And The Winner Is: הגלובלי שעשה לביתו

 
כן, ברק זכה בראשות מפלגת העבודה ועוד ייכתבו על כך מאמרים מלומדים. לא על יתרונו הקל על עמי איילון, אלא על חזרתו המופלאה לעולם הפוליטי. השתקמותו הפתאומית, בתמיכתה של התקשורת שאך זה לא כבר תקפה אותו, היא צילום מרתק של יחסי הכוחות בישראל של עידן הגלובליזציה. סוג של תיאטרון אבסורד שדמויותיו מייצגות תקופה.
 
דמות ראשונה: אני שותק, הדירה מדברת
 
שתיקתו של ברק במסע הבחירות דווחה בהתפעלות בתקשורת. מה היה לו כבר להוסיף? הדירה דיברה. דירת הפאר, שעל פי הכתבות ארחה את צמרת ההון של המדינה, אמרה שברק עשה לביתו. היא הוכיחה שעסקים מחוץ לישראל יכולים להיות מאד מוצלחים. חשיפתה לציבור, בעוד שבעליה מתמודד על תפקיד במפלגת העבודה, שדרה אהדה גלויה ליזמה החופשית, לקשרי פוליטיקאים בעבר ובעתיד עם אנשי עסקים בכירים, ולזרימה חופשית של כספים לישראל, וממנה החוצה. הדירה במגדל היא כן רבתי לגלובליזציה עם השלכותיה הבלתי נמנעות: מחויבות לאינפלציה נמוכה גם על חשבון יעדים אחרים, חשש מתנודות מטבע, פחד מקריסת בורסה, ומה שנגזר מכל אלה – העדפת השקט הפוליטי-בטחוני הרגעי גם אם הוא בא במקום מהלכים בוני שלום ארוכי נשימה. ואם מישהו לא שם לב, זו היום מגילת היסוד החדשה של ישראל. הצהרת הכוונות של המדינה הגלובלית שהוקמה פה בשנות ה-90.
 
דמות שנייה: אני רוצה לשתוק אבל הדירה מדברת  
 
אהוד אולמרט הופך בנסיבות האלה לגיבור טראגי. קשה לדעת מה קרה שם באמת בדירה במושבה הגרמנית, או במרכז ההשקעות. לא ברור מי מניע את התקשורת נגדו. הלקח החשוב ביותר מפרשיותיו הוא שראשי ממשלה בעבר ובעתיד צריכים לעשות את עסקותיהם מחוץ לישראל.
 
דמות שלישית: לצערי, הקסאמים מדברים
 
עמיר פרץ התגלגל לתפקיד שר הביטחון בתקופה קשה. זה מספיק גרוע, אבל התקשורת דואגת שזה ייצא עוד יותר רע. לעמיר פרץ אין צ'אנס עם התקשורת הנוכחית, המובלת על ידי ערוץ 2 ובעליו. הוא אולי שכח לרגע, אבל הם לעולם לא ישכחו מי פעל לשריון זכויותיהם של עובדי חברות כוח האדם, מי דחף להעלות את שכר המינימום, ומי גייס בתחכום את הוועדים הגדולים לטובת חלשים יותר. אילו פרץ הצטרף לברק, התקשורת הייתה משכיחה את משובות הילדות שלו. היא הייתה הופכת אותו ל"חברתי" במודל האהוב על אנשי העסקים בעלי התקשורת. אבל הוא הצטרף לאיילון וחיבל בסיכוי של שניהם. באי-הצטרפותו לברק פרץ שוב משדר עמידה על עקרונותיו. איילון עוד לא לגמרי ברור, אבל, בינתיים, מה שעשה לביתו לא מנקר עיניים, ולכן הקליקה הכלכלית בוחנת אותו בחשדנות מרחוק. פרץ-איילון זה בכלל צירוף מסוכן של שני אנשים שאולי נותרה בהם טיפת כנות.
 
דמות רביעית: תהיו בשקט, הטלוויזיה מדברת
 
גיא מהוד השרון. הוא יהיה יזם גלובלי. ישר אחרי הצבא, הוא לוקח אשראי מהבנק, קונה את הבניינים שתשובה בונה עכשיו בלאס-וגאס. בדיוק עכשיו יש על זה סדרה בטלוויזיה. אהוד ברק? עמיר פרץ? מה זה חשוב מי יהיה ראש ממשלה.

4 מחשבות על “And The Winner Is: הגלובלי שעשה לביתו

  1. כלכלה.
    רוב השיח הקלקלי כיום,הוא שיח חד צדדי,בעל השקפה אידאולוגית.למעשה,הכלכלה הפכה כיום לדת.

    http://www.kibbutz.org.il/hazan/eco-dror_reshef.doc

    "במסע אחר הצמיחה הכלכלית, אומצה האידיאולוגיה של שוק חופשי ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. לשיטתה, כסף הוא המדד היחיד לערך. דרכיה מקדמות קווי-מדיניות המעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו באופן בו יקשה עלינו יותר לפתור את בעיותינו הקיומיות ביותר. ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה." (דיוויד קורטן, 1995

    http://www.bdidut.com/econom/kot.htm

    בנוגע לנקודות שהבאת.

    ציטוט:"חשיפתה לציבור, בעוד שבעליה מתמודד על תפקיד במפלגת העבודה, שדרה אהדה גלויה ליזמה החופשית, לקשרי פוליטיקאים בעבר ובעתיד עם אנשי עסקים בכירים, ולזרימה חופשית של כספים לישראל, וממנה החוצה. הדירה במגדל היא כן רבתי לגלובליזציה עם השלכותיה הבלתי נמנעות: מחויבות לאינפלציה נמוכה גם על חשבון יעדים אחרים, חשש מתנודות מטבע, פחד מקריסת בורסה, ומה שנגזר מכל אלה – העדפת השקט הפוליטי-בטחוני הרגעי גם אם הוא בא במקום מהלכים בוני שלום ארוכי נשימה. ואם מישהו לא שם לב, זו היום מגילת היסוד החדשה של ישראל. הצהרת הכוונות של המדינה הגלובלית שהוקמה פה בשנות ה-90.

    את צודקת במה שאמרת.לחלוטין.הנה כמה מאמרים המאשרים את שאמרת.

    http://www.adva.org/UserFiles/File/LivingitOff2007.pdf

    חיים את הרגע
    על צמיחה, אי שוויון ופיתוח עתידי
    בישראל שלאחר האינתיפאדה

    על האינפלציה,מקובל עלי מה שכתב הבלוגר הזה:

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=818851

    ובאשר לבורסה,כבר אמר פעם,אחד חכם:

    "האם החברה מודרנית וויתרה על חולי נפש ונרקומנים?

    לא, החברה המודרנית, הקפיטליסטית, הגלובליסטית, המהירה, ויתרה על עצמה. וזאת הנקודה. כמו שויתרה על נרקומנים חולי נפש, החברה, הממסד יוותר על כל אוכלוסיה שתפריע לממסד עצמו. והיום יכול להיות מתנחלים, חמחר יכול להיות כאלה וכאלה, לא חשוב; פוליטיקה, כל אחד שיפריע לממסד, שהוא מחויב. למה הוא מחויב? למה יקרה בעוד שעתיים בבורסה, לזה הוא מחויב!"

    ד"ר אנדרה וויסמן, מטפל בגמילה מסמים, מנהל מכון :מגמה" בראיון בערוץ 8, 29.7.2001

    הממסד מחוייב לכל הדברים שאמרת.לבורסה,לשוק הגלובלי,ולכל הדברים הנותנים לו רווחים עצומים.איך הממסד עושה זאת?

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3351879,00.html

    פער עצום, אותו מתחזקים בעלי הכוח וההון והאליטות הכלכליות, קיים בין המודל הכלכלי הניאו-ליברלי לכלכלה הריאלית. מערכת משומנת של הונאה והסוואה, הכוללת את כלי התקשורת ומוסדות "אינטלקטואליים", מפיצים את התפיסה ומונעים מהציבור מידע. אמנון פורטוגלי מנתח את הניאו-ליברליזם על תוצאותיו ההרסניות

    “If those in charge of our society – politicians, corporate executives, and owners of press and television – can dominate our ideas, they will be secure in their power. They will not need soldiers patrolling the streets. We will control ourselves.”

    Howard Zinn

  2. פינגבק: וובסטר 3 - חנן כהן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s