זה לא פלא שהדיון התקציבי מתרכז כולו רק בכסף – כלל הוצאה, כלל גירעון, כלל חוב – הכל בשקלים ובאחוזים. אם כסף הוא מטרת הדור, כסף הוא גם האמצעי הבלעדי להגשמתה. אבל האמת היא שגם אם רוצים רק כסף, עדיין אפשר לשפר את התוצאה הכספית לכל שקל ששמים, בעזרת תשומת לב להיבטים שאינם כספיים של התקציב.

נניח, לדוגמא, שיעדה הראשון של הממשלה עכשיו הוא לאושש את המשק, ולהחזיר אותו לפסי צמיחה כמה שיותר מהר. גם במצב הזה, לא חשוב רק כמה היא תוסיף לתקציב, אלא גם לאן הכסף יופנה ואיך הוא יוצא.

על פי התיאוריה הקיינסיאנית, כל הזרמה ממשלתית מעוררת תגובה רב-שלבית. בהתחלה, תגובה ישירה לתוספת ההכנסה הנובעת מהתשלום הממשלתי עצמו. בהמשך, מעגל ביקושים של מי-שקיבל-הכנסה-ממי-שקיבל-הכנסה-ממי-שקיבל-הכנסה מצרכני המעגל הראשון.

כמה זמן 

ככל שהפיצוי לנפגעי "צוק איתן" בגוף וברכוש יהיה הוגן ומתחשב יותר, כך תרומתו לצמיחה תהיה רבה יותר. המונח "הוגן" מתייחס לא רק להיקפו הכספי של הפיצוי, אלא גם למהירות תגובתה של הביורוקרטיה, ולאופן שבו תאושר התביעה. כי הלחימה לא רק עיכבה את צריכתם השוטפת של הנפגעים ממנה, היא גם מאלצת אותם לשלם עבור שיקום נכסיהם, ולמצוא מימון התחלתי להחזרת עסקיהם לשגרה.

על כן, ומכל שאר הסיבות, כל נימה בדיבור של המנגנון אליהם היא, מבחינתם, ביטוי למידת הסולידריות שהממשלה והציבור הרחב חשים כלפיהם. היא משפיעה על מהירות השתקמותם ועל עצמתה. עצמה-מהירות-עצמה, כך הגלגל הקיינסיאני מסתובב.

כמה מיומנות מקצועית

עבודת מטה מקצועית צריכה לתת את הדעת גם אל היחס בין מה שהממשלה מזרימה למה שזולג לציבור הרחב. כך, למשל, סכומי העתק המוזרמים בשנים האחרונות לתשתיות תחבורה מנותבים רק בחלקם הקטן לצריכה שוטפת בישראל. די לעלות לירושלים בכביש מספר אחת כדי לקלוט מיד את העובדה הזאת. עשרות, ואולי מאות כלי ציוד כבד פזורים לאורך המסלול. ובסך הכל, כמה מאות עובדים בפרוייקט הנאמד במיליארדי שקלים. כמה מזה כבר מגיע ישירות למשקי בית רגילים בתוך המדינה? הרוב זורם ליזמים ולמשקיעים גדולים, לאו דווקא ישראלים, ולכן כמעט ולא מזיז את הגלגל הקיינסיאני.

כמה תשומת לב  

ממשלת רבין, בעידן העלייה ההמונית של שנות ה-90, נקטה בשלל אמצעים כדי להניע את הצמיחה ולפתוח מקומות עבודה חדשים. ניתן למנות ביניהם סבסוד תעסוקה, עידוד מוגבר למו"פ, ותמיכה ממשלתית לבנייה למגורים. התוצר בשנים 1991 עד 1995, זינק בקצב ממוצע של 6% לשנה, שיעור הבלתי-מועסקים צנח מ-10.6% ל-6.3%. שיעור גירעון התקציב בתמ"ג דווקא ירד בשנים אלה, עקב גידול ההכנסות ממסים. זוהי הפגנת כוחה של תשומת לב לפרטים. זוהי גם המחשת מדיניות שלא סתם שופכת כסף, אלא עוקבת, ומנסה יום-יום לפענח איך מסתובב לו גלגל הצמיחה.

כמה אמינות  

העניין הוא לא רק כמה כסף יועבר לתושבי הדרום. אלא גם, ובעיקר, כמה מדבר ללבם המסר של הממשלה אליהם. האם מדיניות הממשלה ברורה למי שחיים בחזית כל יום. האם הם רואים בעיניהם את התקדמות מיגון היישובים שלהם. האם הם בוטחים בהכרזות שני הצדדים על רגיעה ממושכת.

כמה מדע, כמה אמנות

נוסחאות הקסם המדעיות בודקות את היחס בין הוצאת התקציב, הגירעון והחוב לסך התמ"ג. הן חשובות, אבל צריך לשים לב גם ליחסים אחרים. לא רק מדע ותחשיבים יבשים. אלא גם אמנות הכלכלה. היכולת להקשיב לאנשים ולדבר אליהם.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***