"כלכלת ישראל טובה ואיתנה" – תתחילו לדאוג עכשיו

"הירידות בבורסה של תל-אביב לא נובעות מבעיה בכלכלת ישראל", כך אמר גורם בכיר בבנק ישראל לידיעות אחרונות (17.8.07). "כלכלת ישראל טובה ואיתנה", הוסיף הבכיר, והקפיצני לכוננית לשלוף את ספרו של גלבריית: ההתרסקות הגדולה 1929(J.K. Galbraith, The Great Crash 1929, Houghton Mifflin Company, 1997).

וכך כותב גלבריית בהקדמה למהדורת 1997 של ספרו, שיצא לאור לראשונה ב-1955: "כשהשווקים בצרה, תמיד נשמעים אותם המשפטים: 'המצב הכלכלי איתן ביסודו' או, בפשטות, 'נתוני היסוד טובים'. כל מי ששומע מילים אלה, צריך לדעת שמשהו לא בסדר".

בנקים מרכזיים, תפקידם להרגיע במצב כזה. גם העיתונות, במיוחד הכלכלית -שחיה ותופחת ממידע ופרסומות בורסה – לא תרוויח מערעור קדושתו של הסדר הפיננסי הנוכחי. המגזר העסקי אולי מתפלל שמישהו כבר יעשה משהו. אבל אם הוא מתבטא, אזי רק בחדרי-חדרים, כי כולם יודעים שציפיות נוטות להתממש, ובמיוחד כשהציבור נסער.

סיפורו של גלבריית, באותה הקדמה, יכול להמחיש את הנקודה הזאת. באביב 1955, בעת גאות קטנה בבורסה, הוא נקרא לסנאט האמריקאי להעיד על אירועי עבר דומים. במהלך עדותו, הבורסה לפתע צנחה, והוא הואשם בקריסתה. כמה מהמשקיעים איימו עליו בפגיעה פיזית. אחרים, כתבו לו שהם מתפללים למחלתו או פטירתו המוקדמת (והוא, אגב, נפטר בן 98 בשנת 2006, צלול כבדולח לפחות עד 1997, זמן כתיבת ההקדמה). ימים אחדים, לאחר אותה עדות, נשברה רגלו של גלבריית בתאונת סקי. מה שמוכיח, שדיבורים ישירים מדי על הבורסה אינם מועילים לבריאותו של אף אחד.

ובמיוחד, כשנמצאים בעין הסערה. בתחושת בטן, ניתן לומר שזה אינו עוד משברון. תחומי התפרשותה של גאות הבורסה בתקופה האחרונה, שאינם מוגבלים למגזר ההיי-טק כמו לפני משבר שנת 2000, נותנים סיבה טובה לדאגה. עצוב לומר, שמצבו היסודי הטוב של המשק אינו משנה דבר במקרים כאלה. הרי גם לתפישתו של אותו בכיר בבנק ישראל, הסיבה לירידות אינה חטאי המשק הזקוקים למירוק נוצרי, אלא "נפילת השערים המתמשכת בבורסות העולם, שישראל אינה מנותקת מהן". אינה מנותקת? פרס האנדרסטייטמנט של השנה. המשק הישראלי – אחד המשקים הפתוחים בעולם – מחובר בטבורו לשוקי ההון והסחורות הגלובליים.

אבל, בשביל מה להיכנס לדיון תיאורטי מיותר. נאמר רק, במאמר מוסגר, שאילו כל הלווים יכלו להציג מראש תזרים הכנסות ודאי וסדיר, ואילו כל המלווים היו מרוצים מסתם תמורה נאותה, היה ניתן להסתפק בתיווכם של הבנקים. או, בעברית פשוטה, עילת קיומה של הבורסה הוא הרצון לחלוק סיכון מעבר לסביר תמורת הסיכוי לרווח דמיוני. הבורסה, מעצם הגדרתה, היא בועה.

לגלבריית באותה הקדמה, ובהמשך ספרו, אוסף שלום של סיפורי בועות בורסה שהופיעו יום אחד משום מקום ונגוזו כפי שבאו. וזו התרשמותו של איש האקדמיה החכם, שפרסם 48 ספרי כלכלה (קריאים!!! זה שלפנינו מודפס ברצף מאז 1955) שלוש שנים לפני משבר שנת 2000: "זה שיש לנו בזבוז גדול, בלי חשבון, של כסף ספקולטיבי, בעת כתיבת שורות אלה, זה ברור לכל אחד שאינו שבוי באופטימיזם נבוב. יש עכשיו לאין ערוך יותר כסף שזורם לשוקי המניות מאשר אינטליגנציה שתנחה אותו. יש הרבה יותר קרנות מאשר אנשים ונשים בעלי חדות פיננסית ומודעות היסטורית, לנהלן".

מודעות היסטורית? היסטוריה כלכלית אינה המקצוע המוביל בהוראת הכלכלה באוניברסיטאות כבר עשרות שנים. יתכן שחסרון זה מורגש עכשיו במגמת פניהן של כמה מקופות הגמל. כי כפי שגלבריית כותב: "יש כאן תהליך בסיסי חוזר ונשנה. הוא בא עם עליית מחירי מניות, נדל"ן, יצירות אמנות, או כל דבר אחר". בהמשך, גלבריית מפרט את התהליך המוכר של גאות המושכת תשומת לב ומשקיעים נוספים. מימוש הציפיות דוחף את הכל הלאה, והבועה הולכת ומתרווחת.

"ואז, מסיבות שיהיו שנויות במחלוקת עד אין סוף, בא הסוף. הירידה תמיד יותר פתאומית מהעלייה, בלון שנוקב אינו נופח את האוויר באופן סדור". גלבריית ממשיך ומונה בועות בורסה ידועות, שבראשונה מהן, ב-1637, משקיעים הולנדיים נסחפו אחר ערכן האגדי של פקעות צבעונים. הייתם משקיעים בפקעות צבעונים עכשיו? ברור שלא. בדקתם את פקעות הצבעונים שנטמנו באדמות רוסיה על ידי קופות הגמל שלכם? ברור שלא. זו גם התשובה לשאלה מדוע הסיבות לירידת בורסה יהיו "שנויות במחלוקת עד אין סוף". זו גם הסיבה לכך שיש סוף. ומה כבר הקוסמים יכולים לעשות כשהוא בא.                  

6 מחשבות על “"כלכלת ישראל טובה ואיתנה" – תתחילו לדאוג עכשיו

  1. איכשהו, זה נראה הפתרון ההגיוני ביותר – לא?

    מה האדם הממוצע וחסר ההשכלה הכלכלית אמור לעשות בימינו?

  2. לאזרחית,

    המאמר הזה אינו ממלא מקום של ייעוץ פיננסי אישי. צריך להיות ער למה שקורה,להתייעץ ולהתאים את האחזקות לאמצעים ולצרכים האישיים.

  3. הכותב על הבורסה ברשומות,לחשוב על השקעות בחלל.זה הנושא החם הבא.

    http://www.notes.co.il/yehezkel/35376.asp#rep_338477

    בכל אופן,לעניינינו.איך הגיעו הבורסות למצב הנוכחי?

    המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, המבוססת
    בעיקר על צעדים מוניטריים ,(קביעת שער הריבית, פיקוח על אשראי ועל המערכת הבנקאית) וכמה שפחות על מדיניות פיסקאלית ,(גביית מסים ושימוש בתשלומי העברה, וכן מתן סובסידיות), פיתחה מנגנונים מתוחכמים להפחתת האינפלציה, באמצעות מניפולציות על שער הריבית הנקבעת בבנקים המרכזיים, הקובעים למעשה את עלות הכסף והיקפי האשראי בכל מדינה. כצעד נלווה למדיניות ניאו-ליברלית, הופרטו ויצאו מפיקוח ממשלתי קרנות הפנסיה, וקופות הגמל ,ששיחררו סכומים אסטרונומים של כספים לשווקים הפיננסיים, תוך סיכון עצום של החיסכון שהעובדים חסכו לזמן פרישה. בדרך זו הצליחו מרבית מדינות העולם בעשור האחרון, תחת עינו הפקוחה של הבנק העולמי וקרן המטבע, לשמור על שיעורי אינפלציה נמוכים, באמצעות הורדות חוזרות ונשנות של שערי הריבית, הפרטות, והגדלה משמעותית של נפח האשראי.
    מכיוון שבכלכלה הקפיטליסטית כסף הוא "מוצר" ככל מוצר אחר, גם לכסף יש מחיר, (שיעור הריבית) והפחתת עלותו של הכסף, מביאה להגדלת הביקוש לאשראי. גידול בנפח האשראי פועל בחזרה לכיוון הורדת "מחיר הכסף", דרך מנגנוני המכפילים של המערכת הבנקאית, תוך "ניפוח" כמות הכסף, וכתוצאה מכך, כמויות אדירות של כסף "פנוי", ובמחיר זול, נשפך לשווקים, בחיפוש אפיקי השקעה שיביאו לרווחים מהירים, לכל אלה המשיגים אשראי כזה.
    כיום, את הכסף פחות משקיעים בייצור ובתעשייה, שהפכו בשלב הקפיטליזם המאוחר לפחות אטרקטיביים (את היזמים של המאה ה-19 וה-20 שראו בתעשייה ובייצור לא רק מקור של רווחים אלא גם סוג של "יצירה", החליפו ספקולנטים). מצב זה מוגדר כ… "שיעור הרווח הפוחת". וזאת בגלל השינוי בהרכב ההון. (ההון הקבוע, ביחס להון המשתנה). כך שמרבית הכספים הפנויים שנוצרו בגלל המדיניות המוניטרית הניאו-ליברלית, הופנו לצריכה, ולשני אפיקי השקעה נוספים: בורסות לניירות ערך, ונדל"ן. היום אפשר לקנות כמעט כל דבר בתשלומים ל-24 ואף 36 חודשים, או בתשלומים נדחים. ממכוניות וטלפונים סלולאריים, ועד מוצרי קוסמטיקה.
    בעשור האחרון היתה גאות ללא תקדים במרבית הבורסות לניירות ערך בעולם. מניות עלו ועלו, ללא קשר עם התוצאות העסקיות של החברות. מצד שני, מחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים, ושולשו בתקופה של מספר שנים, כפי שלא היה בעבר. בתוך המולה זו, גם אלה שידם לא מסוגלת לרכוש מוצרים או בתים, רכשו מכל הבא ליד ללא הבחנה, וללא חשיבה לטווח הארוך. דו"ח של סיטי-גרופ קובע ,ש.. 1.5 טריליון דולר , נסחרים כיום במוצרים פיננסים, שהבסיס שלהם הוא משכנתאות על נכסי נדל"ן, שנרכשו במחירים מנופחים. המשבר האחרון בבורסות העולם מוסבר על ידי כך שמשכנתאות בסכומים אדירים ניתנו ללווים ,בשוק הנחות (Sub-Prime) – מסגרת ללווים שאין להם הכנסות מספיקות להחזר המשכנתאות. אבל באחרונה הועלו חששות ,שגם פלח שוק המשכנתאות ה"סולידי", עלול להיפגע. קוראים לזה אפקט AMH שזה שם חברת משכנתאות אמריקאית גדולה העוסקת במשכנתאות "סולידיות", שגם היא נקלעה לקשיים. ההסבר לכך הוא בהינדוס (מהמלה הנדסה) של מוצרים פיננסים מתוחכמים, כגון "קרנות הון סיכון", "קרנות גידור" ועוד שמות שונים, הממנפים, (מהמלה מינוף), סכומי הון עצומים על סמך בסיס צר, ויוצרים בועות פיננסיות מנופחות. ראוי לציין שהבועה האדירה שנוצרה בשווקים הפיננסיים בעולם על ידי הכלכלנים הניאו-ליברלים, בועה שאיפשרה את ה"שגשוג" המדומה של השנים האחרונות, עומדת להתפוצץ. ובכך, הקפיטליזם ,ברדיפתו אחרי בצע הכסף, חופר לעצמו את קברו.

    רציתי לומר לך שאני מודה לך על הפוסטים שאת כותבת,ובמיוחד על אזכרת אנשים ענקים בתחומיהם(כמו קיינס,וגון קנת' גולדבריית').לצערי,יש רק תיאוריה אחת ,שאותה לומדים הקלקלנים החדשים בבתי הספר לקלקלה.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=711718

    תגובה 2 ,אזרח.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/813078.html?more=1

    תגובה 7 ,אזרח.

  4. האם במציאות הפוליטית היום ישנו מישהו במוקדי הכוח שמודע למצבה של הבועה ומציע אלטרנטיבה?

  5. במוקדי הכוח הכלכליים, במיוחד בנק ישראל, בהחלט מודעים. אבל לאחר שבועה כבר נוצרה קשה מאד לנקב אותה באלגנטיות ובלי דראמה. במיוחד, שמבנה שוק ההון בישראל ובמדינות מפותחות אחרות היום מעודד בועות. והשאלה היא איזה מסקנות מבניות יוסקו בהמשך. על כך בפוסטים הבאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s