצמאות וגלובליזציה      
 
כל זה ממחיש את מה שכבר הפך לקלישאה: ככל שפתיחותו של משק רבה יותר, כך עצמאותו מעטה יותר. משק מאד פתוח – והמשק הישראלי הוא אחד המשקים הפתוחים בעולם – לא יכול להרשות לעצמו לבחור את דרכו בשום תחום. לא בתקציב, ולמרבה הצער, גם לא בביטחון או במדיניות.

מה הפיתרון? לבחון מחדש את גבולות הפתיחות. האם כל פתח ביבוא הוא הכרחי, ומניב תוצאה טובה. האם כל חופש בהכנסת כספים למדינה, והוצאתם ממנה, תורם ליציבות ולאיכות חייהם של רוב תושביה. זו הדרך האמיתית להחזרת העצמאות התקציבית של ישראל. ובינתיים, קצת שיפור בתקציב יושג בעזרת לחץ פה ולחץ שם,  וחינוך הציבור לראש פתוח וביקורתי, כפי שלחץ חברתי מציעים.

7 מחשבות על “תקציב הממשלה, לחץ חברתי, גלובליזציה

  1. גב' נכבדה.לצערי,עוד לא הגענו לנקודת הרתיחה.בינתיים,העם עדיין מורדם ומונשם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?objNo=60076&returnParam=Y&itemNo=852981&objNo=60076&returnParam=Y

    ציטוט:"

    "המטוטלת של ההיסטוריה העולמית נעה בין סוציאליזם לקפיטיליזם, ולא מדובר ביותר מחילופי אופנות", הוא אומר.

    "המהפכה התעשייתית הביאה לדיכוי קיצוני של העובדים שעבדו במפעלים 12 שעות ביום שבעה ימים בשבוע. הקיצוניות הביאה לרפורמות סוציאליות שהגיעו לשיאן במהפכה הקומוניסטית ברוסיה. אחרי מלחמת העולם השנייה חשבו מדינות מערב אירופה, כמו אנגליה וצרפת, שהשיטה הקומוניסטית עובדת, והלאימו את המפעלים מתוך מחשבה שהממשלה יודעת לנהל הכי טוב.

    עכשיו אנחנו בעיצומה של האופנה הקפיטליסטית. אבל המטוטלת כבר קרובה לשנות כיוון".

    אז זהו סוף עידן הקפיטליזם? אתה רואה סימנים לשינוי?

    "כדי שיקרה משהו צריך להיות משבר.

    זה אולי קצת מזכיר לך את התיאוריה הסוציאליסטית על אף שאני לא סוציאליסט. אני לא יודע בדיוק כיצד המשבר יפרוץ אבל יש סימנים. המפתח הוא לדעתי במזרח. בסין אני צופה אפשרות למשבר ב-2009, לאחר האולימפיאדה. השיטה שלהם היא הכי צבועה, של מפלגה אחת עם אידיאולוגיה קומוניסטית ושיטה כלכלית הכי קפיטליסטית בעולם, של דיכוי אוכלוסייה, העברת כפרים שלמים ועבודה ללא תנאים סוציאליים. למערב זה נוח כי הוא מקבל סחורות במחירים נמוכים וסין נהפכה לעבד של העולם. כשזה ישתנה יפרוץ משבר כלכלי עמוק שישנה את השיטה".

    http://www.articles.co.il/article/6838/

    מאמרים נוספים יש בקצה השמאלי התחתון של העמוד.

  2. הפוקחת עיני עיוורים.
    באופן כללי אפשר לומר שהשיטה הקפיטליסטית הנהוגה ברוב העולם בעשורים האחרונים,פשטה את הרגל.
    מהסיבה הפשוטה שהיא אינה מספקת את הרצונות הבסיסיים של רוב האזרחים.
    קיינס אמר פעם,במעמד חגיגי של הרמת כוסית לרגל פרישתו מה Royal Economic Society,את הצוואה -הדברים האלה:

    To the economists.who are the trustees, not of civilization, but of the possibility of civilization." –
    Toast by John Maynard Keynes

    קיינס ראה את הכלכלה ואת הכלכלנים כאפוטרופסים ,שתפקידם לשמר, ולשפר, את התנאים המאפשרים את המשך הציביליזציה האנושית.

    לצערי,צוואתו של קיינס לא מיושמת בעשורים האחרונים.להיפך.רואים נסיגה .

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/798179.html

    מחקר: 2% מאוכלוסיית העולם מחזיקים במחצית מעושרו

    מאת נמרוד הלפרן

    המחצית הענייה של האוכלוסייה מחזיקה ב-1% מהעושר העולמי, לפי מחקר של האו"ם

    אז יש את דרוג האשראי,וכל מיני טריקים של ה"שווקים" ובעלי העניין,איך להתפתח, לגדול ולבלוע יותר ויותר.
    על הדרך,נהרס המרקם האנושי,והדמוקרטיה ממשיכה להיעלם.
    כך שבסוף העסק יקרוס,מכיוון שהוא מספק את הסחורה רק לחלק קטן של האולוסיה העולמית.הבולמוס העולמי הזה ,יביא בסופו של דבר להפסד גדול, אצל אלה הבולסים ולועסים.

    וכמו שאמר הכלכלן הנודע הזה:

    People of privilege will always risk their complete destruction, rather than surrender any material, part of their advantage

    John Kenneth Galbraith

  3. היי תמר,
    מעניין אותי לדעת האם ההתרגשות מדירוג חברות האשראי היא כלל עולמית, או שמא רק בארץ יש היסטריה מכך?
    כי מדיבורים שלי עם אנשים בארץ הטיעון של "חברות דירוג האשראי" הפך למכריע הכף.
    תודה

  4. כפי שאמר מישהו, זה לא שונה מנפט, יהיה מונופול על יכולת יצור. יום אחד יודיעו הסינים שהם מכפילים את שכר העבודה ומעלים את מחיר הסחורות בהתאם. במערב כיום תעשיות שלמות וידע טכני של דורות נעלמו פתאום. כמו למשל ענפי טקסטיל יחודיים. שאלה כשהסינים יעשו הכל מה בדיוק תמכור אירופה לעולם? זה לא מצחיק למשל: אם זה ימשיך כך ארה"ב תאבד את הידע ליצור מכוניות, באמת. אכן מי שירצה להתקיים יסגור מעט את השער ישלם פרמייה בהורדת רמת חיים ב10-אחוז אולי 20 ויתקיים. האלטרנטיבה מפחידה.

  5. טל,חצבאני

    אני חושבת שההתרגשות אצלנו מדירוג חברות האשראי גבוהה במיוחד, ובמידה מסויימת של הצדקה. מצבו הפיננסי של משק קטן ופתוח הוא בלתי יציב בהגדרה.כך שלא ניתן להתעלם מהערכותיהם של גופים פיננסיים בינאומיים מובילים.

    הפיתרון, לדעתי, הוא בניהול מודע יותר של מדיניות היבוא ותנועות ההון. אני בהחלט מסכימה עם מה שחצבאני כותב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s